בפתח יום העדות השני של אביחי מנדלבליט קשה היה להאמין שכך נראה אדם שעד לפני חמש שנים היה אחד מבעלי התפקידים החזקים ביותר במדינת ישראל. היועץ המשפטי לממשלה, ראש התביעה הכללית – האיש שנותן הוראות לכל גופי החקירה בארץ, שבלעדיו לא היו נפתחים התיקים הפליליים שגרמו לראש הממשלה בנימין נתניהו לגרור את ישראל לעשור של כאוס, התפוררות חברתית ומתקפה שיטתית על המנגנונים הדמוקרטיים.

ד"ר מנדלבליט הגיע צרוד, דיבר בקול חלוש ומהוסס ולא פעם נראה כמי שמאשר בהיסח דעת ובאופן גורף היגדים שהניח בפניו הסנגור של נתניהו – עד כדי כך שמדי פעם התקומם על כך שמייחסים לו תשובות שהוא לא זוכר שנתן. מנדלבליט ספג בשקט את ההטעיות וההאשמות, ורוב הזמן נראה כמו פנסיונר שאיבד כל רגש או מחויבות כלפי החקירות המורכבות שעליהן פיקח.

מדי פעם, בדינמיקה שגבלה בהתעללות פסיכולוגית, הסנגור עמית חדד ביקש ממנדלבליט להתייחס לאמירות מביכות שאולי יצאו מפיו ואולי לא, בשיחה אישית עם גורם ששמו לא הוזכר.

ההנחה הרווחת באולם היתה שאם הציטוטים אמיתיים הם לקוחים מהקלטות של שיחות פרטיות שקיים מנדלבליט עם אפי נוה, איש הליכוד שכיהן כיו"ר לשכת עורכי הדין ונחקר בחשד לעבירות חמורות. היום נוה לא נכח באולם, אבל רוחו ריחפה מעל ההתרחשות.

בתשע וחצי בבוקר, כשהגיעה שעת הדיון, יצא מנדלבליט מחלל ההמתנה שהוקצה לו וצעד אל אולם משפט המו"לים. כמו ביום עדותו הקודם, גם הפעם עטו עליו ראשונים נציגי התקשורת הביביסטית והפכו את ההליכה הקצרה למעין מצעד בושה.

אביחי מנדלבליט, היועמ"ש בדימוס, עכשיו בפתח יום עדותו השני במשפט נתניהו. עם כניסת השופטים התלונן באוזניהם על היחס העוין. pic.twitter.com/483e9ZMemt

— איתמר ב"ז | Itamar BZ (@itamarbz) October 12, 2026

"מר מנדלבליט, אתה רוצה לבקש סליחה מעם ישראל?", הטיח בו פעיל הליכוד מוטי קסטל, שמועסק בערוץ 14. "למה שאלות של תקשורת זה מרגיש לך כמו תקיפה?", חקרה אותו מקרוב כנרת בראשי, מנהלת מיזם התעמולה הביביסטי "האולפן הפתוח".

כמו עדים אחרים מהקאליבר שלו, באמצע המסדרון חיכתה ליועמ"ש בדימוס שורה של מצלמות וידיאו על סטנדים. כשהתקרב לדלת הקיפו אותו הכתבים והצלמים וליוו אותו עד שהתמקם מאחורי דוכן העדים. דקה אחר כך, כשנעמד מול הרכב השופטים באולם גדוש אוהדי נתניהו קולניים, מנדלבליט התלונן: "היום שוב חוויתי מתקפה תקשורתית בכניסה לפה". הוא לא נקב בשמות, ובכך הדביק את הכתם לכל נציגי התקשורת.

אבל השופטים, שכבר מזמן איבדו שליטה בנעשה באולם, ממילא הגיבו באדישות. רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם לא העירו כאשר עו"ד חדד לעג לתלונה של מנדלבליט והאשים אותו ב"התקרבנות", וגם הצעקות והרעש שנשמעו מהספסלים האחוריים לאורך הדיון בקושי סחטו מהם תגובה.

בנימין נתניהו בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ספטמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר)

נציגת השלטון טלי גוטליב, שמרבה להגיע לדיונים ולהפריע למהלכם התקין, נכנסה לאולם לקראת הצהריים ואחרי כמה דקות ביקשה להפעיל את מיזוג האוויר. "אין אוויר פה, ככה אני רגועה – עוד מעט יהיה חם, אולי אני אהיה פחות רגועה", איימה בחיוך חברת הכנסת. הקהל הביביסטי פרץ בצחוק, השופטים צייתו והמזגנים הופעלו.

החקירה של עו"ד חדד התמקדה בעיקר ב"תיק 4000" ובאישורים שניתנו או לא ניתנו לפעולות החקירה שנועדו לגבש תיק נגד נתניהו. חדד לקח את מנדלבליט לטיול במחוזות הפורמליזם הקיצוני שמהם בנוי קו ההגנה של הנאשם, שמאשים את חוקריו ותובעיו בהפרת שורה ארוכה של כללים, הנחיות והתחייבויות בזמן שהוא עצמו ניצב מעל לחוק.

חדד ניסה לגרום למנדלבליט לאשר את תזת העל הקונספירטיבית שלפיה החוקרים פעלו ללא סמכות ואף רימו את היועץ המשפטי לממשלה כדי שיאשר להם "לתפור" לנתניהו תיק פלילי.

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

החוק בישראל אוסר על פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה בלי אישור מהיועץ המשפטי לממשלה. שתי החקירות הראשונות שבסופן הועמד נתניהו לדין, "תיק 1000" ו"תיק 2000", נפתחו ב-2016 אחרי שהתקבל אישור ממנדלבליט.

ב"תיק 4000", לעומת זאת, האישור הראשוני של מנדלבליט ניתן רק ב-2 באוקטובר 2017. כפי שהראה עו"ד חדד במהלך הדיון, לאורך החודשים שקדמו למתן האישור חוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך ביצעו פעולות חקירה שנועדו לבדוק חשדות שנגעו לנתניהו.

כתב האישום שהוגש לבסוף גורס שנתניהו ניצל את מעמדו כשר התקשורת כדי לספק הטבות רגולטוריות בשווי כמיליארד שקל לענקית התקשורת בזק, שנשלטה בידי הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. בתמורה, כך נטען, רתמו האלוביצ'ים למען נתניהו את אתר החדשות "וואלה" שהיה בבעלותם.

אתמול (12.10) בבית המשפט המחוזי בירושלים התבקש מנדלבליט שוב ושוב לאשר שחוקרי "תיק 4000" לא סיפרו לו בזמן אמת שהם פועלים ללא אישורים – כולל גישושים מוקדמים לגייס את עד המדינה שלמה פילבר, שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו.

שלמה פילבר בפתח אחד מימי עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2022 (צילום: יונתן זינדל)

מנדלבליט השיב בחיוב ויצר רושם שהוא מסכים עם הטענה שהחוקרים חרגו מסמכותם – עד שבשלב מסוים מצא לנכון לסייג זאת. הוא תיאר מצב שבו חוקרים עוסקים בחקירה מסוימת ונתקלים במקרה בחומר שמחשיד את ראש הממשלה. במקרה כזה, אמר, הם יכולים לבקש אישור בדיעבד.

"אני חושב שהפילו אותך בפח", אמר לו עו"ד חדד.

"אתה טוען שהתביעה הסתירה ממני במזיד דברים, וכך ניווטה את החקירה?", שאל מנדלבליט. חדד השיב בחיוב, והצהיר שהוא יוכיח לו שכך אכן קרה.

מנדלבליט הגיב בפליאה: "שוב ושוב מציגים בפני תזה שלפיה פרקליטות המדינה הסתירה מידע מהיועץ המשפטי לממשלה בכוונת מכוון ובמזיד. אני מאוד אופתע אם יתברר שזה נכון, כי אני לא מכיר מצב שבו הסתירו ממני דברים. יכול להיות, אבל אני עדיין לא השתכנעתי בדבר הזה".

הסנגור של נתניהו הפנה אותו לעדותו של אלי לוי, שכיהן כראש אגף החקירות ברשות ניירות ערך בתקופה שבה נחקר "תיק בזק", שממנו צמח "תיק 4000". לוי העיד שהוא וחוקריו נתקלו במקרה בהודעות מייל שקשרו בין הסיקור ב"וואלה" למערכת היחסים בין נתניהו לאלוביצ'ים. לפי הגרסה של לוי, ברשות אספו מידע בנושא כדי שניתן יהיה להגישו לפרקליטות ולבחון אם יש מקום להרחיב את החקירה כך שתכלול גם את נתניהו.

אלי לוי, מנהל מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך לשעבר, בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בירושלים, יולי 2026 (צילום: אורן פרסיקו)

חדד הדגיש שאיסוף המיילים בוצע בקיץ 2017, כלומר לפני מתן האישור באוקטובר. "זה לא שלב שאישרתי בדיקה ו/או חקירה נגד ראש הממשלה", אישר מנדלבליט. "אני לא מכיר את הדברים האלה ולא אישרתי אותם. עשו אותם בלי שאני יודע", הוסיף. איש באולם לא טרח להציג לו את הטענה שלפיה החומר צץ במקרה ונאסף כדי שניתן יהיה לבסס פתיחה בחקירה.

מעט לאחר מכן, אחרי שחדד האשים את פרקליטות המדינה בהסתרת מידע ממנדלבליט, עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות הביעה תרעומת. מנדלבליט התבקש לצאת מהאולם, וכשנסגרה הדלת הזכירה תירוש שהמידע לא הוסתר מהיועמ"ש – הוא נאסף כדי שניתן יהיה להגיש בקשה להרחבת החקירה.

חדד השיב במתקפה: "אני לא אעזוב את הפרקליטות! אני לא אעזוב את הפרקליטות! הפרקליטות היא זו שהגישה כתב אישום פה! הפילו יועץ משפטי בפח!".

עו"ד תירוש, באופן חריג, ביקשה שהדברים יימחקו מהפרוטוקול. השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה ממנה לשבת, ואז פנתה לחדד וביקשה ממנו למקד את שאלותיו. אבל חדד המשיך במתקפה. "אני מבין את המצוקה הגדולה, זה לא שאני לא יכול להבין או אפילו להזדהות איתה. יושבת מישהי שזה תיק חייה – ואין תיק", אמר על תירוש.

עורכי הדין עמית חדד ויהודית תירוש לפני תחילת יום עדותו הראשון של אביחי מנדלבליט, שלשום (צילום: אורן פרסיקו)

"אני מבקשת לעצור את זה, חיי הם המשפחה שלי", הגיבה תירוש. "כולנו פרקליטים שעושים את עבודתנו, זה לא 'תיק חיינו' ולא נעליים. המשפט הוא לא נגדנו אלא נגד ארבעה נאשמים. יש כאן יועץ משפטי שהגיש כתב אישום נגד ארבעה נאשמים". השופטים, ששוב איבדו שליטה על הנעשה באולם, הכריזו על הפסקה וביקשו מהצדדים להגיע לישיבה בלשכתם.

תוכן הישיבה הסגורה לא נחשף בדיון, אך ניכר שמנדלבליט ניצל את הדקות שהתפנו כדי לחשוב מחדש על התשובות שלו. כשהעדות התחדשה הוא התלונן שהסנגור חדד מציף אותו במסמכים שאינו מכיר, והבהיר שהוא לא מעוניין לקבוע מה ניתן להסיק מהם. נדמה היה שזו דרכו המפותלת לאותת שיש לו תחושה שהטעו אותו.

רוחו של אפי נוה

ההחלטה של חדד להציג למנדלבליט ציטוטים נטולי הקשר ולדרוש ממנו לקחת עליהם בעלות סיפקה להגנה כמה הישגים טקטיים. מנדלבליט לא טרח לשאול מאיפה הציטוטים לקוחים, אולי משום שהבין שייתכן שהתשובה לא תחמיא לו.

"האם אמרת פעם למישהו שהפרקליטות מדליפה?", שאל הסנגור.

מנדלבליט הפתיע ואמר שהיה "פרקליט מסוים" ש"חשבתי שיכול להיות שהוא מדליף" – אך טרח להדגיש שלא היו לו הוכחות. ברוך קרא, הפרשן המשפטי של חדשות 13, צייץ שמדובר בעו"ד אורי קורב, שבתקופה הרלבנטית מילא תפקידים בכירים בפרקליטות מחוז ירושלים.

אפי נוה לפני תחילת יום עדותו הראשון של אביחי מנדלבליט במשפט המו"לים, שלשום (צילום: אורן פרסיקו)

"ההדלפות נועדו להפעיל עליך לחץ – כן או לא אמרת?", שאל חדד.

"יכול להיות שאמרתי", השיב מנדלבליט. הוא סיפר שבשלב מסוים החליט לא לעבוד עם פרקליטות ירושלים. "חשבתי בזמן אמת שלא נוח לי לעבוד עם אותה פרקליטות, כי חשדתי שמישהו מהם עובד עם התקשורת, למרות שאין לי הוכחות", הסביר. "התיק הזה יותר מדי חשוב לי בשביל שאעבוד עם פרקליטות שלא נוח לעבוד איתה. ולכן ביקשתי שתוחלף הפרקליטות המלווה". התיק הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שאנשיה חתומים עם מנדלבליט על כתב האישום.

"האם אמרת למישהו שגורמי האכיפה מפעילים עליך לחץ לחקור נושאים מסוימים? זה דבר שאמרת?", שאל חדד.

"אני לא זוכר שאמרתי דבר כזה למישהו", השיב מנדלבליט, "אבל בהחלט יכול להיות שבתחילת הדרך של 'תיק 1000' הרגשתי תחושה כזאת. בדרך כלל במשטרה רוצים לקדם את החקירות וההליכים, ולפעמים עושים את זה בצורה מופרזת. אבל זה דבר רגיל וטבעי וקורה תמיד".

אביחי מנדלבליט מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים שלשום, בסיום יום עדותו הראשון במשפט נתניהו (צילום: חיים גולדברג)

חדד לא הרפה: "יכול להיות שאמרת שזה 'לא טבעי', שזה 'משוגע', 'איזה לחץ הם מפעילים'? שהם מגזימים?".

הפעם מנדלבליט אישר. "יכול להיות שאמרתי, יכול להיות שחשבתי שהם מגזימים", אמר. "אבל שום החלטה שקיבלתי לא נבעה מלחץ. כל ההחלטות שקיבלתי היו על פי שיקול הדעת המקצועי שלי".

"אבל מר מנדלבליט, זו לא היתה השאלה שלי", הגיב חדד. "אני מתנצל, כבר אמרתי לך שאני לא מתכוון לטעון שאתה מושחת או שום דבר כזה. בוא נסלק את זה מהשולחן. השאלה שלי אחרת: האם גורמי האכיפה, לרבות הפרקליטים, ניסו להפעיל עליך לחץ, גם באמצעות התקשורת, כדי לחקור את ראש הממשלה בעוד נושאים? על זה השבת קודם 'כן' בהגינות".

"לא אמרתי 'כן'", התגונן מנדלבליט. "על זה שגורמי אכיפה ניסו להפעיל עלי לחץ ב'תיק 4000'? גורמי אכיפה פנו אלי, אבל לא הפעילו שום לחץ. לא ב'תיק 4000' ולא בתיקים אחרים. יש להם דעה, וזכותם וגם חובתם להשמיע אותה בפני. כל ההחלטות שקיבלתי התקבלו אך ורק על פי שיקול הדעת המקצועי שלי. שום לחץ – לא תקשורתי ולא של גורמי חקירה – לא השפיע על ההחלטות שלי".

השתיקות של מנדלבליט

אחת התלונות שהטיח עו"ד חדד במנדלבליט היא שחוקרי נתניהו השתמשו בחומר שנאסף ב"תיק המעונות", שבו ראש הממשלה לא הוגדר כחשוד. הסנגור הציג לעד חלק מהחומר, ואמר: "נתפס חומר דיגיטלי, יומן אאוטלוק, ב'תיק המעונות'. האם ניתן לגשת אליו אחר כך בלי צו הרחבה ולהפיק ממנו חומרים לצורך תיק אחר? שאלה פשוטה: מותר או אסור?".

מנדלבליט שתק.

"מאשר?", שאלה אותו השופטת פרידמן-פלדמן אחרי כמה רגעים.

"לא מאשר?", הצטרף חדד. "כולם אישרו את זה, לרבות כורש ברנור".

"אני לא מאשר, אני קורא!", אמר לבסוף מנדלבליט. "האמת שזה לא פשוט, זו לא שאלה פשוטה", אמר לאחר השתהות. "יש צדדים לכאן ולכאן, לכאורה צריך באמת צו הרחבה – אבל כשיש לך חומר שהופק וקיים, ואם יש אישור לבדוק חומרים שקשורים לחשדות לגבי ראש הממשלה, ניתן להיעזר בחומרים גם אם המטרה שלהם היתה שונה. זו לגמרי לא שאלה פשוטה. זו דעתי המשפטית".

עו"ד חדד לא קיבל את התשובה. "אישרת את זה לפני ההפסקה!", הכריז.

"זה לא משנה", השיב מנדלבליט. "יש בעיה בעניין הזה. היה נכון לבקש צו הרחבה, זו הדרך הנכונה, ויחד עם זאת אם יש חומרים רלבנטיים לתיק – אני לא חושב שזה פוסל את הראיות האלה".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בהמשך הדיון הציג חדד למנדלבליט קטע מתוך תמליל חקירתו של אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" בתקופת הפרשה הפלילית. לטענת הסנגור, במועד שבו התקיימה החקירה היה אישור לחקור חשדות בנוגע למנכ"ל משרד התקשורת פילבר – אך לא את נתניהו. ובכל זאת, ישועה התבקש להתייחס להתכתבות מהתקופה שלפני מינוי פילבר לתפקיד.

בעיני חדד זוהי הוכחה לכך שראש הממשלה היה היעד המרכזי של החוקרים. "זה בניגוד להנחיה שלך", הטיח במנדלבליט.

מנדלבליט שוב שתק.

"אתה שותק, אבל התשובה פשוטה", לחץ חדד.

מנדלבליט המשיך לשתוק.

"זה לא תקין", המשיך חדד.

"זה לא חשוב", השיב לבסוף מנדלבליט. "כשאתה מתחיל לחקור אתה יכול להגיע למקומות אחרים, כדי להבין את תמונת הדברים שקשורה במניעים של פילבר. אבל אני לא מכיר את איך שהחקירה הזאת השתלשלה".

חדד לא קיבל את ההסבר: "מציגים לו חומר בניגוד לאישור שלך".

"אז זה לא בסדר", נכנע מנדלבליט.

"אני חי מפי התביעה"

האופן שבו הגיב מנדלבליט כשנשאל על תוכן החשדות נגד נתניהו ב"תיק 4000" ממחיש את הניתוק שלו מחומרי החקירה. עו"ד חדד הציג לו מידע חלקי על כמה מהתקריות המרכזיות בתיק, ומנדלבליט קיבל את התיאורים כמו שהם בלי להטיל ספק.

"מה החשד שחקרתם נגד ראש הממשלה? הטענה העובדתית. במה היה חשוד האיש הזה? איש מקסים, אני יודע שיש לך הערכה גדולה אליו", פתח חדד.

"נכון", אמר מנדלבליט. "באופן גס, הוא נחשד בקבלת מתת בדמות, אה... לא סיקור חיובי אלא יכולת להשפיע על כלי תקשורת מאוד מרכזי שנשלט על ידי נאשם אחר, שבעצם הוא איש עסקים. איש שיש לו הרבה מאוד עסקים, ולצד העסקים האלה הוא מחזיק כלי תקשורת עם השפעה מאוד-מאוד גדולה על מדינת ישראל בכלל ועל ראש הממשלה בפרט.

"כשיש לו רצון, הוא פונה לאותו איש עסקים ומורה לו לקבל הטיה של הסיקור בכל מיני דרכים. בראייתו של ראש הממשלה זה מאפשר לו לקבל יתרון ביכולת שלו להחזיק בשלטון, לשפר את מעמדו בבחירות – ובתמורה לדבר הזה הוא מספק לאיש העסקים הטבות רגולטוריות".

בנימין נתניהו בסרטון "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי" כפי שעלה באתר "וואלה" ביום הבחירות, 17.3.2015 (צילום מסך)

"לשיטתנו", הגיב עו"ד חדד, "כל מה שאמרת זה בלוף אחד גדול. כל מה שאמרת על 'סיקור חיובי' או 'סיקור אוהד', וזה שהוא שולט באתר".

"המתת לא בא לידי ביטוי רק בסיקור חיובי", השיב מנדלבליט. "הדבר המרכזי הוא יכולת לשלוט בנרטיב של אותו כלי תקשורת. למשל כשיש כתבה שמזיקה לדעת ראש הממשלה, אפשר לדרדר אותה מהר מאוד באתר, או כתבה שמועילה לו – להשאיר אותה ככותרת ראשית במשך יום שלם. או סיקור שלילי ליריבים של ראש הממשלה, כמו כחלון ובנט. בחירות 2015 זה הדוגמה הקלאסית".

מנדלבליט זכר מקרה אחד במעומעם ושניים ספציפיים: נסיונות לפרסם ב"וואלה" כתבות שליליות על משפחתו של נפתלי בנט (תוכנן לא הוזכר באולם), סרטון התעמולה על אזרחי ישראל הערבים ש"נעים בכמויות אל הקלפי" והדרישה של נתניהו ואנשיו לצלם ולערוך מחדש ראיון בחירות ביקורתי שקיים עמו דב גיל-הר במעון הרשמי.

עו"ד חדד ניסה והצליח לערער את זכרונו של מנדלבליט. "דיברת על בנט, על סרטון 'הערבים נוהרים' ודב גיל-הר. האם מישהו דיווח לך, לפני שנתת אישור לחקור, שהכתבה בעניינו של בנט בכלל לא פורסמה?", שאל.

"לא", השיב מנדלבליט בלי שטרח לשאול על איזו כתבה מדבר הסנגור. במקרה הזה חדד דייק: המקרים הבולטים שהוזכרו במהלך המשפט אכן לא הבשילו לכדי פרסום – אנשיו של נתניהו ניסו לשתול ב"וואלה" כתבה שתתמקד בעבודתה של אשתו של בנט במסעדה לא כשרה, וכתבה אחרת שתציג את אביו המנוח ג'ים כפעיל ימין קיצוני עם נטיות אלימות. שני האייטמים לא ראו אור.

נפתלי בנט ורעייתו גילת מצביעים בבחירות 2013 ברעננה, עיר מגוריהם (צילום: יוסי זליגר)

ההתייחסות של חדד לשני המקרים האחרים היתה מטעה. הוא טען שהראיון של גיל-הר "לא נערך מחדש", ושהחוקרים בדקו וגילו שב"וואלה" לא הבליטו במיוחד את סרטון "הערבים נעים" של נתניהו ביחס לאתרים אחרים.

המציאות אחרת: בדיקה השוואתית של "העין השביעית" העלתה שביום הבחירות כיכב הסרטון של נתניהו בכותרת הראשית של "וואלה" יותר זמן מבכל אתר אחר. הראיון עם גיל-הר אכן לא נערך מחדש, למרות מסכת חריגה של לחצים מצד אנשי נתניהו, אבל הוא כן הוקפא באופן שהקהה את עוקצו ועלה לאוויר רק אחרי שהמידע על הצנזורה ב"וואלה" דלף ל"דה-מרקר" ואיים להביך את בכירי האתר.

חדד השמיט את הפרטים האלה ויצר בפני מנדלבליט מצג שלפיו כל הטענות על השימוש של נתניהו ב"וואלה" הופרכו מזמן. מנדלבליט, בחוסר אונים מופגן, זרם עם זה והטיל את האחריות על הפרקליטות.

"כמו בכל תיק אחר, גם בתיק הזה אני חי מפי התביעה – מציגים לי מה שיש ואני מסתמך על מה שאומרים לי", אמר היועמ"ש לשעבר. "אף אחד לא אמר לי שהדברים שהוצגו לי היו לא נכונים, כולל המקרים הקונקרטיים האלה. בסוף אני מסתמך על התביעה, שמלווה את התיק ומכירה אותו. על בסיס זה קיבלתי את ההחלטות על הגשת כתב האישום, ואותו דבר לגבי השלב של פתיחה בבדיקה וחקירה".

"אף אחד לא סיפר לך את הדברים האלו, לא אמרו לך את האמת", חגג הסנגור של נתניהו. "לא אמרו לך – זה דבר מדהים".

"אם הדברים שאתה אומר נכונים, לא אמרו", אמר מנדלבליט.

"והיו צריכים להגיד לך את זה", לחץ חדד.

"ברור", אישר מנדלבליט.

עדותו של מנדלבליט תתחדש בשבוע הבא.

67104-01-20