מאז התבררו תוצאות הבחירות והמפלגות הערביות זכו להישג חסר תקדים, נחשפים בתקשורת מדי יום פרטים נוספים על המחלוקת בין ראש השב"כ דוד זיני, לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, המשטרה וועדת הבחירות, בנוגע לטענות על פגיעה בטוהר הבחירות.

בין היתר התפרסם כי זיני דרש ללא ראיות מינימליות לחקור את ראשי המפלגות הערביות ועוזרים פרלמנטריים, ואף אמר ליועצת המשפטית לממשלה "תני לחקור ואז יהיה חשד סביר". עוד התפרסם כיצד העביר לוועדת הבחירות חוות דעת לפיה יש מידע על "פעילות מימון זר בסכומי עתק בהיקף העולה על אלפי אנשים, וייתכן שאף יותר"; וכי הוא מסרב להעביר למשטרה ולפרקליטות ראיות שתומכות לכאורה בטענותיו, בטענה שהדבר יחשוף מקור מודיעני.

פרשנים בתקשורת מציגים את התנהלות זיני כנובעת מהיותו פיון פוליטי בקמפיין של נתניהו לביטול הבחירות ולערעור אמון הציבור בהן, מהאידיאולוגיה הימנית-קיצונית והגזענית של בית הגידול שלו, או מהיותו חסר כל התאמה מקצועית לתפקיד. כל הטענות האלה לגבי ראש השב"כ הן לדעתי נכונות. אלא שאותם פרשנים מגלים בכך נקודה עיוורת לגבי שירות הביטחון הכללי עצמו.

מבחינת רבים בתקשורת ובציבור בישראל, זיני הוא צלם בהיכל הקדוש של השב"כ, והתנהלותו חריגה ביחס לאופן הפעולה הרגיל של הארגון החשאי. הם מתעלמים, במודע או לא, מכך שאלה שיטות העבודה הקבועות והוותיקות של השב"כ בכל הנוגע לפלסטינים בשטחים הכבושים, כולל במזרח ירושלים.

השב"כ הרי נוהג לעצור לחקירה או "שיחה" פלסטינים, ולגבש רק בדיעבד "חשד סביר", בין היתר, באמצעות איומים, עינויים ומניעת מפגש עם עורך דין. השב"כ נוהג להכין חוות דעת עמומות או לאקוניות על בסיס מקורות מודיעיניים, שאין שום דרך לשופטים לאמת אותן, כדי להצדיק מעצרים מינהליים.

השב"כ נוהג לספק תשתית להגשת כתבי אישום על בסיס הודאות שהוצאו בכפייה מהחשודים, או של משתפי פעולה אשר מקבלים בתמורה טובות הנאה או שהם בעצמם נעצרו, אוימו ועברו עינויים ואז הפלילו אחרים.

השב"כ נוהג להסתמך על כך שבזכות המעצר עד תום ההליכים, החותם שהשאירה חקירת השב"כ בגוף ובנפש, והחשש הממשי מהרשעה בעבירות ועונשי מאסר דרקוניים, נדיר שנאשם פלסטיני יסרב להסדר טיעון וידרוש לנהל הליך משפטי מלא שיכול לחשוף פגמים בהתנהלות הארגון.

מי שמציגה את התנהלות זיני כחריגה היא גם היועצת המשפטית לממשלה. כך למשל אמרה ב-8.11 בנאום לעובדי משרד המשפטים, שידעה מן הסתם שיופץ בתקשורת, כי אין "תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות [...] עד כה הוצגה בפניי תשתית ראייתית ראשונית הנוגעת לאירועים בודדים ומתוחמים בלבד [...] אם יוצג מידע נוסף ומחדש שטרם הוצג הוא ייבחן ויטופל כדין. כאשר יש תשתית ראייתית – מי שצריך להיחקר ייחקר".

אך במסגרת תפקידה היא יודעת היטב שההתנהלות של זיני אינה חריגה ביחס לשיטות העבודה של השב"כ. הרי בדומה לכל קודמיה בתפקיד, גם היא מכשירה משפטית את שיטות העבודה של השב"כ ואף מגנה עליהם בבתי המשפט בכל הנוגע לפלסטינים. לכן, נראה שזיני אמר דברי אמת, כאשר הוא הגיב לה "אישרת לי חקירות שב"כ על חשד פחות מזה".

הדבר היחיד שחריג הינו הניסיון של זיני ליישם בתוך ישראל עצמה ועל רקע תוצאות הבחירות, את שיטות העבודה של השב"כ בנוגע לחקירת והפללה של פלסטינים בשטחים הכבושים.

התגובה התקשורתית והציבורית לחריגה הזו של זיני מ"גבולות הגזרה", אינה מפתיעה. בזמן מגפת הקורונה התקשורת והציבור התקוממו נגד השימוש בישראל במערכות השב"כ לצורך מעקב אחר חולים, אך לא התעוררה התקוממות דומה לגבי השימוש באותן מערכות נגד פלסטינים.

כל עוד שמרבית התקשורת והאזרחים היהודים אינם מערערים על קדושת השב"כ ושיטות העבודה שלו, הארגון ימשיך להוות סכנה פוטנציאלית לזכויות האדם והאזרח של כולם ולאפשרות לקיים משטר דמוקרטי אמיתי בישראל.