פרקליטות המדינה עתרה היום (16.11) לבית המשפט העליון נגד החלטת שופטי משפט המו"לים שלא לאפשר לה לחקור במתכונת של חקירה נגדית את היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט ועדים אחרים מטעם ההגנה.

השופטת יעל וילנר החליטה הערב כי ההליך ידון בהקדם האפשרי. תהא זו הפעם הראשונה ששופטי העליון יידרשו להכריע בסוגיית סדרי הדיון שקבע הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דן באישומים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם החלו לשמוע עדים בהליך נגד נתניהו לפני כחמש וחצי שנים ומן הרגע הראשון העניקו לצוות ההגנה של נתניהו חבל ארוך במיוחד לחקור את העדים השונים על אינספור פרטים שהרלוונטיות שלהם לתיק שבפניהם נתונה בספק.

לפני כשנתיים, כשהחלה פרשת ההגנה, באי כוחו של נתניהו זימנו לעדות עשרות חוקרים בניסיון להפוך את התביעה נגד מרשם למשפט ראווה נגד מערכת אכיפת החוק.

השופטים קבעו כבר בעדותה של החוקרת הראשונה שזומנה להעיד, רינת סבן, כי כיוון שהיתה כלולה ברשימת עדי התביעה המקורית, ואף שלא זומנה להעיד בסופו של דבר על ידי התביעה אלא על ידי ההגנה, הרי שההגנה יכולה לחקור אותה במתכונת חקירה נגדית ואילו התביעה יכולה לחקור אותה רק במתכונת של חקירה חוזרת.

החלטה דומה קיבלו השופטים לגבי חוקרים אחרים שנכללו ברשימת עדי התביעה או כאלה ש"מזוהים עם התביעה". הגבלה מצומצמת יותר הוטלה על חקירת עדים שאינם חוקרי משטרה או רשות ני"ע, רק משום שנכללו ברשימת עדי התביעה, כמו אילנית פילבר, בת זוגו של עד המדינה לשעבר שלמה (מומו) פילבר, או ח"כ לשעבר איתן כבל.

להחלטות הללו השלכות משמעותיות. בעוד שבחקירה ראשית יכול עורך דין להפנות לעד רק שאלות כלליות, ובחקירה חוזרת יכול עורך הדין להפנות לעד רק שאלות בנושאים שדורשים הבהרה לאור דבריו בחקירה הנגדית, הרי שבמתכונת של חקירה נגדית יכול עורך הדין להטיח בעד ראיות ועדויות, להתעמת איתו ולדחוק אותו לפינה.

הפרקליטות דורשת לפיכך לאפשר לה לחקור את מנדלבליט בחקירה נגדית כדי כיוון שכך תוכל "להציג לו מסמכים ולרענן את זכרונו באשר לעובדות שאינו זוכר בחלוף שנים ארוכות".

לפי הפרקליטות, ההגבלה שהוטלה עליה בחקירת עדי ההגנה שהופיעו עד כה הובילה "לנזק דיוני ומהותי" אך היא נמנעה מלעתור עד שנוכחה לראות כי שופטי המחוזי מרחיבים עוד ועוד את המגבלות שהטילו עליה.

הפרקליטות טוענת, באמצעות עורכות הדין שוש שמואלי, מיטל בוכמן-שינדל וענת גולדשטיין, כי החלטות אלו של השופטים, בדגש על ההחלטה האחרונה שהגבילה את חקירת היועמ"ש לשעבר מנדלבליט, "מנוגדות להוראה הברורה והמפורשת שקבע המחוקק".

לפי הפרקליטות, "בית המשפט לא הוסמך על-ידי המחוקק לשלול מן התביעה את הכלי המרכזי לבירור האמת, ולהגבילה לחקירה ראשית או חוזרת באשר לעדים שלא זומנו לעדות על ידה".

בפרקליטות מדגישים כי "העתירה מוגשת על דעת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. זאת, לא בכדי". יצוין כי לאחרונה דרשו השופטים באופן חריג מהיועמ"שית לממשלה להתייצב בפניהם, מהלך שנחגג על-ידי מכונת התעמולה של נתניהו כהישג לקונספירציית "תפירת התיקים".

לפי העתירה, המקרה הנוכחי הוא בדיוק אחד מאותם מקרים חריגים שבו יש להביא החלטת ביניים של ערכאה דיונית לבחינת בית המשפט הגבוה לצדק עוד לפני שניתנת הכרעת הדין הסופית, וזאת "לצורך מניעת נזק חמור ובלתי הפיך להליך הפלילי וכפועל היוצא מכך לאינטרס הציבורי, ולשם גילוי האמת ומניעת השלכות רוחב שליליות שייגרמו להליכים נוספים עקב ההחלטה".

הפרקליטות ביקשה כי בית המשפט העליון יוציא תחת ידו צו ביניים, לפיו לא ייחקרו עדי הגנה על ידי התביעה במתכונת של חקירה ראשית או חוזרת עד להכרעה בעתירה, אך השופטת וילנר דחתה בקשה זו.

67104-01-20
49494-11-26

משפט המו"לים