"המבצר", מסד נתונים המוקדש לתיעוד ניסיון ההפיכה המשטרית בישראל, עלה לאחרונה לאינטרנט תחת חסותו של אתר "זמן ישראל". 365 אירועים מרכזיים, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, שובצו על ציר זמן עצום ממדים, המתעד את המתקפה שאסר ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית.
למעלה מ-50 "תיקים" מוקדשים לתרומתם של חברי הממשלה, בעלי תפקידים רשמיים במדינה ומשפיענים למלחמה במוסדות המדינה. 17 נושאים שונים מפלחים את האירועים המרכזיים שהובילו אותנו עד הלום. והכל מתבסס על קרוב ל-20 אלף דיווחים ומקורות.
"זה בא מתוך כעס", אומר אושרי יניב, אחד משלושת יוזמי "המבצר", בשיחה עם "העין השביעית", "מתוך רצון לתעל את העצבים למקום פרודוקטיבי".
העצבים, מספר יניב, התעוררו ב-4.1.2023, כששר המשפטים יריב לוין הכריז על "הרפורמה המשפטית". בחודשים הראשונים להפיכה, נזכר יניב, הוא וחבריו היו פעילים בהפגנות, ונחרדו מהמתחולל לנגד עיניהם. "קפלניסטים טיפוסיים, אזרחים שומרי חוק, קצינים קרביים, כל הקלישאות", כהגדרתו.
"לקח לי הרבה זמן להבין שזה משהו מתוכנן", אומר יניב. "יום אחד לקחתי נייר והתחלתי להסתכל ב-ynet אחורה. עשיתי רשימה והתחלתי להבין את המבנה של זה, ואתה מבין שזה דבר שהוא לא נתפס".
יניב, אדריכל במקצועו, גייס את חברו האדריכל יואב אנדרמן ואת חברו ההייטקיסט עופר גרייצר ויחד יצאו למשימה לתעד את כל הפרטים המרכזיים במלחמה שאסר נתניהו על המדינה. במשך כשנה ערכו שיחות עם עיתונאים, שחקנים, קומיקאים - כל מי שיכלו למצוא כדי לקבל עצות לגבי האיסוף והפרסום של תיעוד כזה.
תחילה חשבו להוציא ספר, בהמשך שקלו להתמקד ברשתות החברתיות. בשלב מסוים חשבו לפרסם חומרים סאטיריים, ולדברי יניב הוא עדיין מקווה להוציא לאור את החלקים האלה במיזם. אך לבסוף, אחרי שמצאו מימון (באתר "המבצר" נכתב כי המימון הגיע מ"תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית"), הגיעו להבנה שצריך לגייס צוות עיתונאי מקצועי.
מתוך פרויקט "המבצר" באתר "זמן ישראל"
לתפקיד הכותבים הראשיים של הפרויקט גויסו העיתונאים עתירי הניסיון ענת סרגוסטי ומיקי רוזנטל, לצד רונית אנטלר ואמיר שפרלינג. בירנית גורן, העורכת הראשית של "זמן ישראל", נכנסה גם לתפקיד העורכת הראשית של "המבצר".
"אני שמחה שזה קיבל את האכסניה של 'זמן ישראל'", אומרת סרגוסטי בשיחה עם "העין השביעית", "כי זו אכסניה עיתונאית וזה עומד בסטנדרטים עיתונאיים גבוהים. לי ולמיקי זה היה חשוב".
בהתאם לסטנדרטים העיתונאיים, מדגישה סרגוסטי, כל מיזם "המבצר" מבוסס עובדות ולכל עובדה קישור למקור. בשלב מסוים פיתח אנדרמן, באמצעות קלוד קוד, מנוע לאיתור, כרייה וסיווג ידיעות חדשותיות רלוונטיות. אך הצוות העיתונאי בדק את כל הקישורים שסיפק מנוע הבינה המלאכותית. "לא רק לבדוק שהם עובדים", מדגישה סרגוסטי, "אלא שבאמת הם אומרים את מה שהוא אומר שהם אומרים".
הצוות החל למפות את כל השחקנים המרכזיים באירוע, משרי ממשלה ועד השופרות בתקשורת ("היתה התנגדות מאוד גדולה של אנשי תקשורת לדבר על אנשי תקשורת", מספר יניב, "כאילו יש איזה קוד פנימי שלא עושים את זה"). בסופו של דבר פורסמו מאות אלפי מילים בפורמט נוח לחיפוש לפי שם, זמן, נושא ושילובים של השלושה.
איך שמים גבולות למיזם כל כך רחב?
יניב: "גבולות הגזרה הם ההתקפה על הדמוקרטיה, האחריות למחדל ודרדור מעמדה של ישראל, ומזה אתה גוזר".
כשאספו נתונים על טרור יהודי, החליט צוות העיתונאים של "המבצר" להתבסס אך ורק על מקורות ישראלים, כדי לא לתת פתח לטענות בדבר הטיה אנטי-ישראלית של גופים בינלאומיים. בכל הנושאים האחרים הסתמכו גם על מקורות זרים כמו ה"ניו-יורק טיימס" או ה"וושינגטון פוסט", אבל בעיקר על כלי תקשורת ישראלים מהזרם המרכזי, כמו תאגיד השידור הישראלי או ynet, לצד מקורות ממשלתיים ומסמכים רשמיים.
מה היה החזון?
סרגוסטי: "החזון השתנה כל הזמן אבל רצינו קודם כל להציג את זה בשביל ההיסטוריה. בגלל שהיו הרבה אירועים כל הזמן וכאילו הלכנו לאיבוד, הכל נורא מציף. מהבחינה הזו, הטיימליין הוא מאוד אפקטיבי".
"אני לא מתבייש להגיד, לי זה בא גם מקטע של נקמה", אומר יניב כשהוא מדבר על עסקת החטופים השנייה. "בעסקה הזו החזירו נערות צעירות, שברור שחלק מהן עברו התעללות, ואנשים פצועים. ואם דודי אמסלם התנגד לעסקה הזו, לי אישית היה מאוד חשוב שזה יהיה כתוב באיזשהו מקום".
למי נועד הפרויקט?
יניב: "אנחנו מבינים שקשה מאוד לשנות את דעתם של אנשים, ושזה הרבה פעמים לא רציונלי, וזה במיוחד נכון לבני נוער. לכן אנחנו רוצים להביא עובדות. אנשים אמרו דברים ועשו דברים ועל זה אי אפשר להתווכח. כל אחד יעשה את הפרשנות שלו, אנחנו רוצים להגיד זה מה שקרה. כמו שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, מישהו צריך לתעד את הדבר הזה כי כבר עכשיו מתווכחים אם דברים קרו או לא קרו".
איזה תגובות קיבלתם?
"מדהימות. אנחנו כבר יודעים שהשתמשו בחומרים מהפרויקט בשתי תביעות דיבה נגד דמות מאוד מוכרת", אומר יניב, ומספר כי השלב הבא בתוכנית הוא לתרגם את המיזם לאנגלית. "לתושבי חוץ אין מושג מה קורה פה, הם לא מבינים את הדקויות. אם הגיע זמנה של ישראל לעבור ניסיון הפיכה דיקטטורי, חשוב שזה יהיה לנגד העיניים של כל יהודי בעולם. שיידעו מה קורה פה".