ביום עדותו השמיני במשפט המו"לים, ניפץ היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט את עולם השווא של תומכי נתניהו ותיאר במילים פשוטות כיצד עלה החשד שהצדיק הגשת כתב אישום בשוחד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בעוד ההגנה של הנאשם ויקום שלם של כלי תעמולה, משפיעני רשת ואוהדים מן המניין משוכנעים שחונטה עלומה אך חובקת כל של פרקליטים, אנשי תקשורת, קציני משטרה וביורוקרטים חברו יחדיו כדי "לתפור" לנתניהו תיקים, היועמ"ש לשעבר מנדלבליט תיאר היום (2.11) את מהלך העניינים הפשוט שלא הותיר בפניו כל ברירה אלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית בחשד לשוחד בפרשה המכונה "תיק 4000".

לפני שפרש את הדברים בפני בית המשפט אישר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר כי מהלכים נוספים שבוצעו על ידי חוקרי המשטרה נעשו בלי אישורו, כולל, בין היתר, חקירה על קשרים של נתניהו ל"ישראל היום", התערבות של משפחת אדלסון בתכני החינמון שהקימה למען נתניהו וחשד להגשת תצהיר כוזב בידי שלמה (מומו) פילבר בדבר היחסים בין נתניהו לעיתון של משפחת אדלסון.

בנוסף, מנדלבליט הודה היום בעדותו כי מעולם לא אישר לחקור יחסי פוליטיקאים ותקשורת במובן הרחב ושיש קושי בחקירת יחסים שכאלה, כיוון שקשר כזה הוא חלק מיסודות השיטה הדמוקרטית.

ואולם, אחרי כל זאת הסביר מנדלבליט, בקול חלש ומהוסס, עם הפסקות ממושכות, גמגומים וחזרות מיותרות על חלק מהמילים שאמר, כיצד קרה שהחליט בכל זאת לאשר את החקירה שהובילה להגשת כתב האישום בשוחד נגד נתניהו.

"יכולת השפעה על כלי התקשורת"

כשנשאל על ידי עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, מה המתת שלפי כתב האישום נתניהו קיבל מבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שהיו אז הבעלים של תאגיד הענק בזק ואתר "וואלה", השיב היועמ"ש לשעבר כך:

"היכולת להשפיע על הסיקור של ראש הממשלה  בכל רגע נתון, כשיש משהו שמפריע לו, כשיש משהו ש… ש… הוא חושב שיכול לפגוע בו, בכל הדרכים השונות. בין אם זה פוליטי, בין אם זה פגיעה במשפחה בין אם זה דבר שירגיש לא נוח בו, הוא יכול להשפיע על הסיקור של האתר וזה מאוד חשוב גם בהיבט של שמירה על השלטון".

"תיק 4000", הוסיף מנדלבליט, "בנוי הפוך מהתיק האחר", כלומר מ"תיק 1000", שבו נתניהו מואשם בקבלת טובות הנאה בסך מאות אלפי שקלים בדמות אלכוהול, סיגרים, בגדי יוקרה ותכשיטים, משני המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

לפי מנדלבליט, בעוד שבתיק טובות ההנאה החקירה החלה מהמתת, כלומר מעדויות על טובות ההנאה שניתנו לנתניהו, בתיק "4000" החקירה החלה מהתמורה, מההחלטות הרגולטוריות שהעניק נתניהו לחברת בזק של אלוביץ', החלטות שהניבו לבעל השליטה בתאגיד התקשורת רווחים עודפים של מאות מיליוני שקלים.

"מהתמורה מתרומם החשד שבסופו של דבר מביא גם לבדיקה האם יש מתת בעד אותה תמורה רגלוטורית מאוד משמעותית", אמר מנדלבליט.

בהמשך הרחיב מנדלבליט והסביר ביחס למתת בתיק "4000" כי מדובר ב"יכולת השפעה על כלי התקשורת הזה [וואלה, א"פ], שבאה לידי ביטוי גם במספר אירועים, שברגעים האלו באמת קורים, בין אם על ידי ראש הממשלה עצמו, לפעמים זה ביוזמת האתר עצמו, שני הגורמים הנוספים שמעורבים בעניין הזה, או אפילו שלושה אולי... הדרג הבכיר באתר גורם לכך שייעשו דברים כדי לרצות את ראש הממשלה והציפיות שלו. על זה זה בנוי בעצם.

"[...] הנרטיב היה שכשיש צורך יש פנייה, או שהאתר עצמו אפילו מרגיש שיש דבר שעלול לפגוע בראש הממשלה ואז הוא פועל כדי לא לפגוע בו. כשיש צורך ראש הממשלה פועל בדרכים כאלה או אחרות כדי שהתקשורת תהיה מטיבה איתו, בכל מיני דברים, בדרדור כתבות, בפגיעה במי שנתפסים כיריבים פוליטיים, בין אם בהורדת כתבות שעלולות לפגוע בו או במשפחתו".

מה זו היענות חריגה

אחד המכתמים הנפוצים ביקום של תומכי נתניהו נוגע לביטוי "היענות חריגה", שבו נוקב כתב האישום כשהוא מגדיר את המתת שהעניק אתר "וואלה" לנתניהו.

כיצד, תוהה ההגנה ויחד עמה תוהים כל אוהדיה, יכולה המאשימה לטעון שהאתר העניק לנתניהו "היענות חריגה" כשמצד אחד המשטרה לא בדקה מה העניק מנכ"ל האתר אילן ישועה לפוליטיקאים אחרים, אנשי עסקים וסתם ידוענים (מחומר הראיות עולה כי ישועה נתן דריסת רגל באתר לשלל גורמים מלבד נתניהו), ומן העבר האחר המשטרה לא בדקה כיצד התקבלו בקשות של נתניהו באתרים אחרים.

גם היום נחלץ השופט משה בר-עם לעזרת ההגנה והפנה למנדלבליט שאלה ישירה בנושא.

"זה לא עניין יחסי? זה עניין אבסולוטי, החריגות?", תהה השופט בר-עם. "אדוני מעריך שאפשר לחקור בכיוון של היענות חריגה גם בהתעלם ממה שגורמים אחרים, פוליטיקאים אחרים, מקבלים בסיקור באותו אתר?".

"כן, זה לא רלוונטי", השיב מנדלבליט. "הוא יכול להשפיע והצד של התמורה הוא הצד שצובע את המושחתות של המתת".

לפי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בעוד שבמקרה של פוליטיקאים אחרים אפשר שהיו ניסיונות, ואפילו מוצלחים, להשפיע על הסיקור, הרי שבמקרה של נתניהו המטרה של אלוביץ' היתה "להטיב איתו על מנת שתיוותר האפשרות או הקבלה בפועל של אותן טובות הנאה רגולטוריות".

"אתה יודע שכתב האישום לא מדבר בכלל על שליטה באתר וסיקור אוהד ולא על שום דבר מהסוג הזה?", שאל עו"ד חדד את מנדלבליט.

"נו, אז מה?", תהה העד.

"הוא מדבר על היענות חריגה!", הדגיש עו"ד חדד, והחל לצעוק לכיוון הכללי של העד: "אתה יודע להגיד לי חריג ביחס למה? חריג ביחס למה?! אתה יודע להסביר לי את זה?!".

אחרי התנגדות של התביעה והפסקה קלה ברצף החקירה, נרגע הסנגור והפנה מחדש את השאלה לעד: "לו יצויר שהיית מגלה שכל הפוליטיקאים כולם, אפילו כאלה שאתה לא זוכר את שמם, מקבלים את אותו יחס מ'וואלה' בדיוק, האם זה היה משנה? יכול להיות שאז לא היית מורה לפתוח בחקירה?".

"התשובה היא לא", אמר מנדלבליט והסביר: "יכול להיות שכן הייתי נותן אישור כי זה קשור לאותה נקודת מוצא שמהתמורה אתה הולך למתת".

הסנגור לא נראה שבע רצון. "אבל מה לעשות?", המשיך העד, "זו המציאות. יש לזה מאזניים. המושחתות של המתת בהחלט קשורה גם לתמורה".

לפי מנדלבליט, בוודאי שלא כל יחסי תן וקח בין עיתונאי לפוליטיקאי מצדיקים חקירה פלילית.

"ככל שהיה נוצר מצב שלצורך העניין בין עיתונאי לפוליטיקאי מסוים, העיתונאי אומר לו 'אני אתן לך תקשורת אוהדת, מה שאתה רוצה תבקש ממני, ואתה תספר לי סיפור פעם בחודש, סיפור עסיסי מהפוליטיקה', אני לא יודע אם זה דבר מושחת שצריך להגיע לחקירה פלילית או כתב אישום. אבל המצב שונה לגמרי וזה היה החשד הסביר באותו זמן".

מנדלבליט המשיך ואמר: "יש תמורה מאוד משמעותית בהיקפים ששוויים הרבה מאוד. [...] זה למעשה מייצר מצב שהתמורה הרלוונטית לא רק לעבירה של הפרת אמונים אלא גם יכולה ליצור מתת שבנסיבות אחרות יכול להיות יותר מושחת. יש מאזניים, ככל שהתמורה גדולה יותר זה עשוי לצבוע את המתת בצורה יותר חריפה שיכולה לחצות את הרף הפלילי".

במקרה של "תיק 4000", הוסיף מנדלבליט בהמשך החקירה, "התמורה יוצרת את החשד, ואז בודקים את הדברים ומגלים שיש מתת".

"התנהלות מאוד מוזרה של פילבר"

כשנשאל על ידי עו"ד חדד מה ידע על התמורה לפני אישור הפתיחה בחקירה השיב העד כי הוא זוכר בעיקר את פרשת עסקת בזק-yes. לדבריו, החשד בדבר התנהלות פסולה סביב האישורים לעסקה הגיע הן מהחומרים שסיפק למשטרה אילן ישועה, אז מנכ"ל "וואלה", והן מההתנהלות של פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת, שלפי מנדלבליט היתה "מאוד חשודה בהקשר הזה". לדבריו, "השילוב העלה את החשד".

לפי מנדלבליט, "אני זוכר שאצל פילבר היתה התנהלות לכאורה מאוד מוזרה, הירתמות לטובת העסקה. אני זוכר שהיה קשר בינו לבין המנכ"לית של בזק, אבל זה לא העניין המרכזי. העניין המרכזי היה אילן ישועה, ששם היו באמת ראיות לכאורה מפלילות לשני הצדדים, גם הנושא הרגולטורי, שעלה בצורה מאוד חזקה. אני זוכר שעלה שם הנושא של בזק-yes והחשש של אלוביץ' שאם לא יטו חסד בסיקור לטובת מר נתניהו, הדבר יביא לזה שעסקת בזק-yes לא תצא לפועל. זה היה החשד הסביר שהוביל לחקירה".

היועץ המשפטי ההססן, הזהיר, המקורב לראש הממשלה נתניהו מתוקף עבודתם המשותפת כשכיהן כמזכיר הממשלה, התייחס בכך לאירוע בו קיבל לידיו מכשיר טלפון שבו, בין היתר, ההודעה ששלח בעל השליטה בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ' למנכ"ל אתר "וואלה" אילן ישועה ב-25.1.2015 בשעה 12:37 בצהריים ובה הורה לו "תוריד מיד. זה ימנע את אישור יס" ובכך כרך באופן שאינו משתמע לשני פנים את הסיקור והרגולציה, את המתת והתמורה. אל מול זה, גם למנדלבליט לא נותרה כל ברירה.

השופטים מגבילים את התביעה

מחר אמורה להסתיים חקירתו הנגדית של מנדלבליט בידי עו"ד חדד. ביום רביעי צפוי היועמ"ש לשעבר להיחקר בידי עו"ד שרון קלינמן, באת כוחו של נאשם מספר 4 ארנון (נוני) מוזס, ולאחר מכן תחל חקירתו בידי הפרקליטות.

השופטים החליטו היום כי חקירת הפרקליטות לא תתנהל במתכונת של חקירה נגדית אלא במתכונת של חקירה חוזרת, כלומר חקירה שבה ניתן להפנות לעד אך ורק שאלות בדבר אי בהירות שנבעה מחקירותיו הראשיות, מבלי לעמת אותו עם מידע חדש. לצד זאת קבעו השופטים כי ירשו לתביעה לבקש, בנקודות מהותיות, לחרוג מהסד הצר של החקירה החוזרת.

67104-01-20