יום העדות ה-32 של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התאפיין בצרימה הולכת ומתחזקת בין היחס של בית המשפט לנאשם והיחס לעיתונאים. במשפט שבמרכזו עומדת ההשחתה השיטתית של העיתונות הישראלית וניצול חולשותיה למען רווח פוליטי, זה אך סמלי.

הדיון שהתקיים היום (19.5) באולם התת קרקעי בתל-אביב החל באיחור של שעתיים בעקבות עיצומים של פרקליטות המדינה. השופטים קיוו לפצות על הזמן האבוד באמצעות הארכת הדיון עד השעה שש בערב, אבל שוב לא הצליחו לכפות את רצונם על נתניהו.

סנגורו, עו"ד עמית חדד, הבהיר שקבע מראש דיון משפטי טרנס-אטלנטי לשעה ארבע, השעה המקורית שבה אמור היה להסתיים יום העדות. נתניהו עצמו חלק אילוץ זהה. "בשעה ארבע אני חייב לצאת מכאן", הודיע, וציין שהאילוץ שלו לא קשור לאילוץ של הסנגור שלו. "זה לגמרי עצמאי, ואני לא יכול לפרט למה", אמר לשופטים. וגם מחר, הוסיף, צפויים "עניינים בטחוניים" שעלולים לשבש את מהלך הדיון.

השופטים היו יכולים לדרוש מנתניהו להסביר את עצמו, לבקש נימוקים במסמך חסוי או לקיים דיון בדלתיים סגורות. הם היו יכולים לדרוש ממנו לזמן איש מקצוע, כפי שקרה בחודש פברואר כשראש אמ"ן בכבודו ובעצמו נאלץ להתייצב באולם כדי לתמוך בבקשה של נתניהו לצמצם את תדירות הדיונים. אבל שום דבר מזה לא קרה.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב, הסתפקה בהבעת אכזבה. "לא היה כדאי להגיד את זה מראש?", תהתה. לאחר מכן הבהירה של מי המילה האחרונה בכל הנוגע לסדרי הדיון: "בעצם אומר מר נתניהו שבגלל עניינים בטחוניים או מדיניים, או עניינים שקשורים בתפקידו, אין מנוס אלא לסיים את הדיון בארבע – אז סיימנו בזה את הדיון".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

מנגד, היחס לעיתונאים נעשה קשוח יותר: השופטים החליטו לאכוף החלטה קודמת שלהם, שאסרה על עיתונאים להציג שאלות לנתניהו עם כניסתו, בפרק הזמן הקצר שבו מותר לצלם באולם. בשבועות האחרונים, אחרי מתן ההחלטה, כמה מהכתבים שמסקרים את המשפט החליטו להתחכם: חלקם שאלו את ראש הממשלה האם ניתן לשאול אותו שאלה כלשהי, והשמיעו את השאלה עצמה, ואחרים כיוונו את השאלות לסנגורו. נתניהו לא הגיב למעט הערות מעליבות ששיגר מדי פעם כלפי אביעד גליקמן, כתב המשפט של חדשות 13.

כעת הובהר לעיתונאים שגם זה נאסר עליהם. דובר הרשות השופטת, שמפקח על הנעשה באולם לצד מאבטחי משמר בתי המשפט, הבהיר שמי שלא יציית יישלח לחכות בחדר ההמתנה עד כניסת השופטים – סנקציה סמלית אך משפילה. חוץ מעיתונאים נוכחים באולם גם אוהדים שרופים של נתניהו, שמרעיפים עליו קריאות אהבה והערצה ומסיטים את תשומת הלב מהשאלות הביקורתיות על המלחמה בעזה, משבר החטופים והחקירות בלשכה. הם עדיין יורשו להיכנס.

כמה מהעיתונאים צייתו, אחרים לא. ההשלכות יתבררו בדיונים הבאים, אבל כיוון הרוח ברור. היום הרשה לעצמו נתניהו להעביר את ההשתלחויות בכתבים שמסקרים את משפטו משולי הדיון אל עומק העדות. "הם מקבלים היענות חריגה מכתבי החצר, כל הזמן מאכילים", אמר על צוות התביעה מפרקליטות המדינה. "מה שלא יהיה, הכתבים האלה לא מכסים את המשפט, חוץ מכשהם מוציאים דברים מביכים – וזה לא בא מההגנה, זה לא בא ממני".

דבר מביך

הנה דוגמה למקרה מביך, אבל כזה שראוי להביך את התביעה וההגנה גם יחד. הסנגור של בעלי "וואלה" לשעבר שאול ואיריס אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הקדיש את הדיון לקשר בין האתר לפוליטיקאים אחרים. המטרה: לשכנע את השופטים שהיחס שניתן לנתניהו באתר לא היה חריג, ושבכירי "וואלה" יצאו מגדרם כדי לסייע למשה כחלון, יצחק הרצוג ונפתלי בנט. ובמילים אחרות, היחסים עם נתניהו היו נורמטיביים לגמרי. כמובן שאין בנמצא עדויות כי מי מהפוליטיקאים האחרים השתמש בכוחו השלטוני כדי לגמול לבעלים של "וואלה", אבל נקודה זו לא עלתה בעדות.

אחת הדוגמאות שהציג עו"ד חן מופיעה שחור על גבי לבן בכתב האישום. זהו פריט מס' 202 ברשימת אירועי הסיקור שלטענת התביעה מרכיבים את היחס החריג שקיבל נתניהו מ"וואלה". שניים מדובריו של נתניהו, ניר חפץ ושי חייק, פנו בשמו לשאול אלוביץ' בינואר 2016 עם "דרישה לפרסום סקר מנדטים שלפיו הליכוד שומר על כוחו, כחלון מתרסק ולפיד מתחזק". לפי כתב האישום, "הנאשם אלוביץ' החליט שלא להיענות לדרישה כדי לא להרגיז את משה כחלון, שכיהן כשר האוצר".

כשהסנגור של נתניהו, עו"ד חדד, הציג לו את המקרה בחודש מרץ האחרון, נתניהו הצהיר שזוהי עוד הוכחה להתפוררות הקולוסאלית של "תיק 4000": הנה – האנשים שלו מבקשים משהו מ"וואלה", וב"וואלה" דוחים אותם בבושת פנים. "זה סותר לחלוטין את טענת התביעה!", חגג נתניהו. "זה ברור כשמש, משום שלא רק שאין פה היענות חריגה, יש פה אי היענות חריגה והעדפה הפוכה – זה בדיוק הפוך ממה שטוענים כל הזמן!".

ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם משפט המו"לים ב-2021, עם סנגוריו דאז בעז בן-צור ועמית חדד (צילום: אורן פרסיקו)

הסנגור הקודם שייצג את נתניהו ב"תיק 4000", עו"ד בעז בן-צור, הזכיר את התקרית כשחקר את שני הדוברים שהיו מעורבים בה, חפץ וחייק. גם בן-צור קבע כעובדה שהכתבה המדוברת מעולם לא ראתה אור. הוא אפילו טען שחוקרי המשטרה הטעו את חייק כשאמרו לו שהכתבה פורסמה.

עו"ד חן, הסנגור של האלוביצ'ים, ניסה להראות איך המהלך נראה מתוך "וואלה". הוא הציג את טיוטת הכתבה כפי ששלח אותה אחד העורכים הדסק, גיא אלסטר, לעורך דאז אבי אלקלעי.

אבי אלקלעי שלח אותה למנכ"ל אילן ישועה. "לא להעלות", הורה ישועה, שתִפקד כעורך העל של האתר.

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

ישועה העביר את הטקסט לנאשם שאול אלוביץ' בצירוף הצעת ריכוך: לא להזכיר את השם כחלון, כדי לטשטש במידת מה את התוצאה הגרועה שמפלגתו השיגה בסקר. אלוביץ' השיב לו שהוא חושש לפגוע בשני המפסידים הגדולים בסקר, כחלון והרצוג. "זה שיר הלל ללפיד, כך שלדעתי סתם נקומם את שניהם בלי לזכות בכלום", כתב אלוביץ'.

עו"ד חן ביקש מנתניהו לשער איך הסתיימה התקרית: "אתם ביקשתם שזה יעלה, ושאול אלוביץ' אמר שזה ירגיז את כחלון. מה לדעתך קרה? עלה או לא עלה?".

"ניחוש פרוע – לא עלה", השיב נתניהו בחיוך.

"לא עלה", המשיך אותו עו"ד חן. "בתור מי שכפי הנטען סיכם סיכום שוחדי עם שאול אלוביץ' – 'אתה תיענה לדרישותי באופן חריג בכל מה שקשור לסיקור ב'וואלה', ובתמורה אני אחתום על אישורים רגולטוריים' – איך אתה מסביר את זה?".

התובעת, עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, התנגדה לנוסח השאלה, והדיון המשיך הלאה בלי שנתניהו ישיב להיגד הסרקסטי שהציג לו הסנגור של בני הזוג אלוביץ'.

כותרות הידיעה שהתביעה והסנגורים טענו שמעולם לא פורסמה. "וואלה", 28.1.2016 (צילום מסך)

למרבה המבוכה, במקרה הזה כולם טועים: נתניהו, הסנגורים ובכירי פרקליטות המדינה שחתומים על כתב האישום. בדיקת "העין השביעית" מעלה שהידיעה על הסקר דווקא כן פורסמה ב"וואלה". הדוברים של נתניהו ביקשו, ישועה ואלוביץ' הסתייגו, אבל לבסוף פסקו לטובת הברית עם נתניהו.

הידיעה עלתה לאוויר ב-28 בינואר 2016 בחתימתו של הכתב הפוליטי עמרי נחמיאס. "אני זוכר שהיה שבוע שלם של התכתבויות סביב זה, עד שהרשו לי בסוף לפרסם את זה באיזושהי צורה", העיד ישועה בספטמבר 2021.

כל הסנגורים שטענו שהידיעה נגנזה – חדד, בן-צור וחן – היו יכולים לעיין בפרוטוקול, או פשוט להיכנס ל"וואלה" ולגלות שהידיעה מופיעה שם עד עצם היום הזה. אבל אז העובדות לא היו משרתות את הקייס.

באהבה, בוז'י

רוב הדיון הוקדש ליחס שהעניקו ישועה ואלוביץ' להרצוג, היריב הראשי של נתניהו בבחירות 2015. היחס הזה כלל התרפסות, התנחמדות והצעות ישירות לשיתוף פעולה שיועיל לו מבחינה פוליטית. לכאורה, זה בדיוק מה שנטען לגבי היחס של "וואלה" לנתניהו. ההבדל הוא שהרצוג לא כיהן בתפקיד שיכול היה להשפיע על מצבם העסקי של האלוביצ'ים – ואילו נתניהו החזיק בתיק התקשורת, ג'וב שאותו אכן ניצל כדי להעניק להם הטבות ששוויין נאמד בכמיליארד שקל.

ובכל זאת, ההתכתבויות עם הרצוג ממחישות שהריקבון בצמרת "וואלה" לא נגע רק לנתניהו. עו"ד חן הציג מבחר מהן, והקפיד לכנות אותו "כבוד הנשיא".

"אילן, הסוקר שלכם עושה לי פיגוע מטורף, אנא דבר איתי. ערוץ 2 נתן לי לפני יומיים 15 [מנדטים]. הסוקר המפוקפק הזה דגני נותן לי פתאום 10!! זה לא מופיע בשום סקר", כתב הרצוג לישועה בסוף נובמבר 2014, כשניכר שהממשלה כבר עומדת להתפרק אך לפני הקמת רשימת המחנה הציוני בראשותו.

ישועה השיב להרצוג שהעניין בבירור, פנה לעורך דאז ינון מגל וביקש ממנו לעשות מאמץ כדי ש"הסקר המוטה לא יוצג בכלל", ויעוף מדף הבית. "אסור לך לעשות דברים כאלו", השיב לו מגל. ובכל זאת, פחות משעה אחרי הפנייה של הרצוג ישועה כבר הודיע לו: "טופל".

"רק תעדכן אותי אם נגנז או יפורסם בצורה כלשהי", שאל הרצוג בתגובה.

"אולי כמה שורות בתוך אייטם, אבל קבור למדי. ואולי בכלל לא", השיב ישועה. לדברי עו"ד חן, בדיקה שערך העלתה שהסקר מעולם לא הופיע בדף הבית.

יצחק הרצוג. בית הנשיא, מאי 2025 (צילום: אורן בן-חקון)

בינואר 2015, אחרי שהרצוג התחזק בסקרים, ישועה כתב לו כך: "היי, ברכות על הסקרים! מחזיק לך אצבעות. מה עם בטחוניסט? חשוב במיוחד לאור הרשימה. אל תהסס להיעזר בי ולסמס בכל שעה, מצדי עשר פעמים ביום. החבר'ה [דסק החדשות של 'וואלה'] בסדר איתך? [...] אתה הולך לעשות היסטוריה, ובמיקום הזה ובנסיבות האלו תציל את עם ישראל פשוטו כמשמעו. ותהיה ההרצוג הגדול מכולם".

עו"ד חן הציג עוד שלל מקרים שבהם הרצוג פנה לישועה וביקש להבליט ציטוטים שלו ("נתניהו חתום אישית על הרס יחסי ישראל-ארה"ב", למשל) או לקבור ידיעות שהזיקו לתדמיתו. ישועה בדרך כלל השיב לו שהוא מטפל, והעביר את ההוראות אל העורכים הבכירים. "אבי", כתב במסרון אחד שנשלח לעורך אבי אלקלעי, "חזק בבקשה את הכותרת והמשנה של הרצוג: 'ניצחון מוחץ להרצוג למרות ההתקפות נגדו'".

ניכר שהרצוג העריך את המחוות. "מעריך את הדרך השקטה, האחראית והאמיצה והנבונה בה אתה עובד", כתב לישועה אחרי עוד בקשה שטופלה לשביעות רצונו.

נתניהו התבקש להתייחס לכל המקרים האלה ולומר האם גם הוא קיבל יחס דומה. אף שהיקף ההתערבויות למען נתניהו היה גבוה לאין שיעור, נתניהו הצהיר שהיחס שהוא קיבל מ"וואלה" היה גרוע, וכלל לא בר השוואה ליחס המפנק שקיבל הרצוג. לטענתו, מערכת "וואלה" השתעבדה מרצון למען יריבו מהשמאל כחלק מאג'נדה שנועדה להפיל את שלטון הימין.

האם אי פעם סייעו לו בהבלטת תוצאות מחמיאות של סקר? האם אי פעם ביקש שיפרסמו קטעים מנאום שנשא? התשובה שלילית, טען נתניהו. "אני חושב שזה פשוט מדהים", חגג ראש הממשלה בעקבות מסרון שבעקבותיו הובלט עוד ציטוט של הרצוג, אך מיהר לכסת"ח: "זה לא פסול, אגב".

"זה זדוני!"

חלק ניכר מההתכתבויות של ישועה עם פוליטיקאים נחשפו בעקבות טעות של התביעה, שהגישה להגנה קובץ אקסל ובו מסרונים שלא אמורים היו להגיע לידיהם. מי שהבחין בכך היה עו"ד חן, בשלבים הראשונים של המשפט. היום הוא כינה את צביר המסרונים "זולה", מונח מהעגה העבריינית שלדבריו מתייחס להטמנה של דבר ערך (כסף, סמים) במקום מסתור שעליו הוסכם מראש.

נתניהו טען שמדובר בחלק מהקונספירציה שנועדה להפילו. "למה הם לא מסרו את החומר הזה? מתוך שיכחה, מתוך הזנחה או מתוך כוונה להעלים? מהניסיון שלי, עם השוטרים שרימו אותי ושיקרו לי במצח נחושה – במצח נחושה! – ושיקרו פעם אחר פעם, אני לא נותן להם את הנחת ההזנחה. זה זדוני!", הכריז ראש הממשלה.

עו"ד חן טען שהיחסים עם בין "וואלה" לפוליטיקאים ניזונו גם מהתקווה להשיג תקציבי פרסום. הוא הציג סימוכין: "אתם שמים משום מה את כל הפרסום הדיגיטלי ב-ynet ומקפחים את 'וואלה'", כתב ישועה לבנט בדצמבר 2014, בפתח מערכת הבחירות.

במקרה אחר שלח ישועה רמז עבה לאור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' ולימים אחד מחשודי "תיק 4000": "היום בוז'י וציפי התקשרו, רוצים לפגוש אותי. בנט התקשר לפני כמה ימים וגם רוצה פגישה. [עדן] בר-טל של כחלון כנ"ל. צריך לעבוד חכם ואז לתרגם את זה לאן שצריך. אני בונה את זה, אתם צריכים לפעול עם זה חכם".

נאשמי "תיק 4000" שאול אלוביץ' (מאחור) ואיריס אלוביץ' עם סנגורם, עו"ד ז'ק חן, בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-2021 (צילום: יונתן זינדל)

הסנגור של האלוביצ'ים שאל את נתניהו האם מישהו ב"וואלה" פנה אליו אי פעם בדרישה לקבל נתח מתקציב התעמולה של הליכוד, וליווה את הבקשה בפרסום כתבות אוהדות.

"לא, הם לא פנו א-ל-י", השיב נתניהו. הסנגור עצר אותו באמצע התשובה ועורר את זעמה של התובעת תירוש. נתניהו השלים את דבריו: "הוא שאל אם פנו אלי, אז אמרתי 'לא פנו אלי'. אני לא זוכר דבר כזה, זה היה לפני כמה שנים. השאלה האם הציעו לי כתבות – לא זוכר דבר כזה. הציעו לי להתראיין באולפנים עם זכוכיות, ומן הסתם קשרו את זה לבקשות. אבל אני לא יודע אם זה בו זמני, ואם באותו זמן הם ביקשו תקציבים מהמטה. החיבור לא היה אצלי, בכל אופן. אבל ברור שיש כאן מטרה כלכלית. אין ספק".

"טוב", הפטיר עו"ד חן בקוצר רוח.

בשאר הדיון הגרסאות של נתניהו והסנגור של האלוביצ'ים תאמו זו את זו באופן מושלם. כך קרה למשל כשעו"ד חן הציג נתונים של חברת ניטור המדיה יפעת על היקף הסיקור של פוליטיקאים ב"וואלה" בשנים 2013–2016. בראש הטבלה עמד נתניהו, עם 14,950 אזכורים. אחריו, בהפרש עצום, דורגו נפתלי בנט (1,463), משה כחלון (1,415), נפתלי בנט (1,252) וציפי לבני (609).

"אני האדם הכי מסוקר, אז לכאורה יש לי הרבה יותר סיבות להתערב. פשוט פי עשרה", סיכם נתניהו. את 315 אירועי הסיקור המפורטים בכתב האישום כינה "מספר מזערי", והוסיף שאם היו חוקרים את הדוברים של שאר הפוליטיקאים ודאי היו מוצאים עוד הרבה פניות מטעמם. "אף אחד לא בדק את זה!", הכריז. "להערכתי, אצל הרצוג מספר הפניות הרבה יותר גדול, למרות שיש לו עשירית מהפרסומים שלי".

"מר חן", העירה השופטת פרידמן-פלדמן, "נראה לי שהוא עשה לך כבר את הסיכום, עברנו ישר לסיכומים".

נתניהו, זהיר כתמיד, השיב בחיוך: "חבל שהוא לא סיכם איתי מה הסיכום".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.13MB)