השנה היא 1984. בפרסומת של אפל, ששודרה במהלך הסופרבול בהשראת ספרו של ג'ורג' אורוול "1984", מוצג עולם דיסטופי הנתון לשלטונו של "האח הגדול". אנשים גלוחי ראש, לבושים באפור, צועדים בטורים מסודרים ובקצב אחיד אל אולם גדול. על מסך ענק נראית דמותו של הרודן המכתיב להמונים כיצד עליהם לחיות. "אנחנו עם אחד, בעל רצון אחד ומטרה אחת", הוא מכריז.
לפתע פורצת אל האולם אתלטית הנושאת פטיש גדול ומשליכה אותו לעבר המסך הענק. המסך מתנפץ בהבזק אור עז, וגל הדף שוטף את האולם. אז נשמעת קריינות: "אפל תציג את מחשב המקינטוש, ואז תבינו מדוע שנת 1984 לא תהיה כמו '1984'".
המסר היה ברור: הטכנולוגיה החדשה אינה רק כלי טכנולוגי שימושי, אלא גם אמצעי לשחרור האדם מכוחות המבקשים לשלוט בו. מאותו רגע, ההבטחה של אפל הפכה לאסטרטגיה שיווקית של עמק הסיליקון.
"זו אותה הבטחה שאנחנו מזהים גם אצל מארק צוקרברג, עם הופעתה של פייסבוק בשנות האלפיים, שלפיה הרשתות החברתיות יהפכו את העולם למקום טוב יותר ובפרט יחזקו את הדמוקרטיה", הסבירה ההיסטוריונית, הסופרת והעיתונאית ג'יל לפור, הכותבת ב"ניו יורקר". "אותה הבטחה חזרה גם עם הופעתם של המודלים הראשונים של ה-AI", הוסיפה.
אם לשפוט לפי תוצאות בחירות האמצע בארה"ב, הציבור הפסיק לקנות את ההבטחה הזו. במקום להסתפק בהבטחות, הבוחרים דרשו להתייחס גם למחיריה של הטכנולוגיה ולנזקים הכלכליים, החברתיים והנפשיים שהיא גורמת. הבוחרים דרשו להחזיר את הכוח לידיהם שלהם.
ההתנגדות הציבורית להקמת "מרכזי מידע" (Data Centers) - חוות שרתים ענקיות וזוללות אנרגיה - היתה לאחד הנושאים הבולטים במערכת הבחירות. תושבים בערים הסמוכות למרכזים חששו מהעלייה במחירי החשמל והמים, מהנזקים הסביבתיים ומהיעדר שקיפות בהליכי התכנון והאישור.
הסוגייה עמדה למבחן הבוחרים, ובכירי תעשיית הטכנולוגיה נחלו תבוסה בקלפיות. במסגרת הקמפיינים הושקעו יותר מ-380 מיליון דולר בפרסומות טלוויזיה שעסקו במרכזי מידע. רשת NBC פרסמה סקר לפיו 76% מהבוחרים התנגדו להקמת מכז כזה באיזור מגוריהם, ויותר ממחציתם אמרו כי הסוגייה הייתה שיקול מרכזי או מכריע בהצבעתם. לפי נתוני Ballotpedia, ב-40 מתוך 41 הצבעות, תמכו הבוחרים בהגבלת ההקמה של מרכזי מידע.
תוצאות בחירות האמצע בארה"ב, במסגרתן נצחונות של הדמוקרטים גם במדינות רפובליקניות מובהקות כמו טקסס, קנזס ומיסיסיפי, מעידות על שינוי עמוק ביחס של הציבור האמריקאי כלפי תעשיית הטכנולוגיה.
מועמדים שנבחרו לקונגרס הציגו במהלך מסעות הבחירות שלהם את הביקורת הנוקבת על ענקיות הטכנולוגיה במרכז הקמפיינים שלהם. "אנחנו ניצבים בפני משבר כמעט קיומי במדינה הזאת, משום שענקיות הטכנולוגיה עושות בנו ככל העולה על רוחן", אמרה ג'ינה הינוהוסה הדמוקרטית, שנבחרה למושלת טקסס.
"מיליארדרים מעולם הטק, שצברו הון, כוח, וכפי שמתברר גם את כל המידע עלינו בשנים האחרונות, עומדים להחריב את העולם אם לא נתאחד במהירות כדי להציל את עצמנו", הוסיפה במפגש אחר עם מצביעים.
אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, השקיע כ־225 מיליון דולר בתמיכה במועמדים רפובליקנים בטקסס לבדה, כולל במועמד שהתמודד מול הינהוסה. הוא לא היה היחיד. עד סוף ספטמבר, עמותות פוליטיות (Super PACs) המזוהות עם החברות OpenAI ואנת'רופיק הוציאו עשרות מיליוני דולרים, בעיקר במהלך הבחירות המקדימות. לפי Public Citizen, מספר הלוביסטים הרשומים ברמה הפדרלית לעיסוק בסוגיות הקשורות ב-AI זינק בשנים האחרונות בכ-265%.
ההשקעות העצומות של ראשי התעשייה לא מנעו את ניצחונה של הינוהוסה, וגם במדינות אחרות, כמו ג'ורג'יה ואוהיו, ניצחו מועמדים שהציבו את הסוגייה במרכז מסעות הבחירות שלהם.
הדבר היוצא דופן בקשר להתנגדות למרכזי מידע, הוא שהיא אינה מוגבלת למצביעי המפלגה הדמוקרטית ומתחמקת מקווי השבר הפוליטיים הבולעים אליהם כל סוגיה ציבורית. הסטטיסטיקאי נייט סילבר תיאר את היקף ההתנגדות למרכזי מידע כ"רוב מוחץ".
בעקבות התבוסה בבחירות האמצע, גם במפלגה הרפובליקאית מתחילים להכיר במחיר הפוליטי של מדיניות שמעדיפה את האינטרסים של אילון מאסק ודומיו על פני אלו של הציבור. ה"פייננשל טיימס" דיווח כי גם בקרב אדריכלי תנועת MAGA של טראמפ יש המייחסים את המפלה של המפלגה לחששות הציבור מפני ה-AI.
הביקורת הזאת חושפת מתיחות גוברת בין חלקים במפלגה הרפובליקאית לבין בכירי עמק הסיליקון שהשקיעו סכומי עתק במועמדיה.
חבר הקונגרס הרפובליקני מטקסס, צ'יפ רוי, מתח ביקורת חריפה על החיבוק שמפלגתו נותנת לתעשיית הטק. "המצביעים זעמו משום שבכירי תעשיית ה-AI, ובהם אילון מאסק, אומרים להם: 'אל תדאגו, בעוד עשר שנים תאבדו את מקום העבודה שלכם, יציבו לכם בחצר האחורית מבנה ענק, ואתם אמורים להיות מרוצים מזה כי אנחנו חייבים לנצח את סין'".
רוי ביטא את הביקורת הגוברת כלפי תעשיית הטק ואת התסכול מההתעלמות מהנזקים שהיא גורמת. "הציבור האמריקאי דחה את הגישה הזאת בבחירות", הוסיף חבר הקונגרס. הסופרת והפעילה הפוליטית אסטרה טיילור ניסחה את המסר באופן פואטי יותר: "יש משהו די מיתולוגי בלהיות בצד של בני האדם מול המכונות".
ההתנגדות להקמת מרכזי מידע אינה שקולה בהכרח לתמיכה ברגולציה לצמצום נזקי הרשתות החברתיות, למשל. אולם המשמעות העמוקה יותר של תוצאות הבחירות בארה"ב נעוצה בשינוי התפיסתי ביחס לענקיות הטכנולוגיה וברצון להחזיר את השליטה מידיהם של שליטי עמק הסיליקון אל הציבור.
במשך שנים הצליחו ענקיות הטכנולוגיה לשווק את הקדמה הטכנולוגית כהבטחה לעתיד טוב יותר. בחירות האמצע מלמדות שזה מסר שאבד עליו הכלח. הבוחרים אינם מוכנים עוד להפקיד בידי קומץ מיליארדרים את ההכרעה כיצד ייראו חייהם, קהילותיהם ועתידם.
אחרי שנים שבהן הכתיבו ענקיות הטכנולוגיה את כללי המשחק, הציבור האמריקאי מאותת שהוא מבקש לשנות אותם.
אלון און הוא עוזר מחקר במכון ברנדייס ועובד בדסק החוץ של חדשות 12
