שופטי משפט המו"לים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, החליטו היום (28.10) בתום דיון קצר לקבל את עמדת התביעה ולהגביל את חקירתו של העד אביחי מנדלבליט, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה.

בעקבות החלטה זו צפויה עדותו של מנדלבליט להתקצר, אף כי היא עדיין צפויה להימשך כמה ימים נוספים לפחות ואפשר שבמהלכם יטיח בו עו"ד עמית חדד, סנגורו של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו, מתוך הקלטות של שיחות שקיים בזמן אמת עם יו"ר לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה.

החלטת השופטים התקבלה על דעת שניים משלושת חברי ההרכב, ולפי התנהלותם בדיון הקצר שקדם לה ניתן להעריך במידה סבירה של ודאות כי מי שהעדיף לקבל את עמדת ההגנה הוא השופט בר-עם. לא מדובר בהפתעה: לאורך כל שנות המשפט מגלה בר-עם הבנה גדולה יותר משל עמיתיו לעמדות הסנגורים בהליך הפלילי שבו עומדים לדין ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

נקודת המחלוקת שבה נדרשו השופטים להכריע היום נוגעת לגדרי החקירה של העד מנדלבליט, שהיה היועץ המשפטי לממשלה שאישר את פתיחת החקירות נגד נתניהו והגיש נגדו את כתב האישום.

כיוון שמנדלבליט וצוותו לא דאגו בזמן אמת לתעד בכתב את האישורים שנתן לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה בכל אחד משלושת התיקים שהבשילו לכתב אישום, לא התנגדה המדינה כי יזומן להעיד על עצם מתן האישורים ונסיבותיהם.

עם זאת, ביום שני השבוע ביקש עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, לפתוח בקו חקירה שחורג מכך ונוגע ל"טענות קשות ולחצים פסולים שהופעלו על ידי המדינה בתיקי ראש הממשלה". כלומר, אירועים שהתרחשו לאחר האישור שנתן מנדלבליט לפתיחת החקירה.

עו"ד יהודית תירוש, המשנה לפרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), התנגדה וטענה כי אין לפרוץ את גדרי נושא האישורים, לגביהם העיד כבר מנדלבליט כי אכן ניתנו על ידו.

השופטים לא הספיקו לשמוע את טענות הצדדים ביום שני ועל כן היום בבוקר המשיך הדיון, כשעו"ד ז'ק חן, בא כוחם של בני הזוג אלוביץ', טוען כי יש לאפשר לחקור את מנדלבליט גם על הפעולות שעשה לקראת הגשת כתב האישום.

עו"ד חן דיבר על "כשלי החקירה", ו"צבר בלתי נתפס של מעשים לא חוקיים שנעשו במסגרתה", וטען כי לגבי כל אחד מהם הוא מבקש לשאול את מנדלבליט האם היה מודע לו לפני הגשת כתב האישום אם לאו. ככל שלא ידע על הכשלים, המשיך וטען חן, הרי שהחלטתו להגיש כתב אישום היתה פגומה.

"ברגע שלא נותנים לנו לשאול מה הוא יודע, לא נותנים לנו להניח את התשתית הראייתית הרלוונטית", אמר עו"ד חן. "אנחנו לא נוכל לטעון את הטענה הזו בפני כבודכם וכבודכם לא יוכל לעמוד על הכשל". לדבריו, "פה אנחנו לא מדברים על מקרה אחד בודד, אנחנו מדברים על צבר בלתי נתפס של מעשים לא חוקיים, אסורים, לא מוסריים, לא אתיים, מנוגדים לכל שיטה אפשרית, הר של פעולות לא חוקיות".

עו"ד חדד החרה החזיק אחרי חברו.

"אין פרח מוגן בשיטה הישראלית", טען בא כוחו של נתניהו והוסיף כי כפי שניתן להעיד ראש ממשלה ושר, ניתן להעיד גם יועץ משפטי לממשלה. עו"ד חדד הצהיר כי ירצה לחקור את מנדלבליט על העובדות ש"הוסתרו" ממנו, כדי להראות שנפל בהחלטתו המנהלית להגיש את כתב האישום פגם כה חריף עד שיש לבטל את כתב האישום כולו.

"יש גם עניין של שיקולים זרים", אמר עו"ד חדד ברומזו לניסיון קודם שלו לפרוץ את גדרי החקירה, ניסיון שנבלם על ידי השופטים.

"ניסינו להימנע מלהשמיע קלטות ואני חושב שברוך השם עשינו את זה טוב", אמר הסנגור כשהוא מתכוון ככל הנראה לשיחות המוקלטות שהתקיימו בזמן אמת בין היועמ"ש דאז מנדלבליט לנוה, "אבל אם הדברים יישארו כפי שהם נצטרך לחשב מסלול מחדש. ניאלץ לכתוב את החקירות מחדש ואז נפרוץ את הנתיב הזה, ולא תהיה ברירה ונעשה אותו".

עו"ד תירוש, מנגד, טענה כי יש להימנע מחקירת מנדלבליט על פעולותיו לאחר אישורי הפתיחה בחקירה שכן זו תפתח את הפתח להעיד כל פרקליט שחותם על כל כתב אישום נגד כל נאשם.

במענה לטענה כי גורמים בפרקליטות הסתירו מהיועמ"ש חומרים אמרה עו"ד תירוש כי בהליך זה, כמו בכל הליך פלילי, כל חומרי החקירה זמינים לתובע, "ולכן חזקה שאין פה הטעיה. אם יש דברים שלא תועדו, הכתובת לברר את זה היא מול החוקרים".

"אנחנו יודעים שיש דברים שלא הועברו לו", העירה השופטת פרידמן-פלדמן, "קל להגיד שיש חזקה אבל עובדתית הוא אמר שיש דברים שלא עבר עליהם".

"החזקה היא שהתובע הוא לא רק אדם אינדיבידואלי", טענה עו"ד תירוש, "הוא גוף. ליועץ המשפטי לממשלה יש צבר של אנשים שגם הם בוחנים עבורו את החומרים. גם אם הוא לא ראה תמלילים, יש אנשים אצלו שבוחנים את חומרי החקירה ומסכמים אותם עבורו".

"אבל החזקה הזו נסתרה", העיר השופט בר-עם, "גברתי היתה פה שבעה ימים".

עו"ד תירוש התריעה מפני השלכות קבלת עמדת הסנגורים.

"כדי להכריע מה ידע היועץ המשפטי לממשלה בזמן אמת או לא, בית המשפט לא יוכל להסתפק בעדותו", אמרה, "יכול להיות שהוא לא זוכר, יכול להיות שיגיד 'לדעתי לא ראיתי את זה' והאמת היא אחרת. אנחנו לא נוכל להסתפק בזה, אז למעשה אם אנחנו נכנסים למקום הזה בית המשפט יצטרך לבחון את חוות הדעת שהועברו ליועמ"ש, אלפי עמודים, ואת המסמכים שהיועמ"ש ביקש בכל פעם מהפרקליטות המלווה ומאנשים שעובדים עמו, שזה עוד אלפי עמודים, ואת המיילים הפנימיים כולם.

"ואולי גם עדים, אולי יובאו כל האנשים שהביאו ליועמ"ש מסמכים וסיכומים וראיות וכל המשפט הזה יעסוק במה היועמ"ש ראה או לא ראה כי בוודאי שזה לא נופל וקם על זכרונו של היועמ"ש עשר שנים אחרי המעשה, זה קם ונופל על העובדות עצמן והן מורכבות מתהליך עבודה שלם של אנשים שקוראים את התמלילים ומסכמים ליועץ. אולי עוזר שלו ראה משהו ונראה לו פחות חשוב, בוא נתחקה אחרי כל עבודת התביעה במשפט הזה. אני בטוחה שחברי ישמחו, אבל לא זו הדרך ומהבחינה הזו לא שונה משפט זה ממשפטם של אחרים".

השופט בר-עם ביקש מעו"ד תירוש להתייחס לאפשרות שבכל זאת יש מקום להבדיל בין יתר ההליכים הפליליים במדינה להליך הנוכחי, שכן היועמ"ש כבר זומן לעדות ובמהלך דבריו העיד על "דברים שלכאורה רלוונטיים לענייני ההגנה מן הצדק".

"בהרבה תיקים יכול לבוא תובע בגלל נושאים אחרים וברגע שפותחים את הדלת...", החלה עו"ד תירוש להשיב.

"הדלת נפתחה", קטע אותה השופט בר-עם. "הוא, גברת תירוש, הוא העיד. העיד. זה מה שמפריע לי. אם היינו נמצאים בדיון בשאלה האם לזמן את התובע הראשי, את מר מנדלבליט, כל הטענות שגבירתי מעלה עושות שכל, חזקת התקינות. אבל פה הוא כבר העיד ושמענו דברים מפי היועץ שלכאורה מצדיקים בירור יותר מעמיק, לא?".

"לא", השיבה עו"ד תירוש, "אני חולקת לגמרי". לדבריה, מרגע שנפתחה הדלת חובתם של השופטים "לצמצם אותה ולתחום אותה לדברים הנחוצים ביותר שזה אישורי היועץ לפתיחה בחקירה". במקרה כזה, טענה, "יש לבית המשפט אחריות מוגברת".

"אי אפשר להתעלם מפעולות לכאורה לא חוקיות", התעקש השופט בר-עם. "אחריות מוגברת זה נכון, אבל אני לא בטוח שמכוח האחריות המוגברת בית המשפט צריך להתעלם מהגרסה של היועץ המשפטי לממשלה שמעיד על פעולות לא חוקיות, פעולות שהוא לא אישר. את אומרת 'תעצרו את החקירה כאן!'. זה יוצר אצלי קושי".

בהמשך הדיון, אחרי שהסנגורים שבו ודיברו על כך שהיועמ"ש אישר כי חוקרים ופרקליטים הסתירו ממנו עובדות שונות, כגון תמלילים, אמרה עו"ד תירוש: "אני מצהירה כאן שהיועץ ראה תמלילים מסוימים".

לאחר כרבע שעה של הפסקה לצורך התייעצות שבו השופטים לאולם והשופטת פרידמן-פלדמן אמרה: "החלטנו בדעת רוב לקבל את התנגדות המדינה".

חקירת השתי וערב של היועץ וצוותו, על עשרות אלפי העמודים שהונחו בפניו לקראת החלטתו להגיש את כתב האישום נגד נתניהו, תצטרך לחכות לוועדת החקירה שתקום לחקר הקושרים שהעזו להעמיד לדין את נתניהו, או למשפט שבו יואשמו מנדלבליט, תירוש ובכירים אחרים בשל מעורבותם במה שנתניהו מכנה "תפירת התיקים", ככל שאחת מהתוכניות הללו, של נתניהו ותומכיו, תתממש.

בעקבות החלטת השופטים על גידור חקירת מנדלבליט ביקש עו"ד חדד לבטל את המשך יום הדיונים, כדי שיוכל לכתוב מחדש את המשך חקירת העד בהתאם למגבלות. עו"ד חן ביקש גם הוא פסק זמן בעדות, כדי שיוכל להתייעץ עם לקוחותיו. הסכמה של המדינה לבקשת הסנגורים הובילה לכך שהדיון הסתיים עוד לפני שעת הצהריים.

"לדעתי היינו יכולים לסיים את התיק הזה אם היינו חוקרים את הנקודה הזו", העיר עו"ד חדד לפני שהנוכחים התפזרו, "אבל בית המשפט החליט".

עדותו של היועמ"ש לשעבר מנדלבליט צפויה להתחדש, לפיכך, ביום ראשון.

היום שאחרי

בין יום העדות האחרון של מנדלבליט שלשום לדיון הקצר שנערך הבוקר, התקיימו הבחירות לכנסת.

הבוקר, עם כניסתו לאולם בית המשפט, פנה עו"ד חדד אל ספסלי התביעה, טפח נמרצות על כתפי הפרקליטים הבכירים ושאל לשלומם. עו"ד חדד לחץ ידיים גם לזוטרים בצוות הפרקליטות במה שנראה כסיבוב ניצחון.

בהפסקה הקצרה שלקחו לעצמם השופטים כדי להכריע בהתנגדות הפרקליטות, החלה אחת מאוהדות נתניהו לשיר באולם "איזה יום שמח, יום של הפתעות".

גם עו"ד חן התייחס לתוצאות הבחירות. כשנדרש לשאלת ביטול המשך יום הדיונים הוא הציע שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תנצל את ההזדמנות ותשיב לקריאת השופטים לסגת מסעיף השוחד בפרשה המכונה "תיק 4000".

"עד עכשיו היה ברור מדוע היא לא משיבה", אמר עו"ד חן כשהוא ככל הנראה מכוון לכך שהיועמ"שית המתינה לראות האם הבחירות לכנסת יביאו עמן ניצחון סוחף למתנגדי ממשלת נתניהו, "אולי עכשיו יהיה לה זמן לתת תשובה לבית המשפט המכובד".

67104-01-20