הבחירות מאחורינו, נתניהו ניצח, הימין הפסיד, ולישראל יש הזדמנות היסטורית להקים ממשלת אחדות יהודית-ערבית. כמו שאר מפלגות הקואליציה (חוץ מהליכוד), גם למפלגות החרדיות אין הרבה סיבות לשמוח מהתוצאות: יהדות-התורה שמרה בשיניים על שבעת המנדטים שלה, ואילו ש"ס ירדה מ-11 ל-7. אבל כידוע ר' נחמן מברסלב לימד שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולא העיתונים החרדיים הם שיבטלו מצווה שכזו.

ברוח זו עיטרו את שערי העיתונים החרדיים ביום חמישי כותרות חגיגיות. "המבשר" כתב: "ראשי ופעילי אגודת ישראל התכנסו בבני ברק בהודיה להשם יתברך ובסיפוק מהפעילות האדירה במערכה למען קדשי ישראל". "המודיע" דיווח: "המוני בית ישראל צייתו להוראת רבותינו וקידשו שם שמים: יהדות התורה והשבת עלתה במספר המצביעים מהבחירות הקודמות". אבל מי שמילאו את המצווה בהידור מיוחד היו עורכי "יתד נאמן", וראוי להביא את הדברים כנתינתם.

הכותרת הראשית של יום חמישי הכריזה כי "היהדות החרדית השיבה לרודפיה בהצבעת קידוש השם: רבבות נוספו למצביעי גוש התורה ולומדיה". העובדה הנעימה על העלייה בכמות הקולות עוזרת כנראה להחליק את העובדה הנעימה פחות על הדריכה במקום מבחינת המנדטים, אבל לא נהיה חמוצים אלא נזרום עם המשך הדיווח של "יתד" בעמוד השער:

"ביממה שלאחר הבחירות, שוררת בריכוזים החרדיים תחושת התעלות וקידוש שם שמים: רבבות אלפי בני ישראל נענו בקלפי לזעקת רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א ומרן הגרמ"ה הירש שליט"א, שעקרו עצמם מהיכל בית המדרש ונשאו את זעקת 'התעוררו!' ברחבי הארץ;

[...] ההשקעה האדירה של ארגונים העויינים את היהדות החרדית ושל רשימות הלוויין שפעלו בחסות גורמי שמאל לפורר את אמונת החכמים ירדה לטמיון: פחות מחמישית האחוז לכל רשימה, הרחק הרחק מאחוז החסימה, ומי שתעו בעבר לשדות זרים שבו הביתה;

גם רודפיה של היהדות החרדית מודים כי ברגע האמת הציבור החרדי לא ויתר על 'הזכות להיות חרדי'; בעוד הכל עוסקים בגושים, מהדהדת הוראת רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א: 'אין אנו שייכים לשום גוש זולת גוש התורה ולומדיה'".

בקוראנו את הדברים יש להפריד את המליצות מהעובדות, את העובדות מהשקרים, ואת השקרים מהתקוות. בתחום המליצה נמצאת תחושת ההתעלות, שנראה שמתקיימת בעיקר מעל דפי "יתד נאמן".

במישור העובדות נמצא הכישלון של הרשימות החרדיות החדשות, "דגל שחור" ו"הציבור החרדי", שסיימו יחד עם כעשרים אלף קולות בלבד ("דגל שחור" עם קצת מעל 11,000, "הציבור החרדי" עם קצת יותר מ-10,000).

בתחום השקרים, למרות הנתונים האלה ב"יתד נאמן" לא מגלים נדיבות של מנצחים וממשיכים לחזור על קונספירציית "רשימות הלווין שפעלו בחסות גורמי שמאל".

בתחום התקווה – אם לא של החרדים, אז של מחנה מתנגדי נתניהו – נמצאת הוראת הרב לנדו כי "אין אנו שייכים לשום גוש".

"רבבות נוספות למצביעי גוש התורה ולומדיה", שער "יתד נאמן", 29.10.26

ימים יגידו אם יש בתקווה הזו ממש, האם מדובר בניסיון להעלאת מחיר מול נתניהו, או שמא בתרגיל מתואם עם נתניהו עצמו. אנו, שאין לנו עסק בנסתרות, יכולים רק לנסות להבין את התמונה המצטיירת מהעיתונים.

רמז אפשרי נמצא בכותרת בעמוד הראשון של גיליון סופ"ש של "המודיע" (30.10), שמדברת על מבוי סתום בתמונת המנדטים: "40 לגוש נתניהו, 48 לגוש השמאל, 13 לגוש חרדים ו-19 לגוש ערבים".

האם ישנה כאן הכרזה על התנתקות מספינת נתניהו? בזוכרנו את תפקידם של העיתונים החרדיים ככלי משחק בשירות המפלגות הפוליטיות, אפשר לתהות שמא מדובר במהלך טקטי ותו לא. יחד עם זאת, תפקידם של העיתונים הוא גם להכשיר את דעת הקהל של קוראיהם, ולכן אי אפשר לפסול על הסף שאכן יש דברים בגו.

בנקודה זו יש לשוב ולהזכיר לקוראים את הפיצול שהתרחש באגודת-ישראל, הפלג החסידי של יהדות-התורה, ערב הגשת הרשימות לכנסת: מנחם פרוש, נציג החסידויות הירושלמיות, ואליקים שטארק, נציג חסידות בעלז, פרשו והקימו מסגרת נפרדת בשם "חומת תורת ישראל".

הכותרת הראשית על שער "המבשר", 29.10.26

הפרישה נעשתה בתיאום על נציגי "דגל התורה", הפלג הליטאי ביהדות התורה, ותוך בידוד חסידות גור שנותרה כמעט לבדה בתור "הסיעה המרכזית" באגודה.

כעת, כאשר הסיעות החרדיות נדרשות לגבש עמדה ביחס לקואליציה עתידית, אפשר לזהות בכותרת של "המודיע", עיתונה של "הסיעה המרכזית", ניסיון להתוות כיוון על ידי האדמו"ר מגור – כיוון שחברי הרשימה החסידים והליטאים לא בהכרח שותפים לו.

יש לציין שגם העיתונים החרדיים האחרים (להוציא "הדרך", שאליו נידרש מיד) לא משכפלים אוטומטית את הברית בין נתניהו לחרדים: ראינו זאת בדברי הרב לנדו ב"יתד נאמן", והדבר ניכר גם בכותרת הראשית של "המבשר" (29.10): "53 מנדטים לקואליציה הנוכחית; 48 לגוש האופוזיציה; 19 למפלגות הערביות; 7 ליהדות התורה". "המבשר" אמנם מונה את המפלגות החרדיות בתוך גוש הקואליציה, אבל בכל זאת מבדל מתוכו בהמשך את יהדות-התורה.

איפה גולדקנופף? מתוך שער "יתד נאמן", 29.10.26

כך או כך, בהסתמך על העיתונים, הבידול היחיד שוודאי כרגע הוא זה שבין גור לבין יתר שותפותיה ליהדות-התורה. ראייה לכך ניתנה בתמונה שהתנוססה על שער "יתד נאמן" ביום חמישי (29.10), ובה נראים "ראשי התנועה וחברי הכנסת, בפרץ שמחה וריקוד של מצוה, על ריבוי המצביעים שקידשו שם שמים ועל הזכות הגדולה לעשות ככל אשר יורוך, לציית לכל אשר אשר זקניך יאמרו לך, לצלילי השיר שליווה את מערכת הבחירות הגורלית, על זכותנו לחיות כחרדים".

את הריקוד מובילים היו"ר הנכנס והיוצא של דגל התורה, יעקב אשר ומשה גפני; לצידם שאר מועמדי "דגל", וכן חברי תנועת "חומת תורת ישראל", מאיר פרוש ואליקים שטארק. מי נעדר? יצחק גולדקנופף, נציגו של האדמו"ר מגור. ימים יגידו האם יתאחה הקרע, ואם לא – לאן מועדות פניהם של המרכיבים השונים ברשימה.

בש"ס מתאבלים לפי הספר

לעומת יהדות-התורה, שהצליחה לשמור על כוחה למרות הסכסוכים הפנימיים וציבור הבוחרים הסקפטי, בש"ס לא היתה שום סיבה לריקוד של מצווה. כפי שלא מדווח באף עיתון חרדי, ובפרט לא בעיתון "הדרך", מאז ליל הבחירות אריה דרעי מסתגר בביתו, לא עונה לכתבים ומתחזק דרמת "תחזיקו אותי" במסגרתה עולים אליו לרגל רבנים ועסקנים ומדברים אל לבו לא לפרוש.

מעל דפי העיתון המפלגתי ההתמודדות עם הכשלון בוגרת קצת יותר, ובקווים כלליים עוקבת אחרי חמשת שלבי האבל של קובלר רוס: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה.

בבוקר יום רביעי הכותרת של "הדרך" היתה חזק בהכחשה: "מאות אלפי יהודים הכריזו בקול גדול: ה' הוא האלוקים בהצבעה המקודשת לתנועת ש"ס; [...] יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי: נתנו את כל כולנו למען הצלחת תנועתו של מרן, אל מול מכונת רעל חסרת תקדים". לצד דרעי לא שוכחים לצטט גם את נתניהו: "תודה לבורא עולם, צריך להקים ממשלת ימין חזקה".

"פיגוע בדמוקרטיה", מתוך שער "הדרך", 30.10.26

ביום חמישי עברו ב"הדרך" לשלב הכעס, בסיועם האדיב של נתניהו, סולברג וזיני: "בליכוד האשימו: 'הבחירות במדינת ישראל נגנבו על ידי מפלגות ערביות שתומכות בטרור ובחיסול המדינה היהודית באמצעות עבירות פליליות חמורות של שוחד, איומים, אלימות, זיופים ושימוש בתוכנות אסורות להמרצת מצביעים".

ביום שישי דיווחה הכותרת הראשית על "פיגוע בדמוקרטיה", וכותרת המשנה הביאה את תגובת מפלגת הבית: "בש"ס תקפו: 'הצביעות נחשפת! אחרי מערכת בחירות רוויית הסתה ומכונת רעל נגד ש"ס וגוש הימין, הבוקר נחשף כי דווקא אותו "גוש משרתים" של השמאל והערבים טובל בחשדות חמורים לקניית קולות מכספי מדינות אויב התומכות בחמאס. בושה וחרפה!'". וגם כאן לא נעדרת המפלגה האם: "מהליכוד נמסר: 'פרשת רע"מגייט היא רעידת אדמה. גנבו את הבחירות בישראל!'".

בכל מקרה במאמר המערכת של יום חמישי כבר מופיעים ניצני שלב הקבלה, אולם הם טובעים בים של כעס והתקרבנות שממנו נביא רק טעימה:

"צריך לומר את האמת, התוצאות המסתמנות הן לא מה שקיווינו והתפללנו. הנתונים יילמדו לעומק ותידרש הסקת מסקנות מעשיות. [...] ובאותה נשימה צריך לומר עוד אמת. לא היתה מעולם מערכת בחירות כל כך רעילה. התמודדנו לא מול מכונת רעל, אלא מול מפלצות רעל, ברבים.

[...] מכונת הרעל פעלה בזרועות חנק בכל דרך אפשרית. בעזרת סכומי עתק שהוזרמו לכאן מהגרועים שבשונאינו [...] נבנה קמפיין מרושע שלא היה כדוגמתו. [...] היו פה משת"פים בכסות חרדית שפעלו בנבזיות לערער על הנהגת מרנן ורבנן רבותינו מועצת חכמי התורה שליט"א, לקעקע את יסודות עולם התורה, שהחדירו ארס של אפיקורסות, וקיררו את האמבטי, שהלעיטו בשקרים וכזבים מופרכים.

מנגד הושקע מאמץ אינטנסיבי לפרום את הקשר החם עם העם שבשדות, עם הציבור אוהב התורה והמסורת, ששטפו את מוחו בתרעלה בלתי פוסקת".

את שלב הדיכאון במודל האבל מגלמת אצל ש"ס ההסתגרות של דרעי, ואת שלב המיקוח הם כנראה שומרים למשא ומתן הקואליציוני.

כשלון מהדהד

אם ביהדות-התורה על אגפיה ועיתוניה השונים שמחים כי צריך, ובש"ס ו"הדרך" אבלים וכועסים כי אין ברירה, הרי שמעל דפי "הפלס" אפשר למצוא בימים אלה שמחה אמיתית, ואין שמחה כמו שמחה לאיד.

ככל שהדברים נוגעים לעדכוני הבחירות נקטו ב"הפלס" נימה עניינית. גם מסיפור רע"מגייט, שהולך ומתברר כקנוניה שנרקחה בליכוד, סירבו להתרגש שם: ביום חמישי זכה העניין למשפט בכותרת משנה של העדכון על תוצאות הבחירות ("בליכוד טוענים ל'גניבת הבחירות'  ודורשים חקירה"), וביום שישי הוא נעלם משער העיתון לחלוטין וסוקר בעמודים הפנימיים בלבד.

את האמוציות מוצאים ב"הפלס" כשהדיווחים נוגעים לרשימות החרדיות, והדבר ניכר בכותרת בשער העיתון של יום שישי (30.10): "כשלון מהדהד: המפלגות החרדיות התרסקו מ-18 ל-13 מנדטים; מחאה גורפת של חלקים ניכרים בציבור החרדי הביאה למפלה חסרת תקדים".

"כשלון מהדהד: המפלגות החרדיות התרסקו", מתוך שער "הפלס", 30.10.26

כתבה נוספת באותו יום מפרגנת לרשימת "צבע שחור", שביקשה לייצג את קולם של מתנגדי הגיוס: "ברשימת 'צבע שחור' מסכמים בסיפוק את מערכת הבחירות הסוערת; 'קמפיין ממוקד ועוצמתי הציב את המאבק נגד הגיוס בראש סדר היום; המפלגות החרדיות הפשרניות הוצגו על ספסל הנאשמים".

כהתחשב בכמות הקולות שקיבלה "צבע שחור", צריך פרשנות יצירתית במיוחד כדי לסכם את מערכת הבחירות בסיפוק. אבל אם הקריטריון להצלחה הוא הדריכה במקום של יהדות-התורה (למרות הגידול באוכלוסיה), ההתרסקות של ש"ס והכישלון של "הציבור החרדי", אולי אפשר להבין את עורכי "הפלס".

את הרציונל מאחורי הגישה הזו אפשר למצוא בעמודי הדעות של העיתון, כמו במאמר המערכת של יום שישי:

"בכל התקופה האחרונה ובפרט בתחילת השבוע ועד לסיום יום הבחירות – נשמעו זעקות, גידופים והכפשות כלפי כל מי שלא יצא לתמוך במפלגות החרדיות. המתקפה היתה מכוונת כלפי כל מי שביקש למחות כנגד קלקלותיהן של אותן מפלגות, בין מי שסבר לעשות זאת בשב ואל תעשה ובין מי שנקט במחאת קום ועשה. כל אלה הואשמו כי מי שלא יתפתה לתעמולת המפלגות הוותיקות, יהיה שותף בנפילת גוש הימין ועליית השמאל, חורבן התורה והישיבות וכו' וכו'".

הטענות האלה, לפי "הפלס", הן מה שמכונה "מעט מדי ומאוחר מדי": "אכן, רבים וטובים שאלו את השאלות המתבקשות, מדוע זה לא נשמע קולם של הזועקים את זעקות השבר הללו, גם לנוכח סדרת המעצרים של בחורים ואברכים?! ומדוע זה יש לחשוש מעליית השמאל, כאשר דווקא ממשלת הימין היא זו שרדפה את עולם התורה ולומדי התורה (גם אם העמידה פנים כאנוסה במצוות בג"ץ והיועמ"שית)".

כל זה ברובד השטחי של הפוליטיקה של חיי היום-יום. אולם כראוי לעיתון שנועד לציבור של בני תורה, מפרסם "הפלס" ביום שישי גם מאמר אידאולוגי מעמיק, שבו מבוררים עיקרי ה"השקפה" החרדית, אותה תמונת עולם מוצקה ועקבית שהונחלה לעולם החרדי הישראלי על ידי הרב שך – הוא "איש ההשקפה" כשם הביוגרפיה שכתב עליו אבישי בן חיים.

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית, בני-ברק, 23.3.23 (צילום: פלאש90)

המאמר, תחת הכותרת "השקר המתנוסס בראש חוצות – הרצחת וגם ירשת?" ושעליו חתום "אחד הרבנים", הוא חלק מהמאבק שמתנהל בשבועות האחרונים בין "יתד נאמן" ו"הפלס" על מורשת הרב שך, שבמקרה יום השנה לפטירתו חל ביום הבחירות לכנסת.

לא זה המקום להיכנס לעומק הפולמוס, אולם השורה התחתונה ברורה ומובאת כבר בכותרת המשנה של המאמר: "לרבים הנבוכים ותוהים: 'איכה אבדה דגל', יש להציג שיעור קצר בהסטוריה שיביא למסקנה המתבקשת כי אין כל קשר למקור; זו אינה 'דגל התורה' כלל, אלא זיוף וגזל של המותג המקורי בידי מי שחלקו עליו ביסודו. 'הרצחת וגם ירשת?' אינה רק זעקה מוסרית, אלא הרקע להבנה מהותית של כל מה שמתחולל לנגד עינינו".

או כפי שניסחו זאת המוחים נגד ההפיכה המשטרית בהפגנה שערכו בבני-ברק אי-אז ב-2023: הרב שך מתבייש בכם.