ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו נשאל היום (3.12), לראשונה מאז החלה חקירתו הנגדית בידי המדינה, על האופן שבו הוא תופס את תפקידו של מוציא לאור ועל מלאכתם של העורכים והעיתונאים. התמונה שעלתה מתשובותיו מעוררת חלחלה.

תפיסת עולמו התקשורתית של נתניהו היא נדבך מרכזי בגרסת ההגנה שלו מול כתב האישום בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. שניים מתיקיו הפליליים, "2000" ו"4000", עוסקים בעסקאות שוחד בין רה"מ נתניהו לבין שני אילי תקשורת: ארנון (נוני) מוזס ושאול ואיריס אלוביץ'. גם הפרשה השלישית, "1000", קשורה לנסיונות השפעה בתחום התקשורת.

החקירה הנגדית עוסקת כעת בפרשה המכונה "תיק 4000", במסגרתה נאשם נתניהו כי קיים מערכת יחסים שוחדית עם איש העסקים שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת התקשורת בזק, ובשרשור גם באתר "וואלה". תמורת האפשרות להתערב באתר כך שישרת את האינטרסים שלו, העניק ראש הממשלה הטבות רגולטוריות לחברת בזק, שהיטיבו עם אלוביץ' על חשבון הציבור בעלות מוערכת של מיליארד שקלים.

לאורך עדותו וחקירותיו השונות טען נתניהו כי באופן עקרוני, מבחינת התנהלות מול התקשורת, היה מנחה את דובריו לפנות היישר לראש הפירמידה בכל כלי תקשורת. אלא שנתניהו לא התכוון בכך לראש המערכת העיתונאית או אפילו כלי התקשורת, אלא להשפעה על הבעלים עצמו של כלי התקשורת.

נאשמים 1 ו-2 במשפט המו"לים, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו (משמאל) ובעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 28.3.2022 (צילום: אוהד צויגנברג)

כך, ב"וואלה", מבחינת נתניהו, מי שעמד בראש הפירמידה לא היה העורך הראשי של האתר וגם לא המנכ"ל הכל יכול אילן ישועה, אלא בעל השליטה בחברת האם בזק, שאול אלוביץ'.

"מה שאפקטיבי בעיני זה לפנות ליותר גבוה", הבהיר היום נתניהו, ואישר לתובעת עו"ד תירוש כי הצהיר בעבר שאם פונים למטה, לכתב, יכולה להיות התנגדות. עיתונאים עלולים להחזיק בערכים אתיים או להיות בעלי חוט שדרה מקצועי.

"ידעת שאלוביץ' הוא לא עיתונאי, נכון?", שאלה אותו עו"ד תירוש.

"נו אז?", היתה התשובה.

אחרי עוד כמה חילופי שאלות ותשובות הבהיר נתניהו כי פגש את אלוביץ' "כמו שפגשתי איש עסקים אחר שקראו לו נוחי דנקנר, וגם הוא לא היה עיתונאי, וגם איתו דיברתי, כמו אחרים, עם נמרודי לפניו. הם היו אנשי עסקים". נמרודי, ודנקנר אחריו, היו בעלי השליטה ב"מעריב".

לדברי נתניהו, לכל אחד מהם אמר אותו הדבר - שנו את האנשים במערכת, כדי לשנות את אופי הסיקור.

עו"ד תירוש הציגה לנתניהו קטעים מעדותו של אבירם אלעד, עורך "וואלה" לשעבר, שנאלץ להתמודד עם ההנחתות שקיבל מהמנכ"ל ישועה, שבעצמו נדרש למלא את הוראות אלוביץ', בהתאם לאינטרסים של נתניהו. אלעד הסביר בקטע שהוצג מה מדריך אותו בהחלטה אם לפרסם סיפור או לא. אלעד דיבר על אינטרס ציבורי, על מחויבות לדיוק, על אתיקה עיתונאית וכדומה.

"וואלה" ו"תיק 4000", מימין: רה"מ לשעבר ונאשם מס' 1 בנימין נתניהו, עורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד, ראש דסק לשעבר ב"וואלה" עמית אשל, היחצן ועד המדינה ניר חפץ, בעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" ונאשם מס' 2 שאול אלוביץ', עורך "וואלה" לשעבר ינון מגל, מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה, בעלת השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" ונאשמת מס' 3 איריס אלוביץ', עורך "וואלה" לשעבר אבי אלקלעי, ראש מערכת החדשות ב"וואלה" לשעבר מיכל קליין, שרה נתניהו (צילומים: פלאש 90 ו"העין השביעית")

"תסכים איתי שעיתונות, עריכה עיתונאית, הם תחום מקצועי בפני עצמו", אמרה עו"ד תירוש. נתניהו לא הסכים איתה.

"את באמת רוצה שאני אענה?", שאל, והסביר כי אלוביץ' אולי אינו עיתונאי אבל הוא "יכול להפעיל שיקולים של הוגנות".

לדברי נתניהו ,"אם עשו עליך כתבה ולא ביקשו תגובתך אתה לא צריך להיות עיתונאי כדי לדעת. באמת. בכלל, הניסיון להציג את העיתונות כאן כאיזה מקצוע מדעי, ואנשים שפועלים לפי קריטריונים... בסדר, אבל בסוף הבחירה של הנושאים, המילים שמשתמשים בהן כדי להציג, המילים שמשמיטים, זה מה שקובע את הקו של כל אחת שיושב פה ומי שבמקצוע הזה יודע את האמת. זה לא מחשבי קוונטום, זה דברים הרבה יותר פשוטים".

התובעת תירוש הציעה לנאשם נתניהו כי ישנה הפרדה בין בעל השליטה אלוביץ', שהוא בעל הון שמחזיק במניות של החברה שמחזיקה במניות של חברת וואלה, לבין המערכת העיתונאית. נתניהו שלל זאת.

שאול אלוביץ' באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים, באחת ההפסקות בדיוני המשפט שבו הוא עומד לדין על מתן שוחד לבנימין נתניהו. 2.6.2021 (צילום: איתמר ב"ז)

"המו"ל לא חייב להיות עיתונאי, אבל הוא חלק מהמערכת והוא קובע הרבה פעמים, [מו"לים] בין אם היו עיתונאים ובין אם לא, קובעים את הכיוון של המערכת", אמר נתניהו, והוסיף וטען כי זהו המצב הרצוי.

"זה מעוגן בדמוקרטיה", אמר. "הדמוקרטיה לא אומרת שצריך לעשות בדיקה אם בעל האתר הוא אחד שעבד ככתב ועבר אחר כך להיות עורך משנה ואחר כך... זה לא עובד ככה. הם מגיעים, קובעים את הכיוון הכללי. ככה זה עובד, אני פגשתי כמה מהמו"לים הגדולים ביותר בעולם. ב-ע-ו-ל-ם, כולל אתרים, עיתונים וכלי תקשורת מאוד מאוד מפורסמים, שהיו בדיוק במצב הזה - הם קבעו את המדיניות וזה חלק מאותה מערכת".

תפקידה של התקשורת במדינה דמוקרטית על פי נתניהו, אם כן, כפי שגם תיאר אותו בעדותו הראשית, הוא להיות שופר לעמדותיו של בעל השליטה, ללא כל הפרדה בין בעל המאה לבעל הדעה. בעיני רוחו של ראש הממשלה, גיוון תקשורתי משמעותו צבר של כלי תקשורת בבעלות בעלי הון המשרתים את האינטרסים שלהם - ושל הפוליטיקאים שמצליחים לרתום אותם.

זהו גם העולם התקשורתי שאליו תגיע ישראל, אם יחוקקו חוקי ההפיכה התקשורתית שמקדם נתניהו באמצעות שר התקשורת שמינה, שלמה קרעי. כך, בין היתר, השידור הציבורי יחוסל כולו, הרגולציה תקל על השליטה הריכוזית של בעלי הון ותבוטל החציצה בין בעלי ערוצים לבין שידורי החדשות, כך שלעיתונאים במערכת לא תהא כל הגנה מפני הדרישות של בעל השליטה.

רה"מ בנימין נתניהו עם שר התקשורת שלמה קרעי. מימין: שר המשטרה איתמר בן-גביר. משמאל: שר המשפטים יריב לוין; מליאת הכנסת, 24.1.24 (צילום: יונתן זינדל)

גם אם בוחרים, משום מה, להתעלם מהעיוותים החברתיים והמוסריים שבתפיסה זו של נתניהו את אחד המוסדות המרכזיים בדמוקרטיה מתפקדת, נותרים עם כשלים לוגיים בסיסיים. כך למשל, לבעלי הון, אותם מי שלתפיסת נתניהו צריכים להחזיק בשליטה מוחלטת על התקשורת, גם אם הם מתחרים, ישנם מטבע הדברים אינטרסים רחבים משותפים - שלעתים קרובות מנוגדים לאינטרסים של הציבור הרחב.

מי ייצג את האינטרסים הללו אם אין כלי תקשורת ציבוריים והעיתונאים בכלי התקשורת הפרטיים הם אך ורק חיילים של בעלי ההון המחזיקים בכלי התקשורת?

כשל נוסף, שבא לידי ביטוי מובהק בשוק התקשורת הישראלי בדור האחרון, הוא שהתקשורת אינה מקור ההכנסה העיקרי של בעלי השליטה בה. למעשה, בעידן הדיגיטלי בו חברות הטכנולוגיה, באדיבות המחוקקים, ריסקו את המודל הכלכלי של העיתונות, אחזקה בכלי תקשורת היא פעמים רבות הפסדית. ממילא, הטעם הכמעט יחיד של בעל ההון להחזיק באמצעי התקשורת הוא ככלי השפעה על על רגולטורים ופוליטיקאים כדי לדאוג לאינטרסים של עסקיו המרכזיים.

בישראל, איש העסקים דודי ורטהיים הוא הבעלים של קשת 12, אבל גם של מונופול המשקאות הקלים קוקה קולה ושל בנק מזרחי טפחות. אלי עזור הוא הבעלים של קבוצת תקשורת גדולה ("וואלה", "מעריב", רדיו 103FM ועוד), אבל גם שותף במונופול הגז, הימורים מקוונים ועסקים נוספים.

בשנים קודמות, נוחי דנקנר, ששלט בתקופה מסויימת בנתח נכבד מהמשק הישראלי, השתמש ב"מעריב" כדי להפעיל לחץ על פוליטיקאים, עיתונאים וארגונים אזרחיים, במטרה למנוע את פירוק הפירמידה העסקית שלו. אליעזר פישמן, לפני שהיה חתום על פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה של ישראל, השתמש ב"גלובס" כדי לגלגל את חובות העתק שלו (עד שפקיד אחד זוטר למדי אמר "די").

נוחי דנקנר בדרכו לרצות שלוש שנות מאסר בכלא מעשיהו, 2.10.2018 (צילום: פלאש 90)

כפי שאמר הנאשם נתניהו, לא נצרך מחשב קוונטי או ידע פנימי בדרך עבודתם של הפוליטיקה והתקשורת, כדי להבין שנתניהו לא פנה לאלוביץ' רק כדי לבקש שיכניסו תגובה לכתבה, ואלוביץ' לא פעל רק מטעמים של "הוגנות עיתונאית".

על נקודה זו עמדה התובעת עו"ד תירוש כששאלה את הנאשם: "תאשר לי שאתה לא יכול לשלול שכשאתה פונה לאיש העסקים, בעל ההון, ששיקוליו העסקיים יזלגו לקבלת ההחלטות שלו. זה עובר לך בראש, שיכול להיות שבעל השליטה, יזלגו גם שיקולים עסקיים להחלטות שלו?".

התשובה של נתניהו היתה פנטסטית: "אני לא חשבתי על זה לרגע", אמר.

ראש הממשלה שב לטענת הגנה בסיסית שלו לפיה מעולם לא דיבר עם אלוביץ' על ענייני רגולציה וחברת בזק, אלא רק ניסה לשכנע אותו לשנות את הצופן הגנטי של "וואלה", כדי שיבטא טוב יותר את עמדותיו האידאולוגיות. זאת למרות שבאותה עת לא היה רק ראש ממשלה, שגם לו נגיעה ישירה לרגולציה על בזק, אלא גם שר תקשורת, מי שהחלטה אחת שלו יכולה לקבוע את גורלה של החברה של אלוביץ'.

נתניהו, פוליטיקאי-על, טוען כי לא העלה על דעתו שלבעל כלי התקשורת שעמו הוא משוחח בניסיון להשפיע על הסיקור שלו, יש אינטרס עסקי כלשהו מעבר לכלי התקשורת שבו הוא מחזיק.

השיקולים הפוליטיים של נתניהו

התפיסה המעוותת של נתניהו בדבר תפקידה של תקשורת במדינה דמוקרטית עלתה גם מתשובתו של הנאשם לשאלת המשך שהוצגה לו, שעסקה בדמיון במבנה הבסיסי של כל כלי תקשורת - בעל שליטה, מנכ"ל, ומערכת עיתונאית היררכית.

"יש גם כלי תקשורת שתוכננו על ידי המדינה באופן כזה שהעורכים יכולים להיות בעלי השליטה, בלי שיש מעליהם בעל הון", השיב נתניהו וחשף אגב כך את הסיבה שבגינה הוא פועל לסגור את השידור הציבורי בישראל - על העיתונאים בשידור הציבורי קשה יותר לשלוט.

עו"ד תירוש טענה כי ראוי שפוליטיקאי שמנסה להשפיע על הסיקור שלו ידבר עם גורם עיתונאי בכיר במערכת של כלי התקשורת ולא עם המנכ"ל או בעל השליטה, משום שהגורם העיתונאי הוא בעל הידע המקצועי הרלוונטי והשיקולים שלו "אמורים להיות שיקולים עיתונאיים".

"אמורים להיות", הדגיש נתניהו בתשובה, "במידה רבה, לצערי, השיקולים שלהם מוטים על ידי ההשקפה הפוליטית שלהם". זאת אחרי שלאורך ימי עדותו הסביר כיצד פעל ללא לאות על מנת לכפות את ההשקפה הפוליטית שלו עצמו על כלי תקשורת, באמצעות יצירת מערכות יחסים עם בעליהם.

עו"ד יהודית תירוש, התובעת ב"תיק 4000", באולם משפט המו"לים. 9.7.2024 (צילום: יונתן זינדל)

מיד בהמשך ויתר נתניהו על הצער שזה עתה הביע והבהיר: "בעיני דרך אגב זה לא פסול בכלל, אני לא יכול לצפות שזה יהיה אחרת, אני רק רוצה לפתור את זה על ידי הוספת אנשים שיש להם גישה אחרת. הם אולי מקצוענים בדברים טכניים מסוימים, אבל במובן של מקצוענות שהיא משוללת הטיה פוליטית - זה אבסורד, זה לא קיים, כולם יודעים שזה לא קיים, ועל כך דיברתי עם אלוביץ'".

"מה שמעניין בתשובה שלך אדוני", העירה התובעת תירוש, "זה שאתה ממהר לייחס לעיתונאי שיקולים פוליטיים על חשבון שיקולים עיתונאיים אבל אתה לא מעלה על דעתך שאיש עסקים, בעל שליטה, שיש לו עוד הרבה עסקים, ששיקולים עסקיים יזלגו לתוך ההחלטות שלו".

"אני לא קורא לב וכליות", אמר נתניהו, "אבל אני יודע על מה אני דיברתי איתם. בשיחות איתם לא עסקתי בעסקים שלהם, לא עניין אותי העסקים שלהם. והם ענו בהתאם למה שענו, הם לא אמרו 'שמע, תסדר לי את העניין הזה והעניין ההוא, ואז אתן לך...'. זה לא עלה בשיחה עם אלוביץ' פעם אחת וזה לא עלה עם אחרים, זה לא עלה עם מוזס, זה לא עלה עם דנקנר, זה לא עלה עם אלי עזור".

בניגוד נחרץ לטענת נתניהו, זה בדיוק מה שעלה בשיחות המוקלטת שלו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שעומדת בלב הפרשה המכונה "תיק 2000". מוזס ביקש מנתניהו שיקדם פגיעה ביריב העסקי המרכזי שלו, והבטיח לו שבתמורה יוודא כי הוא יישאר ראש ממשלה כמה זמן שירצה.

את השיחות עם אלוביץ' ודנקנר, למרבה הצער, נתניהו לא הקליט. או לפחות לא שכח את ההקלטות בכיס המקטורן של עובד לשכתו שהסתבך בפלילים.

"אני משקף את מחנה הימין"

החקירה הנגדית שבה לעסוק גם בפרכה אחרת בגרסת ההגנה של נתניהו, לפיה "וואלה", שהתחרה על המקום הראשון בטבלת האתרים הפופולריים בישראל, היה אתר זניח וחסר חשיבות.

באוגוסט 2015 הזמין נתניהו עבודת ניתוח והשוואה בין מאמרי דעה באתר "וואלה" לבין מאמרי הדעה ב"מעריב". עו"ד תירוש שאלה אותו מדוע בכלל טרח לעשות מחקר שכזה על אתר שלדבריו הוא אתר שולי, קיקיוני, חסר כל חשיבות, זניח שבזניחים בעל אפס השפעה בנושאים פוליטיים.

נתניהו, בתגובה, טען כי ביקש לשכנע את אלוביץ' לשנות את הצופן הגנטי של "וואלה" וטען כי ראה בכלי התקשורת הזה "פלטפורמה לשינוי ע-צ-ו-ם בתקשורת הישראלית", אלא שאלוביץ' לא הצליח לשנות את הצופן הגנטי באתר.

"בניגוד למה שאתה אומר, המחקר הזה לא עוסק בשינוי צופן", הטיחה בו עו"ד תירוש.

"מה? בוודאי שכן", התעקש נתניהו.

עו"ד תירוש הפנתה את הנאשם לכותרת במחקר, שבה נכתב כי הוא ניתח "מאמרי דעה ב'וואלה' העוסקים ברה"מ נתניהו".

"לא ימין, לא לאומי, אלא מה שעוסק באדוני", אמרה התובעת.

הנאשם הסביר כי זה היינו הך. "ההתייחסות אלי וההתקפות עלי באות משום שאני משקף את מחנה הימין", גרס. "השמאל והיריבים הכי קשים שלי חושבים שאם אני אפול הימין ייפול ולכן ההתקפות עלי מייצגות את ההתקפות על מחנה הימין".

לנתניהו היה גם הסבר נוסף. "זה הכי קל, הכי קל להשוות", טען. "איך שאתר מתייחס אלי אומר איך אתה מתייחס לציבור שאתה מייצג".

"מה שאומר אדוני", אמרה עו"ד תירוש, "שמר אלוביץ', אם הוא רוצה לאזן את האתר, להיות לאומי, מה שאדוני מצפה ממנו ומה שביקש ממנו, הוא רוצה ממנו כתבות וסיקור שתומכים בו?".

"אמרתי משהו אחר", טען נתניהו, "ואת מסרבת לעשות את הקישור. הם תוקפים אותי במטרה להפיל את הציבור שאני מייצג".

"מר נתניהו", התעקשה עו"ד תירוש, "שינוי הצופן מבחינתך שווה לשינוי סיקור כלפיך".

"את מבינה כך ואני מבין אחרת. לא רק אני אומר את זה, גם יריביי אומרים את זה".

עו"ד תירוש טענה כי אפשר היה לצפות שמחקר שבודק את "הצופן הגנטי האידיאולוגי" של אתר כמו "וואלה", היה בוחן האם מתפרסמים בו מאמרים ש"תומכים באויבי ישראל", כפי שנתניהו טען שהתפרסמו, האם ישנם מאמרים שמעודדים את "חלוקת הארץ", או כל נושא אידיאולוגי אחר, "ולא מאמרי דעה שעוסקים בראש הממשלה נתניהו".

"במידה רבה זו אינדיקציה מצוינת לאתר", התעקש נתניהו, "ואני יכול להגיד לך דבר אחד: אם אני הייתי משנה את עמדותיי והייתי בעד החזרת שטחים והקמת מדינה פלסטינית בפאתי כפר סבא, תאמיני לי שהמספרים האלו היו משתנים מהקצה אל הקצה".

להורדת הקובץ (PDF, 2.29MB)

67104-01-20