ארגון משמר הדמוקרטיה הישראלית דורש לחשוף את הפגישות והשיחות בין ראש השב"כ דוד זיני ורה"מ הנאשם בנימין נתניהו בשבועיים שלפני הבחירות ובימים שלאחריהן, זאת על רקע הגילויים באשר לאופן בו נרתם זיני, שמונה באופן שנוי במחלוקת על-ידי נתניהו, על מנת לקדם את קונספירציית "גניבת הבחירות" של נתניהו והליכוד.
לפי בדיקת "העין השביעית", נתניהו והליכוד ניהלו קמפיין מתוכנן ומתמשך שנועד לערער על תוצאות הבחירות במקרה של ניצחון של גוש השינוי. התחקות אחר שידורי ערוץ התעמולה 14 מעלה כי קמפיין "גניבת הבחירות" הוכן חודשים ארוכים לפני יום הבחירות, התבסס על הפצת טענות שקריות בדבר זיופים, שוחד, איומים, אלימות ושימוש בתוכנות אסורות בקלפיות הערביות, תוך הצגת המפלגות הערביות כ"תומכות טרור" וכמי שפועלות נגד מדינת ישראל.
ביום הבחירות עצמו נתניהו העניק לקמפיין רוח גבית, ולאחר הפסדו של גוש נתניהו הוא החריף את המסרים במטרה לפסול את הלגיטימציה של הקמת ממשלה הנשענת על תמיכת רע"מ והרשימה המשותפת, לעכב את השבעת הכנסת החדשה ולערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי ובתוצאותיו.
בארגון "משמר הדמוקרטיה" פנו בשבוע שעבר (5.11) ליועצים המשפטיים של השב"כ ושל משרד ראש הממשלה בדרישה לבדוק אם נשמרה ההפרדה הנדרשת בין ראש השב"כ לדרג הפוליטי, והאם ישנו חשש להתערבות פסולה של נתניהו בהליך הבחירות הנתון לאחריות הבלעדית של ועדת הבחירות.
בארגון דורשים, באמצעות עורכי הדין דורון ברקת ואילה הוניגמן, לשמור את יומני הלשכה של ראש השב"כ ושל ראש הממשלה, על מנת שלא ייעשו בהם שינויים בדיעבד, להשיג את מלוא הרישומים המתעדים פגישות, שיחות טלפון ומגעים
נוספים ביניהם ולבחון את תקינותם החוקית - במיוחד לאור חובת הממלכתיות החלה על שירות הביטחון הכללי והאיסור על הפעלתו לצרכים פוליטיים-מפלגתיים.
"דרישה זו באה נוכח שורה של התפתחויות חריגות, שאירעו בימים שקדמו לבחירות ובעיקר בימים שלאחריהן, והמעוררות סימני שאלה ממשיים באשר למידת ההפרדה שנשמרה בין הדרג הפוליטי לבין ראש השב"כ, בפעולות השירות הנוגעות לטוהר הבחירות, ובפרט בחקירת החשדות להתערבות זרה בבחירות", נכתב במכתב.
"חשיבות הבירור מתעצמת נוכח הפרסומים על דרישתו של ראש השב"כ לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות בלא שהוצגה תשתית ראייתית מספקת לכך, והמחלוקת החריפה שהתגלעה בעניין זה בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה".
"דירקטיבה של ראש הממשלה"
המכתב מפרט את התגלגלות העניינים סביב פרשת "גניבת הבחירות", כפי שפורסמה בתקשורת: ב-27 ביולי התקיים דיון בוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שעסק בהיערכות לקראת הבחירות לכנסת ה-26. זיני הצהיר כי מתקיימת הפרדה ברורה בין פעילותו השוטפת של השירות, הנתונה למרות הממשלה, לבין פעילותו הנוגעת לשמירה על טוהר הבחירות, שבמסגרתה השירות כפוף ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
זיני הדגיש כי ההפרדה האמורה היא "חדה וברורה", וכי זו "דירקטיבה של ראש הממשלה", כלומר - הוראה המגיעה מטעמו ועל דעתו של נתניהו עצמו, מלבד החובה הקבועה ממילא בחוק.
"תשמרו עלינו מכל עיסוק והיגררות למרחב הפוליטי, אנחנו ממש ממש לא שם, בכפיפות מלאה לכבוד השופט", הוסיף זיני, כשהוא מכוון לשופט העליון נועם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות שנכח גם הוא בדיון.
בבוקר יום הבחירות, ה-27 באוקטובר, פרסמה משטרת ישראל הודעה לעיתונות על מעצר שלושה חשודים, תושבי הנגב המזוהים עם מפלגת רע"מ, בחשד לשוחד בחירות. בהודעה נכתב כי בבתי החשודים נתפסו מעטפות עם עשרות אלפי שקלים במזומן.
נתניהו מפיץ את קונספירציית "גניבת הבחירות" ביום הבחירות, 27.10.26
הודעת המשטרה הפכה לציר מרכזי בתעמולת הבחירות של נתניהו והליכוד באותו יום, וראש הממשלה הנאשם השתמש בה מספר פעמים, כשהוא מצמיד לה טענה עובדתית חסרת כל ביסוס לפיה "מנסים לגנוב לנו את הבחירות" - בדומה למה שעשה במערכות בחירות קודמות.
החשודים שוחררו בהמשך, והמשטרה וועדת הבחירות הודיעו כי טוהר הבחירות לא נפגע, ושללו את דבר קיומן של זיופים או שוחד בחירות בהיקפים בעלי משמעות. מנגד, הלכו ונחשפו פרטים על מעורבות נתניהו ואנשיו בפרשת "גניבת הבחירות".
במילים אחרות, התגבר החשד כי "גניבת הבחירות" לא היתה מטעמם של גורמים זרים או של המפלגות הערביות, אלא היישר ממפלגת הליכוד עצמה - בשיתוף פעולה עם ראש השב"כ זיני.
כך, בימים שלאחר הבחירות, פורסם כי המידע שהוביל לפעולה המשטרתית הגיע מלשכת ראש הממשלה. מ"מ ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, עדו נורדן, העביר את המידע ישירות למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי.
עוד עלו סימני שאלה סביב התנהלותו של זיני בנוגע לחקירה נפרדת שניהל השב"כ, בחשד לכאורה להתערבות זרה בבחירות, זאת אחרי שיו"ר ועדת הבחירות הצהיר כי אין בחומר הראיות אליו נחשף כדי לערער את תוצאות הבחירות.
בהמשך פורסם כי זיני ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה אישור לחקור את ראשי המפלגות הערביות, זאת למרות שלא הציג תשתית ראייתית שתצדיק זאת. היועצת, גלי בהרב-מיארה, פרסמה הודעה חריגה לפיה "במדינת חוק לא ניתן
לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת".
היועצת המשפטית לממשלה גם חשפה כי ראש השב"כ מסרב להעביר חומרים לצוות החקירה שהוקם בהוראת סולברג. זיני גם דרש לסווג מראש את הפרשה כביטחונית, על מנת לאפשר לו חופש פעולה נרחב בחקירה ומעצר של נבחרי ציבור ערבים. גם זאת, ללא הצגת ראיות. זיני טען בהמשך שלא רצה לחקור את חברי הכנסת אלא את סביבתם.
על פי הפרסום בתקשורת, ראש השב"כ אמר ליועצת המשפטית לממשלה: "תני לחקור ואז יהיה חשד סביר". ראש החקירות במשטרה צוטט כמי שהתריע כי "בהתנהלות לא נכונה – דווקא השב"כ יפגע בדמוקרטיה". בהמשך פורסם כי מי שדוחף את החקירה בשב"כ הוא הסגן שמינה זיני, נ', הנחשב מקורב גם הוא לנתניהו.
"ההתפתחויות המתוארות אינן מלמדות כשלעצמן כי התקיימה התערבות פוליטית פסולה בעבודת ראש השב"כ", מסכמים במשמר הדמוקרטיה, "ואולם הן מעוררות שאלות קונקרטיות בדבר נסיבות התנהלותו בחקירת החשדות הנוגעים לבחירות, ובפרט נוכח מעמדו של ראש הממשלה כממונה על השירות מטעם הממשלה, וכמי שעמד בראש אחת המפלגות שהתמודדו בבחירות".