ביום העדות התשיעי של אביחי מנדלבליט, החקירה שהעביר אותו הסנגור של בנימין נתניהו הגיעה לשלב הגורן והיקב. עו"ד עמית חדד הצליח עד כה להשפיל את היועמ"ש לשעבר והציג אותו כמשרת ציבור חלש ומבולבל – אבל לא עלה בידו לגרום לו לאשר את תיאוריית הקשר על "תפירת התיקים" והאחווה הסודית הדמיונית שעומדת מאחוריה. לאור הוראה מאוחרת של השופטים, שהגבילה את חקירת מנדלבליט, נדמה שהארסנל של נתניהו כמעט התרוקן.

הדיון שהתקיים הבוקר (3.11) בבית המשפט המחוזי בירושלים החל במחלוקת פרוצדורלית שנידונה בדלתיים סגורות. לאחר מכן זומן מנדלבליט לאולם כדי להיחקר על שלושה נושאים שנותרו על רצפת חדר עריכת הדין של חדד. "מנדלבליט!", צעק עם כניסתו ביביסט מבוגר מהשורות האחוריות, "אני העבר של המדינה, ואתה העתיד – וההווה לא ברור לך. יש'ך ד"ש משי ניצן".

היועץ המשפטי לממשלה שהעמיד לדין את ראש ממשלת ישראל לא הגיב, והאיום המבולבל נותר תלוי באוויר עד שהתפוגג. זמן קצר לאחר מכן נכנסו השופטים.

הנושא הראשון שהעלה עו"ד חדד היה כה שולי וחסר חשיבות, שאפילו השופטת שמנצחת על המשפט ביד רכה, רבקה פרידמן-פלדמן, נאלצה להרים את קולה על הסנגור ולדרוש ממנו לנהוג בענייניות.

הסוגיה נדונה כבר בימים קודמים: העובדה שמנדלבליט לא חתם באמצעות עט על הגרסה הסופית של כתב האישום שהוגש נגד נתניהו ושלושת הנאשמים האחרים, נוני מוזס ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. מנדלבליט זכר שהוא דווקא כן חתם פיזית, אך בדיונים הומחש שהוא טועה – כפי שהודו גם בצוות התביעה. למרות שאין לכך כל חשיבות, היום הציג לו חדד עוד דוגמאות שממחישות זאת, וטען שהחתימה שמופיעה על כתב האישום לקוחה מטיוטה שגובשה בשלהי 2019.

בנימין נתניהו ממריץ את תומכיו להצביע ביום הבחירות כשלצדו רעייתו שרה. בית-שמש, 27.10.2026 (צילום: יעקב לדרמן)

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה ציינה שהמסמך מ-2019 הוא דווקא כן כתב אישום – בגרסה שהתביעה היתה מחויבת להגיש ליו"ר הכנסת כדי לאפשר לנתניהו לבקש חסינות מפני העמדה לדין מתוקף מעמדו כחבר כנסת. דקות ארוכות בוזבזו על ויכוח סמנטי: האם מדובר ב"כתב אישום" או ב"טיוטה של כתב אישום", אף שהתוכן של שני המסמכים כמעט זהה.

השופטים הבהירו לעו"ד חדד שהם לא מייחסים לכך חשיבות. מנדלבליט הרי הבהיר שכתב האישום נוסח בהשתתפותו והוגש על דעתו, ולכן לא באמת משנה אם הוא חתם עליו בעט או שמישהו העתיק והדביק את חתימתו מגרסה מוקדמת של המסמך. אבל חדד לא התרצה. "ברור שהוא משקר כשהוא אמר שהוא חתם על זה!", הכריז כשמנדלבליט שהה במסדרון, ומיד ניסה לפייס את השופטים: "סליחה, לא משקר, הוא התבלבל. ואני צריך תשובות שלו".

אבל מנדלבליט לא שינה את תשובתו. בשלב מסוים פרץ ויכוח קולני בין חדד לתירוש על רקע עלבון שהטיח הסנגור בתובעת המקורית בתיק, הפרקליטה הבכירה ליאת בן-ארי. "עו"ד חדד, גמרנו! גמרנו! תשאל את העד שאלות!", צעקה עליו השופטת פרידמן-פלדמן.

"הנה אני אשאל – מר מנדלבליט, האם מה שאמרה עו"ד תירוש...", התחצף חדד.

"שאלות שצריך לשאול!", קטעה אותו השופטת, וכשהבחינה שהסנגור ממשיך למחזר שאלות הורתה למנדבליט לא לענות. "אני עובר לנושא השני להיום", הודיע חדד, ופנה שוב למנדלבליט: "ספר לי על ההיכרות שלך עם מומו פילבר".

מנדלבליט הגיב בשתיקה ארוכה. "אני מנסה להיזכר", אמר לבסוף. "אני מכיר אותו לא מעט שנים, אם אני לא טועה מהתקופה שבה הייתי מזכיר הממשלה. הוא היה מגיע לא מעט ללשכת ראש הממשלה, ואני מכיר אותו גם מהתקופה שבה מונה למנכ"ל משרד התקשורת. זהו".

שלמה פילבר בפתח אחד מימי עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

פילבר, אחד משלושת עדי המדינה במשפט, מתואר בכתב האישום כבורג מרכזי במימוש עסקת השוחד של פרשת "תיק 4000". במסגרת פרשה זו ניצל פילבר את תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, שאותו קיבל מנתניהו, כדי לקדם את האינטרסים של בני הזוג אלוביץ', בעלי השליטה דאז בקבוצת בזק ובאתר "וואלה".

"תיק 1000" מייחס לו תפקיד דומה ביוזמה שלא הושלמה: העמקת אחיזתו בענף הטלוויזיה של ארנון מילצ'ן, שהמטיר טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים על נתניהו. בשני המקרים היעד היה השגת שליטה מוגברת בתקשורת לשם שימור שלטון נתניהו.

עו"ד חדד ניצל עד תום את התיאור הלקוני של מנדלבליט בנוגע לקשריו עם פילבר, ואִתגר אותו בהנאה גלויה. "יש לכם גם קרבה גיאוגרפית", הציע הסנגור.

"נכון", השיב מנדלבליט, שכמו פילבר גר בפתח-תקווה, אם המושבות.

"ספר, ספר הכל – לא חלק", דרש חדד.

"גרנו באותה שכונה", אמר מנדלבליט בחוסר חשק.

"אני ביקשתי הכל!", קרא חדד. "האזהרה של כבוד השופטת בתחילת העדות שלך היתה שעליך לומר 'את האמת וכל האמת' – ספר על כל האינטראקציות שהיו לך עם מר שלמה פילבר".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

מנדלבליט שוב שתק. השופט משה בר-עם פנה לחדד והציע: "תכוון אותו".

"יש עוד משהו?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן.

"לא יודע", אמר מנדלבליט.

"משהו שקשור לחקירה שלנו", רמז חדד. "ספר לנו על אינטראקציות שהיו לך איתו".

"שקשורות לחקירה שלנו? לא זוכר", השיב מנדלבליט.

בשלב הזה החליט עו"ד חדד להפסיק להשתעשע בעד. הוא ציין שפילבר העיד שמנדלבליט שוחח איתו על נושאים שבהמשך מצאו את דרכם לאישומי "תיק 4000". לבקשת התביעה, פילבר אף העלה על הכתב סיכומים של הפגישות שלטענתו קיים עם מנדלבליט בתקופה שבה עבדו תחת נתניהו.

הסיכומים כבר הוצגו במשפט בעבר. דווח עליהם בתקשורת, והמסמך עצמו אף פורסם במלואו. ובכל זאת, מנדלבליט התעקש שאינו יודע במה מדובר. חדד ניסה לרענן את זכרונו. הוא הזכיר פגישה מדצמבר 2015 או ינואר 2016, שבה כביכול נפגשו השניים בכיכר גורן בפתח-תקווה, שהפכה מאוחר יותר למוקד של הפגנות נגד היועמ"ש בגין מריחת הטיפול בחקירות נתניהו.

לטענת פילבר, במקרה הזה הוא התייעץ עם מנדלבליט על התחקיר של גידי וייץ ב"הארץ" שהוביל לחקירת "תיק 4000". פילבר צירף את התגובה שלטענתו קיבל ממנדלבליט: "לא נראה לי רציני".

לעיון במסמך שחיבר פילבר

להורדת הקובץ (PDF, 1.28MB)

המסמך כולל עוד ארבע התייעצויות שקיימו לכאורה פילבר ומנדלבליט במחצית הראשונה של 2016: בשני סניפים שונים של שופרסל בפתח-תקווה, בכניסה לבית הספר דעת-מבינים בעיר וב"מכתב ושיחה קצרה בפתח לשכת ראש הממשלה". פילבר ציין שמנדלבליט כבר כיהן אז כיועץ המשפטי לממשלה, ושהוא התייעץ איתו בנוגע לסוגיות הקשורות לחברת בזק, לרבות סוגיית ניגוד העניינים של נתניהו ומעורבותו בקביעת תעריפי הטלפוניה של בזק.

מנדלבליט עיין במסמך בשתיקה, ולבסוף אמר שהוא לא זוכר שום דבר מהתיאורים שמופיעים בו. אחרי עיון נוסף הודיע שבכל זאת נזכר באחד מהמקרים. "זה לא פגישה – זה פגישה ליד השופרסל, לא באיזה בית קפה. פגישה אקראית. בהחלט יכול להיות שדיברנו על זה".

מבחינת חדד, כך נראה, הפגישות שעליהן העיד פילבר מציבות את מנדלבליט בניגוד עניינים. איך ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה מייעץ לעבריין (שהודה בביצוע עבירות וחתם על הסכם עד מדינה כדי להימנע מהעמדה לדין) בנושאים שבהמשך מגיעים לכתב אישום, ולא פוסל את עצמו מעיסוק בכך – או לפחות מעדכן את עמיתיו הפרקליטים שהוא מעורב בפרשה באופן אישי?

מנדלבליט התעקש שמדובר בזוטות, שיחות אקראיות שבהן פילבר השחיל שאלות בצורה לא פורמלית. לכן, למיטב זכרונו, לא טרח לספר על כך לאיש. "לא נראה לי שיש דיווח כזה, ולא נראה לי שיש על מה לדווח", אמר. "אני לא זוכר את זה, זו לא איזו ישיבה או דיון". המסמך של פילבר תומך ברושם הזה: עד המדינה צירף סיכום של התגובות שקיבל ממנדלבליט באותן פגישות, וניתן להתרשם מהן שהיועמ"ש בדרך כלל נִפנף אותו ואמר לו להמשיך כרגיל.

בנימין נתניהו ושרה נתניהו עם הידוענים ברברה סטרייסנד, ג'יימס קאן וקיאנו ריבס באירוע שהתקיים בביתו של ארנון מילצ'ן במליבו, קליפורניה. 2014 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

אחרי ההפסקה ניסה הסנגור לקשור את מנדלבליט גם ל"תיק 1000". הפעם לא נחל אפילו את ההצלחה המוראלית שהשיג כשאילץ את מנדלבליט להיזכר בפגישותיו הנשכחות עם עד המדינה פילבר. "אני רוצה לשאול אותך על אירוע משנת 2014", פתח עו"ד חדד. "אתה יודע שמילצ'ן ערך בבית שלו במליבו ערב לכבוד מדינת ישראל, לבכירי הוליווד? ראש הממשלה נשא שם דברים, הוא היה אורח כבוד מטעמו. אתה זוכר את האירוע הזה?".

את המפגש הזה, שמוזכר בכתב האישום וכבר נדון במשפט, מנדלבליט דווקא זכר. בתיעוד מהאירוע ניתן להבחין בנתניהו ובני משפחתו מתחככים עם ידוענים דוגמת ברברה סטרייסנד, קיאנו ריבס, קייט הדסון וג'יימס קאן. בכמה תמונות גם מתועדים אנשי לשכת נתניהו: עד המדינה לעתיד ארי הרו, ראש המוסד לעתיד יוסי כהן, ראש הסגל גיל שפר, מנהל לשכת ראש הממשלה אייל חיימובסקי וגם מנדלבליט, שכיהן אז כמזכיר הממשלה.

"גם אני נכחתי שם", אישר מנדלבליט בתשובה לשאלה של חדד, אך מיד הוסיף הערה מפתיעה: "החלטנו לעזוב כשראינו שזה מתחיל להיות אה... כשהרגשנו לא נעים. כשהתחילו להגיע כל מיני כוכבי קולנוע, עזבנו".

"בגלל שהגיעו כוכבי קולנוע?", תהה הסנגור.

"הרגשנו לא נוח...", השיב מנדלבליט.

"כל האירוע היה עם כוכבי קולנוע מלכתחילה!", התרעם חדד, שכנראה לא צפה שהעד יתאר מפגש עם כוכבי הוליווד כמאורע שלא ראוי שמשרתי ציבור ישתתפו בו.

"דיברנו בינינו, הרגשנו לא נוח, והחלטנו לעזוב. זה מה שהיה", חזר ואמר מנדלבליט. "אני זוכר את האירוע, בוא נסכים שזה לא אירוע רגיל, זה אירוע חריג – דיברנו בינינו, ואמרנו שלא מתאים שנהיה שם. לכן החלטנו לעזוב".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט. ירושלים, אוקטובר 2013 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

עו"ד חדד התכוון לעסוק במפגש מכיוון אחר, אבל לנוכח ההתעקשות של מנדלבליט ניסה לחורר את הרושם שנוצר באמצעות העלאת תהיות לגבי רמת האותנטיות של הזיכרון. הוא שאל את העד האם דיבר על כך עם עמיתיו, והאם העלה את ההסתייגות על הכתב. "זה נראה לי צדדי ושולי, ולא העיקר", השיב מנדלבליט.

לחדד לא היתה תשובה עניינית, אז הוא הגיב בהתקפה: "כל כתב האישום הזה הוא צדדי ושולי!".

מנדלבליט תיאר את עצמו כמי שנקלע לאירוע במקרה, כחלק מפמליית ראש הממשלה. חדד לא רווה נחת גם מהתיאור הזה, שמנקה את היועמ"ש לשעבר מכל תפקיד אקטיבי במפגש. "לאור העובדה שאתה אדם חושב – אתה הומו ספיאנס, אתה לא פרימאט – אתה מבין, אתה שואל שאלות, תוכל להגיד לי האם כל הזמן מגיעים כוכבים הוליוודיים לאירועים שאתה מגיע אליהם?".

"לא, בכלל לא. לא ידעתי שיבואו כל כוכבי הוליווד. לא שאלתי", השיב מנדלבליט.

"מגיע ליאונרדו דיקפריו...", התחיל חדד לומר, אך קריאה בקול רם מכיוון דוכן השופטים קטעה אותו. "עו"ד חדד! עו"ד חדד!", קראה השופטת פרידמן-פלדמן.

"כן גברתי", השיב הסנגור.

"הוא ענה, יש לך שאלה אחרת?", שאלה השופטת.

לחדד היו עוד כמה שאלות, אבל הגרסה של מנדלבליט לא השתנתה: הוא לא מילא תפקיד פעיל באירוע, ועזב את המקום משום שחש לא נוח מההתחככות בכוכבים. בשלב מסוים נאלץ להזכיר לסנגור שהמפגש מוזכר בכתב האישום כרקע שנועד להמחיש את קשריו הקרובים של נתניהו עם מילצ'ן, ולא כחלק מהאירועים שבגינם הועמד ראש הממשלה לדין.

בנימין, שרה ויאיר נתניהו עם ארנון מילצ'ן והשחקנית קייט הדסון באירוע שהתקיים בביתו של מילצ'ן במליבו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

חדד ניסה עוד כיוון: הוא ביקש ממנדלבליט להודות שנחשף באירוע לקשר החברי של נתניהו עם מילצ'ן, ולכן היה צריך לשקף זאת לפרקליטים ולחוקרים שעסקו ב"תיק 1000". בכך כיוון הסנגור לטענה של ראש הממשלה שלפיה הוא ומילצ'ן היו חברי נפש, וכל המתנות יקרות הערך שהוא ובני משפחתו קיבלו ממנו הן ביטוי לאהבה העמוקה שחש כלפיו המיליארדר.

"זה לא העניין", הגיב מנדלבליט. "יש פה עניין של חברוּת, אבל גם של אינטרס. זה לא אירוע שמצביע על חברות, יכול להיות שזה בא ממקום של אינטרסים – משני הכיוונים". בתוך כך, בלשון מרומזת, אותת מנדלבליט שלקח בחשבון שמילצ'ן ונתניהו חברים ולכן ראש הממשלה לא נאשם בלקיחת שוחד אלא רק במרמה והפרת אמונים.

לקראת סיום הציג חדד תצלום מהאירוע שבו נראה מנדלבליט עם עמיתיו ללשכת ראש הממשלה. הוא ניסה להשתמש בו כהוכחה לכך שהעד משקר: "מר מנדלבליט, לא עזבת מוקדם. התמונה הזאת צולמה עמוק בתוך האירוע. תאשר לי שזה אתה, מר מנדלבליט. איתך נמצא מר יוסי כהן, וגיל שפר, ולירן דן, וארי הרו, נכון? אפשר לראות שיש קוקטיילים על השולחן, אתה רואה? אנחנו יודעים מתי זה צולם! עמוק בתוך האירוע! לא לשיטתי, לשיטת המציאות".

אבל מנדלבליט לא נשבר. "אני לא זוכר מתי עזבנו, אני זוכר שעזבנו", אמר.

"ברור שעזבתם, עובדה שאתה פה!", הכריז חדד ועורר גל של צחוק בקרב אוהדיו של נתניהו. "זה לא מצחיק, זאת האמת!", קרא. "עזבתם אחרי שעות, אביחי, באמת!".

אבל מנדלבליט לא אישר, ולחדד לא היו הוכחות שיפריכו את גרסתו, לאירוע שגם כך אין לו בדל חשיבות לכתב האישום נגד נתניהו. זמן קצר לאחר מכן, כשהשופט בר-עם האיץ בו להתקדם, הודיע הסנגור של נתניהו שאפשר לסיים את הדיון.

היום התשיעי של עדות מנדלבליט היה אמור להיות יום החקירה האחרון של חדד. ואולם, בזכות מסמכים שקיבל באישון לילה מהפרקליטות הוא הצליח לסחוט מהשופטים יום חקירה נוסף, שכנראה יתקיים בשבוע הבא או בזה שאחריו. לאחר מכן ייחקר מנדלבליט בידי צוות ההגנה של הנאשם מוזס, ולבסוף ישיב לשאלות שיציג לו צוות התביעה, שכבר הוגבל מראש על ידי השופטים.

67104-01-20