תחקיר אוסטרלי שפורסם לפני שבוע חשף עובדה מפתיעה: המיליארדר ג'יימס פאקר מפרשת טובות ההנאה של בנימין נתניהו, "תיק 1000", שילם לפחות 1.25 מיליון דולר למשרד עורכי הדין של עמית חדד, שמייצג את נתניהו במשפטו הפלילי. בתחקיר צוין שהכסף הועבר מדי חודש במשך כשנתיים מאז ספטמבר 2024, זמן לא רב אחרי חידוש הקשר בין פאקר לראש הממשלה.

האם ג'יימס פאקר מצא דרך לתת לנתניהו טובת הנאה אסורה, כלומר שוחד, מעבר לטובות ההנאה שנתניהו מואשם בקבלתן? כדי לאמת או לשלול את התרחיש הזה חייבת להיפתח חקירה ממצה, אבל עד כה לא נצפה איתות לכך מכיוון מערכת אכיפת החוק החבולה והמורתעת של מדינת ישראל.

תזכורת: כתב האישום מייחס לביבי ושרה קבלת סיגרים ושמפניה מפאקר בשווי כ-230 אלף שקל – סכום שאינו כולל את המתנות יקרות הערך שסיפק במקביל החבר המשותף ארנון מילצ'ן.

פאקר גם נתן לבני משפחת נתניהו לבלות בהיעדרו בווילה שרכש לבקשתם בצמוד לביתם הפרטי בקיסריה, ואירח את יאיר נתניהו בדירה ששכר על חוף תל-אביב, במלון היוקרה רויאל ביץ'. הטייקון האוסטרלי אף סידר ג'וב לאחד מחבריו הקרובים של יאיר בשכר מופרך שנאמד בכ-30 אלף שקל בחודש.

הקשר עם משפחת נתניהו הוביל לא רק להסתבכות פלילית, אלא גם לחשיפת מידע אינטימי מביך על פאקר. ובכל זאת, בראיון שפורסם בנובמבר 2025 אמר פאקר שנתניהו הוא האיש המרשים ביותר שפגש בחייו. האם יכול להיות שהרגשות הללו גרמו לו לממן בנדיבות את ההגנה המשפטית של נתניהו?

פאקר הכחיש בתוקף. "משרד עורכי הדין חדד-רוט-שנהר מייצג אותי בענייני ועסקי הפרטיים. הטענה כאילו שילמתי אפילו סנט אחד עבור ההגנה של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, היא שקרית. כל מי שיטען אחרת חשוף לתביעה", מסר הטייקון בתגובה שהופצה לעיתונות הישראלית.

עו"ד חדד סירב להגיב לפניות של עיתונאים. במסמך שהגיש לבית המשפט טען כבדרך אגב כי הוא ומשרדו מייצגים "חברות שבשליטת מר פאקר" ב"סוגיות שאין להן כל קשר למשפט המתנהל". בעיתונים האוסטרלים שפִרסמו את התחקיר, ה"סידני מורנינג הראלד" ו-The Age, התפרסמה תגובה של גורם אנונימי שתואר כמי שמכיר את ענייניו הכלכליים של פאקר, שטען כי הכסף נועד לסייע באיתור הזדמנויות עסקיות בארץ הקודש.

עו"ד עמית חדד עם עמיתיו לצוות ההגנה של בנימין נתניהו, נועה מילשטיין וישראל וולנרמן. בית המשפט המחוזי בירושלים, 21.10.2026 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד עמית חדד עם עמיתיו לצוות ההגנה של בנימין נתניהו, נועה מילשטיין וישראל וולנרמן. בית המשפט המחוזי בירושלים, 21.10.2026 (צילום: יונתן זינדל)

האם זה תרחיש הגיוני? פאקר כבר הצהיר בעבר שנכווה קשות מההרפתקה הישראלית שלו, והפסיק לבקר כאן לפני עשור. יהיה מפתיע מאוד לגלות שהוא מנהל כאן עסקים או הליכים שדורשים ליווי משפטי כה יקר ומתמשך.

ייתכן כמובן שפאקר וחדד דוברי אמת, ולא נפל דופי במעשיהם. אבל ייתכן גם שיתברר אחרת. בשביל זה, כאמור, דרושה חקירה.

נתניהו כבר נחשף בעבר כמי שניסה להשיג מימון חיצוני לייצוגו המשפטי אף שנאסר עליו במפורש לקבל כספים לצורך זה. לפני שנים אחדות התברר שגייס בהיחבא 300 אלף דולר מבן דודו נתן מיליקובסקי. בג"ץ קבע בהמשך שמדובר בתרומה בלתי חוקית, והורה לו להחזיר את הכסף.

סכום נוסף, בגובה 2 מיליון שקל, קיבל נתניהו מספנסר פרטריץ' (או פרטרידג', כפי שהוא מכונה לעתים בעיתונות הישראלית), איש עסקים אמריקאי שגם נהג לקנות לו מתנות יקרות ערך. השופטים התרשמו שפרטריץ' אמנם הגדיר זאת כהלוואה, אך כלל לא התכוון שנתניהו יחזיר את הכסף. הם קבעו שגם זו תרומה בלתי חוקית, וכפו עליו לכסות את החוב.

עוד כ-4 מיליון שקל גויסו בקמפיין מימון המונים שיזמו למענו פעילי ימין בראשות איש התקשורת ינון מגל. גם הכסף הזה לא הגיע ליעדו – הוא נותר אצל הגוף שבאמצעותו גויס, עמותת "בצלמו", משום שנתניהו שוב לא השיג את האישורים הנדרשים.

אם כך, נתניהו צריך את הכסף, וכבר הוכיח שהוא מוכן ללכת בדרכים מפותלות כדי להשיגו. לפאקר יש כסף (ב"פורבס" הוערך השנה הונו ב-3.6 מיליארד דולר), ולדבריו הוא מעריץ את נתניהו ונמצא איתו בקשר – וכמובן, כבר סיפק לו טובות הנאה בעבר. מצב קלאסי של פרה שרוצה להיניק ועגל שרוצה לינוק. אבל גם אם הריטיינר השמן שהעביר למשרד של עו"ד חדד באמת נועד ל"סוגיות שאין להן כל קשר למשפט", עדיין ישנן בעיות משפטיות כבדות משקל שדורשות בירור.

הפניית השער לתחקיר האוסטרלי, מתוך העיתון The Age (לחצו להגדלה)

הפניית השער לתחקיר האוסטרלי, מתוך העיתון The Age (לחצו להגדלה)

אלדד יניב, בתקופה שבה גילם את הפרקליט המושחת שהתפכח, סיפר על שיטה שלטענתו למד מפרקליטי הצמרת דב ויסגלס ורם כספי: מפוליטיקאים לא לוקחים כסף – ובכל זאת, הקשר איתם תמיד משתלם. הרווח יגיע מעבודה עם אנשי עסקים שמחוברים לאותם נבחרי ציבור ונוהרים למשרד בזכות הקשר איתם.

יניב תיאר למעשה עסקאות סיבוביות שבהן בעלי הון משלמים בפועל על שירותים שניתנו לפוליטיקאים, פרקטיקה מושחתת שגם היא יכולה להתברר כשוחד.

גם אם יתברר שלג'יימס פאקר אכן יש צורך בשירותים משפטיים בישראל, השאלה המתבקשת היא מדוע בחר דווקא במשרד חדד-רוט-שנהר. האם עשה זאת בזכות הקשר של המשרד לנתניהו? האם נתניהו היה זה שהמליץ על המשרד, ואם כן – האם ההמלצה זיכתה את ראש הממשלה בהנחה? גם הנחה היא טובת הנאה, ובנסיבות מסוימות ניתן להתייחס אליה כאל שוחד.

ומה זה אומר על העדות שפאקר עשוי לתת בעתיד הלא רחוק, כשיזומן כעד מטעמו של נתניהו? יכול להיות שהכסף מזהם את העדות? עו"ד חדד חשף בפני השופטים את הקשר הכלכלי שלו עם פאקר רק אחרי שהעיתונאים האוסטרלים כבר פנו למעורבים וביקשו את תגובתם. האם היה חושף את המידע החשוב והרלבנטי הזה גם בתרחיש שבו עיתונאים לא היו חושפים את המידע?

לציבור הישראלי מגיעות תשובות. דרך המלך היא חקירה פלילית, אבל יש גם דרך קיצור: השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם יכולים לדרוש מנתניהו ועורך דינו לבצע הרמת מסך לגבי הקשר שלהם עם פאקר לאורך שנות המשפט. ההסכמה המפתיעה של פאקר להעיד אחרי שנים של התחמקות מספקת הזדמנות לדרוש ממנו תשובות. אם לא בחדר החקירות, לפחות במסגרת העדות שימסור ממעבר לים, מול המצלמה.

משפט המו"לים