לרגע אחד היום (20.10), יום עדותו השלישי של אביחי מנדלבליט, העז היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שהגיש כתב אישום בשוחד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדבר שלא בנימוס מופלג לפרקליטו של ראש הממשלה הנאשם.

מנדלבליט השיב לשאלותיו של עו"ד עמית חדד, בא כוחו של נתניהו, בדבר ההחלטה לפתוח בחקירה נגד נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס בפרשה המכונה "תיק 2000". במרכז פרשה זו עומדות שתי הקלטות של שיחות שקיימו ראש הממשלה והמו"ל החזק במדינה באותה תקופה.

מהשיחות עולה עסקת תן וקח מושחתת: מוזס הציע לרתום את האימפריה התקשורתית שלו כדי לסייע לנתניהו להיבחר שוב לראשות הממשלה ואילו נתניהו בתמורה יפעל להגביל את המכירה בחינם של "ישראל היום", המתחרה המסחרי העיקרי של מוזס.

מנדלבליט סיפר כי כשהאזין לראשונה לקלטות וקרא את התמלול שלהן, לא היה משוכנע שיש בהן די כדי להורות על פתיחת חקירה.

"אני מודה שמאוד התלבטתי לגבי ההחלטה הזו, לגבי המשמעות שלה", העיד היום מנדלבליט. "משפטית זה מקים בהחלט חשד לעבירות מסוג שוחד לשני הצדדים, אבל כבר אז חשבתי, גם בשים לב לזה שמי שיזם את ההקלטה היה ראש הממשלה, שיש בעיה עם השאלה אם הוא רצה שזה יתממש בהכרח".

עו"ד חדד טען כי מנדלבליט התלבט בצדק. "כשקראתי את התמליל לראשונה, לקראת השימוע, הופתעתי שבכלל פתחת את התיק הזה", אמר הסנגור.

"אין התלבטות במובן זה שזה מקים חשד לעבירה, השאלה אם בקצה, ועל זה אני מסתכל כל הזמן, האם יש פה פוטנציאל לכתב אישום לא רק בשים לב לראיות, וגם פה אני אנסה להתגבר על הרמיזות המכוערות מקודם...".

אפי נוה, לפני תחילת יום עדותו השלישי של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 20.10.2026 (צילום: חיים גולדברג)

"רמיזות מכוערות של מי?", תהה הסנגור.

"שלך", השיב מנדלבליט.

"שלי מכוערות?", וידא עו"ד חדד שלא טעה לשמוע, ולאחר שנענה בחיוב שאל את העד בטון מאיים: "אתה בטוח שאתה רוצה ללכת בכיוון הזה?".

עו"ד חדד לא המתין לתשובה ושלף את אחת השאלות שנועדו להישאל מן הסתם רק בימים האחרונים של החקירה, כשזו תגיע לשלב העימותי: "האם אי פעם אמרת שאתה חושש...".

גם היום ישב בספסלי הקהל אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר שהורשע בפלילים, ומי שבאמתחתו ככל הנראה אסופת הקלטות משיחות טלפון שקיים עם מנדלבליט בעשור הקודם. נוכחותו של נוה באולם היא תזכורת מתמדת לעד כי לא כדאי לו להכחיש מה שבעוד יום או יומיים יהדהד באולם בית המשפט.

"עו"ד חדד", היסתה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן את הסנגור באמצע דבריו, ואחרי עוד כמה "עו"ד חדד" שלה ושל חבריה להרכב הסכים הסנגור להימנע מהסלמה, לא לפני שסינן עוד פעם אחת בזלזול: "רמיזות מכוערות".

האיום הלא מאוד מרומז של עו"ד חדד לעד מנדלבליט עשה את שלו. בהמשך החקירה חזר העד להתנהלותו המאולפת, לא תקף עוד את הסנגור ואפילו לא טען דבר מה בנוגע לרמיזותיו.

התביעה מוחה על הקונספירציה

הרמיזות להן רמז מנדלבליט, ניתן לשער, נוגעות לטענה של עו"ד חדד כי היו ליועמ"ש מניעים זרים בהחלטתו להגיש כתב אישום נגד נתניהו.

חלק נכבד מחלקו הראשון של הדיון היום הוקדש לסוגיה, והגיע לשיא כשעו"ד חדד פנה לעד ואמר לו: "יכול להיות שאמרת לעורכת הדין יהודית תירוש את הדברים הבאים באפריל 2019: 'נתניהו יוביל הפיכה משטרית', ואמרת לה 'אנחנו נהיה כמו הונגריה ופולין" ואמרת לה 'את מעדיפה להיות תובעת בתיק שיציל את הדמוקרטיה או שופטת בדיקטטורה?'".

הטענות כי מנדלבליט אמר דברים אלה לעו"ד תירוש, התובעת בתיק, התפרסמו בספרו של עמוס הראל 6:29 והוקראו כבר בבית המשפט בידי עו"ד ז'ק חן ב-17.6.26, בתחילת החקירה החוזרת של נתניהו. באותו היום עו"ד תירוש לא קמה מיד להתנגד, אולם היום מיהרה לעשות כן. לדבריה, אין להפנות שאלה כזו ליועמ"ש לשעבר מנדלבליט.

"לנו יש טענה למניעים זרים", הסביר עו"ד חדד אחרי שמנדלבליט עזב את האולם בשל התנגדות עו"ד תירוש. "אני רוצה להניח תשתית עובדתית, אם בא יועץ משפטי לממשלה ובמחשבות שלו אנחנו בדרך להונגריה ופולין, יש לו מחשבות כאלה, וטיפה היבטים רליגיוזים, שאנחנו מסכנים את ה-DNA של העם היהודי, לכן הגיש כתב אישום שלא כדין, זו טענה שאנחנו רוצים לחקור".

עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות, לפני יום עדותו ה-98 והאחרון של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו. 24.6.26 (צילום: אורן פרסיקו)

אם אכן אמר מנדלבליט את הדברים הללו על נתניהו לעו"ד תירוש בשנת 2019, הרי שראה את העתיד נכוחה. נתניהו אכן הוביל ניסיון הפיכה משטרית ואכן ביקש להפוך את ישראל ל"דמוקרטיה אלקטורלית" חלולה, דוגמת הונגריה ופולין באותה תקופה. למעשה, הונגריה הפכה למדינת מופת בעיני הימין הביביסטי בישראל, כולל יחסים חמים בין המנהיגים וחנפניהם במדינות השונות.

תירוש טענה היום בפני בית המשפט כי לא ניתן לשאול את מנדלבליט על כך, משום שלא לכך נועדה עדותו. מלכתחילה, הזכירה תירוש, עדות של יועמ"ש לשעבר בהליך שבו הגיש את כתב האישום, היא חריגה ביותר. לדבריה, במקרה זה הוסכם כי מנדלבליט יעיד באופן מצומצם על אישורי הפתיחה בחקירה. אם השופטים יתירו שאלות מעבר לנושא המצומצם, אמרה, יהיו לכך השלכות רוחב.

השופט משה בר-עם שאל את התובעת מה היתה אומרת "אם [מנדלבליט] היה עומד כאן על דוכן העדים ואומר 'אני שונא את מר נתניהו ולכן הגשתי כתב אישום'".

"זה לא הליך מנהלי על שיקול הדעת של התביעה", השיבה עו"ד תירוש, "זה גם לא ועדת חקירה של התביעה, זה לא המצב כאן. ולכן אנחנו חושבים שבניגוד לעד רגיל, שם יש מקום לשאול שאלות על הקשר של העד לנאשם, זה לא המקום לשאול את זה את עד התביעה הזה, שהוא ראש התביעה הכללית, מכיוון שמה שצריך לבחון זה מה שעשה בתיק ולא שיחות מסדרון שלו, ככל שהיו".

"אם תובע היה יושב בהליך פלילי לפני ואומר שהוא הגיש את כתב האישום כי הוא שונא אותו, לא הייתי עובר לסדר היום", הבהיר השופט בר-עם.

"ברור", השיבה עו"ד תירוש, "יש הרבה דברים מעניינים ורלוונטיים, אבל אדוני לא יעלה על דעתו שבתיקים אחרים יביאו את התובע להעיד וישאלו אותו למה הגיש את כתב האישום ואם יש לו מניע אישי. זה שהיועץ המשפטי לשעבר כבר נמצא כאן כי הוא צריך להעיד על אישורי היועץ, זה לא אומר שנפתחה הדלת לשאול אותו כל דבר".

עו"ד עמית חדד (משמאל), בתחילת יום עדותו השלישי של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, 20.10.2026 (צילום: חיים גולדברג)

עו"ד חדד טען ארוכות בדבר המניעים הזרים שעמדו לכאורה בלב כתב האישום והצורך לחקור עליהם את היועמ"ש לשעבר. עו"ד תירוש מחתה נמרצות.

"אני מבקשת למחות לפרוטוקול על האמירות הקשות שנאמרות כאן כאילו כתב אישום שנערך על ידי כל כך הרבה תובעים, גם היועץ המשפטי לממשלה אבל היו עוד הרבה תובעים שהיו מעורבים, כאילו כולם נגועים בשיקול דעת פסול ומוטה ושיקולים פוליטיים ואחרים", אמרה עו"ד תירוש.

"[...] נאמרים פה דברים על שיקולים פוליטיים שהנחו את התביעה הכללית במדינת ישראל, כשהתביעה הכללית וגם ההחלטות בתיק הזה מורכבות מכל כך הרבה אנשים, מ-100 שנות ניסיון ברצף".

הקהל הביביסטי שמילא את הספסלים באולם פרץ בצחוק גדול.

"זה לא אולם תיאטרון!", מחתה עו"ד תירוש, "ומי שצוחק צריך לצאת החוצה".

"תצאי את!", אמר לעברה אחד מאוהדי נתניהו, אמירה שככל הנראה לא הגיעה לאוזני השופטים אשר לא הגיבו כלל.

"משנים לפרקליט מחוז, פרקליטים רבים, משנים ליועמ"ש", המשיכה עו"ד תירוש, "צוותים רבים שכולם מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית".

שוב פרץ צחוק גדול בספסלי אוהדי הנאשם. נציג משמר בתי המשפט שעמד באולם התעלם במרץ.

"אני מבקשת מבית המשפט להעיר", פנתה התובעת לשופטים.

"ג-מ-ר-נ-ו", היתה הנזיפה שיצאה מפיה של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

עו"ד תירוש הזהירה מפני מצב שבו בכל החלטה להעמיד לדין פוליטיקאי או איש ציבור יבקשו הסנגורים לחקור את התובע ואת צוותו כדי לבחון מה היו דעותיהם הפוליטיות.

"נצא להתייעץ", הודיעו השופטים.

כעבור 35 דקות חזרו וביקשו מעו"ד חדד לפרט מהי התשתית הקונקרטית שעליה ביסס את שאלתו.

עו"ד חדד סירב לפרט אלא במעמד צד אחד, אך הבהיר כי לא אמר את הדברים בעלמא.

"לתשתית העובדתית עשויה להיות חשיבות להחלטה שלנו", העיר השופט עודד שחם.

"זו החלטה עם השלכות רוחב", הבהירה השופטת פרידמן-פלדמן.

עו"ד חדד, שחש את כיוון נשיבת הרוח, הציע לדלג על השאלה ולחזור אליה בהמשך, כשהתמונה העובדתית תתבהר. השופטת פרידמן-פלדמן בירכה על הרעיון, וכך היה.

שוחד או הפרת אמונים

יום העדות נפתח בשאלת החשדות נגד נתניהו, כפי שהגדיר אותן מנדלבליט, וליתר דיוק - על הפער שבין המילים "שוחד" ו"טוהר המידות" לבין "טובות הנאה אסורות". "אני זוכר שאני אישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה", אמר היועמ"ש לשעבר וטען כי הורה להזהיר את נתניהו כי הוא חשוד "בעבירה על טוהר המידות".

עו"ד חדד הראה לעד ולשופטים כי הביטוי "טוהר המידות" אמנם מופיע בתזכיר שהגיש מנדלבליט לבית המשפט לפני שנים אחדות, שבו פירט את אישורי החלטותיו, אך הוא לא מופיע בפרוטוקולים מהישיבות שהוגשו להגנה וגם לא בנוסח האזהרות שבהן הוזהר לבסוף נתניהו.

"זה ביטוי שאני נקטתי בו", התעקש מנדלבליט. "אני די זוכר את זה, ממש זוכר את זה".

לא זו אף זו, עו"ד חדד הציג למנדלבליט כי גם הביטוי "שוחד" לא מופיע באזהרות שהוזהר נתניהו. לא בחקירה הראשונה ולא לכל אורך הדרך. נתניהו הוזהר כי בתקופה מסוימת "ביקשת ולקחת טובות הנאה שלא כדין משאול אלוביץ בקשר עם תפקידך הציבורי".

עו"ד חדד עמד על כך שלא נטען שנתניהו קיבל טובות הנאה בעד פעולות הקשורות בתפקידו, כפי שמנוסחת עבירת השוחד בחוק. לפי הסניגור, הנוסח תואם את עבירת הפרת האמונים, שבה אדם מקבל טובות הנאה בזיקה לתפקידו הציבורי.

מנדלבליט אישר כי הניסוח שנבחר לאזהרת נתניהו הוא "ניסוח יותר פתלתל" וטען כי הוא נועד להשאיר למנדלבליט עצמו "שיקול דעת, בין שוחד להפרת אמונים". לדבריו, "הניסוח הזה באמת הוא יותר מתאים להפרת אמונים אבל אפשר גם להגיע ממנו למקומות אחרים".

אישור, חצי אישור

לקראת סוף הדיון, כשמנדלבליט נחקר על פתיחת החקירה ב"תיק 2000", הציג לו עו"ד חדד את עדות עד המדינה ארי הרו, שבמכשיר הטלפון שלו הוקלטו השיחות בין נתניהו למוזס. המכשיר של הרו הוחרם על ידי המשטרה, כשזו חקרה אותו בפרשה פלילית אחרת (בהמשך הורשע במסגרת הסכם עד המדינה שחתם).

לפי עדותו של הרו, כשקיבל חזרה את הטלפון שלו מהמשטרה הוא היה פתוח על אפליקציית הקלטת השיחות, על אחת ההקלטות של שיחות נתניהו-מוזס. הרו הבין זאת כרמז מצד השוטרים, כי הם מודעים לחומר הנפץ שבו הוא מחזיק. זמן קצר אחר כך שלח את בא כוחו רועי בלכר לפתוח במשא ומתן על עדות מדינה בתיק נגד נתניהו, עדות מדינה שתסייע לו בהליך הפלילי האחר, שבו הוא היה הנאשם.

בא כוחו של הרו יצר קשר עם פרקליט המדינה דאז שי ניצן והציג בפניו את ההקלטות של שיחות נתניהו-מוזס. ניצן הגיע עם החומרים למנדלבליט וזה העבירם למשטרה כדי לפתוח בחקירה.

היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט מגיע ליום עדותו השלישי במשפט המו"לים, 20.10.2026 (צילום: חיים גולדברג)

"תאשר לי שאם המשטרה בתקופתך ראתה את ההקלטות לפני כן, ולא סיפרה לך, זה דבר שהוא לא תקין", אמר היום עו"ד חדד למנדלבליט.

"נכון", השיב העד, "אם יודעים ולא אומרים זה".

"ואם המשטרה יוזמת תרגיל שאמור לייצר מצב שבו ארי הרו או המקור שלו יעדכנו את המשטרה בעובדה שיש הקלטות, האם זה דורש אישור שלך?", שאל עו"ד חדד.

"אם יש כוונה לעשות תרגיל חקירה שמגיע בסוף לראש הממשלה צריך אישור שלי", השיב העד.

אחרי שעו"ד חדד הציג למנדלבליט את עדות הרו, אישר העד כי גם על עצם ההאזנה לשיחות שמצאו בטלפון של הרו, היתה המשטרה צריכה לקבל אישור שלו מראש.

בסיום יום העדות, במהלך צאתו מהאולם, צעק לעברו של מנדלבליט אחד מאוהדי הנאשם: "אל תשתה ערק, שתוכל להעיד!". היועץ המשפטי לממשלה לשעבר חיפש לרגע מפלט אצל נציג משמר בתי המשפט, אך זה שוב לא עשה דבר, אפילו לא העיר לצופה החצוף. מנדלבליט נותר לבדו, מושפל, ויצא מהאולם.

עדותו אמורה להתחדש מחר בשעה 9:30 בבוקר, אך תסתיים כשעה לפני הזמן, ב-15:00, משום שיש אזכרה לסבתא של עו"ד חדד בשעה 16:00 באשקלון.

67104-01-20