מאז תחילת כהונתו האחרונה ב-2022, אימץ בנימין נתניהו עוד יותר גישה "טראמפיסטית" כלפי התקשורת: הוא משמיץ ללא הרף את מי שמאתגרים אותו ומתראיין רק אצל מי שתומכים בו. בעקבות ה-7 באוקטובר 2023, על רקע מלחמה רב חזיתית עם מדינות שכנות, התאפיינה כהונתו של ראש ממשלת ישראל גם בסגירת השטחים הפלסטיניים הכבושים בפני כתבים בינלאומיים ובפשעים נרחבים שביצע צבאו נגד עיתונאים פלסטינים.
בכל הנוגע להכפשת העיתונות, בנימין נתניהו לוקח דוגמה מדונלד טראמפ – ואינו מסתיר זאת. בתחילת יולי 2026, כשכבר ניהל קמפיין לקראת הבחירות שנקבעו ל-27 באוקטובר, פרסם ראש הממשלה בחשבון ה-X שלו סרטון שנוצר בבינה מלאכותית, על פי דגם של סרטון ששיתף נשיא ארה"ב ימים ספורים קודם לכן. בסרטון לובש נתניהו חלוק רופא לבן ורושם "טיפול" ל"פייק ניוז". "המטופלים" שלו הם שניים מהעיתונאים הבולטים בישראל: בן כספית מחדשות 12 ורביב דרוקר מחדשות 13, שניהם בעלי קהל רחב וידועים כביקורתיים כלפי מדיניות הממשלה.
שני הערוצים המסחריים, 12 ו-13, נמנים עם כלי התקשורת שראש הממשלה מכנה לעתים קרובות "ערוצי התבהלה", כשהוא מאשים אותם בהפחדת הציבור באמצעות סיקור סנסציוני. כמו עמיתו האמריקאי, נתניהו תוקף את העיתונות מילולית דרך קבע. אלמונים תרגמו את העוינות המילולית הזו למעשים והשחיתו משרדי כלי תקשורת, ובהם משרדי "הארץ" ביוני 2024, חדשות 13 בנובמבר 2025, ושוב חדשות 12 ו"הארץ" ביולי 2026.
התנכלות לכלי תקשורת ביקורתיים כלפי המלחמה
לראש הממשלה אשר עלה לשלטון לראשונה ב-1996 ושכהונתו היא הארוכה ביותר בתולדות ישראל, היסטוריה ארוכה של ניסיונות להכפיש כל ביקורת על מעשיו. שניים משלושת התיקים שבהם הוגש נגדו כתב אישום ב-2020, באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, עוסקים בעסקאות נטענות עם בעלי כלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלילי.
חוסר הסובלנות שלו לביקורת התעצם בכהונתו הנוכחית, שהחלה בדצמבר 2022. הדבר בלט עם הכרזתו בינואר 2023 על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, והפך בוטה מאז 7 באוקטובר 2023 ופתיחת מלחמות הנקם של הצבא הישראלי.
בהקשר זה, העיתון היומי "הארץ", אחד מכלי התקשורת הישראליים היחידים שחוקרים ומערערים על הנרטיב הרשמי בנוגע למלחמה ברצועת עזה, מצא את עצמו שוב ושוב על הכוונת של נתניהו.
המתקפה האחרונה הגיעה בספטמבר, כשנתניהו הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון, כמה מעיתונאיו ושלושה כלי תקשורת נוספים: "ידיעות אחרונות", ynet וחדשות 12. התביעה באה בעקבות דיווח ב"הארץ" שלפיו נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, הזהיר את נתניהו בסוף ספטמבר 2023 מפני סכנת מתקפה, עשרה ימים לפני מתקפת גדודי עז א-דין אל-קסאם ב-7 באוקטובר 2023.
מטח של הצהרות במטרה להרתיע
ממשלתו של נתניהו החלה להפעיל לחץ על "הארץ" כבר בתחילת המתקפה הצבאית הישראלית על רצועת עזה הנצורה. בסוף נובמבר 2023 פרסם שר התקשורת שלמה קרעי ב-X קריאה להפסיק את המימון הציבורי ל"הארץ", כולל המינויים של משרדי ממשלה.
צעדים אלה, שאושרו כעבור שנה, פוסעים גם הם בנתיב ששרטט טראמפ. המטרה האמיתית נמצאת במקום אחר. "זה נראה כמו סוג של הפחדה, חלק ממסע הכפשה", אמר ל-RSF מקור במערכת "הארץ".
לאחרונה עוררו העיתונאים רחל שור ויובל אברהם, מאתר התחקירים "שיחה מקומית", את זעמו של ראש הממשלה בשל סיקורם את המלחמה בעזה. בעקבות יציאת הסרט התיעודי שלהם "נז"א", הכולל עדויות של חיילים ישראלים, נתניהו אף הרחיק לכת ושקל לשלול מהשניים את אזרחותם הישראלית.
ראיונות נוחים
כלי תקשורת אחד זוכה לחסדיו של ראש הממשלה: ערוץ 14, שבבעלות האוליגרך הרוסי-ישראלי יצחק מירילשווילי, תומך מוצהר של ראש הממשלה. הערוץ, ששידר שוב ושוב קריאות לאלימות, הפך למקבילה הישראלית של פוקס ניוז בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ בבית הלבן, ומעניק תמיכה בלתי מסויגת לממשלת הימין והימין הקיצוני. זה כמה שנים שנתניהו מעניק את הרוב המכריע של ראיונותיו לערוץ זה.
בתחילת כהונתה הנוכחית החלה ממשלת נתניהו לקדם תוכניות לרפורמה בשוק התקשורת. הצעת חוק שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי עברה בקריאה ראשונה בכנסת בנובמבר 2025. מלבד הידוק שליטת הממשלה ברגולטור השידורים, החקיקה נועדה לעגן כמה מההטבות שמהן נהנה ערוץ 14, שכבר מדורג במקום השני בנתוני הצפייה, על חשבון הערוצים המסחריים ותאגיד השידור הציבורי כאן, שעומד בפני תוכניות הפרטה. בפרט, הצעת החוק תפטור את ערוץ 14 מדרישה אחת שאינו עומד בה: הפרדה בין הפעילות המסחרית לפעילות החדשותית לשתי ישויות נפרדות.
דמם של העיתונאים הפלסטינים
במאמצים אלה לערער את יסודות העיתונות – החתירה לאמת משותפת באמצעות דיווח עובדתי – מורשתו של נתניהו מוכתמת בדם. תחת הנהגתו הפכו השטחים הפלסטינים הכבושים בידי ישראל למקום המסוכן בעולם לעיתונאים. בשלוש השנים האחרונות נהרגו בידי הצבא הישראלי ברצועת עזה יותר מ-200 עיתונאים, מהם 63 בשל עבודתם.
מדיניות הרחבת ההתנחלויות של נתניהו בגדה המערבית, שהתעצמה בשלוש השנים האחרונות, הובילה לעלייה בתקיפות של כתבים, שהגיעה לשיאה בתקיפת צלמת ה"וושינגטון פוסט" היידי לוין ב-16 באוקטובר.
במאמציו לשלוט בזרימת המידע, ביקש נתניהו גם להדק את אחיזתו בכלי התקשורת הבינלאומיים. בכהונתו האחרונה נתקלה העיתונות הבינלאומית בהגבלות חמורות על יכולתה לדווח. חקיקת "חוק אל-ג'זירה" העניקה לרשויות סמכות לאסור את פעילותם של גופי שידור זרים, בהצדקה המעורפלת שהם פוגעים בביטחון המדינה.
במקביל, נמנעת מכתבים זרים גישה עצמאית לרצועת עזה כבר יותר משלוש שנים. האם ההדרה השיטתית הזו מתרחבת כעת לגדה המערבית הכבושה, ואולי אף לישראל עצמה?
מכמה עיתונאים בינלאומיים המסקרים את הגדה כבר נמנעה הכניסה, ולאחרונה, לקראת הבחירות לכנסת, אשרות הכניסה של שלושה כתבים בינלאומיים סורבו, דבר המעורר חשש שההגבלות מתרחבות.
ראש הממשלה המבקש להיבחר מחדש עלול להותיר מורשת רעילה נוספת לעיתונות ולאזרחים שהיא משרתת.
מרטין רו הוא ראש מחלקת המשברים ב"עיתונאים ללא גבולות"