"עשית אותי מאושר", הודיע שלמה פילבר לתובעת ב"תיק 4000" כשהתבשר שהיא עומדת לשאול אותו שאלה אחת אחרונה לפני שתאפשר לו לקום, לאסוף את חפציו ולצאת בפעם האחרונה אל ביתו בפתח-תקווה – ובכך לחתום את חלקו במשפט המו"לים. בסוף הוא נשאל עוד כמה שאלות, אבל לכולם באולם היה ברור שזה כבר נגמר. כמה בירורים טכניים לקשירת קצוות פרומים, שלא באמת ישפיעו על כלום. עד המדינה, האיש שנשבר בחקירה המשטרתית וכדי לא לעמוד לדין הסכים להעיד נגד מעסיקו ומושא הערצתו, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, נראה כמעט שלֵו.

פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת ומנהל קמפיין הבחירות של הליכוד לשעבר, התמקם לראשונה על דוכן העדים לפני מעט יותר משלושה חודשים. בשבועות נטולי אירועים חריגים הוא עלה לירושלים שלוש פעמים בשבוע כדי להיחקר על מה שעשה, ראה ושמע כשעבד תחת נתניהו. הוא סיפק עדות נדירה, מבפנים, על מסכת שחיתות שמערבת את החלונות הגבוהים ביותר בפוליטיקה ובכלכלה הישראלית ועל האופן שבו הדרג המקצועי של משרד התקשורת – מערכת החיסון של השירות הציבורי – ניסה למנוע את ההשחתה.

מעל לחד-פעמיות של עדותו ריחפה כל הזמן שאלת האמינות. פילבר טען שוב ושוב שמבחינתו זו לא באמת שחיתות, אלא פשוט המציאות – הדרך שבה מנהלים מדינה, לפי תפיסתו. אבל לא זה מה שפגם במהימנות דבריו. אף אחד לא הזמין את פילבר בשביל לשאול מה דעתו על "תיק 4000"; הוא הוזמן כדי לחשוף עובדות ולפרש מאות ואלפי מוצגים כתובים שהוצגו בבית-המשפט.

פילבר אמור היה לספק לתביעה את הדבק שיחבר את יחסי התן והקח של נתניהו ושל שני הנאשמים האחרים ב"תיק 4000", שאול ואיריס אלוביץ', בעלי הבית של קבוצת בזק לשעבר. כתב האישום גורס שכאשר נתניהו כיהן כשר התקשורת, האלוביצ'ים רתמו למענו את אתר החדשות שהיה בבעלותם, "וואלה", ובתמורה קיבלו מהמשרד הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים לכל הפחות. פילבר, כמנכ"ל משרד התקשורת, היה הסוכן הכפול של שני הצדדים בעסקת השוחד: הוא קיבל הנחיות מנתניהו ומאנשי בזק במקביל, והופקד על המלאכה המורכבת של הוצאתן לפועל תוך הסתרת המגעים מהדרג המקצועי.

מיד עם פתיחת עדותו היה ברור לגמרי שהיא עומדת להיות מסע בלתי צפוי ומלא תהפוכות. ביום הראשון של החקירה הראשית הקפיד פילבר לאשר את העובדות הרלבנטיות בנוגע לעסקת השוחד והתעקש שהוא זוכר במפורש – "באופן צילומי" – איך זמן קצר אחרי מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת נתניהו קרא לו לפגישה והנחה אותו לסייע לאלוביץ'. אבל במקביל כפר פילבר בפרשנות שלפיה העובדות האלה מתארות עסקה פלילית.

הנאשם בנימין נתניהו בפתח היום הראשון של חקירתו הראשית של עד המדינה שלמה פילבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 23.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

כבר ביומו הראשון בבית-המשפט החלו להתגלות פערים בין עדותו של פילבר במשטרה, זו שעל בסיסה נחתם איתו הסכם עד המדינה, לדברים שאמר בפני הרכב השופטים. כשהסתירות החלו להיערם, בפרקליטות אותתו שייתכן שיוכרז "עד עוין" – צעד שהיה יוצא לפועל אלמלא התערבות של השופטים. הם הציעו לפרקליטות דרך ביניים: לא להכריז על פילבר רשמית כ"עד עוין", אבל כן לחקור אותו ביתר אגרסיביות, כאילו אכן היה כזה.

כשהגיע תורם של הסנגורים לחקור את פילבר, גם האיזון העדין הזה קרס. פילבר חזר בו מעוד ועוד עובדות שתמכו בקיומה של אותה "פגישת הנחיה" שבה לטענתו הורה לו נתניהו לסייע לאלוביצ'ים. בשלב מסוים, במפתיע, פילבר אף טען שבזמן אמת הוא בכלל הבין מנתניהו שהדרישה היא שלא ייטיב עם אלוביץ' באופן מיוחד. הקריסה ההדרגתית הזאת של עדותו סייעה לסנגורים ז'ק חן ובעז בן-צור לטעון שהפגישה כלל לא התקיימה – אבל פילבר, לעתים באופן נואש, נאחז באמירה שלו שהיתה גם היתה פגישה, ושהוא זוכר אותה "באופן צילומי".

איך אפשר לגשר על הפער בין ההתעקשות הזאת של פילבר על עצם קיומה של הפגישה בזמן שהוא חוזר בו מעובדות חשובות כמו מועד הפגישה, התיעוד העקיף שלה (בבלוק צהוב שבו שירבט לעצמו הערות בנושא הטיפול בענף התקשורת), ואפילו לגבי האופן שבו פירש את המסר שהעביר לו נתניהו?

אתמול (29.6) בבית-המשפט, בשולי יום החקירה האחרון של פילבר, הסנגורים הציעו הסבר אפשרי: פילבר מתעקש ש"פגישת ההנחיה" התקיימה משום שהוא חושש שאם יחזור בו ויחליט לומר את האמת (לשיטתם) – הסכם עד המדינה שלו יבוטל, והוא יועמד לדין פלילי. זה קרה אחרי שעו"ד יהודית תירוש, שמרכזת את עבודת התביעה בפרשת "תיק 4000", טענה שפילבר מוּטה לטובת הנאשמים ושסנגוריהם רומזים לו כיצד להשיב כשהם משמיעים התנגדויות לשאלותיה.

עו"ד ז'ק חן, סנגורם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

"אני מוחה על האמירה הזאת", הכריז עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ'. "אני חושב שזו אמירה צינית, אני חושב שזו אמירה שחוטאת לאמת – לא בקצת, בהמון. אם העד הזה מוטה במשהו, הוא מוטה לטובת התביעה – כלוא בגרסתו השקרית נוכח החרב שהתביעה טרחה להבהיר לו שמתנופפת מעל ראשו", הוסיף. "אם מדובר על הטיה של העד, זה להחזיק אותו כאן על דוכן העדים תחת אותו מורא ואותו פחד", טען. "העד העיד כמי שכפאו שד, צמוד לגרסה, 'אמרתי במשטרה'. בית-המשפט אמר לו הרבה פעמים, 'עזוב מה שאמרת במשטרה, אתה מדבר אלינו, תגיד את האמת' – והוא מביט מבטים מבוהלים לספסל התביעה".

פילבר, ראוי לציין, לא הגיב לניתוח הזה. הוא בכלל לא שמע אותו. הוא התבקש לצאת מהאולם מעט לפני כן, כפי שקרה בכל אחת מהפעמים הרבות שבהן הסנגורים התנגדו לשאלות של עו"ד תירוש וביקשו מהשופטים לפסול אותן.

השופטים, לרוב, לא פסלו את השאלות – אבל מבחינה אפקטיבית זה לא שינה הרבה. מהלך הדיון הופסק, חוט המחשבה של תירוש נקטע, ובכמה מקרים היא נסוגה מיוזמתה משאלות שתִכננה לשאול. תירוש, פרקליטה ותיקה שמכהנת כיום כמנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, נגררה לוויכוחים עקרים שגזלו ממנה עוד ועוד זמן שאמור היה לשמש אותה לתשאול העד.

לקראת סוף הדיון פילבר בכל זאת קיבל הזדמנות להתייחס לחרב המתנופפת מעל צווארו. בעצם, מתברר שיש שתי חרבות – ואפילו שני צווארים. זה קרה כשזכות הדיבור ניתנה לעו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, לרצף קצר של שאלות השלמה.

עו"ד בן-צור הזכיר דיווח אניגמטי שפרסמה החודש אילה חסון בחדשות 13, שבמרכזו העובדה שבנו של פילבר (שמו המלא לא הוזכר) נחקר כחשוד במסגרת פרשה פלילית אחרת, שנפתחה ב-2018 ואינה קשורה לתיקי נתניהו. פרטי הפרשה לא פורסמו. לפי דיווחה של חסון, מדובר בחקירה משטרתית שמתנהלת ביחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל). לפי חומרי החקירה ב"תיק 4000", שבהם מוזכרת חקירתו של פילבר הבן באופן עקיף, בחקירה מעורב הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב).

אילה חסון מדווחת על חקירת בנו של שלמה פילבר בחדשות 13, מוקדם יותר החודש (צילום מסך)

בדיווח ששודר בחדשות 13, חסון ציטטה מקור אנונימי שתואר כ"גורם משפטי" שאמר לה שעם סיום עדותו של פילבר ניתן יהיה לסגור את התיק של בנו. איך קשור התיק של הבן לעדות של האב? על פניו, הוא לא קשור. אבל עו"ד בן-צור בכל זאת התייחס לנקודה הזאת וקשר אותה לתפקודו של שלמה פילבר במשפט.

"אין לי שום עניין להיכנס לנושא של בנך, ואני באמת מאחל שזה יסתיים על הצד הטוב ביותר. תאשר לי רק דבר אחד – שהעניין לא הסתיים", אמר עו"ד בן-צור.

"נכון", אישר פילבר.

"ושניים", חידד הסנגור, "עניינו של הבן עדיין תלוי ועומד – בידי הפרקליטות".

"נכון", שב ואישר פילבר. "למרות שבתיק הזה כבר הוגשו כתבי אישום נגד מי שהיה לכאורה אשם".

עו"ד בן-צור, על בסיס דבריו של פילבר, ציין שכשחקירות מסתיימות נהוג לסגור את תיקיהם של חשודים שלא מוגש נגדם כתב אישום – למשל, בנו של פילבר. אם כך, מדוע דווקא התיק של פילבר הבן נותר פתוח? עו"ד בן-צור לא המשיך את קו המחשבה הזה, אבל הוא גם לא היה צריך. היה ברור שהמסר שלו הוא שאי-סגירת תיק החקירה של פילבר הבן היא חרב נוספת שמתנופפת מעל צווארו של פילבר האב, עד המדינה, כדי שיעיד כפי שנוח לפרקליטות – הגוף שיכריע אם להעמיד לדין את שניהם. נציגי הפרקליטות באולם שמעו את הדברים, אך לא הגיבו.

קמיר דורש, פילבר מציית

רוב הדיון אתמול היה חסר משמעות ונטול הישגים לצד כלשהו. בחלקים שבהם עו"ד תירוש הצליחה לחמוק מההתנגדויות וההפרעות של הסנגורים (ששִגשגו בחסות הסלחנות המופלגת של השופטים), היא ניסתה לגרום לפילבר למקם על ציר הזמן את "פגישת ההנחיה" ומגעים סודיים נוספים שלטענתו קיים עם נתניהו בנוגע לבזק. בכתב האישום, "פגישת ההנחיה" מתוארכת ל"מועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר", כלומר בשבוע השני של חודש יוני 2015. בדיונים הקודמים, כשהסנגורים הטיחו בפילבר התכתבויות ואיכוני טלפון סלולרי, הוא נאלץ להודות שאינו יודע מתי אירעה הפגישה.

עו"ד תירוש ניסתה להחליש את הרושם הגרוע שעורר פילבר בהקשר הזה, אבל הניסיון לא צלח. היא הציגה לו ראיות עקיפות, אבל פילבר שב ואמר שהוא לא זוכר – או שיכולים להיות כמה הסברים לעובדות שהונחו בפניו. בשלב מסוים, כשביקשה מפילבר לשקול בכל זאת את האפשרות ש"פגישת ההנחיה" התקיימה כמה ימים לפני או אחרי מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, פילבר נזכר לפתע בפרט שעשוי לטענתו לשים קץ לוויכוח.

בחקירה הראשית, פילבר טען שאחת הסיבות לכך שהוא בטוח ש"פגישת ההנחיה" התקיימה אחרי כניסתו הרשמית לתפקיד היא שבתחילת הפגישה הוא הגיש לנתניהו לחתימה מסמכים של משרד התקשורת שנועדו להסדיר את צאתו לחופשה בלונדון בסוף יוני 2015. אתמול בדיון אמר פילבר שאם החוקרים היו מוצאים את המסמכים האלה, ייתכן שהיה ניתן לתארך את מועד הפגישה ולשים קץ למחלוקות ולספקולציות. "המכתב הזה הודפס במשרדי משרד התקשורת, אפשר לבדוק את התאריך", אמר. עו"ד בן-צור העיר שאף אחד לא בדק כלום, ובפרקליטות המשיכו הלאה בלי להתייחס לכך.

בהמשך הדיון ביקשה עו"ד תירוש מפילבר לחזור להרצאה שנשא בכנס של אתר האינטרנט "ישראל דיפנס". פילבר הופיע שם באוקטובר 2015, כחצי שנה אחרי שנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת וניצל את ההזדמנות כדי לפרוש את חזונו לגבי השוק – לרבות התפקיד שייעד לבזק בהקמת רשת של סיבים אופטיים שתחולל מהפכה בתשתיות האינטרנט בישראל. סנגורם של האלוביצ'ים הציג את ההרצאה בחודש שעבר כמעין חיזוק לכך שהמגעים בין פילבר לבזק לא הוסתרו, אלא להפך – הוצגו בראש חוצות, והיו חלק מתוכנית סדורה שפילבר קידם ממניעים מקצועיים.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

התזה הזאת החמיאה לפילבר, והוא מיהר לאמץ אותה. אבל אתמול, רגע לפני תום עדותו, עו"ד תירוש ביקשה לתקוע סיכה בבלון. בעצם, אמרה לו תירוש באולם בית-המשפט – גם ההרצאה המקצועית לכאורה היא תולדה של מערכת היחסים החשאית שקיים פילבר עם אנשי בזק. מהתכתבויות שנחשפו בדיון התברר שבבזק קיבלו מראש את נוסח דבריו, אישרו אותם והכניסו שינוי בעל משמעות קריטית לטעמם.

עו"ד תירוש הקריאה לעד המדינה התכתבויות מתוך קבוצת ווטסאפ שבה היו חברים הנאשם שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ' (שעומד לדין במקביל ב"תיק ניירות הערך" של בזק) ואלי קמיר, יועץ הצללים שלהם ואחד מאנשי הקשר עם פילבר. "בוקר טוב, סיימתי עכשיו שיחה עם מומו [פילבר], סוכם שהטיוטות יועברו במהלך היום, אעדכן", כתב אחד מהם לעמיתיו. שאול אלוביץ', במסרון אחר, הזהיר את קמיר: "אלי, תהיה על המשמר שלא יאמר משהו שיסבך את כולנו – אם זה לא מושלם, שלא יגיד כלום".

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

בשלב מסוים, ציינה עו"ד תירוש, אחד מחברי קבוצת הווטסאפ הדביק קטע מתוך ההרצאה המתוכננת של פילבר. לאור אלוביץ' היתה בעיה עם אחד הניסוחים. בנוסח המקורי של ההרצאה נכתב שבתמורה לביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק (צעד שלפי כתב האישום "גילם יתרון כלכלי עצום" למשפחת אלוביץ'; לפיכך, הדרג המקצועי במשרד ביקש להתנות אותו ביישום רפורמה צרכנית שתצמצם את השליטה של בזק בשוק ותיטיב עם הציבור) – בזק "תחל בחיבור מיידי" של לקוחות לרשת הסיבים האופטיים.

"לי מפריע עניין 'החיבור המיידי'", כתב אור אלוביץ' בקבוצת הווטסאפ. לדבריו, אין בעיה שבזק תתחייב לחבר לקוחות לרשת הסיבים שתקים – זאת הרי המטרה הבסיסית שלשמה תוקם הרשת, לשרת לקוחות ולגבות מהם כסף על השירות – אבל המונח "מיידי" יגרום לכך שביטול ההפרדה המבנית, הצעד שבו חושקת בזק, יותנה בחיבור של כמות מסוימת של לקוחות. המשמעות היא שביטול ההפרדה המבנית אמנם יאושר עקרונית, אך בפועל הוא יידחה למועד בלתי ידוע שלבזק לא תהיה שליטה עליו.

בהמשך לדברים הללו פנה אלי קמיר לפילבר: "חשוב מאוד שתוריד את המלה 'מיידי', אשר בבקשה שראית", כתב היועץ. "ראיתי, אחליף", אישר פילבר.

כפי שהראתה עו"ד תירוש, פילבר ציית לקמיר והסיר את המלה הבעייתית מנוסח ההרצאה. "בעצם, סביב ההרצאה הזאת אתה המשכת את הערוץ החשאי עם בזק", הטיחה בו עו"ד תירוש. "לא סיפרת לאף אחד שהעברת להם להערות טיוטה – נוסח של הרצאה של מנכ"ל משרד התקשורת – ושיישמת את ההערה שלהם ביחס למה שדרשת מבזק. לא אמרת את זה לאף אחד, וגם כאן בבית-המשפט, כשאמרת שחשבת על כל מלה בהרצאה, לא מצאת לנכון להגיד שבעצם חשבת על כל מלה – ושמישהו הוריד לך עוד מילה".

"לא זכרתי את זה, אז סליחה", השיב פילבר, אך מיד כפר בטענה שמדובר ב"ערוץ חשאי". "זה עניין של פרשנות", טען. "אני ניהלתי משא-ומתן כדי להגיע להסכמות עם בזק. ההרצאה הזאת והרצון שלי לעשות אאוטינג לסיכום בפעם הראשונה היה אחרי הפגישה שלי, 'פגישת התאנים והיין', שבה בלחיצת יד סיכמנו שזה מה שעומדים לעשות". "פסגת התאנים והיין", כזכור, היא פגישה סודית שקיים פילבר בבית משפחת אלוביץ' בסוכות 2015 – מרגעי המפתח של פרשת השחיתות. היא הוסתרה מכל בעלי התפקידים הרלבנטיים במשרד התקשורת, ונחשפה רק בחקירה הפלילית.

תם הטקס

בהמשך הדיון, עו"ד תירוש שבה להקשות על פילבר. זה קרה כשהזכירה כיצד בתחילת 2016 הוא הזמין לישיבה במשרד התקשורת את חברי "ועדת חייק" – ובשמה הרשמי "הוועדה לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק ועדכונם, ולקביעת תעריפי שירותים" – כדי לשוחח על מסקנות הדו"ח שפרסמה הוועדה ב-2011. כתב "גלובס" גד פרץ, שחשף רבים מהמהלכים של פילבר במשרד עוד לפני שהתברר המימד הפלילי שלהם, דיווח על הפגישה וציין שיו"ר הוועדה, אמיר חייק, עבר מאז צד והתחיל לעבוד אצל שאול אלוביץ'.

"לפי הערכות, פילבר מעוניין להכשיר את המהלך של ביטול ההפרדה המבנית בבזק דרך קבלת הכשר מחברים לשעבר בוועדת חייק", כתב פרץ. "על-פי הערכות בשוק, הפגישה עם חברי הוועדה אמורה היתה להוות תחליף לקיומו של שימוע ציבורי". לדברי עו"ד תירוש, בפגישה שהתקיימה במשרד התקשורת הוסתר מהמשתתפים שחייק עבר לעבוד עם בזק. האסמכתה שלה היתה התכתבות בין פילבר לעוזרת המקצועית שלו, עדי קאהן-גונן, זמן קצר לאחר הפרסום ב"גלובס".

"תגובה קשה מאנשי המשרד לכתבה ב'גלובס' על חייק. תחושה של חוסר גילוי נאות בעניין ניגוד העניינים שלו, ושנעשה בעובדי המשרד שימוש", סימסה קאהן-גונן לפילבר.

"מה חוסר גילוי נאות", כתב לה פילבר בתגובה. "כולם שם הצהירו לפני דבריהם. ב', אף אחד לא הכריח איש לשבת שם. ג', מה ההבדל בין חברי הוועדה לבנבנישתי (מנכ"ל פרטנר דאז איציק בנבנישתי; א"ב), סטלה (מנכ"לית בזק דאז סטלה הנדלר; א"ב) וכל הגילוי עריות של נישואין בתוך המשפחה שיש בשוק התקשורת. צדיקים נעשו לי כולם".

עו"ד יהודית תירוש בבית-המשפט המחוזי בירושלים, אתמול בפתח יום העדות האחרון של שלמה פילבר (צילום: אוליבייה פיטוסי)

קאהן-גונן, מהאנשים הקרובים ביותר לפילבר, שתוארה בעדותו כאשת מקצוע מסורה ונאמנה, לא קיבלה את ההסבר. "אני יכולה להבין שהם מרגישים מרומים שלא צוין שהוא יועץ לאלוביץ'", כתבה לו על אמיר חייק. "בכל מקרה, צריך לעשות בקרת נזקים מחר. זה לא טוב לתדמית שלך". פילבר, בתגובה, שאל אותה מי דיבר איתה. קאהן-גונן נקבה בשמו של יאיר חקאק, מנהל האגף לתכנון מדיניות במשרד, והעירה שלדעתה הוא לא דיבר רק בשם עצמו.

בבית-המשפט, פילבר חרג מהאיפוק הלקוני שאִפיין את רוב יום החקירה האחרון שלו וטען בלהט שלא מדובר בהתנהלות חריגה משום ששוק התקשורת כולו מתאפיין בניגודי עניינים ודלתות מסתובבות. "התשובה שלי היא בדיוק מה שעניתי לעדי באינסטינקטיביות: יש פה המון צדקנות וטהרנות. אני הזמנתי את החבורה שישבה על המדוכה ב-2011 – כל אחד מהם אחר-כך הלך לעולמו, כל אחד מהם יכול להיות שנמצא בניגוד עניינים, לא שאלתי אותו מה הוא עושה היום", אמר.

"נתתי אפשרות לכולם, כולל הרן (סמנכ"ל הכלכלה דאז במשרד התקשורת וממובילי הקו הקשוח נגד בזק, הרן לבאות; א"ב), לשאול את השאלות. אני שאלתי אותם מה היתה כוונת המשורר, כי פתאום התחילה להתפתח במשרד איזו מין פרשנות שכל אחד רצה להגיד מה לדעתו אמרה ועדת חייק. אמרתי 'הנה, יש לכם פה את האנשים לפניכם – תשאלו אותם מה שאתם רוצים', כי אני הבנתי משהו אחד והרן הבין משהו אחר.

"זה שאמיר חייק ב-2015 או 2016 הופך להיות יועץ לבזק, זה כמו שאבי ברגר (מנכ"ל משרד התקשורת שקדם לפילבר, שהערים קשיים על בזק ופוטר על-ידי נתניהו מיד אחרי שמינה את עצמו לשר התקשורת; א"ב) היום מייעץ לגופים מסוימים, בא לפה והעיד על מה שהוא עשה כשהוא היה מנכ"ל. הסיפור הזה, במיוחד בשוק התקשורת, זה חתיכת גילוי עריות אחד גדול – כולם קופצים מחברה לחברה, כולם יכולים לבוא אלי למשרד, להתנגד בצורה נחרצת לצעד מסוים, וחודשיים אחר-כך לקבל בחברה תפקיד מנכ"ל ואופציות. יש פה סוג של צדקנות וטהרנות. זה נכון שניהלתי במקביל קרב תדמית – זה שאני לא מספר את זה, זה כי אני לא מחפש להביא על עצמי עכשיו עיתונות שתמשיך לשחוט אותי. מבחינתי, בסך הכל רציתי להביא את האנשים עצמם שיגידו למה הם התכוונו".

עו"ד תירוש יכולה היתה לפתח את הסוגיה כדי להראות שוב כיצד מילא פילבר את האינטרסים של בזק ופעל כדי להסתיר זאת – אבל לא ניצלה את ההזדמנות. הודות לשיבושים האינסופיים של הסנגורים, בשלב הזה כבר כמעט נגמר לה הזמן; היא נדרשה מראש להשאיר מקום לכמה שאלות השלמה קצרות מצד הסנגורים, ולעו"ד קרן צבירן-לצטר מהפרקליטות שאמורה היתה לסגור כמה קצוות בנוגע ל"תיק 1000".

העדות של פילבר נפתחה בקול תרועה רמה לפני שלושה חודשים אבל הסתיימה בהבהרה לקונית על פגישות שקיים בקיסריה עם אלוביץ' ועם ג'יימס פאקר, המיליארדר האוסטרלי שהרעיף מתנות על בני משפחת נתניהו. עו"ד צבירן-לצטר שאלה את פילבר אם האחים משה ולאון אדרי, מקורביו של נתניהו, נכחו בפגישה שהתקיימה בביתו של אחד מהם – ופילבר בתשובה ביקש להבהיר שלמעשה הפגישה לא בדיוק נערכה אצלם, אלא בדירה ריקה סמוכה שנתניהו קיבל זכות להשתמש בה מפעם לפעם.

"סיימנו", הפטירה עו"ד צבירן-לצטר, ופילבר עזב את הדוכן. הוא טרח להחליף מלה וחצי עם עו"ד תירוש, לחץ יד למתמחה הצעיר מהפרקליטות שהקפיד להזרים אליו בקבוקי מים מינרליים לאורך ימי החקירה המפרכים, ואז חמק במהירות ממעגל העיתונאים שהקיפו אותו עם טלפונים שלופים. הוא התעלם גם ממעגל העיתונאים השני, שחיכה לו במסדרון וביקש ממנו סינק לסיכום החוויה – ותוך דקה כבר היה בתוך המכונית, הרחק מהתקשורת העוינת, ממתין למאבטח שיסיים לסרוק את השטח.

המשימה הסתיימה במהירות: אף ביביסט חמום מוח לא חיכה בחוץ כדי לאיים בנקמה על עד המדינה שהעז לבגוד במנהיג ולהפליל אותו, או לפחות כדי למחות על העוול. אם לפני העדות נדמה היה שזאת אפשרות ריאלית, עד תום העדות היא כבר התמוססה לגמרי.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.37MB)