פרקליט הצמרת פיני רובין התייצב באולם משפט המו"לים וחלק עדות אישית על האופן שבו מאכערים מקושרים מסוגו מעצבים את חוקי המדינה כך שיועילו לאליטה העסקית בישראל על חשבון הציבור הרחב.

רובין מילא תפקיד צדדי ב"תיק 1000": הוא היה מעורב בניסיון לקדם חקיקה בתחום המיסוי למען הלקוח ארנון מילצ'ן, אחד משני המיליארדרים שהמטירו על הנאשם בנימין נתניהו שמפניה, סיגרים, תכשיטים ואביזרי אופנה במאות אלפי שקלים.

רובין עומד בראש משרד עורכי הדין גורניצקי (GNY), מהפירמות הגדולות והמצליחות בארץ. כבר בפתח דבריו הבהיר שהוא מצוי ב"מצב רגיש" משום שחוץ מלייצג את מילצ'ן בתקופת הפרשה הפלילית, ב-2019 שכר אותו נתניהו כדי לייעץ לו בנוגע למשפט שעמד להיפתח. "אלו היו כמה חודשים מעניינים", אמר כצופן סוד.

כמצופה מפרקליט מנוסה וממולח, רובין עטף באצטלה פטריוטית את הבחישה בדיני המס למען עשירי ישראל: נכון, אישר, הובלתי חקיקה שהעניקה פטור נרחב ממסים למיליארדרים, וניסיתי להעביר חוקים נוספים מסוג זה – אבל עשיתי זאת גם למען מיליוני היהודים שאינם בעלי ממון, ששוקלים לעלות ארצה ועשויים לגבש דעה חיובית לנוכח חוקי המס בישראל.

חלקו של רובין בפרשה מוגבל. בכתב האישום מוזכרת פגישה שהוא ומילצ'ן קיימו ב-2013 עם שר האוצר דאז, יאיר לפיד. הפגישה התקיימה במרתף בביתו הפרטי של לפיד, המשמש כמשרד. מילצ'ן ורובין ביקשו ממנו להאריך את תקופת הפטור ממס על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, הטבה שמילצ'ן נהנה ממנה מתוקף הגדרתו כתושב חוזר.

מילצ'ן ניסה לקדם את היוזמה גם מול נתניהו, ונתניהו בתורו רמז ללפיד שיש לו עניין בכך. לאורך כל התקופה סיפק מילצ'ן זרם בלתי פוסק של מתנות יקרות ערך שהנעימו את זמנה של משפחת ראש הממשלה. הניסיון ההוא של מילצ'ן ורובין נכשל, אבל בדיון שהתקיים היום (17.11) בבית המשפט המחוזי בירושלים היה חשוב לפרקליט הצמרת לקחת בעלות על הסעיף המקורי שהעניק לאנשים כמו מילצ'ן פטור ממס.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, בפתח יום עדותו ה-32. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 19.5.2025 (צילום: מרים אלסטר)

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מאי 2025 (צילום: מרים אלסטר)

עו"ד נועה מילשטיין מצוות ההגנה של נתניהו ביקשה מרובין לספר על הקשר שלו לתיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה, שנחקק ב-2008 והתיר לתושבים חוזרים לא לדווח ולא לשלם מס על הכנסות מחו"ל. בשיח התקשורתי קיבל התיקון בדיעבד את הכינוי "חוק מילצ'ן", אף שבפועל לא נחקק למען מילצ'ן. לפני כשנה צומצמה ההטבה בעקבות לחץ בינלאומי שכלל ביקורת שלפיה הסעיף הפך את ישראל למקלט מס.

"הקשר שלי לתיקון 168 הוא מאוד אינטימי, אם אפשר לומר כך. הוא מתחיל עוד הרבה קודם לכן, שנים קודם לכן", אמר רובין. "במשך הרבה שנים חשבתי, ואני עדיין חושב, שיש בתפוצות יהדות מאוד עשירה, בחלקה, וגם מיליוני יהודים שנמצאים בתפוצות – ואפשר לעשות משהו יצירתי כדי להביא אותם ארצה. אני קראתי לזה, בהתכתבויות שלי עם מס הכנסה, 'ושבו בנים לגבולם' או 'ושבו עולים לגבולם'. היה לי עניין אישי-ציבורי להעביר את המסר הזה לרשויות המס".

מיד אחרי שכרך יחד שועי עולם עתירי הון עם עולים חדשים בעלי הכנסה רגילה, ציין רובין שבמשך שנים ארוכות הוא נהג לקיים ישיבות עם שרים ומנכ"לים של משרדים ממשלתיים, וגם עם נציגים מפרקליטות המדינה, בניסיון לקדם את משנתו. הוא התעקש שהאמין בכך בכל לבו – ובאותה נשימה הבהיר שגם היו לו לקוחות עשירים שחקיקה מסוג זה היתה האינטרס הישיר שלהם.

"הרעיון בכללותו הוא שאותם יהודים מאוד עשירים יתרמו למדינה בשני אפיקים. פעם אחת במוניטין שלהם – אנשים מפורסמים, ויש הרבה כאלה, שהיו באים לא רק כדי לתרום לישראל אלא גם כדי להשתקע בה, ובעצם נותנים גושפנקא לארץ חלב ודבש. זה דבר יפה. אני מרגיש את עצמי פטריוט וציוני, ומאוד רציתי את זה. רציתי ליצור מכניזם של עידוד לנושא הזה", אמר רובין.

ארנון מילצ'ן בטקס קבלת פרס גותהאם, 2016 (צילום מסך)

ארנון מילצ'ן בטקס קבלת פרס גותהאם, 2016 (צילום מסך)

"הפן השני הוא הפן הפיננסי. אנשים כאלה, גם אם הם לא משלמים מס בישראל בשנים הראשונות, יש להם הרבה תנועה כספית. הם קונים בית, הם לוקחים עוזרים, וקונים מכונית, ויש להם נהג, והם הולכים למסעדות, ומסביבם יש Hub של אנשי עסקים שהם מעודדים להשקיע בישראל. ואז אולי הם מתחילים להתעניין באיזה בנק שאפשר לקנות.

"היו לי הרבה – בעצם לא הרבה, כמה וכמה – לקוחות עשירים ביותר בארץ, מעשירי העולם, שחוויתי איתם את הקשר שנוצר כשהם משתקעים בישראל. אני לא רוצה להזכיר שמות. זה משך אותי, ורציתי להדביק את החקיקה במשיכה שלי".

רובין לא פעל רק כלוביסט. למרות האינטרסים העסקיים שייצג ניתנה לו גישה ישירה לגורמים בכירים ברשות המסים ואפילו תפקיד רשמי בוועדה ממשלתית שדנה במדיניות המיסוי. הוא חלק דוגמה על מקרה שבו רצה שהטבת מס מסוימת שתינתן לבעלי הון לא תיצור "מלכודת מס" שתפגע בזכויות של בני משפחתם. "אנחנו לא מדברים על מיליונים, אנחנו מדברים על אנשים של מיליארדים", הבהיר.

"אני בשיח עם מס הכנסה, והם אומרים לי: 'פיני, תשמע, יש לנו זמן, אין לנו זמן' – חלוקת הקשב שלהם היא לא בדיוק חלוקת הקשב שלי. אז אמרו לי, 'כן, זה נשמע הגיוני'. כשביקשתי מהם לעשות עם זה משהו, הם אמרו: 'תכתוב לנו'. אז כתבתי להם איזשהם תקנות".

עורכי הדין עמית חדד (משמאל) ונעה מילשטיין, לפני תחילת יום עדותו ה-80 של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו, 24.2.26 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד נועה מילשטיין עם עו"ד עמית חדד באחד מימי עדותו של בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, פברואר 2026 (צילום: אורן פרסיקו)

ב-2002 מונה רובין לחבר בוועדת רבינוביץ', שהתבקשה לגבש רפורמה ממשלתית בתחום המיסוי. "אני ישבתי על המקטע של המיסוי הבינלאומי", שִחזר. "גם שם עשינו מהפכות גדולות, וגם שם ניסיתי להשתיל את הנושא של פטורים לעולים חדשים. חשבתי שזה יועיל ויעזור למדינה, ואני עדיין חושב כך.

"זה לא צלח בוועדת רבינוביץ' בגלל שהיתה לי התנגדות של דידי לחמן-מסר, שהיתה המשנה ליועץ המשפטי בעניינים פיסקליים. היא אמרה לי: 'מר רובין, אתה רץ רחוק מדי, בוא נעצור, יש לנו את ה-OECD – לאט לךָ'. בקיצור, לא צלחה דרכי בוועדת רבינוביץ'. אבל הנושא הזה קרוב ללבי, ועסקתי בו הרבה. ואז הגיע תיקון 168, שהיה לי חלק נכבד בעיצובו. עשיתי את זה יחד עם מס הכנסה, לא בניגוד למס הכנסה – עד כדי כך שמס הכנסה השתמשו בי כדי לקדם את התיקון".

בשלב הזה נקטע המונולוג הארוך של רובין על ידי רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, שביקשה מצוות ההגנה למקד את הדיון בסוגיות הקשורות לאישומים. עו"ד מילשטיין נעתרה לבקשה, אך ביקשה בכל זאת להבהיר עוד משהו לגבי סוגיית הלובינג: "כשאתה משוחח עם בכירי רשות המסים, הם יודעים שאתה מייצג אנשים בעלי עניין ובעלי אינטרס בהארכת הפטור".

"אני לא בטוח שכל אימת ששוחחתי איתם סיפרתי לפלוני על האלמוני – לדעתי לא. זה נשאר חלק חסוי ביני לבין הלקוח", הודה רובין, אך הבהיר שהיה ידוע לכל שהוא מייצג לקוחות בעלי אינטרס. "איך אפשר לטעות בי?", אמר בחיוך.

יאיר לפיד בפתח עדותו במשפט המו"לים, יוני 2023 (צילום: יונתן זינדל)

יאיר לפיד בפתח עדותו במשפט המו"לים, יוני 2023 (צילום: יונתן זינדל)

בנוגע לאישומי "תיק 1000", העדות של רובין לא חידשה יותר מדי. הוא סיפר שמילצ'ן היה זה שיזם את הפגישה במרתף של לפיד, וציין שכעורך דינו של המפיק האמריקאי-ישראלי הוא ייעץ לו לא להגיע לפגישה – ואם הוא מתעקש להגיע, לא להוציא מילה. "אני לא בטוח שהוא הצליח להתאפק", אמר באנדרסטייטמנט. עו"ד מילשטיין ציינה שלפי תרשומת השיחה מילצ'ן אכן מילא בה חלק פעיל.

בתשובה לשאלה שהציגה לו הסנגורית אישר רובין שמעולם לא שוחח על כך עם נתניהו. ניכר שלא היה לו נוח להציג את עצמו כמי שמגיע לפגישת עבודה עם שר האוצר רק כדי לעזור ללקוח לקבל הטבת מס אישית. "לא ראיתי את זה כ'ישיבה של מילצ'ן', אני תפסתי עליה טרמפ כדי לעזור לקבוצת אנשים – כי חייבים לעשות משהו, ולפי הניתוח שלי החובה הזאת היא על פי דין", אמר, אך אישר שלפיד ידע שלמילצ'ן יש עניין אישי בסוגיה שעל הפרק.

"לפיד האזין. הוא הבין והיה נבון, ואני חשבתי לעצמי: 'איזה יופי של שר אוצר'. ואין לי שום נטייה פוליטית", המשיך רובין. "הוא שאל אותי: 'מר רובין, איך לדעתך זה יתקבל מבחינה ציבורית? שאני, כשר אוצר, עוזר דווקא לאנשים עשירים. מה אתה אומר?'. אמרתי לו: 'איך תצטייר אם לא תאשר את זה? בייחוד כשהם צריכים להשקיע כדי להרוויח את ההארכה'".

רובין סיפר שבסיום הפגישה לפיד השאיר את הסוגיה פתוחה, ואף העלה אפשרות להקים ועדה שתבחן את הנושא – אופציה שהעד תיאר כקבורה לא רשמית של היוזמה. הוא סיפר שעקב אחרי הטיפול בבקשה במשך כמה שבועות, עד שהבין שהיא שקעה לבלי שוב בביורוקרטיה של אגף התקציבים והחשב הכללי. "זאת היתה מיתת נשיקה", סיכם.

עו"ד אלון גילדין יוצא מאולם משפט המו"לים במהלך יום עדותו השלישי של ארנון מילצ'ן. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 27.6.2023 (צילום: אורן בן-חקון)

עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה בפתח האולם, יוני 2023 (צילום: אורן בן-חקון)

אחרי שעו"ד מילשטיין סיימה את שאלותיה תפס את מקומה עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה. אחרי כמה שאלות ותשובות שלא חידשו הרבה לגבי הפגישה עם לפיד, גילדין העלה נושא חדש. הוא הזכיר לרובין שכאשר מסר עדות ב"תיק 1000", הוא סיפר לחוקרים על שיחת טלפון שקיבל מנתניהו ובה דרישה הקשורה למילצ'ן. "אני רוצה שתספר עליה", אמר גילדין.

רובין זכר את המקרה. הוא סיפר שקודם לכן קיבל שיחה ממילצ'ן, שבדיוק אמור היה לצאת מישראל במטוס פרטי – אך התבקש על ידי נתניהו לעכב את ההמראה. "ארנון אומר לי שביבי רוצה לעכב את טיסתו בגלל שעיתונאי מרחרח וחושב שמא במטוס של ארנון – שעומד לצאת מהארץ – ישנן מתנות שביבי קיבל בזמנו, והוא מטמין אותן, מכמין אותן, במטוס, כדי להוציא אותן מהארץ", סיפר העד.

"שאלתי את ארנון אם זה נכון, והא אמר: 'זה שטויות, מה פתאום? לא הייתי עושה את זה. אבל ביבי משגע אותי – אז שיסיתי אותו בך. אמרתי לו שידבר איתך'".

לאחר מכן הגיעה השיחה מנתניהו. "ביבי סיפר לי את אותו סיפור", שִחזר רובין. "שאלתי אם זה נכון, הוא השיב שלא. אז אמרתי לו: 'מה, אתה רוצה שארנון יעצור את המטוס שלו בגלל שאיזה עיתונאי מבלבל את המוח?'. הוא אמר לי: 'לא, זה יתפרסם, ואתה לא יודע...'.

"הוא אמר לי לדבר עם היועץ המשפטי, אז זה היה יהודה וינשטיין. אני אומר לו: 'מה אני אגיד לו? מה אתה חושב שהוא יעשה עם זה, עם הטלפון שלי?'. ואז אם זה לא ייצא מהעיתונאי, זה ייצא מהמערכת של יהודה – אחרי שהוא יפנה למשטרה או לפרקליטים, ממי שיצטרך לבדוק את זה. ולמה בכלל אתה מבקש משהו ממישהו כשאין כלום?

"אמרתי לארנון: 'סע לשלום'. זה מה שהוא התכוון לעשות, איך שלא יהיה. אמרתי לו: 'אם אתה רוצה להגזים, צלם את כל תא המטען של המטוס הפרטי, שהוא לא גדול מדי, למקרה שאי פעם תצטרך את זה'. הוא טס לשלום, וכמו שצפיתי לא היה כלום".

הדס קליין בפתח יום עדותה האחרון לפני פגרת הקיץ. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 19.7.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הדס קליין באולם משפט המו"לים, יולי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

הסיפור על המתנות והמטוס של מילצ'ן הוזכר בעבר בקצרה בעדות שגבו החוקרים מהדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן ושל שותפו במסכת הפינוקים של משפחת נתניהו, המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר. קליין העידה כי מי שדרש מאנשיו של מילצ'ן לצלם את המטוס מבפנים היה נתניהו – והוא לא הסתפק בכך אלא דרש שיצלמו גם את תא המטען של מכונית היגואר של בעל ההון. "זה היה באמת טירוף", סיכמה קליין.

לקראת סוף הדיון, במסגרת החקירה החוזרת, ביקשה עו"ד מילשטיין מרובין לאשר שהמתנות שעליהן דיבר העיתונאי (שמו לא הוזכר באולם) ניתנו לנתניהו מתוקף תפקידו, בפגישות רשמיות.

"כך הבנתי", אישר רובין. "מה שעניין אותו, את ביבי, זה שהתקשורת תחגוג על כך. אני אמרתי לו: 'עזוב אותך, אף אחד לא יעשה עם זה כלום'. והוא אמר: 'אתה לא יודע, אתה לא מכיר את ה-ש-ט-ן נוני'. אמרתי לו, 'תתפלא, אני מכיר אותו והוא לא שטן'. אז הוא אמר: 'זה סימן שאתה לא מכיר'".

רובין מצא לנכון להבהיר שגם היום הוא לא סבור שנוני, כלומר הנאשם ארנון מוזס, ראוי לכינוי "שטן".

* * *

הדיון שבו העיד רובין הסתיים ב-11:25, פחות משעתיים לאחר שהחל. תרומתו לבירור התיק היתה אפסית. השופטים מצאו לנכון להזכיר לצוות ההגנה של נתניהו שכבר ביקשו בעבר שבמקרים כאלה יובאו מבעוד מועד עדים נוספים, כדי למנוע בזבוז זמן. מילשטיין הגיבה בנימוס אך בלי להתחייב על כלום, וסחטה מהשופטים תגובה רפה ומפויסת שהבהירה שהסחבת צפויה להימשך.

67104-01-20

משפט המו"לים