אפי נוה התרשם. "פרפומר", הוא לחש לגדעון סער. השניים ישבו אתמול (11.10) זה לצד זה במרכז אולם 315 בבית המשפט המחוזי ירושלים וצפו ב"הצגה הכי טובה בעיר", כפי ששווק גם הדיון הנוכחי במשפט המו"לים. העילה הפעם: יום העדות הראשון של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, דמון דרגה א' במיתולוגיה הביביסטית.

נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, הורשע בעבר כשניסה לצאת ולהיכנס למדינה עם בת הזוג שלו בלי תיעוד רשמי, כדי להשיג יתרון בסכסוך הגירושין שניהל אז עם אשתו. נוה גם נחשד בפרשת שוחד שזכתה לכינוי "מין תמורת מינוי", אך לבסוף הוחלט לסגור את התיק משום שהראיות שעמדו בבסיסה הושגו תוך פגיעה בפרטיותו (העיתונאית הדס שטייף סייעה לגרושתו בפריצת מכשירי טלפון ישנים שלו).

בכמה מההקלטות שנמצאו במכשירים של נוה והתפרסמו, הוא נשמע משוחח עם מנדלבליט. באחת השיחות משנת 2016, בתקופה שבה מנדלבליט כיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ונוה היה יו"ר לשכת עורכי הדין, נשמע היועמ"ש אומר כי פרקליט המדינה דאז שי ניצן "יכול להחזיק אותי בגרון".

באותה תקופה נמנע ניצן מלהכריע לגבי תיק שהתנהל נגד מנדלבליט בפרשת הרפז, שריחף מאיים מעל ראשו של היועמ"ש. פריט המידע הזה מככב בתיאוריית הקשר השקרית של "תפירת התיקים" שמפיצים נתניהו ותומכיו, לפיה אנשי מערכת האכיפה והמשפט (והתקשורת) חברו יחדיו ובדו ראיות כדי להביא להדחת נתניהו. ארבעת המילים הללו הן לדידם הוכחה לכך שמנדלבליט נסחט על ידי ניצן להגיש כתב אישום "תפור" נגד נתניהו.

כנרת בראשי ואילה חסון עושות ציפורי למנדלבליט pic.twitter.com/sGWNacmz4o

— העין השביעית (@the7i) October 11, 2026

נוה, שממוקם כיום במקום ה-36 הלא ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת, הגיע לאולם 315 כדי להסתכל בעיניים של מי שאמר לו שניצן מחזיק אותו בגרון, ולהזכיר בעצם נוכחותו לכל הנוכחים – שופטים, עיתונאים, וקהל – את הטענה הקונספירטיבית כאילו האישום הוגש בשל סחיטה.

סער, נמען הלחישה של נוה, היה עד לא מזמן אחד המתנגדים הבוטים והחריפים ביותר של הנאשם בשוחד נתניהו. לפני כמה שנים פרש מהליכוד בטריקת דלת, תוך האשמת ראש הממשלה באובדן דרך מוחלט והפקרת המדינה על מזבח האינטרסים האישיים שלו. סער התחייב לבוחריו שלא ישב עוד בממשלה תחת נתניהו. כשכיהן כשר המשפטים בממשלת בנט-לפיד מינה את גלי בהרב-מיארה ליועמ"שית והתפאר בעמידתה התקיפה נגד מכונת הרעל של הנאשם.

אבל כל זה היה בעבר, כשחשב שהעתיד הפוליטי של נתניהו דוהר לקראת מבוי סתום. כשהתברר לסער שהנאשם מחזיק מעמד וכשגילה הזדמנות לשוב לממשלתו בתפקיד בכיר, שינה את עמדותיו, בגד בבוחריו והציל את ממשלת נתניהו בתמורה לתפקיד שר בכיר.

אתמול, כשהוא מכהן כשר החוץ, התיישב סער בכיסא ליד נוה כשמצדו האחר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, חבר של כבוד בכנופיית הנקם שגיבש נתניהו לרמיסת מערכת אכיפת החוק. שולחן אחד לפניהם, לכיוון השופטים, התמקמה ח"כ טלי גוטליב, פעם עורכת-דין קולנית שמגינה על אנסים וכיום חברת-כנסת קולנית, המפריענית מספר אחת לדיונים משפטיים, ושרת המשפטים לעתיד בעיני עצמה.

שר החוץ גדעון סער (מימין) וראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, לפני תחילת עדותו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 11.10.26 (צילום: חיים גולדברג)

"איך חתמת על כתב אישום בלי לבדוק את הראיות?", קראה ח"כ גוטליב כשהעד נכנס לאולם. "איך לא חקרת את ישועה? עשרות אלפי ווטסאפים על שוחד. מה עשית לנו? מה עשית לעם הזה? מה עשית? איפה האישור?".

כשח"כ גוטליב מתווה את הדרך בהערות ביניים והתפרצויות, בלי כל תגובה שהיא מצידם של השופטים, שנראה שוויתרו מזמן על סמכותם לנהל את הדיון באולם, ראו האדונים הנכבדים נוה, סער ואוחנה כי טוב והצטרפו. הם פלטו הערות לאוויר האולם עמוס העיתונאים, השיאו עצות לשופטים וביקרו את התביעה.

הרעש העצום שהקימו הקשה על שמיעת העדות, ועד מהרה היווה סיבה לקריאות ביניים נוספות. "לא שומעים!", צעקה הקלדנית. "שיפעילו את הרמקולים!", הציע יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר. "פומביות הדיון? לא שומעים פה כלום", הצהיר יו"ר הכנסת. וח"כ גוטליב רק העלתה שאלה: "זה בכוונת מכוון?".

אל הפוליטיקאים הצטרפו אנשי הפמלייה הרשמיים, כמו דובר הליכוד גיא לוי, והפחות רשמיים כמו כנרת בראשי, מגישת תוכנית היוטיוב "האולפן הפתוח", יחד עם הקלדניות של מיזמי התקשורת הביביסטיים השונים.

חלקן התיישבו בשולחנות שנועדו לעורכי הדין של הצדדים ולא באזור שבו אמורים לשבת עיתונאים. היתה גם מי שהרגישה חופשיה דיה להניף מעלה את מכשיר הטלפון שלה פעם אחר פעם כדי לצלם את המסך שבו הוצגו ראיות שונות, על אף האיסור המפורש לצלם בזמן שהשופטים באולם. איש לא פצה פה, איש לא ניסה לרסן. לא השופטים ולא משמר בתי המשפט.

האווירה הכללית היתה של התפקרות מכל עול. מהחוק, מהכללים, אבל גם מהנורמות. אספסוף חנוט בחליפות שטופח לאורך שנים בידי ראש הממשלה הנאשם שעט קדימה במסע של נקמה, אחוז טירוף ממראה הקורבן החדש שזומן אל דרכו.

הפרפורמר מס' 1

המופיען המוצלח שחילץ מנוה את המחמאה "פרפורמר" לא היה העד מנדלבליט כמובן, שזכה רק לבוז ונאצות, אלא עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו.

כמה שניות קודם לכן שוב קטע הסנגור את מנדלבליט, שניסה להשיב לשאלה בדבר החלטתו לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה והסביר כי החלטותיו במקרים כאלה נשענת על שתי רגליים.

"אתה ממש מפריע לי", העיר העד לעורך הדין כשזה התפרץ לדבריו.

"ההתקרבנות הזו לא מוסיפה לך כבוד", היתה תגובת הסנגור.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן מלמלה לכיוון הכללי של עו"ד חדד דבר מה שלא ניתן היה לשמוע וזה אמר לה: "אני רוצה לחקור אותו, אבל את נאום הרגליים שמענו מקודם".

"אדוני שאל, תן לו לענות", אמרה השופטת.

"אני אתן, אשב!", הודיע עו"ד חדד, התיישב במקומו והצהיר: "נשמע את סוף נאום הרגליים".

"פרפורמר" לחש נוה, משועשע.

נאשם מס' 1, רה"מ בנימין נתניהו, לפני תחילת עדותו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 11.10.26 (צילום: חיים גולדברג)

מנדלבליט התלונן שההפרעה של הסנגור קטעה את חוט המחשבה שלו, אך עוד לפני שהצליח להיזכר במה שרצה להגיד נפתחה הדלת ונשמעה הברכה המוכרת "בוקר טוב אדוני ראש הממשלה!".

היה זה הנאשם מספר 1 בכל תולדות מדינת ישראל והפרפורמר מס' 1, בנימין בן בן-ציון נתניהו בכבודו ובעצמו, שנתן את הכניסה למרכז הבמה ושאב לרגע את כל תשומת הלב של באי האולם.

הוא הגיע כדי לראות מקרוב את האיש שהעז להגיש נגדו כתב אישום, נחבט ביום החקירה הראשון מתוך שבעה שעליהם הכריז בא כוחו. לא פחות חשוב מכך, נתניהו הגיע כדי להעצים את תשומת הלב התקשורתית ליום הדיונים, שכמו רבים כל כך בעבר הסתיים בהכרזה של הליכוד לפיה בעקבותיו אי אפשר שלא להגיע למסקנה שיש לבטל את המשפט לאלתר.

כשמנדלבליט חלף ליד מקום מושבו של הנאשם, בדרכו הלוך וחזור בזמן ההתנגדויות, לא נראה שהם החליפו אפילו מבט.

נתניהו עזב בהפסקה, ועמו עזבו חברי הכנסת ודובריהם. את האספסוף שטוף הנקם שישב חנוט בחליפות החליף על ספסלי האולם אספסוף שטוף נקם בחולצות טריקו. עבריין האלימות המורשע רמי בן-יהודה היה המוכר שבהם. מפלס הזעם הגלוי עלה, אך מידת הצביעות פחתה. הללו לפחות לא מתחזים למכובדים.

זו דרכו של משפט

"חלאה" היתה אחת המילים העדינות שסיננו תומכי נתניהו לכיוון מנדלבליט היום, אך בעבר, בשנים שחלפו מאז עלו החשדות נגד נתניהו ועד שהחליט להגיש את כתב האישום, היה היועמ"ש מושא ביקורת מהצד האחר של המתרס.

כיום אולי קשה לזכור, אבל מול ביתו בפתח תקווה (ובהמשך, בהוראת המשטרה, בכיכר סמוכה) התקיימו הפגנות קבועות מצד מי שטענו כי הוא מהסס, מתעכב בכוונה ומחבל בהגשת כתבי האישום נגד נתניהו.

אחרי הכל, לפני שמונה לתפקיד היועמ"ש היה מנדלבליט המזכיר הצבאי של נתניהו. רבים ראו במינויו המשך ישיר למינויו של הסנגור הפרטי יהודה ויינשטיין לתפקיד היועמ"ש, דהיינו מינוי שנועד למנוע העמדה לדין של ראשי המערכת הפוליטית.

מפגינים מצלמים את מני נפתלי בעודו נואם בכיכר גורן בפתח-תקווה, בהפגנה נגד שחיתות שלטונית. 18.11.2017 (צילום: תומר נויברג)

למבקרי מנדלבליט מצד תומכי המאבק בשחיתות לא היה היום זכר באולם, אולם למעשים שביצע מנדבליט כיועמ"ש ולמחדליו לאורך שנות החקירה היתה השפעה חריפה, שניכרת עד היום בניהול התיקים.

עדותו של היועמ"ש לשעבר נפתחה במתאבן קונספירטיבי קטן. עו"ד חדד טען כי מנדלבליט לא חתם על כתב האישום המתוקן, שהוגש אחרי שביהמ"ש חייב את התביעה לפרט את המקרים שמקימים את המתת בפרשת השוחד המכונה "תיק 4000".

כדי להוכיח זאת הציג את החתימה של מנדלבליט על כתב האישום המקורי, מינואר 2020, והדגיש שהדיו באות הראשונה בשמו של מנדלבליט נמרח. מיד לאחר מכן הציג את החתימה של מנדלבליט על כתב האישום המתוקן, מינואר 2021, והראה שגם שם – הפלא ופלא – הדיו באות הראשונה מרוח.

העובדה שגם כל יתר החתימות בשני כתבי האישום זהות לחלוטין לא הפריעה לסנגור להצהיר שכעת "ברור שלא חתמת על כתב האישום המתוקן", ולטעון שמישהו נטל את החתימה מכתב האישום המקורי והשתמש בה לחתימה מחדש.

האם די בטענה האיזוטרית וחסרת החשיבות הזו כדי לבטל את המשפט? גם אם היו אוהדי נתניהו שחשבו שכן, עו"ד חדד לא הסתפק בכך.

החתימות בסיום כתב האישום המקורי נגד בנימין נתניהו (משמאל), והמתוקן שהוגש כשנה לאחר מכן

המוטיב הזה, של פעילות לכאורה מאחורי גבו של היועמ"ש, חזר על עצמו לאורך כל החקירה של עו"ד חדד. "הפילו אותך בפח", הכריז בשלב מסוים הסנגור. "בכתב האישום הזה הפילו יועץ משפטי בפח!".

עו"ד חדד הציע למנדלבליט עסקה יפה: להודות בכך שראשי הפרקליטות והמשטרה עבדו עליו, שיטו בו, הסתירו ממנו את מעשיהם כדי שלא תהיה לו ברירה אלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו. בתמורה, אפשר שביום מן הימים, כשהוא יהיה הנאשם ב"משפטי החוקרים" שנתניהו ותומכיו מבטיחים, יומתק מעט עונשו.

"היחידות החוקרות פעלו, הכניסו את המערכת להריון ואליך הגיעו בשלב שכבר לא אפשר היה לעשות הפלה", תיאר זאת הסנגור. מנדבליט השאיר תלויות באוויר חלק מהטענות של חדד, אישר אחרות, והכחיש את התזה עצמה.

"יכול להיות", אמר כשנשאל אם אמר פעם למישהו שהמשטרה פועלת בתיק הזה מאחורי גבו. "יכול להיות" היתה גם התשובה שנתן כשנשאל האם אמר למאן דהוא שהמשטרה חוקרת נושאים שלא אישר לחקור.

עו"ד עמית חדד ועו"ד יהודית תירוש, לפני תחילת יום עדותו הראשון של אביחי מנדלבליט במשפט המו"לים, 11.10.2026 (צילום: אורן פרסיקו)

ואולם מנדלבליט הכחיש במפורש כי היה צריך לאשר כל פעולה ופעולה בחקירה, ועל כן גם לא נהג כך, בניגוד לטענת תנ"צ כורש ברנור. לדבריו, אך טבעי שהמשטרה תעשה פעולות ללא אישור, ותבקש אישור מראש רק לפעולות מרכזיות והרחבת חקירה. מנדלבליט העיד כי הוא אכן עודכן בעשרות רבות של ישיבות על התקדמות החקירה, ואף אישר חלק מהמהלכים, אך לא "בכל פעולה וכל פיפס".

את המשטרה דימה מנדלבליט ל"סוסים דוהרים" שתמיד מנסים להגיע "כמה שיותר חזק לכל חשד", לא רק בתיק נגד נתניהו אלא בכל התיקים המרכזיים. התביעה, הוסיף, גם היא "יותר מחמירה", ועל כן תפקידו של היועמ"ש הוא לאזן ולדאוג שמצד אחד לא יישאר אף בדל חשד באוויר, אפילו לא חשד קל, וזאת כיוון שמדובר בראש ממשלה. מנגד, הוסיף, יש לדאוג ל"שמירה על מעמדו וכבודו של ראש הממשלה", כדי שלא "יכנסו עניינים פוליטיים, פרטיים" לחקירות.

"בדיעבד אני יודע שיש דברים שלא אישרתי", הוסיף בהמשך.

"ובכל זאת נעשו", השלים עו"ד חדד את דבריו.

"נכון", אישר מנדלבליט. "לא רבים אבל כן".

"דברים חמורים גם", טען הסנגור.

"נכון", אישר שוב היועמ"ש לשעבר, ובהמשך הוסיף כי לא רק בתיק נתניהו.

לדברי מנדלבליט, ההחלטה להקים עמדת האזנת סתר לנתן אשל, יועצו הקרוב של נתניהו, היתה פעולה "שהביכה אותי, הכעיס אותי מאוד". היועמ"ש לשעבר העיד כי כששמע על כך שאל את בכירי המשטרה אם יש להם ראיות נגד אשל שקושרות אותו לתיק. "אמרו לי 'לא, אבל הוא יכול לשפוך אור'".

על פי עדותו, הורה מיד לחדול מהאזנת הסתר וכך היה. "זה כמו שלא מקשיבים למשפחת ראש הממשלה", הסביר מנדלבליט את ההיגיון שהוביל אותו, "לא עושים דברים כאלה".

מנדלבליט התייחס היום בעדותו גם לתרגיל "המקורבת" של ניר חפץ, שפרטיו נמצאים תחת צו איסור פרסום ושנועד להפעיל עליו לחץ לחדול משתיקתו בחקירה. "זה דבר שהפריע לי מאוד ואני חושב שהוא פסול ולא נכון", העיד היועמ"ש לשעבר.

עם זאת, העיד, לאחר שגילה על התרגיל הפסול החליט שלא לפתוח בחקירה נגד מבצעיו, בשל האינטרס הגדול יותר שלא לחבל בתיק נגד ראש הממשלה.

"אין לי ספק שאם הייתי אומר 'תעשו בירור ובדיקה בתוך המשטרה, והיו מפגישים את כל העדים הרלוונטיים, במצב כזה הייתי עונה עכשיו על השאלות למה איפשרת שיבוש", אמר.

לפיכך הורה מנדלבליט על בדיקה של המקרה על סמך מסמכים בלבד, ללא גביית עדויות מהנוגעים בדבר. "התיק של ראש הממשלה חשוב בהרבה יותר מהעניין הזה", אמר, "כמובן בלי להוריד כהוא זה מחומרת האירוע [...] זה תחום מאוד מורכב ובעייתי וצריך להחליט איה אינטרס אתה מעדיף. בהקשר הזה הבירור של תיק ראש הממשלה היה החשוב יותר".

לצד זאת אישר מנדלבליט כי לא ידע שבישיבת סטטוס מפברואר 2018, שבה דווח על התרגיל המתוכנן של הפגשת חפץ עם "המקורבת", ישבה עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

בנוסף אישר מנדלבליט כי היה מצופה מצוות התביעה שנכח בישיבה לשקף זאת ליועמ"ש שצריך להכריע כיצד לטפל במקרה. "אתה מופתע עכשיו, כשראית את זה", אמר עו"ד חדד למנדלבליט, אחרי שהציג בפניו את רשימת משתתפי ישיבת הסטטוס. "נכון", השיב היועמ"ש לשעבר, "ועדיין זה לא בהכרח היה משנה את התשובה שלי".

מנדלבליט אישר גם שלא עבר באופן אישי על חומר הראיות שעמד בבסיס נספח א' לכתב האישום המתוקן, הוא רשימת 315 האירועים שמפרטים את עבירת השוחד בפרשה המכונה "תיק 4000".

עוד אישר מנדלבליט כי לא היה מודע לכך שרק מקרים ספורים מה-315 הוצגו לנתניהו ולעדים אחרים וכי לא אמרו לו שבחלק מהמקרים שבהם נטען שהדרישה שבאה מכיוון נתניהו נענתה, היא למעשה לא נענתה.

"לא אמרו לי שיש דברים לא נכונים, אבל זו דרכו של משפט", אמר מנדלבליט.

"זו לא דרכו של משפט!", הכריז עו"ד חדד.

"אדוני לא בדק", העירה השופטת פרידמן-פלדמן.

"אדוני סומך על התביעה ולכן אישר את זה", החרה החזיק אחריה השופט משה בר-עם.

"כן", אישר מנדלבליט.

"זה אושר על ידי ואמרתי למצות את הכיוון הזה"

חלק נכבד מיום החקירה הראשון הוקדש לאבן הראשה בטענות ההגנה מן הצדק של נתניהו - הטענה כי החקירות נגד נתניהו נפתחו ללא אישור יועמ"ש כדין.

את זאת דחה מנדלבליט בשתי ידיים. בעדותו טען כי אין צורך באישור בכתב לפתיחת בדיקה או חקירה נגד ראש ממשלה ודי באישור בעל פה, כפי שהוא עצמו נהג במקרים אחרים וכפי שנהגו לדבריו יועמ"שים קודמים כשאישרו לבדוק ולחקור חשדות נגד פוליטיקאים ואף ראשי ממשלה.

לצד זאת הבהיר כי בכל פעם שמתעורר חשד לכיוון חקירה חדש, יש לשוב אליו לצורך אישור להרחבת החקירה. לא מיד, סייג, אלא בסיום החקירה שבה מתעורר החשד.

עו"ד חדד התמקד בתוצרים שהניבה עד כה חקירת החוקרים, ובייחוד שברי המשפטים שהועברו מהפרוטוקולים של הישיבות אצל מנדלבליט, שבהן נתן בעל פה, כך לפי טענת התביעה, את האישורים לחקור את הפרשות שהפכו לכתב אישום.

עו"ד חדד נפנף בקטעים שקיבל, בהחלטת בית המשפט, מפרוטוקול ישיבה שהתקיימה אצל מנדלבליט ב-17.7.2016. שם אמר בין היתר היועמ"ש דאז: "אתם עכשיו מתחילים בדיקה אחרת לגמרי, בדיוק על דברים שלא אישרתי [...] עם כל הכבוד לסיגרים, שמפניה, חליפה - זו לא התעשייה שאנחנו חושדים שאולי יש. [...] אני לא יודע אם על אריזת סיגרים מלפני 10 שנים אני אחקור אותו".

מנדלבליט הדף את הטענה. "מה שמופיע אני לא יודע. מה שאני יודע בהקשר הזה הוא שאני אישרתי לבדוק קבלת מתנות בהיקף גדול מגורמים שמסרו אותם לראש הממשלה. זה אישרתי לבדוק בוודאות. תוך כדי הליך הבדיקה עלו נתונים שדיברו על מתנות ספורדיות, וזה דבר שבקצה שלו אני לא רואה פוטנציאל לכתב אישום גם אם זה יוכח. מבחינת האינטרס הציבורי זה לא יפה אולי, אבל זה לא יבשיל לכתב אישום, ולכן את הכיוון הזה אני לא מתיר. עכשיו אם זה כיוון של קבלת מתנות בהיקפים גדולים, אני אישרתי לבדוק בוודאות בכל התחומים כולל בחו"ל ובארץ, זה אושר על ידי ואמרתי למצות את הכיוון הזה".

"יכול להיות שאמרת למישהו שהתיקים, אין בהם שום דבר?", שאל עו"ד חדד את העד בהמשך הדיון.

"יכול להיות שבשלבים ראשונים, וזו האמירה של 'הלב הכבד', אני באמת קיוויתי לאורך כל הדרך שזה לא יבשיל לידי חקירה ובוודאי לא לכתב אישום. זו האמת, זה מה שקיוותי, כמו שקרה במקרים אחרים, כמו 'תיק 3000' למשל.

"[...] גם ב'1000' וגם ב'2000' כן היתה לי תקווה שהתיקים האלה לא יגיעו לכדי ראיות שמבססות חשד סביר לביצוע עבירה בשלב ראשון, ובשלב שני לא יגיעו לידי אישום".

"אבל יכול להיות שאמרת למישהו שאין כלום בתיקים האלה?", שאלה השופטת פרידמן-פלדמן.

"יכול להיות שבשלב מסוים, לפני שהדברים התבררו", השיב מנדלבליט. "לגבי תיק 2000 יש לי גם הרבה מה להגיד. זה נכון שהשלב הראשון סברתי שאין, לא היתה כוונה של ראש הממשלה באמת למצות את החקיקה בעניין 'ישראל היום'. זו היתה דעתי מההתחלה ועד הסוף, אבל גם שם אחרי שהדברים נשמעו ולובנו הגעתי למסקנה שונה וזה אישום שהוא מאוד מיוחד. אבל כמו שאתם רואים החלטתי לא להגיש אישום על שוחד".

67104-01-20