"יש אנשים טובים בשני הצדדים", היתה אמירתו המפורסמת של דונלד טראמפ אחרי שמשתתף בהפגנת פעילי ימין קיצוני, ניאו-נאצים ואנשי קו-קלוקס-קאן, רצח משתתפת בהפגנת הנגד. האמירה המקוממת היתה הטייק-אוף של טראמפ על הביטוי הידוע: "קיצונים משני הצדדים", המסמן גישה מתונה החותרת אל המרכז - או עמדה מיתממת הבאה להכשיר כל נבלה. תלוי, כמובן. את מי שואלים.

בישראל של השנים האחרונות, עמדה כזו נשמעת לא אחת ביחס לאלימות פוליטית על מופעיה השונים. לא אחת, בשביל להצדיק אלימות מימין ובמיוחד "אלימות מתנחלים" (מושג טעון בפני עצמו). מיזם נתונים חזותי חדש, "קיצונים משני הצדדים", שמתפרסם היום באתר "העין השביעית", מבקש לבחון את הסוגיה במשקפיים כמותיות.

המיזם, פרי עבודתו של איל רז ובהנחיית מושון זר-אביב, מנתח ומציג את פעילותם הציבורית של שני המחנות הפוליטיים המרכזיים בישראל מאז תחילת 2023, עת פרץ ניסיון ההפיכה המשטרית.

מסד הנתונים שבבסיס המיזם כולל למעלה מ-12 אלף פעולות פוליטיות שביצעו אזרחי ישראל במרחב הציבורי, בישראל ובשטחים, אשר סווגו לקטגוריות כגון הפגנה לא אלימה, חסימת כביש, פגיעה ברכוש, תקיפה בנשק קר, תקיפה בנשק חם וכדומה.

הפעולות חולקו לפי מבצעיהן לשני מחנות מנוגדים. מן העבר האחד ניצבת קואליציית נתניהו, שכוללת תנועות מתנחלים, מפגינים חרדים וקבוצות ימין שמרניות. מן העבר האחר ניצב גוש השינוי (או התיקון, תלוי מתי שואלים), שכולל את מתנגדי ההפיכה המשטרית, תומכי עסקת החטופים וגורמים ערבים ישראלים.

גלילה במורד המיזם המקוון מציגה את השינויים בתדירות ובהיקף הפעולות של שני המחנות, תוך שימת דגש על אירועי מפתח כגון הכרזת שר המשפטים יריב לוין על ההפיכה בתחילת ינואר 2023, מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר באותה שנה, איתור גופות ששת החטופים שנרצחו ברפיח בקיץ 2024 ועד לפיזור הכנסת ביולי האחרון.

כבר בשלב זה ניכר פער קל בהיקף האירועים, כשגוש השינוי אחראי לכ-5,500 ואילו קואליציית הימין לכ-6,700.

בשלב הבא, כל גולשת וגולש מתבקשים לקבוע בעצמם מה נחשב בעיניהם לפעולה קיצונית. הבחירה מניעה על גבי המסך אלפי פיקסלים, כשכל אחד מייצג אירוע נפרד, במעין כוריאוגרפיה של ניתוח כמותני שגם מהדהדת התקהלות המונית במרחב. התוצאה שומטת את הקרקע תחת הטענה הנדושה כאילו בשנים האחרונות אנחנו עדים לפעולות של "קיצונים משני הצדדים".

"קיצונים משני הצדדים" (צילום מסך)

רז, סטודנט לתקשורת חזותית שנה ד' במכללה האקדמית שנקר, פיתח את המיזם במסגרת לימודיו, בקורס עיצוב מידע שהעביר זר-אביב.

המיזם נולד מתוך הביטוי הטעון "קיצונים משני הצדדים", מספר רז, אך הרעיון המקורי, שהתחיל בקורס אחר, היה שונה בתכלית. במקור נועד המיזם להציג מעין פרודיה חזותית על עיצוב מידע, כגון שני גרפים בגדלים דומים, כשאחד מייצג 30 אירועים אלימים והאחר אלף.

אחרי כמה גלגולים, שינויים והתפתחויות, נוצר המיזם במתכונתו הנוכחית, בשיתוף פעולה צמוד עם זר-אביב ותוך ליווי והדרכה שחרגו הרבה מעבר לקורס בשנקר ונמשכו לאורך כל הקיץ האחרון. "זה בחיים לא היה קורה בלעדיו", מבקש להדגיש רז ומציין כי גם הרעיון המרכזי אליו מוביל הפרויקט היה של זר-אביב.

אחת מנקודות המפתח ביצירת המיזם החזותי הגיעה כשרז איתר את מאגר האירועים של ACLED (Armed Conflict Location & Event Data), גוף מחקר בינלאומי המתמחה בתיעוד ומיפוי אירועי מחאה ואלימות פוליטית. הארגון, שנוסד לפני למעלה מעשור בארה"ב כארגון ללא מטרות רווח, נסמך על דיווחים מכלי תקשורת ומקורות מקומיים.

"כשמצאתי את ACLED הבנתי שאני יכול לסווג פעולות ולמצוא איך אפשר למצות כמות אירועים גדולה למספר פעולות", מספר רז. "אחרי שהראיתי למושון סקיצה של השוואה, הוא הציע לתת למשתמש להחליט מה קיצוני בעיניו".

רז נעזר בקלוד-קוד ליצירת האתר ובטכנולוגיה של OpenAI לסיווג וניתוח הנתונים, אך השימוש בכלי הבינה המלאכותית היה לא פשוט. רק בזכות עבודה אנושית מדוקדקת, שארכה חודשים ארוכים, הצליח רז להקים את המיזם במתכונתו הנוכחית.

"בהתחלה ניסיתי עם צ'אט GPT", הוא מספר, "אבל לתת לצ'אט טבלה עם 13 אלף אירועים, הוא פשוט לא מכוון לזה והוא עשה את זה על הפנים. אז גיליתי שאפשר לשלוח טבלאות ישירות לשרת של OpenAI, ובמקום להריץ פרומפט על טבלה שלמה הוא יודע להריץ פרומפט שורה-שורה בטבלה".

שיטה זו התגלתה כיעלה הרבה יותר, אך גם היא לא מנעה שגיאות.

"לדוגמה, בהתחלה הוא סיווג זריקת אבן על מכונית נוסעת כ'פגיעה ברכוש'", מספר רז. "אני חשבתי שזו טעות, ושצריך לסווג את זה כ'תקיפה בנשק קר', כי זו מכונית עם אנשים. דוגמה אחרת, כל אירוע של מעבר לשני אנשים הוא חשב שזה 'פוגרום', כי אמרתי לו שפוגרום זה בהשתתפות הרבה אנשים. ובאמת אם מסתכלים בפרומפטים רואים שלכל אירוע יש הרבה הבהרות. לא מזמן ראיתי שהוא מגדיר זריקת ביצים כ'תקיפה בנשק קר',אז אני מפעיל את השכל הישר שלי במקרים כאלו, מתקן אותו, ושולח לעיבוד נוסף".

רז מדגיש שלא עבר ידנית על כל 13 אלף האירועים, אך עבר לדבריו על כמות מספקת כדי שיוכל לזהות דפוסים חוזרים של שגיאות, ולשנות את נוסח ההוראות פעם אחר פעם עד שכל הטעויות תוקנו. "בסופו של דבר זה המון אינטראקציות", הוא אומר על מנוע הבינה המלאכותית, "אבל אם נותנים לו הוראות נכונות הוא עושה עבודה טובה".

כללי המשחק הדמוקרטי

במקרה של "קיצונים משני הצדדים" הוחלט לא להסתפק במאגר ACLED, שנסמך בין היתר גם על מקורות פלסטיניים, כולל מחלקת ניטור אירועים של הרשות הפלסטינית. בכל הקשור לפעילות בשטחים הוצלבו נתוני המאגר האמריקאי עם נתוני "המבצר", מיזם עצמאי נפרד מאת ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, רונית אנטלר ואמיר שפרלינג, בעריכת בירנית גורן, שפורסם לאחרונה באתר "זמן ישראל".

נתוני האירועים בשטחים שנכללו במבצר מבוססים על מקורות ישראלים בלבד: כלי תקשורת ישראלים, לצד ארגוני זכויות אדם ישראלים כגון "בצלם, ו"שלום עכשיו". בעקבות זאת הושמטו כ-3,800 אירועים, שהמקור היחיד שלהם היה במחלקת הניטור של הרשות.

מנגד, לא נכללו במאגר הנתונים של "קיצונים משני הצדדים" פעולות שביצעו פלסטינים בשטחים, כך שבוודאי יהיה מי שיטען כי ההשוואה אינה שלמה. זר-אביב מסביר כי המיזם מתמקד באזרחים ישראלים, ועל כן לא נכללו פעולות של מי שאינו ישראלי או של ישראלי שאינו אזרח.

"שאלת המפתח של איל היתה לגבי ביטוי פוליטי בישראל ואיך פוגש מטבע הלשון 'קיצונים משני הצדדים' את הפעולה האזרחית במרחב הציבורי", אומר זר-אביב. "על כן הפרויקט לא בוחן פעילות צבאית או משטרתית שאינן ביטוי אזרחי וגם לא פעילות של מי שאינם אזרחי ישראל ולכן אינם חלק מכללי המשחק הדמוקרטי".

"משהו שמאוד הדריך אותי לאורך הפרויקט זה הביטוי 'קיצונים משני הצדדים'", מוסיף רז, "למה בעצם מתכוונים כשאומרים את הביטוי הזה? זה גם מה שהדריך אותי בבחירת הקבוצות. אני חושב שביום-יום, אנשים שאומרים את זה לא מתכוונים לפלסטינים מהשטחים".

רז וזר-אביב מקווים כי ההחלטות שכל גולשת וגולש יקבלו בזמן השיטוט במיזם שלהם ייכנסו גם למכלול השיקולים בסוף החודש, בקלפי. שמחול הפיקסלים שמסתדרים בסופו של דבר בשתי עמודות כה מנוגדות יוביל למסקנה שאת האלימות הפוליטית הקיצונית בישראל צריך למגר, לא לאזן.