ביום העדות ה-50 שלו, אחרי כרסום מתמשך בסמכות השופטים, הנאשם בנימין נתניהו חש מספיק נוח כדי לצפצף בגלוי על הכללים ולאותת – בגאווה, ומיוזמתו המלאה – שהוא כלל לא חושש לשבש את המהלך התקין של המשפט. כשבחוץ מיצג המחאה השבועי תיאר אותו כשאוויש של אמריקה וקטאר, בתוך היכל המשפט נתניהו הראה שלפחות שם הוא זה שמנהל את ההצגה.
זה קרה אתמול (5.11) בשעות הבוקר, כשנתניהו התבקש לצאת לרגע מהאולם התת-קרקעי בתל-אביב כדי שבית המשפט ידון בהתנגדות שהעלה סנגורו. במקום לשבת בחדר הסמוך ולחכות שיקראו לו לשוב לאולם, ראש הממשלה ניצל את הזמן כדי להתקשר ללשכה שלו ולברר פרטים על עניין עובדתי שעלה מעט קודם לכן בחקירה: כמה זמן בדיוק כיהן אייל חיימובסקי כראש לשכתו.
חיימובסקי, שהלך לעולמו בטרם עת בחודש מאי, סיפר בעדותו על הרגלי עישון הסיגרים של נתניהו. הגרסה שסיפק תאמה במידה רבה את כתב האישום, וכך היא גם הוצגה אתמול על ידי פרקליט המחוז יהונתן תדמור, שהוביל את החקירה הנגדית. לנתניהו היה אינטרס מובהק לפגוע במשקלה.
כשחזר לאולם אחרי הדיון בהתנגדות, נתניהו סיפר לשופטים ולפרקליטים על שיחת הטלפון שביצע. "צִלצלתי למשרדי, וקיבלתי את הנתונים הבאים", אמר. הוא טען שחיימובסקי אמנם עבד אצלו שנתיים וחצי – אבל רק ארבעה חודשים מתוכן עבד בצמוד אליו, בתפקיד הרל"ש.
המסקנה: העדות של חיימובסקי רלבנטית רק לפרק זמן קצרצר מתוך התקופה שמתוארת בכתב האישום, ולכן אין לתת לה משקל רב. נתניהו פנה לתובע והטיח בו בעלבון מלאכותי: "ניסית לייצר תמונה שנסתרת לגמרי על ידי מה שזכרתי!".

מיצג מחאה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבוקר יום עדותו ה-50. רחבת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אתמול (צילום: איתמר ב"ז)
אמנם אין סעיף חוק קונקרטי שאוסר על נאשם העומד לחקירה נגדית לשוחח עם בא כוחו או עם כל אדם אחר בנוגע לעדותו – אך זהו כלל מקובל במשפט שנובע מהחובה הכללית להימנע משיבוש הליכים. במקרה של נתניהו, השופטים אסרו על סנגוריו לשוחח איתו על תוכן עדותו ללא אישור במהלך החודשים הארוכים שנמשכת החקירה הנגדית.
הבירור הספציפי שערך נתניהו בנוגע להגדרת התפקיד של חיימובסקי אינו חשוב. מה שחשוב הוא העיקרון: העובדה שנאשם במשפט פלילי חש נוח להתקשר לגורם חיצוני באמצע עדותו ולברר פרטים על הנושא שנדון בבית המשפט אמורה היתה להדליק אצל הרכב השופטים נורה אדומה. עם מי דיבר הנאשם? אילו עוד פרטים וטיפים קיבל מהגורם הבלתי מזוהה ששוחח אותו? האם הוא מקבל תדרוכים כאלה באופן סדיר, וכך עוקף את האיסור לשוחח עם סנגוריו במהלך החקירה הנגדית?
למרבה ההפתעה, השופטים אפילו לא זיכו את הגילוי של נתניהו בהתייחסות – וכך גם התביעה, צוות של כעשרה משפטנים שיושבים באולם לכל אורך העדות ואמורים לדאוג למיצוי הדין עם ראש ממשלה שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים ומי שהיו שותפיו לקנוניות השונות. במקום לעצור את הדיון ולברר עם נתניהו מה בדיוק עשה בחדר המאובטח שבו הוא שוהה בכל פעם שמבקשים ממנו לפנות את האולם, כולם התעלמו והמשיכו לדון בהרגלי צריכת הסיגרים שלו בעשור שעבר ובזה שקדם לו.

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)
אם נתניהו חש הפתעה כלשהי, פניו לא הסגירו זאת. כך או כך, זה לא היה הפאואר-מוב היחיד שלו אתמול. הסנגור שלו, עמית חדד, הכריז חד צדדית כבר בפתח הדיון שבשעה 11:30 יצטרך הנאשם לצאת לפגישה חשובה בקריה – ושהוא מבקש להקדים את הפסקת הצהריים ולהאריך אותה מחצי שעה לשעה שלמה.
"וזה לא סובל דיחוי לשעה 16:00?", שאלה רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים. "אני סבור שלא", ציין הסנגור, והוסיף שיוכל לפרט רק בדלתיים סגורות. "טוב", השיבה השופטת, "אם צריך – צריך". השופטים ויתרו על הנימוקים, אך בהמשך דחו את שעת סיום הדיון בחצי שעה.
מאוחר יותר, אחרי שנדרש לצאת שוב כדי שבית המשפט ידון בהתנגדות, הנאשם בושש לחזור. בשלב מסוים נפתחה הדלת שמובילה למסדרון המאובטח. מתוכה הציץ ראשו של גיא לוי, חבר בצוות הדוברות של נתניהו.
ניכר שלוי ניסה לא למשוך תשומת לב, אבל במקום לצעוד שלושה צעדים ולעדכן בדיסקרטיות את הסנגור חדד, הדובר הצמיד יד פתוחה לפיו ולחש בקול רם: "עמית, הוא בשירותים שנייה". מיד אחרי שסיים ללחוש נתניהו נעמד בדלת, אבל השופטים כבר שלחו את כולם להפסקה.
אני זה אני, אשתי זו אשתי
שופטי משפט המו"לים שמרו את האסרטיביות שלהם לצוות התביעה. לכל אורך הדיון הם העירו לתובע תדמור שהם מצפים ממנו למצות את העיסוק בסיגרים עד סוף היום. "התחושה היא שהולכים לאיבוד", העיר בשלב כלשהו השופט משה בר-עם.
לנוכח היבול המוגבל של החקירה הנגדית בנושא זה, קשה להאשים אותם. עו"ד תדמור עימת את נתניהו עם רצף של ראיות נסיבתיות – ונתניהו, בתגובה, דג מתוך החומר הסברים נסיבתיים משלו שלשיטתו מוכיחים שהוא חף מפשע וש"תיק 1000" הוא חלק מקונספירציה שנועדה לשלול ממנו את השלטון.
במקרים שבהם לנתניהו לא היתה תשובה הוא נסוג ל"לא זוכר" או "אני זוכר אחרת", או הסיט את הדיון מהפסים באמצעות הרמת קולו והכרזה שהתיק עוסק בזוטי דברים שעצם ההיטפלות אליהם היא עלבון לאינטליגנציה. ברגע קומי אחד, כשהיה זה תדמור שהרים מעט את קולו, נתניהו העיר לו: "אתה מרים את קולך כי יש לך בעיה".

ארנון מילצ'ן בפתח יום עדותו התשיעי במשפט המו"לים בברייטון, אנגליה, כפי שהוצג מעל מסכי אולם בית-המשפט המחוזי בירושלים. בגבו: עו"ד עמית חדד. יולי 2023 (צילום: איתמר ב"ז)
התזה של התביעה היא שנתניהו נהנה מ"קו אספקה" שוטף של סיגרים בשווי מאות אלפי שקלים, טובות הנאה מובהקות שמימן צמד המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. נתניהו, מנגד, שולל בתוקף את המונח "קו אספקה" ומתעקש ששילם בעצמו על רוב הסיגרים שעישן. "אני זוכר אספקה במימון שלי באלפי שקלים בשנה. לאן הלך הכסף הזה? לא קניתי איתו המבורגרים", טען אתמול.
לפי גרסת נתניהו, מילצ'ן ופאקר כיבדו אותו בסיגרים רק מעת לעת, ונתנו לו קופסאות שלמות רק במקרים נדירים וחגיגיים, כמו ימי נישואין או ניצחון בבחירות. "כשאתה רואה את מספר המפגשים, הקופסאות והמחירים, אתה רואה שזה יותר בכיוון של 8% או 10% ממה שאמרתם", טען נתניהו בהקשר זה. וגם המתנות הללו, התעקש, לא היו ביטוי ליחסים מושחתים אלא לחברוּת עמוקה.
עו"ד תדמור ניסה להפריך את התזה של נתניהו באמצעות צלילה לעדויותיהם של עובדי הלשכה. הוא הראה שכל אחד מהם העיד על קנייה ספורדית, של סיגרים בודדים בכל פעם, מכספו של נתניהו. כמות הסיגרים שקנה מכספו, טען תדמור, לא תואמת את הרגלי העישון שלו – ולפיכך, העדויות מחזקות את המסקנה שרוב הסיגרים שנתניהו עישן הגיעו מצמד המיליארדרים.
לכך מצטרפות העדויות של אנשי הצוות של מילצ'ן ופאקר, ובראשם העוזרת האישית הדס קליין, שדיברו במפורש על אספקה קבועה של קופסאות סיגרים שהועברה לנתניהו – בפגישות, במשלוחים ובאיסוף עצמי מהווילה הצמודה לביתו בקיסריה, שאותה רכש פאקר לבקשתו.

שרה נתניהו בפתח דיון בהליך משפטי שיזמה נגד פעילת מחאה. בית משפט השלום בירושלים, מרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג)
עו"ד תדמור הטיח בנאשם עוד שלל ראיות. הוא ציין שמילצ'ן ופאקר החלו לספק לו סיגרים מיד עם תחילת ההיכרות שלהם, כלומר עוד לפני שהיה ניתן להגדירם כחברים ובוודאי שלא חברים קרובים.
הוא הוסיף שמסמכי הנהלת החשבונות של מילצ'ן מעידים שהוא רכש סיגרים בישראל רק אחרי שנתניהו נכנס לתפקידו כשר אוצר, ב-2003 – ושאחרי היבחרו לראשות הממשלה ב-2009 חל זינוק חד בהיקף הרכישות. גם מילצ'ן, בעדות שמסר במסגרת המשפט, ציין שכמויות הסיגרים והשמפניה זינקו "לבקשת המקבלים".
"כן, מה השאלה?", אמר נתניהו בקוצר רוח.
"האם הכמויות הלכו וגדלו", השיבה השופטת פרידמן-פלדמן.
"ממש לא", הכחיש נתניהו, אבל מיד אחר כך ביקש להבדיל בינו לבין אשתו שרה. "ממני הוא לא קיבל שום בקשה – לא להגדיל את הכמות ולא זבובים", טען. "ובאשר לרעייתי – רעייתי היא רעייתי, ואני זה אני. היא היתה בקשר נפרד איתו". אם חלה עלייה בכמויות, טען נתניהו, זה משום שהפגישות הלכו והתרבו אחרי שמילצ'ן הגביר את ביקוריו בישראל, ופאקר הצטרף.
בעקבות הכסף המזומן
התובע תדמור הראה לנתניהו שהוא סיפק לחוקרי המשטרה תשובות חלקיות ולעתים סותרות לגבי זהות העובדים ששלח למסעות הרכישה. גם כשנשאל לאן שלח את הרוכשים, נתניהו זכר במעומעם רק שתי חנויות. התובע הצביע על כך שנתניהו גם לא זכר כמה עולים הסיגרים שנהג לעשן בקביעות, ולא ניהל מעקב אחר השימוש בכסף.
"אני לא חושד באנשים שיגנבו לי את הכסף", התגונן נתניהו. הוא טען שנהג להוציא מהבנק בין 1,500 ל-3,000 שקל בכל פעם, ולאחר מכן שם את הכסף במעטפה שלעתים הופקדה בידי אחד מאנשי אמונו בלשכה. כשהכסף היה "נעלם", כהגדרתו, הוא פשוט היה מושך עוד.
תדמור הזכיר לנתניהו שבמהלך החקירה המשטרתית הוא כלל לא טרח לעגן במסמכים את התזה שלפיה רכש את רוב הסיגרים מכספו. נתניהו אמר לחוקרי המשטרה שכל הרכישות "מתועדות" – אבל בהמשך הודה שלא שמר קבלות. הוא ציין שאינו משתמש בכרטיס אשראי, אך הבטיח שניתן להתחקות אחרי העסקאות באמצעות בדיקה פשוטה: לברר כמה כסף מזומן משך מהבנק ומתי, משום שרוב המזומנים שהוציא ממילא שימשו לרכישת סיגרים.
נתניהו מעולם לא סיפק לחוקרים את רישומי הבנק, וגם לא טרח להציג אותם לבית המשפט. הוא אף אישר שגרס הודעת פקס שקיבל מיועצו הקרוב נתן אשל, שבה כביכול אישר אשל שרכש עבורו סיגרים. "לא הכנתי תיק מסודר על כל סיגר וסיגר", טען אתמול בזלזול, אך עמד על כך שקיים "תיעוד מלא" של הרכישות, בדיוק כפי שאמר לחוקרי המשטרה.
עו"ד תדמור שאל אותו למה הוא מתכוון. התשובה שסיפק נתניהו נעה בין המביך למתריס: "כשאני אומר 'תיעוד מלא' אני מתכוון שיוכלו לברר את זה בקלות – יוכלו לחקור את כל האנשים האלה ששלחתי לקנות!". מתברר שמה שנתניהו מכנה "תיעוד" הוא למעשה הזיכרון הקולקטיבי של קבוצת אנשים שעובדת אצלו וכפופה למרותו.
"אז אתה אומר ש'תיעוד מלא' זה האנשים?", עקץ עו"ד תדמור.
נתניהו השיב במתקפה: "אני, בניגוד אליך, מדבר אמת". הפרקליט התרעם על העלבון, ונתניהו התנסח מחדש: "אתה צודק, הייתי צריך להפנות את הדברים האלה לאנשים שניהלו את החקירה!".
מחאת האב השכול
התובע עימת את נתניהו עם עוד פרט שנידב במהלך חקירתו: בן דודו המנוח נתן מיליקובסקי, שעלה לכותרות בעקבות "פרשת המניות", נהג לתת לו כסף מזומן מעת לעת. נתניהו אמר לחוקריו שכאשר רכש סיגרים, לעתים השתמש בכסף שקיבל ממיליקובסקי. עו"ד תדמור ביקש מנתניהו להתייחס למידע הזה, אבל נתניהו הגיב בסרבנות: "תראה לי".
"האם אדוני היום אומר או לא אומר שהכסף המזומן ששימש לרכישת הסיגרים שאדוני טוען שהוא קנה באלפי שקלים הגיע גם ממיליקובסקי?", שאל תדמור.
"לא זוכר, אבל אם תראה לי אוכל להתייחס", הגיב נתניהו.
תדמור הציג לו את הציטוט, ביקש ממנו לעיין בו ואז חזר על השאלה: האם הכסף שקיבל במתנה ממיליקובסקי שימש לרכישת סיגרים?
נתניהו נאחז בסרבנותו: "מאיפה אני יודע? האם קיבלתי ממנו מזומן? כן. האם הוא שימש לסיגרים? זה כתוב איפשהו? אני לא זוכר".
"איך מקבלים את המזומן ממיליקובסקי? בדולרים?", חקר התובע.
כשנתניהו נחקר על כך ב-2017 הוא הודה שקיבל מבן דודו "כמה אלפי דולר בשנה". לו היה מאשר זאת אתמול במשפט, ודאי היה נשאל כיצד והיכן המיר את הדולרים. אולי בגלל זה החליט לספק תשובה מתחמקת. "אני לא זוכר", אמר נתניהו. "אולי הוא היה מביא לי שקלים?".

עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו, מחוץ לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. יולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני)
בהמשך הדיון ביקש התובע מנתניהו להתייחס לעוד פרט שסיפר לחוקרים: כשראש הממשלה היה לוקח איתו קופסאות סיגרים ממקום למקום, הוא נהג לבקש שיעטפו אותם בשקיות ניילון אטומות. לטענת נתניהו, הוא לא עשה זאת כדי להסתיר דבר מה פלילי, אלא כדי לא לפרנס את הלשונות הרעות.
"כשאני קונה סיגר אני לא מעוניין שיצלמו אותי עם סיגר", אמר נתניהו אתמול בהקשר זה. "ואני לא רוצה שיראו אותי יוצא מבית של מישהו אחר עם סיגר בפה, או ביד. כי אנשים עושים על זה קמפיין. אני קונה סיגרים ומעשן סיגרים, אבל משתדל לא לעשות את זה בפרהסיה כי יש איזו סטיגמה בעניין הזה, זה אומר שאתה חי איזה 'חיי מותרות', שאתה הדוניסט".
נתניהו טען שהוא חושש ששכניו בקיסריה יצלמו אותו, או מבקרים שמגיעים לקרבת ביתו – ולא פוסל מקרה שבו אחד המאבטחים שלו ישתמש בתיעוד מהסוג הזה. "יש איזה מאבטח שלי לשעבר שמוביל היום את ההפגנות, ומוציא עלי דיבות ושקרים, מה זה?", התרעם.
לקראת סוף היום ההתנצחויות עם הנאשם והעיסוק המיקרוסקופי בתקופה שכיום נראית כמו פרהיסטוריה פוליטית גרמו לשופטים להאיץ בתביעה לסיים את סוגיית הסיגרים עד סוף היום. התובע תדמור, שהיה אופטימי בתחילת הדיון, אמר לבסוף שיזדקק לזמן נוסף בשבוע הבא.
הסיבה העיקרית למריחת הזמן היא ההתנגדויות התכופות של הסנגור חדד, שרבות מהן היו בלתי ענייניות ולעתים גלשו לעלבונות ישירים שהוטחו בתדמור ובעמיתו מהפרקליטות, עו"ד אלון גילדין. "האמת לא מעניינת אתכם", תקף חדד את צוות התביעה במקרה אחד, ובמקרה אחר פנה לתדמור והאשים: "הטעית ביודעין!".
השופטת פרידמן-פלדמן נזפה בו, וחדד התנצל. עוד ריטואל נפוץ במשפט. באחת ההפסקות, כאילו כדי לוודא שהתובע מבין שהכל הצגה בשביל השופטים והתקשורת, חדד ניגש לתדמור והציע לו להתכבד בחטיף אנרגיה.
אווירת הגרבג' טיים נקטעה לרגע כשגבר שישב בשורות האחוריות נעמד לפתע. "תשב בבקשה אדוני", קראה לעברו מאבטחת. האיש נשאר במקום. "אני רוצה לומר משהו", אמר, אבל אחרי כמה שניות התיישב בלי להגיד דבר.
כעבור כמה דקות, כשנתניהו שב לאולם אחרי אחת ההתנגדויות, האיש שב ונעמד וקרא לעברו בקול רם: "אני יורם יהודאי, אבא של רון יהודאי שנרצח בנובה, ואני ארדוף אותך – אתה תקים ועדת חקירה ממלכתית, ברור לך?".
בקול כאוב, האב השכול שאל את ראש הממשלה מדוע הוא מתחמק מלקבוע איתו פגישה. נתניהו, שישב במקומו מאחורי מאבטחים עם זרועות מקועקעות ומסכות שחורות, לא טרח להשיב.
67104-01-20


















