בית המשפט המחוזי קבע כי אזרח הטריד את עד המדינה ניר חפץ אך החליט שלא להרשיעו, זאת במסגרת דיון שנערך בערעורים הדדיים.
בכך לא באו לידי בירור סוגיות עקרוניות בכל הנוגע לעבירת הטרדת עד בכלל, ובנוגע לקמפיין הטרדת העדים המסיבי נגד העדים במשפטו הפלילי של רה"מ בנימין נתניהו: האם הטרדת עד מחייבת שהעד נחשף לפרסומים באופן אישי, והאם מטריד עד יכול לחמוק מכתב אישום אם מטרידים אחרים לא הואשמו.
ראשית המקרה בשלהי שנת 2021, בעוד חפץ החל להעיד במשפט המו"לים נגד ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, פרסם הרצל גולן, יליד 1953, כמה פרסומים בחשבון הטוויטר שלו.
"איש חלאה בוגד טינופת שקרן עלוב נפש", כתב גולן, "לסמוך עליו כמו לסמוך על הנאצים שהשמידו מיליוני יהודים ויצאו לשתות אלכוהול. ביום מותך נחגוג".
למחרת פרסם גולן צילום מסך של הציוץ הראשון בליווי המילה: "שתמות". ועוד הוסיף בין היתר "ניר חפץ שהשטן לקח אותו", "הסרטן שבגד", "הזונה שבגד" וכן האלה.
כשנה מאוחר יותר הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד גולן, באמצעות עו"ד אלכסנדה קרא ממחלקת הסייבר, וזאת באשמת הטרדת עד. כתב האישום היה חלק ממהלך כולל של הפרקליטות להגן על עד המדינה חפץ ועדים נוספים, בעיקר עדת התביעה הדס קליין, מפני מסע השמצות, הסתה ואיומים שיצא לפועל על-ידי תומכי הנאשם נתניהו.
קמפיין ההכפשות וההסתה היה כה רחב, שגם בפרקליטות הודו כי
רה"מ לשעבר והנאשם בשוחד בנימין נתניהו מגיע לביהמ"ש המחוזי בירושלים, מלווה בעורכי דינו עמית חדד (משמאל), בועז בן-צור (מימין) ויועץ התקשורת עופר גולן, ביום הראשון לעדותו של עד המדינה ניר חפץ במשפט המו"לים, 22.11.21 (צילום: אורן בן-חקון)
גולן טען לאכיפה בררנית וביקש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו. לפי גולן, שיוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית, דבר הפרסומים שלו הגיע לידיעת חפץ בידי השוטרים, בשונה מכל יתר המקרים שבהם הוגש כתב אישום בגין הטרדת עד ברשתות החברתיות, שם מושא ההטרדה יזם הגשת תלונה למשטרה. בנוסף טען גולן, כי כמוהו היו עוד אזרחים רבים שפרסמו דברים דומים בגנות חפץ ולא הועמדו לדין.
המדינה הודתה כי כל יתר כתבי האישום הוגשו בעקבות תלונה של מושא הפרסום, אך טענה כי אין בכך כדי להצדיק את ביטול כתב האישום. עוד טענה המדינה כי אמנם ברשתות אפשר למצוא "אלפי פרסומים" נגד חפץ, אך אלה של גולן חריגים בשל "איחולי המוות" הרבים ששילב.
במהלך המשפט, ובמענה לבקשות הסנגוריה, התברר כי בנובמבר 2021 כתב איש מודיעין במשטרת ישראל כי המשטרה "איתרה במידע גלוי איומים כלפי ניר חפץ" בחשבון של גולן. עוד התברר כי אנשי המודיעין במשטרה איתרו את הפרסומים הללו כשחיפשו בטוויטר את הביטוי "ניר חפץ" וכי רק הפרטים של גולן עלו כרלוונטיים ונמסרו ליחידה החוקרת.
עו"ד עמית חדד (מימין), פרקליטו של רה"מ הנאשם נתניהו, משוחח עם רס"ב רון סולומון, 21.12.2025 (צילום: אורן פרסיקו)
איש המודיעין שאיתר את הציוצים של חפץ, רס"מ רון סולומון (שגם העיד במשפט המו"לים), העיד בהליך נגד גולן וסיפר כי איתר בחיפושיו "המון המון המון המון" קללות ונאצות נגד חפץ, אולם ציוציו של גולן בלטו בשל איומי המוות שלו. סולומון, כך עלה מעדותו, כלל לא חיפש ראיות לחשד בעבירת הטרדת עד, אלא היה חלק ממערך הבטחת שלומו של חפץ ותיעד את הציוצים של גולן בחשד לעבירת איומים.
החשד הראשוני כלפי גולן אכן היה כי עבר עבירת איומים, ורק בהמשך השתנה להטרדת עד. עוד התברר כי כארבעה חודשים לאחר הפרסום פנה קצין משטרה לחפץ, הציג בפניו את הציוצים של גולן ורק בעקבות זאת נודע לחפץ עליהם והוא החליט להגיש תלונה על הטרדת עד.
בחודש ינואר האחרון החליט השופט איתי הרמלין לבטל את כתב האישום נגד גולן.
השופט הרמלין קבע כי הגשת כתב האישום לא התבססה על "החלטה מודעת של הרשות לשנות את מדיניותה, ולהתחיל לאכוף את החוק באופן יזום במקרים של הטרדות של עדים בפרסומים ברשתות החברתיות", אלא היתה תוצאה של התנהלות אקראית.
לפי השופט הרמלין, אחרי שהמשטרה חשדה בגולן כי ביצע עבירת איומים, ולאחר שהסתבר כי אין בחשד זה ממש, היה עליה לסגור את התיק ולא להעמידו לדין בגין הטרדת עד, שכן המדינה אינה נוהגת להגיש כתבי אישום במקרים של הטרדת עד אלא אם נפתח תיק בעקבות תלונה.
השופט הגדיר זאת "ציור מטרה סביב מקום פגיעתו של חץ שכבר נורה וננעץ" והדגיש כי המקרה של גולן חריג בין היתר משום שהפרסומים שלו הגיעו לידיעת חפץ רק בתיווך המשטרה ומכאן ש"יש לדון בהם ככאלו שלא הושלמה באמצעותם העבירה של הטרדת עד".
ניר חפץ באולם משפט המו"לים, דצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל)
פרקליטות המדינה החליטה לערער על ההחלטה לבטל את כתב האישום, וטענה באמצעות עו"ד אורי גולדשטיין כי "המשטרה פעלה כפי שמצופה ממנה לפעול ולא נפלה כל תקלה בפעולותיה". עוד טענה הפרקליטות כי גם בשיקוליה להעמיד את גולן לדין "לא נפל שמץ פגם, ולא הוצגה ראשית ראיה לאכיפה מפלה".
מנגד הגיש גם גולן ערעור וטען, באמצעות עו"ד סנדי ליפשיץ וסנגור מחוז ת"א ד"ר אלקנה לייסט, כי על השופט הרמלין היה לזכות את גולן ולא להסתפק בביטול האישום, "זאת לאחר שנקבע בצדק, לאחר שמיעת ראיות וסיכומים, כי רכיבי עבירת הטרדת עד לא בוצעו על ידי המערער".
אתמול (8.7) נפגשו הצדדים באולמם של השופטים שי ניב, טלי חיימוביץ ודנה אמיר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
עו"ד אורי גולדשטיין טען כי גורמי האכיפה פעלו כדין.
"אותו סולומון, איש מודיעין, לא מחפש עבירה", טען בא כוח המדינה, "הוא מחפש
דברים אחרים. הוא יצא לחפש מודיעין ומצא עבירה. משנמצא שהוא מצא את אותה עבירה, מה מצפים מאיש מודיעין סביר שיעשה? שיעצום את עיניו? מצפים מאיש מודיעין שיפעיל שיקול דעת. מדובר בחובת זהירות כלפי העד, חובת נאמנות כלפי הציבור והוא העביר את הדברים האלה אל זרוע החקירות".
בזרוע החקירות, הוסיף עו"ד גולדשטיין, "לא יכולים להשליך את הנתון", כלומר להתעלם מהמידע שהועבר אליה. "רשות מנהלית לא יכולה לעשות כן, היא חייבת להפעיל שיקול דעת", הוסיף, ולדבריה היא הפעילה את שיקול הדעת שלה ופעלה מכוח חובתה לפתוח בחקירה.
עו"ד לייסט טען מנגד כי "לשם השתכללות היסוד העובדתי של עבירת הטרדת עד, המסר שנטען שהוא מטריד צריך להגיע לעד". כיוון התוכן המסרים הגיע לחפץ על ידי המשטרה, הרי ש"לא היתה עבירה" ויש לזכות את גולן.
"אין לי טענה עם רון סולומון", הוסיף בהמשך הסנגור, "אבל ברגע שמעבירים את זה לחקירה של הטרדת עד, ירדו מהאיומים. היתה עדשה של איומים והסתבר שזה לא עובד. עכשיו עוברים לעדשה של גידופים".
בעקבות המלצת השופטים הציגו הצדדים עמדה מוסכמת, ובית המשפט נתן פסק דין: "אנו קובעים כי המשיב ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום; עם זאת, בנסיבות הייחודיות, נמנעים אנו מהרשעת המשיב, שצבר זכויות רב עומד לו גם ביום זה", כתבו בפסק הדין.
על גולן הוטלה התחייבות כספית בסך 2,000 שקלים שלא לעבור עבירה של הטרדת עד למשך שנה.
82057-02-26
42104-03-26
61452-11-22