צוות ההגנה של בנימין נתניהו הצליח למצוא עוד חוקר משטרתי שהטיל דופי בתוצאות חקירת "תיק 4000", הפרשה שבה ראש הממשלה עומד לדין בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. העד שזומן לדיון שהתקיים היום (8.10) בבית המשפט המחוזי בירושלים, סנ"צ צחי בן-חמו, אמר שעם סיום החקירה ב-2018 הוא הגיע למסקנה שלפיה אין מספיק ראיות כדי לתמוך באישומים.

בן-חמו אמר את הדברים בדקות האחרונות של הדיון, אחרי כמה שעות שבהן ניסה הסנגור של נתניהו לחלץ ממנו אמירות ביקורתיות על ניהול התיק. הסנגור, עמית חדד, שאל אותו על העמדות השונות שנשמעו במשטרה סביב סיכום החקירה נגד נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים לשעבר של קבוצת בזק. בן-חמו השיב בזהירות שהוא הניח לחוקרים שעבדו תחתיו להביע את דעתם בחופשיות. "רציתי שכל אחד יגבש את דעתו מבלי שאני אשפיע עליו", הסביר.

לדבריו, לאחר שהחוקרים מסרו את עמדותיהם באופן רשמי לדרג הממונה עליהם, הוא קיים איתם שיחה לא רשמית. "דיברנו ככה, ואמרתי להם שזה לא מספיק".

"במילים של סנגור, אמרת להם שאין תיק", אמר עו"ד חדד.

בן-חמו לא אימץ את הז'רגון. "בשפה המקצועית המשפטית – חשבתי שאין מספיק ראיות", אמר. בכל מקרה, הדגיש החוקר, ההחלטה האם לכלול את "תיק 4000" בכתב האישום שגובש נגד ראש הממשלה היתה של פרקליטות המדינה. צוות התביעה, שבראשו עמדה היום עו"ד ניצן וולקן מהפרקליטות, ויתר באופן תמוה על הזכות לחקור את בן-חמו לאחר מכן.

האמירה של בן-חמו תומכת בטענות שהשמיע מעל דוכן העדים החוקר לשעבר צחי חבקין, אם כי במקרה של חבקין מרחפת מעל עדותו עננה – ב-2025 נחשף כי חבקין חשוד בלקיחת שוחד מארגון פשע, ועדותו נקטעה מטעמים פרוצדורליים. חוקרים אחרים, בהם גם בכירים בהרבה מבן-חמו, טענו בעדותם שהתיק מבוסס והתעקשו שלא חלו כשלים מהותיים בתהליך החקירה.

בנימין נתניהו בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ספטמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר)

סנ"צ בן-חמו, שהצטרף למשטרה ב-1999, העביר את רוב הקריירה שלו ביחידה הארצית לחקירות הונאה. כיום הוא מכהן כקצין החקירות והמודיעין של מחוז שומרון. במשך רוב הדיון הוא לא שיתף פעולה עם הנסיונות של עו"ד חדד לצבוע את המשטרה כגוף עברייני שתפר תיק לראש הממשלה נתניהו, אבל בכמה מקרים הוא הודה ש"תיק 4000" כלל חריגות מהנורמה.

בן-חמו לא מילא תפקיד מרכזי במיוחד בתיק. הוא סיפר שהוכנס בסוד העניינים משום שנודע במשטרה כחוקר בעל מיומנות מיוחדת: גיוס וניהול עדי מדינה.

המרכזיות של בן-חמו בתהליך המורכב של גיוס עד מדינה קיבלה ביטוי בכך שהוא והצוות שעבד תחתיו זכו להעניק את שמות הקוד לכמה נחקרים שעברו תחת ידיהם בתיקים שונים. עו"ד חדד הזכיר את עד המדינה "אתרוג", שהפליל את הארכי-פושע אסי אבוטבול וכיכב לאחרונה בפרק של "עובדה", ובן-חמו חלק עם בית המשפט שמות קוד נוספים שניתנו לעדים: "שקד", "קוקוס" ו"פקאן".

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה מחוץ לאולם משפט המו"לים בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

העד שקיבל את הכינוי "פקאן", ציין בן-חמו, הוא אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" בתקופת "תיק 4000" ואיש סודם של בעלי אתר החדשות, האלוביצ'ים. ישועה היה האיש החזק באתר והצינור המרכזי להעברת הדרישות של סביבת נתניהו למערכת העיתונאית – הגמול שלכאורה קיבל ראש הממשלה בתמורה להטבות רגולטוריות בשווי כמיליארד שקל שהעניק לקבוצת בזק בזמן שנשלטה בידי משפחת אלוביץ'.

ישועה שיתף פעולה עם חוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך, אך מעולם לא הוגדר רשמית כעד מדינה. הוא נחקר בבית המשפט כעד תביעה רגיל לאורך שנת 2021. מהעדות של בן-חמו עלה שלפחות הוא ראה בו עד מדינה בפוטנציה – ואף התבקש לבסס איתו קשר בתחילת 2018 בגלל התמחותו בגיוס עדי מדינה. בפועל, ציין החוקר הוותיק, הוא מעולם לא חקר את ישועה.

בן-חמו הסביר שצוות החקירה ראה בישועה שותף פעיל בפשעים שנחקרו במסגרת פרשת נתניהו-אלוביץ', ולכן הניח שאם האיש משתף פעולה עם החקירה – ייתכן שיש כוונה להיכנס איתו למשא ומתן על הסכם עד מדינה.

ניר חפץ בדיון על הארכת מעצרו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, פברואר 2018 (צילום: פלאש 90)

את המשימה קיבל מיואב תלם, שהיה אחראי על חקירת "תיק 4000". בשלב מסוים, העיד בן-חמו, הוא אמר לתלם שאם ישועה מוגדר כשותף לפשע יש לחקור אותו באזהרה, כנהוג. ואולם, תלם אמר לו שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, הנחה את החוקרים להימנע מכך. לדברי בן-חמו, תלם הרגיע אותו ואמר ש"זה לא יגיע לבית המשפט".

בצוותי ההגנה של נתניהו והאלוביצ'ים ראו באמירה הזאת הישג גדול, והיא הודהדה בהמשך על ידי התקשורת הביביסטית ודובר הליכוד גיא לוי, שנכח באולם.

"זה אירוע דרמטי", הודיע לשופטים עו"ד ז'ק חן, הסנגור של בני הזוג אלוביץ'. "המדינה לא סיפרה את האמת בתשובה לשאלות בית המשפט בנוגע למעמד של ישועה", טען. חן דרש מהשופטים להורות לתביעה למסור את כל המידע שקשור לישועה – אך השופטים הגיבו בקרירות ולא אותתו שבכוונתם לקבל החלטה בנושא בקרוב.

המשך הדיון עסק במעורבות של סנ"צ בן-חמו בגיוס עד המדינה ניר חפץ, דוברו של נתניהו לשעבר, שהיה מעורב באופן עמוק בהטיית הסיקור ב"וואלה" למען ראש הממשלה. בן-חמו גם הופקד על "תיק 1270", שבמסגרתו נחקר חשד שלפיו חפץ ואלי קמיר, מאכער שייעץ לשאול אלוביץ', ניסו לקדם מהלך שאפתני ומושחת: למנות את השופטת בדימוס הילה גרסטל לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה כדי שתסגור את תיק המעונות, שבו הורשעה לבסוף שרה נתניהו בפלילים.

תנ"צ יואב תלם לפני חקירתו במשפט המו"לים, ינואר 2023 (צילום: אורן פרסיקו)

לימים נסגר "תיק 1270" בלי כתבי אישום. "התיק הזה היה מנוף משמעותי בעניינו של ניר חפץ, כדי להפוך אותו לעד מדינה", טען עו"ד חדד, אך לא ניצל את ההזדמנות כדי לחקור את בן-חמו לעומק בנושא. במקום זה העדיף לשאול אותו על "פרשת המקורבת", תרגיל החקירה שבמסגרתו הובאה לתחנת המשטרה אשה שאת שמה וטיב יחסיה עם חפץ אסור לפרסם מתוקף צו בית משפט.

החוקרים דאגו שחפץ העצור יבחין בה כדי להמחיש לו מה יהיו ההשלכות של אי שיתוף פעולה מצדו. עו"ד חדד הגחיך את הכינוי המכובס שניתן לאשה, "מקורבת", באמצעות שאלות כמו "איך נודע לך שלמר חפץ יש מקורבת?" ו"האם אי פעם, חוץ מבמקרה הזה, השתמשתם בְמקורבת כדי להפוך חשוד לעד מדינה?".

בן-חמו טען שלא מילא תפקיד פעיל בתרגיל החקירה השנוי במחלוקת, אך לבסוף הביע הסתייגות מזימון המקורבת לחקירה שלא היה בה צורך לשם בירור העובדות. "אני יכול להגיד שחשתי סוג של תרעומת על השאלות שנשאלו שם", אמר על כך.

מעט לאחר מכן, אחרי שבן-חמו הצהיר שלדעתו לא היו מספיק ראיות כדי לתמוך באישומים של "תיק 4000", הוא שוחרר לדרכו. בדרך החוצה קיבל מחדד טפיחה על השכם.

67104-01-20