שופטי משפט המו"לים מגבירים את הלחץ שנועד לגרום לתביעה לוותר על סעיף השוחד ב"תיק 4000" – כך מסתמן בעקבות דיון שהתקיים היום (5.11) בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטים כבר הציעו פעמיים לצוות התביעה לשקול זאת בטענה שהתעוררו "קשיים" בביסוס עבירת השוחד המיוחסת לראש הממשלה בנימין נתניהו. היום התברר שכל חברי ההרכב שוקלים לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כדי לשמוע את עמדתה בנושא.

כתב האישום מייחס לנתניהו גם עבירת מרמה והפרת אמונים בתיק זה, בגין החלטות שקיבל כשר תקשורת שהיטיבו עם משפחת אלוביץ' בתקופה שבה שלטה בקבוצת בזק – אף שהיה אמור להימנע מכך עקב יחסי החברות ביניהם. עבירת השוחד המיוחסת לו מבוססת בעיקר על הגרסה שמסר בחדר החקירות שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אך זו נפגמה קשות במהלך חקירתו בבית המשפט.

הדיון שהתקיים היום נפתח בביקורת חריפה שהטיחו הסנגורים בצוות התביעה, כפי שקורה לא פעם במשפט. העילה המרכזית היתה חומרים שמסרה התביעה לסנגורים יום קודם לכן. "כבודכם, אני רוצה להציג לכם מה הוגש אתמול לפנות ערב בשעה רבע לשש", הכריז עו"ד ז'ק חן, שמייצג את הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'.

עו"ד חן מנה שורה של פריטים הנוגעים למעמדו בתיק של אילן ישועה, שכיהן כמנכ"ל אתר "וואלה" מקבוצת בזק. ישועה סיפק לחוקרים תיעוד מפורט של הדרישות שהונחתו על המערכת מצד הבעלים, בני הזוג אלוביץ', כדי לרתום את האתר לצרכים של נתניהו. המידע החדש מחזק את הרושם שהחוקרים ראו בישועה חשוד, ולא עד מן השורה שמשתף פעולה מתוך אזרחות טובה.

רושם זה התחזק לאחרונה בזכות עדותו של החוקר המשטרתי צחי בן-חמו, וכעת מתברר שהתובנה נתמכת גם במסמכים. "מסתבר שיש טיוטת הסכם עד מדינה עם אילן ישועה! כבודכם, אתם שומעים את זה בפעם הראשונה היום, אנחנו שבע שנים אחרי תחילת המשפט!", הכריז חן.

עו"ד ז'ק חן לפני תחילת דיון במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8.1.2024 (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד ז'ק חן באולם משפט המו"לים, ינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד חן האשים את התביעה בהסתרת מידע קריטי וטען שלבני הזוג אלוביץ' נגרם עיוות דין. "ניהלנו חקירה נגדית של אילן ישועה מכל זווית אפשרית, שאלנו האם היו איתו או עם עורך דינו מגעים, ומשאים ומתנים, והבטחות והסדרים – והתשובה שניתנה, כשהתביעה הכללית יושבת כאן, היתה 'לא, בשום פנים ואופן לא'. עוד עדות שקר של העד, על דוכן העדים. והוא עד מספר אחת – כך נפתח המשפט!".

חן מנה שורה של כשלים שהתגלו לשיטתו במהלך דיוני "תיק 4000", ואז חתר למגע: "כבודכם, נעשה לכם עוול. ראיתם את תאונת הרכבות הזאת מתרחשת, אמרתם לנו 'רבותי, תלכו לגישור' פעם, ופעם שנייה, 'תכלכלו את צעדיכם'. זה לא נעשה לטובת ההגנה, זה נעשה לטובת כולנו – לטובת מערכות האכיפה הכל כך חשובות שיש בישראל. כשמנהלים משפט בעיניים קשורות, בידיים קשורות – כולנו הולכים לתהום. כולנו נפגעים.

"כבודכם", המשיך חן, "אפשר לעצור עכשיו, לקיים ישיבת תזכורת, להזמין את מקבלת ההחלטות, שזה התיק שלה, היועצת המשפטית לממשלה הנכבדה. שבית המשפט יעמוד מולה ויאמר לה בדלתיים סגורות. זה עונה על כל אינטרס: חקר האמת, זכויות הנאשמים, שנגררים בבוץ ובזפת שנים, עם רוחות גביות מבחוץ שרק מדרבנות קדימה, אל הגיליוטינה שמחלידה כבר, ותקיפה של בית המשפט על מה שהוא עושה כשהוא מנסה למנוע את התאונה הזאת – ואין תשובה. אנחנו חושבים שחזקת התקינות כבר לא קיימת... צריך לעצור את הטירוף הזה".

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

"אדוני סבור שלבית המשפט יש היום את הסמכות להורות: 'אנחנו עוצרים את המשפט?'", תהה השופט משה בר-עם. "אתה מבקש שנזמן את היועצת המשפטית לדיון בדלתיים סגורות?".

חן השיב בחיוב לשתי השאלות, ואז סיפק הצצה לשיח הסגור בין עורכי הדין לשופטים: "זו הרי היתה ההצעה המקורית שלכם, אני זוכר אותה, שאם צריך שאתם תזמינו – אז אתם תזמינו. כך נאמר, בנימוס ובאיפוק", אמר על סוגיית זימון היועמ"שית. "נסגור דלתיים ונקיים דיון. ייצא מזה אולי עשן לבן. הקונקלבה! יעמוד ההמון בחוץ וייצא עשן לבן מארובת בית המשפט. אולי. צריך להפסיק את הסיוט הזה".

עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו, מיהר להצטרף לבקשה. נציגת התביעה, עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות המדינה, התנגדה בתוקף. "אנחנו לא מקבלים את תיאור העניינים כפי שעו"ד חן תיאר אותו כאן", אמרה. "זימון היועצת המשפטית לממשלה על ידי בית משפט, ביוזמתו, לדיון כאן – אני מצטערת, מדובר בבקשה מופרכת לחלוטין".

"יש אפשרות לקבוע פגישה, אפילו לא פורמלית", הציע השופט בר-עם.

"אני לא מכירה פרוצדורה שבית משפט יזמין את היועצת המשפטית לממשלה לשיחה לא פורמלית. לא יודעת, אולי אדוני מכיר", הגיבה וולקן.

מימין: עורכי הדין יונתן תדמור, ניצן וולקן ויהודית תירוש, לפני יום עדות במשפט המו"לים, 19.3.2025 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד ניצן וולקן (במרכז) עם עמיתיה לצוות התביעה. בית המשפט המחוזי בירושלים, מרץ 2025 (צילום: אורן פרסיקו)

"סליחה", תיקן את עצמו השופט בר-עם, "הכוונה לפגישה פורמלית – אבל כמובן מבקשים דלתיים סגורות, כדי שניתן יהיה לקיים דיון ענייני ולבחון אפשרויות שונות".

עו"ד וולקן לא השתכנעה: "עדות של תובע כללי במשפט היא אירוע חריג. זה שכאן אנחנו מתייחסים לזה כאל עניין אלמנטרי – בעיני זה דבר שהוא לא נכון ולא תקין".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, שאלה אותה האם היא מתכוונת ליועמ"שית המכהנת גלי בהרב-מיארה או לקודמה בתפקיד, אביחי מנדלבליט, שמעיד במשפט בשבועות האחרונים. "אני מדברת על היועצת הנוכחית", השיבה וולקן. "גברתי מכירה שבדרך כלל מזמינים את היועצת המשפטית לממשלה לעדות?".

"בתיק הזה יש הרבה דברים שהם כאלה", העירה השופטת פרידמן-פלדמן, ברפרור לטענה שמדובר במהלך חריג.

בשלב הזה הצטרף לדיון השופט השלישי, עודד שחם, וחשף שההרכב כבר התלבט בסוגיה. מהתיאור שלו משתמע שהרעיון לא היה לזמן את בהרב-מיארה לעדות, אלא לדיון סגור בנוגע למעמד התיק, בנוכחות כל הצדדים אך בלי נציגים מהתקשורת והקהל הרחב. "נדמה לי שהבקשה היתה מבוססת על ההבנה שמי שאחראי בסופו של דבר לניהול ההליך הזה זו היועצת המשפטית לממשלה, ושאם רוצים לנהל סוג של דיאלוג תכליתי, צריך להתנהל מולה", אמר השופט שחם.

"במובן הזה, אני יכול להגיד שההגנה, יכול להיות שהיא התפרצה לדלת פתוחה – כי אנחנו שקלנו מהלך כזה עוד לפני שההגנה ביקשה. לא עשינו את זה. אני לא יודע אם זה עניין של סמכות פורמלית. זה עניין של שיקול דעת ושל ניסיון לראות איך מתקדמים בסיטואציה שיש כאן. את הערותינו ואיך שאנחנו רואים את הדברים נדמה לי שכבר אמרנו. זה הכל".

עמית סגל (צילום: יונתן זינדל)

עמית סגל (צילום: יונתן זינדל)

שחם, השופט המאופק והשקט מבין השלושה, מצא לנכון להדגיש שהוא ועמיתיו עוד לא קיבלו החלטה בעניין. "אני לא אומר 'כן', ואני לא אומר 'לא'", הבהיר לנציגת התביעה. "אנחנו סברנו שיכול להיות שהדיאלוג הזה צריך להתנהל – אולי – בצורה יותר ישירה. אני אומר את הכל עם סימני שאלה, לא עם סימני קריאה. זה משהו ששווה לשקול אותו".

בשלב הזה של הדיון נכחו באולם שלושה קלדנים של מיזמי סיקור ביביסטיים, נציג מערוץ 14 שמעת לעת יצא כדי לעלות לשידור, והח"מ. האיתות החוזר של השופטים לגבי חולשת סעיף השוחד היה ברור, אבל היה ברור גם שזהו ניסיון ליזום שיח בדרג גבוה – ולא קביעה חד משמעית לגבי עצירת המשפט.

ובכל זאת, כצפוי, מיד החלו לצאת דיווחים מסולפים על כך שהמשפט עשוי להיפסק במפתיע. "לזימון כזה יש משמעות אחת: השופטים רוצים לסיים את המשפט כך או אחרת", טען עמית סגל בערוץ הטלגרם שלו. תרחיש דומה הודהד בערוץ 14, שמחזיק באולם כתב (עתי שלו), קלדנית וצלם וידיאו בסטנד-ביי.

בפועל, כפי שניתן להתרשם מההתרחשות באולם, השופטים התייחסו רק לאחת משלוש הפרשות שמרכיבות את כתב האישום – וגם לגביה דאגו להבהיר שהם רק שוקלים את הצורך בשיח ישיר עם האחראית על התביעה, ושעדיין לא גיבשו את עמדתם הסופית.

בן כספית (צילום: מרים אלסטר)

בן כספית (צילום: מרים אלסטר)

להגנה היו עוד טענות נגד המדינה. עו"ד חדד ביקש להתייחס להחלטה שקיבלו השופטים בעניין מסמך שאותו הציג כתמליל או תרשומת של שיחה שקיימו העיתונאי בן כספית והחוקר הבכיר דאז ערן קמין. כספית אכן סיפק מידע על בני הזוג נתניהו, ואין מחלוקת על כך שנפגש עם קמין ב-2015. אך כשחדד הציג את המסמך בבית המשפט לפני כחודשיים, קמין העלה תהיות בנוגע לאותנטיות שלו.

בהמשך טענו גם בפרקליטות שהמסמך לא מתעד את השיחה המדוברת, וכך מסר גם קמין לאתר "העין השביעית". שלשום הודיעו השופטים שהשתכנעו בכך, ושהמסמך לא מתעד את השיחה של קמין וכספית שנידונה בבית המשפט, אלא "שיחה בין גורמים אחרים".

עו"ד חדד התלונן על כך שההחלטה התקבלה בלי שניתן לו להציג את גרסתו המלאה. "קרה דבר שאני חושב שהוא לא תקין", טען. "אל"ף, זה ערן קמין ובן כספית. בי"ת, יש לנו חומרים בעניין הזה", התעקש. לאחר מכן כיוון את החצים אל השופטים: "על בסיס ההחלטה של כבודכם מגיע מבול של פרסומים כאילו זייפנו חומרים, והשד יודע מה!".

"לא היתה שום אמירה כזאת מצדנו", העיר השופט שחם.

"עו"ד חדד", המשיכה אותו השופטת פרידמן-פלדמן, "זה היה כדי ליידע אתכם – אתם מחזיקים משהו ביד, אנחנו ראינו מה שראינו, לא אמרנו שזה זיוף ושום דבר".

עו"ד עמית חדד עם העיתונאי אביעד גליקמן בשולי אחד מימי עדותו של בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מאי 2026 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד עמית חדד עם העיתונאי אביעד גליקמן בשולי אחד מימי עדותו של בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מאי 2026 (צילום: אורן פרסיקו)

"לא זיוף ולא שום דבר", חזר חדד על מילותיה בלעג, "אתמול כתב הבית אביעד גליקמן – לא כתב הבית שלנו, של הבית האחר – מפרסם ככה: התקיימה שיחה בין כספית לאדם אחר, ובעקבות זאת נשקלת האפשרות שמח"ש תבדוק את האירוע. את פרשת המקורבת מח"ש לא בודקת, את האזנות הסתר היא לא בודקת, את הסחיטה באיומים של העדים, את ההדלפות האינסופיות – שום דבר. ואת זה מח"ש תבדוק כי כבודכם כתבו".

"אנחנו לא אחראים למה שכותבים", השיבה בלקוניות השופטת פרידמן-פלדמן. "אנחנו לא מתעסקים בעיתונות".

"גברתי, זה לא עיתונות!", קרא חדד. "בית משפט פתאום כותב בהחלטה, ואז בן כספית פתאום שולח לי איומים, החצוף הזה! ואביעד גליקמן כותב מה שהוא כותב! אנחנו עושים את מלאכתנו, בסך הכל מביאים לבית המשפט דבר שהוסתר. וזה מה שעושים על הראש שלנו? כשאנחנו מגלים לבית המשפט דברים חמורים, עבירות פליליות שנעשות פה? שרודפים את ראש הממשלה?".

הדיון התקרב למחוזות האבסורד כשעו"ד חדד, שמתמחה בחקירות אגרסיביות ומניפולטיביות וקוצר תשואות מצד פרובוקטורים ביביסטים, ביקש את הגנת בית המשפט. "כשעיתונאית שואלת את מנדלבליט שאלות, אז מצמידים לו שומרים ונועלים לו את הדלת כמו אתרוג", התלונן.

"אתם רוצים שננעל גם אתכם?", קטעה אותו השופטת.

"לא, אני לא רוצה. רק את מנדלבליט ננעל. רק אותו צריך לנעול", השיב חדד ועורר רחשי צחוק בקרב קומץ הביביסטים שנכחו בדיון. "זה מצחיק, אבל זה לא מצחיק", העיר מיד אחר כך.

"עו"ד חדד, זה לא מצחיק", אמרה השופטת.

צחי בן-ארצי, מחוקרי "תיק 4000" ברשות ניירות ערך, בפתח יום עדותו השני במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, 5.11.2026 (צילום: איתמר ב"ז)

צחי בן-ארצי, מחוקרי "תיק 4000" ברשות ניירות ערך, היום בבית המשפט (צילום: איתמר ב"ז)

אחרי שסיימו השופטים לדון בטרוניות של נציגי הנאשמים התפנו הצדדים לנושא המרכזי שלשמו התכנסו: השלמת עדותו של צחי בן-ארצי, חוקר ברשות ניירות ערך שכבר העיד השבוע במשפט. בן-ארצי, מחוקרי "תיק 4000", נשאל בעיקר על דברים שהוא ועמיתיו הטיחו באיריס אלוביץ' בחדר החקירות ב-2018. עו"ד חן, הסנגור של הנאשמת אלוביץ' ובעלה, המשיך גם היום להקריא לו ציטוטים מהחקירה בניסיון להוכיח שהחוקרים לחצו עליה באופן פסול כדי שתהפוך לעדת מדינה.

"שאול ואור [אלוביץ', בנו] עמוק בתוך הבוץ, תסלחי לי אבל זו האמת. ממש, ממש, ממש", אמר בן-ארצי לאיריס אלוביץ' ביום החקירה הראשון שלה, אחרי שהחוקרים פשטו על בית המשפחה ולקחו אותה למעצר. "הייתי רוצה שתפתחי איזה סוג של דף חדש כי בהתחלה, בתחילת החקירה, הרחקת את עצמך מאוד-מאוד ממה שקורה. [...] לא באנו אלייך היום בשש בבוקר בגלל כתבה של גידי וייץ, יש דברים שהם הרבה יותר גרועים. הרבה. וזה לא ברמה שאני אומר ככה ואת אומרת ככה – לא".

חן הקריא את הדברים הללו וביקש מהעד להסביר מה הקשר בין המונח "דף חדש" והקביעה ש"שאול ואור עמוק בתוך הבוץ".

"הכוונה היתה שהיא תתחיל לומר את האמת, ואז זה יעזור. אני עושה את כל הפעולות כדי לגרום לנחקר לומר את האמת", השיב בן-ארצי. הוא חזר על התשובה הזאת בהטיות שונות לאורך כל הדיון, והיה עקבי גם בתגובה שסיפק בכל מקרה שבו דרש ממנו חן להתייחס לציטוטים של עמיתיו החוקרים: "אני אחראי על מה שאני מוציא מהפה, ולא על מה שאחרים אומרים".

הנאשמת איריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשמת איריס אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

ניכר שבן-ארצי חש לא נוח מהניסיון להכתים את העבודה שלו ושל עמיתיו. בשלב מסוים ביקש להבהיר: "אני גאה במה שעשיתי. אני גאה לעבוד ברשות ניירות ערך".

"יופי!", הכריז עו"ד חן.

בחלק אחר של הדיון הקריא חן קטע נוסף מדברים שאמר בן-ארצי לנאשמת אלוביץ': "את כנראה לא מבינה באיזה מצב את נמצאת, איריס. אני לא סתם פה כל פעם נותן לך חבל שתחזיקי אותו ותיאחזי בו, כדי להציל את... יריב [עמיעד, החוקר הבכיר] אמר לך – הכל על הכתפיים שלך. [...] ועוד דבר. המצב שלך לא טוב בכלל. לא שלך, לא של שאול ולא של אור. לא טוב".

"על איזה חבל אתה מדבר?", שאל הסנגור את העד.

בן-ארצי שב ואמר שבסך הכל ניסה לשכנע את החשודה למסור עדות אמת. עו"ד חן אִתגר אותו, וציין שאם בן-ארצי ועמיתיו משוכנעים שהנחקרת עברה עבירה, והם מבקשים ממנה להודות בכך – ההשלכות הן הפללה עצמית. לפיכך, הגיוני יותר שחבל ההצלה המדובר הוא חתירה להסכם עד מדינה איתה ועם בני משפחתה האחרים שהוחזקו במעצר באותה עת.

בן-ארצי לא קיבל את הפרשנות הזאת. "מה שאני למדתי בחקירות זה שכשאדם אומר את האמת, זה עושה לו יותר טוב", טען. "יכול להיות שזה יגיע למשפט – ואז יתחשבו בכך שהיא אמרה את האמת". תרחיש נוסף, ציין, הוא שה"אמת" שלה תפריך את החשדות ותחלץ אותה מהמצב שאליו נקלעה.

בניגוד לחוקרים אחרים שהעידו במשפט, שהתאמצו להרחיק את עצמם מכל עיסוק בגיוס עדי המדינה, בן-ארצי ציין ביושר שמדובר ביעד לגיטימי. "אני רוצה לגרום לה להגיד את האמת, ויכול להיות שכתוצאה מכך היא תהיה עדת מדינה – אבל זה כבר מעל הראש שלי", אמר. "ברור שאם הייתי גורם לה להיות עדת מדינה, זה היה מבחינתי פריצת דרך".

67104-01-20

משפט המו"לים