בתחילת שנת 2015, שבועות אחדים לפני שפוטר אבי ברגר בפתאומיות מתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, הגיע אל משרדו שאול אלוביץ', אז בעל השליטה בקבוצת בזק. יחד עם אלוביץ', שיזם את הפגישה, הגיע גם היועץ אלי קמיר. כמה שנים קודם לכן סייע קמיר לברגר לקבל את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת כשארגן פגישה בינו לבין שר התקשורת דאז גלעד ארדן. אולם בשלב זה ארדן כבר היה השר לשעבר, בראש משרד התקשורת עמד בנימין נתניהו שכיהן במקביל גם כראש ממשלה, וקמיר היה ליועץ של אלוביץ'.

"מר אלוביץ' ניסה לשכנע אותנו לרדת מהרפורמה של הטלפוניה, לא להגיש את חוות הדעת לבג"צ, טען שאנחנו פוגעים בבזק", העיד ברגר היום (26.10) במסגרת משפט המו"לים, כשדיבר על מה שאירע באותה הפגישה.

"באיזשהו שלב", הוסיף מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, "אלוביץ' סיפר לי סיפור, שהיה מנכ"ל משרד תקשורת לשעבר, תת-אלוף במילואים בשם שלמה וקס, שהגיש לבית משפט חוות דעת שלטענת אלוביץ' היתה שקרית, וכתוצאה מזה חברת יס הפסידה, ואחרי שעזב את המשרד הוא התקשה למצוא עבודה, וחמש שנים אחרי זה פנה למר אלוביץ' שיעזור לו למצוא עבודה. הוא סיפר לי את זה ואמר לי 'אני מקווה שאנחנו ניפרד כידידים'. אמרתי לו שאני מאמין בחוות הדעת שלנו, ואני לא מגיש חוות דעת שהיא לא נכונה ואני מבקש להיפרד כידידים".

"שלושתן אמרו לי שמדובר באיום מרומז, שאין מה לעשות עם זה, ו'תמשיך לעשות את העבודה שלך'"

בעדותו בבית-המשפט סיפר ברגר כי ראה בסיפור ששמע מאלוביץ' "סוג של איום מרומז". הוא התקשר ליועצת המשפטית של משרד התקשורת דאז, עו"ד דנה נויפלד וסיפר לה מה קרה. הוא שוחח גם עם מנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור ועם עו"ד דנה בריסקמן, שייצגה את משרד התקשורת בבג"צ מול בזק, וסיפר גם להן על מה ששמע מאלוביץ'. "שלושתן אמרו לי שמדובר באיום מרומז, שאין מה לעשות עם זה, ו'תמשיך לעשות את העבודה שלך'", העיד.

למחרת, הוסיף ברגר, הוא התקשר לקמיר ואמר לו "צר לי על מה שהיה". קמיר, לדבריו, השיב לו שהוא לא יודע על מה הוא מדבר.

עדותו של ברגר על המעשייה שסיפר לו אלוביץ', היתה אחד מרגעי השיא ביום חקירתו הראשית של המנכ"ל לשעבר. לפי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 4000", אלוביץ' התערב עבור נתניהו בתכנים של אתר "וואלה", שהיה אז בשליטתו כחלק מקבוצת בזק, ועל כך העידו כל ארבעת העדים שנחקרו עד כה, אנשי "וואלה". בתמורה, כך לפי כתב האישום, התערב נתניהו עבור אלוביץ' בהחלטות רגולטוריות שנגעו לקבוצת בזק שבשליטת אלוביץ'. ברגר הוא העד הראשון במשפט המו"לים שאמור לבסס את הצד השני של משוואת השחיתות.

שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, yes ו"וואלה", במעמד רכישת בזק (צילום מסך)

מבין שלל ההחלטות הרגולטוריות שבהן עסק ברגר במשרד התקשורת, ואשר לפי עדותו לא מצאו חן בעיני אלוביץ', בלטו שתיים: קידום רפורמה מקיפה בשוק הטלקום הישראלי, שמימושה המלא היה מועיל לצרכן אך מסב הפסדים לחברת בזק ("חשבנו שלבזק יש רווחיות עודפת שבאה על חשבון הציבור", העיד ברגר); ומנגד מניעת אישור עסקת ההשתלטות המלאה של בזק על חברת הבת yes, "עסקת בעלי עניין" שאלוביץ' ציפה ממנה לרווחי עתק. השר ארדן החליט בשלב מסוים לכרוך את קידום הרפורמה באישור עסקת בזק-yes כך שכל עוד החברה מסרבת לשתף פעולה עם הרפורמה, לא יאשר לה המשרד לבלוע את חברת הלוויין.

לפי עדות ברגר, באותן השנים הכנסות בזק מתחום הטלפון הקווי בלבד, שהיה רק חלק אחד ברפורמה המיועדת, עמדו על סכום עתק של כ-1.6 מיליארד שקל בשנה. גם כיום, הוסיף, היא מכניסה כמיליארד שקלים בשנה משירותי הטלפון הקווי שהיא מספקת. לדברי ברגר, במשרד התקשורת היו מודעים להפסדים שייגרמו לבזק כתוצאה מהרפורמה אך הגיעו למסקנה כי היא עדיין תוכל להרוויח די והותר, ואילו טובת הציבור תגדל באופן ניכר, כשיפסיק לשלם תשלום מנופח על השירות שבזק מספקת.

"בזק לא אהבה את הרפורמה", העיד ברגר. במענה לשאלת עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), שביקשה לדעת כיצד באה לידי ביטוי ההתנגדות של בזק, אמר ברגר: "קודם כל בעשרות מכתבים בשנה. 'תבדקו את זה', 'תעשו את זה'. 'למה ככה?' חוץ מזה בקשות לפגישות, לחצים עלי, על השר באופן טבעי, ואווירה כללית של התנגדות".

שר התקשורת גלעד ארדן, יולי 2013 (צילום: פלאש 90)

עדות להתנגדות הזו אפשר למצוא במסמך של משרד התקשורת ממאי 2015, כמה ימים לפני שפוטר ברגר מתפקידו, ואשר סיכם ישיבה בהשתתפות נציגי המשרד, נציגי חברת בזק ונציגי חברות תקשורת אחרות. ברגר הסביר בעדותו כי מתחילת אותה שנה החל לכנס במשרדו שולחנות עגולים כדי להביא את כל הצדדים לדיון ולאלץ אותם לקדם את הרפורמה. במסמך מה-13.5.15, שמסכם דיון שהתקיים יום קודם לכן, נכתב בין היתר כך: "המשרד מברך על כך שבזק מוכנה סוף סוף להיפגש עם הספקיות בנושא זה על מנת לקדם את האפיון ברמת הפירוט הנדרשת. חבל שבזק סירבה לקיים פגישות אלו עד כה, ולא קיימה אותן כבר לפני שלושה חודשים".

"עד כמה בזק שיתפה פעולה עם תהליך היישום של הרפורמה?", שאלה עו"ד תירוש. "לא שיתפה פעולה", השיב ברגר. "היא פנתה לבתי משפט, גם בבקשות חופש מידע, גם בפניות אלינו, גם בבג"צ. אני לא יודע להגיד מה הטריד את בזק, אבל מר אלוביץ' דאג בפגישה אצלי להגיד כמה הוא מוטרד מהטלפוניה".

הפגישה, שהתקיימה בבית קפה ברמת השרון ליד הכיכר המרכזית בעיר, זומנה "כדי שאני אשמע את הדברים ואולי אני כן אהיה מקובל על לשכת ראש הממשלה"

הסיפור הלא נעים שסיפר לו אלוביץ' על גורלו של המנכ"ל לשעבר שלמה וקס, כך העיד ברגר, לא השפיע עליו. זמן קצר לאחר מכן הגיש משרד התקשורת את חוות הדעת שהוכנה לבג"צ ותמכה בעמדת המשרד לקדם את הרפורמה בשוק התקשורת. מנגד, הלחצים שהופנו כלפיו לשנות את דרכו רק גברו. לפי העדות של ברגר, החל בנובמבר 2014, אז עזב ארדן את תפקיד שר התקשורת והוחלף על ידי נתניהו, תחילה כממלא מקום ובהמשך כשר קבוע, הוא הרגיש בהתגברות הלחצים עליו לפעול לטובת בזק.

בדצמבר 2014 או ינואר 2015, כך לפי עדותו, פנה אליו עדן בר-טל, קודמו בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, ואמר לו כי שמע ש"מחפשים לי מחליף בשוק". בר-טל גם יזם פגישה משולשת עם ברגר וניר חפץ, אז יועץ התקשורת של משפחת נתניהו וכיום עד מדינה נגד ראש הממשלה לשעבר.

לדברי ברגר, הפגישה, שהתקיימה בבית קפה ברמת השרון ליד הכיכר המרכזית בעיר, זומנה "כדי שאני אשמע את הדברים ואולי אני כן אהיה מקובל על לשכת ראש הממשלה". לפי ברגר, בר-טל אמר לו לאחר הפגישה כי הוא "חותם עלי בלשכת ראש הממשלה שאני בסדר". אולם בלשכת ראש הממשלה ככל הנראה לא השתכנעו מתמיכתו של המנכ"ל לשעבר בר-טל.

איתן צפריר (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

באותה תקופה פחות או יותר, כך לפי עדות ברגר, התקיימה פגישה שלו גם עם עו"ד איתן צפריר, ראש המטה של שר התקשורת החדש בנימין נתניהו. בפגישה, שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה, אמר נתניהו לברגר כי "איתן צפריר הוא הגורם שמקשר מראש הממשלה אלי ושכל ההנחיות של צפריר זה כאילו הנחיות של ראש הממשלה". צפריר מכחיש זאת, העירה עו"ד תירוש, אך ברגר עמד על גרסתו.

לפי גרסת ברגר, צפריר אכן נתן לו הנחיות במספר נושאים: הוא דרש ממנכ"ל משרד התקשורת לחתום על חוות דעת שקשורה לערוץ 10 "בלוח זמנים של 24 שעות"; הוא דרש לזרז את אישור עסקת בזק-yes; והוא דרש "להיות נחמד לבזק ולהיות חיובי לבזק". ברגר הסביר בעדותו כי "להיות נחמד וחיובי לבזק" פירושו לקבל את עמדות בזק בהחלטות שנגעו לרפורמה.

מעבר לכך ביקש צפריר מברגר שייפגש עם דוד בן-בסט, בעלים של תחנות רדיו מקומיות, וכן עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ועם מנכ"ל yes רון אילון. לפי עדות ברגר, על הפגישה עם הנדלר הודיע צפריר לברגר "מהיום למחר". "שאלתי 'למה צריך?'", העיד ברגר, "אמר לי 'להיכרות'. אמרתי לו שאני מכיר את גברת הנדלר שנים רבות, ושהפגישה מבחינתי מיותרת. הוא אמר לי 'לא, אני רוצה שתבוא'. בסוף הוא קיים את הפגישה אבל אני לא הגעתי".

"מה אמר לך עו"ד צפריר לגבי מקור ההנחיות הללו?", שאלה עו"ד תירוש את העד ברגר.

"בגדול הוא אמר שההנחיות מגיעות מראש הממשלה ומלשכתו. הוא לא תמיד הבהיר לי מה הגיע מאיפה, ואני תמיד הטלתי ספק, כי לא ידעתי אם זה באמת נכון . קשה לשפוט ברמה של 'ראש הממשלה אמר לי ש...' אם זה נכון או לא".

ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו, משוחח בטלפון בלשכתו, 2015 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

"באיזה מתכונת העביר לך עו"ד צפריר את הבקשות האלה?", שאלה עו"ד תירוש.

"באופן כללי בשיחות טלפון או בפגישות במשרד, בדרך כלל בנושאים שהיו יותר רגישים בעיניו כנראה. טלפון בערב, בוא ניפגש מחר על הבוקר במשרד. ואז שיחה שהרבה פעמים היתה בעמידה במשרד. 'תעשה ככה', 'תעשה ככה'".

"עד כמה זה היה מתועד?", שאלה עו"ד תירוש.

"זה לא תמיד היה מתועד, כי לא תמיד היה מה לעשות עם ההנחיות האלה" , השיב ברגר. "במקרים אחרים זה היה מתועד כי לא היתה ברירה. כשביקשו ממני לחתום על חוות דעת של ערוץ 10 ב-24 שעות ביקשתי שישלח לי את חוות הדעת במייל כי לא ידעתי על מה מדובר. במקרים אחרים ביקשתי שישלח לי הנחיות במיילים כדי שיהיה תיעוד, ובדרך כלל לא נשלח שום דבר".

"ההנחיות האלה, עד כמה הן נעשו בנוכחות גורמים אחרים?", שאלה עו"ד תירוש וברגר השיב: "כמעט תמיד היו בארבע עיניים".

צפריר, המשיך והעיד ברגר, אמר לו במהלך החודשים שפעל מולו מטעם ראש הממשלה כי "רוצים" שהוא יתפטר מתפקיד מנכ"ל המשרד. "אמירה שנייה שהיה משתמש בה הרבה זה שאני לא עושה מה שאומרים לי", ציין ברגר והוסיף כי "באיזשהו שלב, הוא ישב בלשכת שר התקשורת בירושלים, הלשכה הגדולה, והוא אמר לי שהוא דה-פקטו שר התקשורת". צפריר, ציינה עו"ד תירוש, טען כי ברגר הוא שהציג את עצמו כשר התקשורת בפועל. "אני מעולם לא אמרתי שאני שר התקשורת", הגיב ברגר. "אני תמיד הצגתי את עצמי כמנכ"ל משרד התקשורת. זה מספיק מכובד בעיני".

אבי ברגר לפני עדותו במשפט המו"לים, 26.10.21 (צילום: יונתן זינדל)

מלבד עו"ד צפריר, ברגר העיד כי ספג לחץ מכיוון ראש הממשלה דאז נתניהו גם באמצעות מנכ"ל משרדו באותה תקופה הראל לוקר. בחודש אפריל או מאי 2015, כך לפי ברגר, פנה אליו לוקר ויזם פגישה. ברגר קיים שיחת ועידה עם לוקר, ראש מטה מנכ"ל משרד ראש הממשלה גילי מאי, סמנכ"ל הכלכלה במשרד ראש הממשלה אמיר ברקן ונציגי משרד התקשורת עו"ד נויפלד וסמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות. נושא השיחה היה עסקת בזק-yes.

"בשיחה הזו לחצו עלינו מכיוון משרד ראש הממשלה לאשר את העסקה ומהר", העיד ברגר. "כמובן שהדרג המקצועי, הרן ודנה, התנגדו מאוד, הם עלו אפילו לטונים די גבוהים שניהם. אני כמובן נתתי להם את כל הגיבוי. באיזשהו שלב סמנכ"ל הכלכלה אמר שאם הרן לא יכתוב חוות דעת כלכלית הוא יכתוב חוות דעת כלכלית למה זה נכון לעשות את זה. אחרי השיחה אמרתי ללוקר שזה משהו שהוא בטיפול שלנו ולא בטיפול של לשכת ראש הממשלה ולוקר סיכם שאנחנו נטפל בזה ובזה הסתיימה השיחה. לא נתתי למשרד להיכנע ללחצים".

ביום חמישי, ה-14.5.2015, הושבעה הממשלה החדשה. נתניהו שהיה ממלא-מקום שר התקשורת מאז עזיבת ארדן הפך לשר התקשורת הרשמי. יומיים לאחר מכן, במוצאי שבת, קיבל ברגר טלפון מלשכת ראש הממשלה.

שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל)

"אמרו לי שהוא רוצה לדבר איתי", העיד בבית המשפט. "חיכיתי עד שתים-עשרה או אחת בלילה ולא היתה שיחה. למחרת כשהייתי בכניסה לפגישה עם השר אקוניס שהיה אמור להיות שר במשרד התקשורת, באתי עם קלסר החפיפה, בחמישה לארבע קיבלתי טלפון: 'ראש הממשלה רוצה לדבר איתך'. בשיחה של עשרות שניות הוא הודיע לי שלא אמשיך להיות מנכ"ל המשרד. נכנסתי לפגישה ועדכנתי את השר אקוניס שלא אהיה המנכ"ל. נתתי לו את הקלסר ויצאתי".

ברגר העיד כי אמר לנתניהו בשיחה הקצרה שהיתה ביניהם כי הוא מודה על ההזדמנות לתת שירות לציבור ושיעביר את התפקיד באופן מסודר למחליפו. בפועל, זה לא בדיוק מה שקרה. במקום לאפשר לברגר שהות עד לכניסת מחליפו הוא הוחלף באופן מיידי על ידי מימון שמילה, סמנכ"ל הפיתוח במשרד שהפך לממלא מקום מנכ"ל. רק כמה שבועות לאחר מכן מונה שלמה פילבר, כיום עד מדינה נגד נתניהו, לתפקיד מנכ"ל המשרד.

"איזו אינטראקציה היתה בינך לבין מר פילבר?", שאלה עו"ד תירוש את ברגר. "היתה לי פגישה אחת בבית קפה בהוד השרון בערך של שעה. שאל אותי קצת על נושא הטלפוניה", השיב העד. "לאחר מכן היתה לי לדעתי עוד שיחת טלפון אחת או שתיים על נושא איזוטרי וזהו".

המאכערים של אלוביץ'

עדותו של ברגר התמקדה בניסיונותיו לבצע את מדיניות השר ארדן ובהתנגדויות שנתקל בהן, אולם בשוליה נחשפה מעורבותם של המאכערים שפעלו למענו, ולמען אחרים שהיו זקוקים לו, בשוק התקשורת.

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

ברגר העיד כי תהליך המינוי שלו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ארך חודשים רבים. כיוון שלא היתה לו היכרות מוקדמת עם ארדן, החל בשליחת קורות חיים ללשכה. אחרי שלא שמע כל תשובה החליט "לפנות דרך מישהו שאני מכיר שמכיר את השר ארדן כדי לארגן לי פגישה אצלו". אותו גורם, עו"ד שברגר הכיר מתקופתו בחברת פרטנר, כנראה לא סייע ועל כן פנה העד לאלי קמיר.

ברגר לא הכיר גם את קמיר באותה תקופה, אבל אלוף משנה עמי שפרן, שהכיר את ברגר משירותו ארוך השנים באגף התקשור, יצר ביניהם קשר. "שפרן אמר לי שכדאי לי להכיר את קמיר ושהוא מכיר את ארדן. ערכנו פגישה או שתיים והוא זה שארגן לי את הפגישה עם ארדן", העיד ברגר. בתשובה לשאלת עו"ד תירוש במה עוסק מר קמיר השיב ברגר: "בתחום הייעוץ האסטרטגי, לא נכנסתי לכל עיסוקיו".

אודי שני (צילום: אורי לנץ)

בהמשך הבהיר ברגר כי לא שילם לקמיר על הסיוע שקיבל ממנו, ובתשובה לשאלה על הקשר שלהם לאחר שסייע לו להפוך למנכ"ל משרד התקשורת השיב העד: "היו לי מדי פעם שיחות טלפון איתו, פגישות איתו בתדירות נמוכה. שיחות בעיקר על הא ועל דא, שום דבר משמעותי בשלבים הראשונים. לקראת העזיבה של ארדן, קמיר פנה אלי ואמר לי שהוא רוצה להתייעץ איתי כי הציעו לו תפקיד להיות יועץ בבזק של מר אלוביץ'. נפגשתי איתו באחד מבתי הקפה, שמעתי, אמרתי לו 'זה החלטה שלך, אני לא אתן לך שום דבר בחריגה כמובן'. אחרי זה קראתי בעיתונים שלקח את התפקיד".

אחרי שקמיר הפך ליועץ של אלוביץ' הוא ארגן לטייקון המדיה שתי פגישות עם מנכ"ל משרד התקשורת, האחת יחד עם בנו אור אלוביץ' והשנייה שבה סיפר בעל השליטה בבזק על גורלו המר של המנכ"ל הקודם שסירב להקשיב לעצותיו.

לפי עדותו של ברגר, קמיר לא היה איש הקשר היחיד שקידם פגישות בינו לבין אלוביץ'. קדם לו אודי שני, מפקדו לשעבר באגף התקשוב של צה"ל. שני, כך העיד ברגר, ביקש "לארגן ארוחת צהריים" עם אלוביץ' אך מנכ"ל משרד התקשורת סירב.

רשלנות הפרקליטות מנעה המשך עדות ברגר

בתום חקירתו של ברגר על ידי עו"ד תירוש על פרשת "תיק 4000" ביקשה הפרקליטות לחקור אותו באמצעות עו"ד קרן צבירן חקירה נוספת, קצרה, על הפרשה המכונה "תיק 1000", פרשת המתנות, שבמרכזה היחסים הפליליים לכאורה בין נתניהו לבין אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

באופן ספציפי ביקשה הפרקליטות לחקור את ברגר על הבקשה שקיבל מעו"ד צפריר כי יחתום בדחיפות על חוות הדעת הנוגעת לערוץ 10, ולפיה יש להעלות את דמי הזיכיון של הערוץ.

אולם רשלנותה של הפרקליטות בניסוח כתב האישום, אחרי שכבר נאלצה לתקן אותו לפי הוראת השופטים, הובילה להחלטת השופטים לקבל את התנגדות הסניגורים ולמנוע את החקירה של ברגר בנושא זה. עוד בטרם החלה החקירה טען עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של בנימין נתניהו ל"תיק 1000", כי אין לה מקום שכן אין למקרה עליו ביקשו לחקור את ברגר כל זכר בכתב האישום.

"העניין שהולכים להעיד בו את העד הזה לא בכתב האישום", אמר עו"ד חדד, "ולכן בהגדרה אנחנו הולכים לבזבז פה זמן שיפוטי יקר וחמור מהכל לצבוע בשחור את הפרשה. למה להיכנס לאירוע לא רלוונטי? זה לא בכתב האישום. יש פה הרחבת חזית אסורה. אין מנוס מלקבוע שאין מקום לשמוע את העדות".

עו"ד צבירן הודתה כי "הפעולה הזו", כלומר הדרישה מברגר לחתום על חוות הדעת, "לא נזכרת מפורשות בכתב האישום" אולם לפני שהספיקה להשלים את המשפט קטע אותה השופט עודד שחם, שממעט להתערב בדיונים, והעיר: "לא מפורשות ולא לא מפורשות, פשוט לא נזכרת. אגב, איך אפשר להזכיר פעולה במשתמע? פעולה צריכה להיטען. זו המסגרת של הדברים שעל בסיסה אתם מייחסים הפרת אמונים. אם זה נזכר מצוין, ואם לא נזכר גם בסדר. זה לא נזכר".

עו"ד צבירן טענה כי כתב האישום לא מתייחס לפעולה הספציפית הזו אולם כן מזכיר באופן כללי את היחסים והזיקות בין נתניהו לאנשי העסקים כרקע לפעולות הפליליות. "אם אתם טוענים שאפיזודה מסוימת משקפת את אותה מערכת יחסים זה צריך להיות בכתב האישום", הבהיר השופט שחם. "זו התכלית המרכזית, אפשר היה לסבור, של כתב אישום".

השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ושחם יצאו להפסקה ארוכה של כחצי שעה לצורך התייעצות, לפני שהחליטו לקבל את עמדת ההגנה ולאסור על הפרקליטות לחקור את העד ברגר על הבקשה שקיבל בנוגע לערוץ 10.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.13MB)