טענתה של חברת הכנסת טלי גוטליב כי חסינות פרלמנטרית מאפשרת לה להוציא דיבה מבלי להיתבע, תבוא למבחן בבית-המשפט העליון.
ח"כ יאיר גולן הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין המחוזי שדחה את ערעורו על פסק דין השלום, שקבע כי יש לסלק על הסף את תביעת הדיבה שהגיש נגד גוטליב וזאת בשל החסינות המוענקת לה כחברת כנסת לצורך ביצוע עבודתה הפרלמנטרית.
בתחילת 2025 הגיש גולן, באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, תביעה בסך חצי מיליון שקלים נגד חברת הכנסת מהליכוד, בשל דבריה כאילו יש לו קשר כלשהו לקונספירציית "המרגל מהדרום", חלק מקונספירציית "בוגדים מבפנים" שהחלה להיות מופצת מיד לאחר טבח ה-7.10.
בין היתר אמרה גוטליב בכנסת על גולן: "מעניין מאוד למה לא נחקרת בתיק הריגול" (נקבע בערכאות כי בתיק לא היה כל ריגול). בהמשך, בראיונות לתקשורת, הוסיפה כי "יש לו איזשהו קשר למרגל" (נקבע בערכאות כי לא היה כל מרגל) וכן "יש לכל הפחות את השם שלו עולה באיזשהו קשר לא קשור לריגול בהכרח אבל צריך לקבל על זה תשובות למה שיהיה איזשהו קשר לתיק הריגול".
גולן, מהמנהיגים הפוליטיים הבולטים במחנה המתנגד לממשלת נתניהו-בן גביר, היה בין שורה של דמויות שנפלו קורבן לקמפיין שקרי על מעורבותם כביכול במתקפת הפתע של חמאס. קונספירציית "המרגל מהדרום" היתה סניף של קונספירציית "בוגדים מבפנים", ונשענה על צו איסור הפרסום שלא איפשר לעיתונות לחשוף פרטים על הפרשה.

חברי הכנסת טלי גוטליב (עוצמה-יהודית) ואלמוג כהן מעוררים מהומות בכנסת, 11.11.26 (צילום: חיים גולדברג)
מאז הותר לפרסום כי "הקצין המתחזה" מפיקוד דרום הוא אסף שמואלביץ', שהואשם בריגול "שלא בכוונה לפגוע בביטחון המדינה" אחרי שחדר במרמה לבסיסים. שמו של גולן, כך נטען על-ידי גוטליב ואחרים, היה כתוב במחברתו של שמואלביץ', אך גולן לא מוזכר בכתב האישום, אינו בין עדי התביעה ואין אף טענה בכתב האישום כי שמואלביץ' העביר לו מידע כלשהו. כך או כך, בחקירתו של שמואלביץ' נקבע כי לא פעל למען גורמים עוינים ולא היה מרגל, והוא זוכה לבסוף מחמת אי-שפיות.
לאחר הסרת צו איסור הפרסום על הפרשה, אפילו אנשי תקשורת המזוהים עם רה"מ הנאשם בנימין נתניהו כמו עמית סגל וינון מגל, פרסמו כי הקונספירציה שהפיצו תומכי נתניהו כמו אילה חסון וחברי כנסת כמו גוטליב ואלמוג כהן, היא שקרית ומצוצה מן האצבע. כך למשל הצהיר מגל כי יש "לפוצץ את הבלון של 'המרגל מהדרום'" ובהקשר של גולן הזכיר לצופיו כי הוא "עדיין היה אלוף בצה"ל".
במענה לתביעת גולן נגדה טענה גוטליב כי החסינות הפרלמנטרית מונעת מלתבוע אותה בגין הפרסומים. גוטליב, בעבר עורכת דין שהתפרסמה כמי שמגנה על אנסים, נוהגת להשתמש באופן תדיר ועקבי בטענת החסינות הפרלמנטרית, לא רק על מנת להפיץ שקרים והכפשות אלא גם על מנת להפר את הסדר באולמות בתי המשפט ולהפריע לדיונים. היא גם ניסתה לקדם חוק שיחזק עוד את החסינות ויאפשר ביצוע פשעים פליליים בחסותה.

השופטת עדנה יוסף-קוזין (צילום: הרשות השופטת)
בקיץ 2025 קיבלה השופטת עדנה יוסף-קוזין את טיעוניה של גוטליב וקבעה כי דין התביעה להידחות על הסף. בפסק הדין של השלום נקבע כי גוטליב אמרה את הדברים במסגרת מילוי תפקידה, שכן הפרסומים נעשו "באמצעות כלי עבודתה של המבקשת כחברת כנסת: נאום במליאה, ראיונות בתקשורת ופרסום ברשתות חברתיות".
השופטת יוסף-קוזין פסקה כי החסינות מגנה גם על הפצת קונספירציות שקריות ופוגעניות.
גולן ערער על פסיקת השלום, וטען באמצעות עורכות הדין ליעד ורצהיזר וענבל אלבז, כי השופטת שגתה כשקבעה כי דברי ח"כ גוטליב זכאים להגנת החסינות הפרלמנטרית. "החסינות נועדה לטובת הציבור ולא לטובתו האישית של חבר הכנסת, המעוניין לצבור הון פוליטי באמצעות התנגחות עם יריב והשחרת שמו", נטען בערעור.
עוד טען גולן בערעורו כי "מטרתו העיקרית של מוסד החסינות היא להבטיח שח"כים - כמייצגי ציבור - יוכלו לבטא את דעותיהם, עמדותיהם והשקפותיהם ללא מורא, וזאת על מנת לקיים שוק חופשי של רעיונות ודעות, החיוני בכל משטר דמוקרטי", לפי גולן. "הפצת 'עובדות' שקריות, לעומת זאת, לא רק שאינה מקדמת את השיח הדמוקרטי, היא פוגעת בו".
כשהשופטים חנה קיציס, רמי חיימוביץ ואבי סתיו ניסו לקיים דיון בערעור, התפרצה ח"כ גוטליב ללא הרף ולא אפשרה זאת.
"העין השביעית" ביקשה אישור לפרסם את הקלטת הדיון אך סורבה בידי שופטי המחוזי. בחודש הבא צפוי דיון בבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור נגד החלטת המחוזי לאסור את פרסום ההקלטה.
סיכון מקצועי
לפני כשלושה חודשים פסקו שופטי המחוזי כי יש לדחות את ערעורו של גולן. בפסק הדין שכתב השופט סתיו נקבע כי חסינותם של חברי כנסת אינה מוגבלת לפרסומים שעניינם הבעת דעה, והיא חלה גם על מקרים שבהם נאמרים דברים שאינם אמת. זאת, כל עוד דברי השקר עומדים ב"מבחן הסיכון הטבעי", כלומר נאמרו כחלק מפעולה לגיטימית בעיקרה של חבר הכנסת.
אמנם, החסינות לא נועדה לאפשר לחבר כנסת לפרסם במודע לשון הרע שכולל שקרים עובדתיים, כותב השופט סתיו, אבל לדבריו "אין כדי לומר כי החסינות מוגבלת להבעת דעה או כי בכל מקרה בו נמצא שהפרסום כולל דברים שאינם אמת לא תחול עליו החסינות. [...] הדברים יפים במיוחד כאשר מדובר בעניין המצוי בקו התפר שבין עובדה להבעת דעה".
במקרה של דברי ח"כ גוטליב, קובע השופט סתיו, אכן היה מרכיב לגיטימי בפרסומים, והוא "הקריאה לחקירה, והטרוניה על כך שחקירה כזו לא מתקיימת". לפי פסק הדין, "פעולה כזו משתייכת באופן מובהק לעבודתו של חבר הכנסת, והיא מותרת ולגיטימית".

שופטי המחוזי חנה קיציס, רמי חיימוביץ (משמאל) ואבי סתיו, שאסרו על פרסום הקלטת הדיון במהלכו לא הצליחו לרסן את השתוללות ח"כ טלי גוטליב (צילומים: הרשות השופטת)
לפי שופטי המחוזי, אף שח"כ גוטליב חרגה ממתחם הלגיטימיות והפיצה לשון הרע כלפי גולן, שאינה מוגנת בידי אחת ההגנות בחוק לשון הרע, הדיבה מוגנת בשל החסינות הפרלמנטרית.
"חבר כנסת הקורא לביצוע חקירה בעניין שיש לו חשיבות ציבורית הקשור לגורם פוליטי יריב – פעולה שכשלעצמה היא לגיטימית – עלול לסטות לתחום הלא לגיטימי בדרך בה יתאר את החשד שיש לשיטתו נגד אותו גורם. הוא עלול להפריז בעוצמת החשד, לא לתת תיאור הוגן של העובדות, להתעלם מהיבטים שמן הראוי היה לציין אותם וכדומה. זהו חלק מהסיכון המקצועי של עבודתו, והוא קיים גם כאשר הפרסום היה מתוכנן מראש", כתב.
"[...] גם אם המשיבה הייתה צריכה להתנסח בצורה זהירה ומדודה יותר; לחדד כי מדובר במידע ראשוני וכוללני, שלפחות בשלב זה אינו עולה כדי חשד של ממש כנגד המערער; ולהיות פחות נחרצת בתיאור טענותיה נגד המערער – הרי שמדובר בחריגות שהן חלק מהסיכון המקצועי של עבודתה כחברת כנסת".
חברת כנסת סבירה
השבוע פנה גולן לבית המשפט העליון בבקשה לערער על פסיקת המחוזי. לדבריו, בפסק הדין של המחוזי נפלו שלוש שגיאות עקרוניות.
ראשית, שופטי המחוזי התעלמו מהשאלה אם ח"כ גוטליב "פעלה כחברת כנסת סבירה".
לפי גולן, "ביהמ"ש לא ניסה לבחון אם המשיבה נהגה כפי שח"כ סביר היה נוהג באותן נסיבות, וממילא לא היו בידיו כלים להכריע בעניין זה. בחינה זו מחייבת תשתית עובדתית: מה ידעה המשיבה, מה היה מקור המידע, האם הוא כזה המעורר 'חשד' סביר. אולם, לא הונחה בפני ביהמ"ש ראיה כלשהי".

חבר הכנסת יאיר גולן, כנסת ישראל, 16.11.26 (צילום: יונתן זינדל)
שנית, לפי פסק הדין של המחוזי די שהיה "מרכיב לגיטימי" בפרסום כדי לחסותו תחת החסינות, גם אם רכיבי לשון הרע שבו תוכננו מראש.
"מפסק דינו של ביהמ"ש קמא עולה, כי חבר כנסת רשאי לתכנן מראש פרסום לשון הרע על אדם מסוים, להצהיר כי הוא עושה זאת 'בשם החסינות', ותביעה נגדו תידחה על הסף, ובלבד שניתן לאתר בהתנהלותו 'מרכיב לגיטימי' כלשהו", טוען גולן בערעור. לדבריו, מצב זה אין לקבל.
שלישית, שופטי המחוזי קיבלו את גרסת ח"כ גוטליב כי היה בידיה מידע שהקים "חשד" המצדיק "קריאה לחקירה". המידע, כך לפי גוטליב, הוא שבמחברת של "המרגל" היו רשומים פרטיו של גולן. ואולם, טוען גולן, מדובר בטענה שנטענה בעלמא, ללא שנתמכה בתצהיר וכלל לא התבררה.
טרם הוגש מענה לבקשת רשות הערעור של גולן.
46827-11-26
46505-11-25
51804-02-25





