בשנת 2014, אחרי שח"כ איתן כבל הניח על שולחן הכנסת את מה שזכה לכינוי "חוק ישראל היום", פנו אליו נציגי איל ההימורים שלדון אדלסון עם הצעה מפתה - משוך את החוק ונהפוך אותך ל"מלך העולם". על פניו, הצעת שוחד. אך כבל לא ראה זאת כך.

כבל סיפר על ההצעה המגונה שקיבל כבר לפני קרוב לעשור, כשתושאל במשטרה במסגרת חקירת הפרשה המכונה "תיק 2000". עדותו קיבלה ביטוי פומבי בחשיפה של חדשות 13 לפני כשבע שנים ואילו היום (4.10) אישר זאת כבל בבית המשפט.

לפי עדותו של כבל, היה זה ח"כ לשעבר אפי אושעיה שתיווך את הפגישה בינו לבין בכיר ב"ישראל היום", ככל הנראה איש העסקים אשר בהרב. באותה תקופה נשא בהרב בתואר "מו"ל ישראל היום", אף כי מי ששלט בפועל בחינמון היה כמובן המולטי-מיליארדר אדלסון.

הפגישה עם בהרב, וכלל הנראה אדם נוסף מטעם העיתון, נערכה במשרדיו של כבל ברחוב הארבעה בתל-אביב. לפי דברי כבל במשטרה, אדלסון "היה מוכן לתת לי עולם ומלואו".

"הם הציעו לי הכל", אמר כבל לשוטרים, "שאני אבוא ויכתבו עלי ויעשו אותי, ויהפכו אותי למלך העולם".

"ומה תיתן להם בתמורה?", שאלו השוטרים את כבל.

"שאני ארד מהחוק, זה הכל", השיב כבל.

"לא חשבת שזה שוחד", הדגיש הבוקר עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, אחרי שקרא את הקטע הזה מהדו-שיח בין כבל והשוטרים. "אמרו לך תרד מהצעת החוק ונהפוך אותך למלך העולם".

"אם היה מישהו מציע לי שוחד הייתי מסיים את השיחה באותו רגע", השיב כבל. "חד משמעית מעולם לא קיבלתי מהם הצעת שוחד".

"המשכת לדבר איתם גם אחרי זה", הדגיש עו"ד חדד.

"נכון", אישר העד כבל.

"כי לא חשבת שעשו דבר פסול", אמר עו"ד חדד.

"אני מסכים איתך", אמר כבל וסיפר כי נפגש בהמשך גם עם דן רביב, שהיה מקורב לבני הזוג אדלסון, אשר הציע לו לבוא יחד עם אשתו לארוחת ערב עם שלדון ומרים אדלסון. למרות שסירב להצעה כבל ציין כי שמר על קשר רציף עם נציגי העיתון עד להצבעה על הצעת החוק בשלהי 2014.

הפגישה של כבל בלשכתו התל אביבית עם נציגי אדלסון לא נרשמה ביומן של חבר הכנסת, אך לדבריו היה זאת מפני שאנשי החינמון "ביקשו ממני לשמור על דיסקרטיות, לא כי גונבים פה וחס וחלילה משהו. אני בן אדם שמכבד כשמבקשים את זה ממני, ביקשו ממני לא לתת לזה פרסום, זה לא אומר שום דבר".

"זה כמובן לא אומר שחשבת שיש פה עבירות פליליות, שמסתירים מהיומן", אמר עו"ד חדד. כבל אישר.

הטעות הגדולה שלך

לאורך מרבית יום החקירה, הסכימו הסנגור והעד על מרבית הדברים: יחסים קרובים עם עיתונאים ובעלי כלי תקשורת הם חלק מהותי ומרכזי בחייהם המקצועיים של פוליטיקאים; אין שום פסול בקידום חוקים בתחום התקשורת תוך כדי מגע ישיר ותדיר עם עיתונאים ומו"לים שעליהם משפיעים החוקים; ובוודאי שלא עלה בדעתו של איש כי הצעה ל"סיקור חיובי" תמורת קידום האינטרסים של כלי התקשורת יכול להוות מתת בעסקת תן וקח מושחתת.

כבר בפתח העדות הדגיש עו"ד חדד שאין לו כל טענה כי כבל ביצע איזושהי עבירה. כבל, מצידו, חזר והדגיש לאורך כל עדותו כי המעשים שביצע, השיחות שניהל, החוקים שקידם, הבקשות שביקש מעורכים ומו"לים ואלו שהופנו אליו מצדם, כולם כולם היו "לגיטימיים". עד כדי כך הדגיש זאת כבל שבשלב מסוים התרעם עו"ד חדד על עוד ועוד אמירות שהכל היה לגיטימי, שכן, חזר והדגיש, הוא עצמו מעולם לא טען אחרת.

כבל אישר במהלך היום גם חלקים אחרים בגרסת ההגנה בכל הקשור ל"תיק 2000", בעיקר בכל הקשור למניעים שהובילו לדחיית מועד עליית הצעת החוק שלו להצבעה טרומית, והמהלכים שביצע נתניהו – ואלו שנמנע מלבצע – כדי להכשיל את הצעת החוק.

ואולם, בין כבל לסנגור התגלעו גם נקודות מחלוקת, בין היתר בכל הקשור לאופן שבו נתפס "ישראל היום" באותה תקופה.

עו"ד חדד ניסה לטעון כי החינמון היה כלי ביטוי של הימין, אך כבל סתר זאת. "הטעות הגדולה שלך", אמר לעו"ד חדד, "זה לא היה עיתון של הימין הוא היה עיתון של נתניהו, כך זה נתפס בעיני כולם".

חייבים, איתן, לעשות עם זה משהו

כבל נחקר בעבר באזהרה במסגרת "תיק 2000", אך לא בחשד לעסקת שוחד עם אדלסון אלא דווקא עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, נאשם מס' 4 במשפט המו"לים.

לפי גרסתו של כבל, הוא קיבל את ההחלטה לקדם הצעת חוק להחלשת "ישראל היום" בלי כל קשר למוזס ואף בהמשך פעל באופן עצמאי, גם אם הטה אוזן לבקשות מצד מוזס.

"הרעיון להתחיל את תהליך החקיקה החל אחרי שהיה כינוס של עובדי 'מעריב' בכנסת, אחרי שדנקנר הודיע שבכוונתו לסגור את העיתון", העיד היום כבל. אפשר שבדבריו כיוון לדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנוכחותו, בספטמבר 2012, אם כי כבל טען שאינו זוכר את המועד המדויק.

"כשיצאנו משם", הוסיף כבל, "אמר לי אז מי שהיה דוברי, דניאל הרוש, 'חייבים, איתן, לעשות עם זה משהו', ומשם בא הרעיון להתחיל להתמודד עם המציאות של 'ישראל היום', שראיתי אותה אז בצורה מאוד ברורה".

כבל הסביר כי ראה את העיתון ("היום הוא כבר לא כזה", ציין), כמי שפוגע בדמוקרטיה ולכן החליט שיש מקום לפעול במישור החקיקתי. לדבריו, "ישראל היום" של אותם הימים היה "עיתון שעשה הכל למען אדם אחד בלבד ובדרך גם גרם לכך שהעיתונות הישראלית תיכנס למשבר מאוד לא פשוט".

כבל טען כי כמו שעשה בנוגע לכל חוק שביקש לקדם, פנה ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, והיא זו שהכינה לבקשתו את ההצעה.

בנדלר הכחישה זאת במשטרה, והיום, כשכבל חיכה במסדרון במהלך אחת ההתנגדויות, התברר בתוך האולם שהן הסנגור של נתניהו והן נציג התביעה, עו"ד אלון גילדין, מסכימים שלא כבל הוא שניסח את הצעת החוק.

עו"ד שרון קלינמן, באת כוחו של הנאשם מוזס, החשוד המיידי כמי שניסח עבור כבל את הצעת החוק, הבהירה כי היא לא שותפה לעמדת עורכי הדין חדד וגילדין. מכל מקום, בעדות היום עדיין לא עומת כבל עם הקשיים הללו בגרסתו.

רק אחרי שכבר אחז בטיוטה של הצעת החוק, הוסיף כבל והעיד, נוצר הקשר הראשוני עם מוזס. היה זה במחצית השנייה של שנת 2012, אחרי שהפסיד לעופר עיני במרוץ לראשות ההסתדרות. לפי כבל, במהלך ההתמודדות התעלמו ממנו ב"ידיעות אחרונות" בעוד יריבו עיני נהנה מרוח גבית.

בכנס של התנועה לחופש המידע שנערך באותה שנה כבל אף סיפר כי במהלך הקמפיין פנה אליו כתב בעיתון "ידיעות אחרונות" שערך תחקיר מקיף על יו"ר ההסתדרות עופר עיני, אך פרסום התחקיר נדחה ונדחה ולבסוף נגנז.

לפי גרסת כבל, לאחר הפסדו לעיני יצר קשר עם עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון (כיום, עורך "אולפן שישי" בחדשות 12) כדי לברר איתו מדוע לא סוקר כראוי ומדוע נגנז התחקיר.

"אני ראיתי בזה פגיעה אישית בי", העיד היום כבל, "לא הכרתי לא את ירון ולא את זה. החלטתי שאני רוצה ללכת אחרי שהמערכה הסתיימה וביקשתי פגישה כדי להבין מה הסיבה שהתחקיר נגנז ומדוע מתעלמים ממני, כשאני חבר כנסת פעיל".

כבל המשיך והעיד כי כשהפגישה עם ירון הסתיימה, "ואני הולך איתו אגב אורחא", אמר לעורך שהוא פועל לקידום חוק להחלשת "ישראל היום".

"כמובן שלא העלית בדעתך שאתה עושה דבר פסול", העיר עו"ד חדד.

"לא חשבתי שיש בזה פסול", אישר כבל, אם כי מיד הוסיף שהתגובה של ירון היתה מהירה. "כשאני אומר לו את זה הוא אומר לי 'בוא, אני רוצה בהזדמנות הזו להכיר לך את נוני'. החלפנו כמה מילים וזה הכל".

בהמשך עמד כבל בקשר עם מוזס, אך לדבריו דיבר איתו אך ורק על הצעת החוק ולא על ענייני סיקור. כבל אישר שקיבל הצעות לשינויים בנוסח החוק ממוזס, אך טען כי גם בכך אין שום דבר חריג. "יש דברים לגיטימיים כמו בכל חקיקה", הסביר. בעלי האינטרסים מנסים להשפיע, כל אחד לכיוונו, אבל חבר הכנסת מקבל לבסוף את ההחלטה.

"מר מוזס לא התערב בחקיקה", הדגיש כבל. "מה כן? שאל אותי לגבי סעיף כזה אם ייכתב בצורה כזו או אחרת, או שקיבלתי או שלא קיבלתי. אני לא קיבלתי ניסוחים שלמים כשהוא אומר 'במקום זה, יימחק זה ויבוא זה'".

"מה כן קיבלת?", ביקש השופט עודד שחם לחדד.

"הצעות שלו, רעיונות שלו", השיב העד.

"בעניין הנוסח?", שאל השופט שחם.

"כן, כן", אישר כבל.

לא בכדי הכחיש כבל פעם אחר פעם כי שוחח עם מוזס בענייני סיקור. כבר בשלהי שנת 2014 הדגים אביב הורביץ באתר מאקו כיצד היקף הסיקור של כבל זינק ב"ידיעות אחרונות" בתקופה שבה קידם את "חוק ישראל היום".

על אף שלאורך כל העדות טען הח"כ לשעבר כי אין כל פסול במגע ישיר עם מו"לים תוך כדי קידום חקיקה בעניינם, הרי שלו היה מודה שדיבר עם מוזס לא רק על נוסח החוק אלא גם על הסיקור בעיתון, היה מפליל את עצמו.

בסופו של דבר החליט היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לגנוז את תיק החקירה נגד כבל, בדיוק מפני שלא הוכח הקשר הזה בין קידום החוק לשינוי בסיקור. אותו קשר שתועד בהקלטות השיחות בין מוזס לנתניהו, התגלגל למשטרה ועומד בבסיס האישום ב"תיק 2000".

"ביחס לח"כ כבל", כתב מנדלבליט, "החלטתי לקבל את המלצת כלל משתתפי הדיונים כי אין תשתית ראייתית מספקת להוכחת רכיבי עבירת השוחד [...] בייחוד בשל העדר אינדיקציה מספקת לכריכה בין פעולותיו בקשר להצעת חוק ישראל היום לבין בקשתו לשיפור הסיקור, וכן בגין היעדר אינדיקציה לכך שמי מקבוצת 'ידיעות אחרונות' הניח בפניו הצעת שוחד".

מחר צפויה להימשך חקירתו של כבל, ואם לסמוך על ההבטחות של עו"ד חדד מהיום, היא צפויה להיות הרבה פחות נעימה לחבר הכנסת לשעבר.

67104-01-20