העיתונאי דב גיל-הר תיאר היום (17.7) לפרטי פרטים כיצד הפכה המשימה המקצועית הראשונה שקיבל במסגרת עבודתו באתר "וואלה" לביזיון עיתונאי שכמותו לא חווה בעשרות שנותיו בתקשורת.

גיל-הר הוא עד תביעה בפרשה המכונה "תיק 4000", שבמרכזה עסקת שוחד אשר לפי כתב האישום נרקמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', אז בעלי השליטה באתר "וואלה". לפי כתב האישום, בני הזוג אלוביץ' העניקו לנתניהו וסביבתו מידה חריגה של השפעה על התכנים באתר "וואלה", וזאת בתמורה לכך שנתניהו קידם הקלות רגולטוריות עבור תאגיד האם של "וואלה", בזק – הקלות שהניבו לבני הזוג אלוביץ' הכנסות בשווי מאות רבות של מיליוני שקלים.

בסוף שנת 2014, סיפר גיל-הר במענה לשאלות עו"ד יעל שחף מהפרקליטות, קיבל טלפון ממנכ"ל "וואלה" אילן ישועה, שהזמין אותו להצטרף לאתר כמגיש מרכזי בחטיבת הווידיאו החדשה של האתר.

גיל-הר סיפר, בדומה לטלי בן-עובדיה שהעידה על כך רק לפני כמה ימים, כי התלבט לפני שנענה להצעתו של ישועה. "התנאים הכספיים היו יותר טובים כמובן, זה היה הפיתוי", אמר גיל-הר, אך מנגד עמדה השאלה האם כדאי להצטרף לאתר "שאיזשהו סימן שאלה מרחף מעל העבודה העיתונאית שלו".

כבר אז, סיפר גיל-הר, "ב'עין השביעית' היו כתבות תחקיר שהטילו איזה סימן שאלה מעל הערך העיתונאי שב'וואלה'", אולם הוא שקל בכל זאת להצטרף כיוון שבמקביל לפנייה אליו ישועה גייס ישועה עיתונאים שגיל-הר העריך כמו אבי אלקלעי, שנשכר להיות העורך הראשי, וברוך שי, שגויס לעמוד בראש מערכת החדשות.

"בשיחות ההן עם אילן ישועה", העיד גיל-הר, "כשעלתה השאלה לגבי העיתונאות ב'וואלה', התשובות היו שמנסים לשנות כיוון, וחלק מהעניין זה הצטיידות באנשים טובים. השקיעו הרבה באולפן טלוויזיה שאז הוקם בקומת הקרקע של הבניין, ואחרי דין ודברים ושיח השתכנעתי שהמקום רוצה להצעיד את עצמו, גם בעזרתי, לכיוון איכותי יותר מבחינה עיתונאית".

לפי גיל-הר, בשיחות שקיים עם אנשים שעבדו ב"וואלה" נאמר לו ש"מרגישים איזשהו ניסיון לשנות", אולם אחת העיתונאיות שהתייעץ איתה הוסיפה: "אם אתה רוצה לעשות תחקירים על שרה נתניהו, אז זה לא יקרה". לדבריו, הוא העלה את הטענה הזו בשיחות שקיים עם ישועה טרם הצטרפותו וישועה "פטר את זה ב'אין דברים כאלה'". האמירה של המנכ"ל לא הרגיעה את גיל-הר, ולכן הוא התעקש על כך שבחוזה ההעסקה שלו, בשונה מכל חוזה אחר שעליו חתם מאז החל להיות עיתונאי, יהיה סעיף שלפיו "ההחלטות שיתקבלו יהיו על-פי ערכי העיתונות".

רגע לא נוח עם נתניהו

ב-11.3.2015, כמה ימים לפני שאמור היה להתחיל באופן רשמי את עבודתו באתר, קיבל גיל-הר טלפון מאלקלעי, שאמר לו: "קיבלנו ראיון עם ראש הממשלה שאותו נבצע היום בצהריים המאוחרים". היה זה כשבוע לפני הבחירות לכנסת, הדגיש גיל-הר בעדותו, ובאותם הימים נתניהו העניק ראיונות רק למראיינים התומכים בו פוליטית: הזמר יהורם גאון, מנחה הטלוויזיה עודד מנשה וחבר הליכוד ובעל תחנות הרדיו המקומיות דוד בן-בסט.

"עם כל הכבוד לאנשים האלה, שכל אחד יש לו חוזקה בתחומו, לא יהורם גאון, לא עודד מנשה ולא דוד בן-בסט הם לא בדיוק עיתונאים", אמר גיל-הר. מכאן שבפניו הונחה הזדמנות לערוך את הראיון העיתונאי הראשון עם נתניהו לקראת בחירות 2015.

"מיד היתה לי תהייה", העיד גיל-הר. "התהייה היתה: איך יכול להיות שראש הממשלה, את הראיון העיתונאי הראשון שלו ערב בחירות, נותן לאתר 'וואלה'? יש אתרים גדולים ממנו, יש כלי תקשורת משפיעים ממנו. מה קרה שדווקא 'וואלה'? מיד שאלתי את אבי אלקלעי, 'תגיד, יש איזו התחייבות שלנו אליו? יש איזה סיכומים שלנו אליו?'. התשובה היתה 'לא, אין שום סיכומים, ראיון עיתונאי לחלוטין'".

אלקלעי אסף את גיל-הר בדרך למעון ראש הממשלה בירושלים, ובמהלך הנסיעה שוחחו על הראיון. לדבריו, העורך שאל אותו מה הוא מתכוון לשאול, והוא השיב כי בין היתר ישאל על "פרשת הבקבוקים", החשיפה שלפיה שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה, נאלצה להחזיר אלפי שקלים שלקחה שלא כדין, דמי פיקדון שהתקבלו כתוצאה ממיחזור בקבוקים ממעון ראש הממשלה.

"אני זוכר שהעמדה של אבי היתה 'שמע, זה קצת קטנוני להיטפל לעניין של הבקבוקים'", העיד גיל-הר, והוסיף כי סיכם עם אלקלעי לראות איך מתקדם הראיון ולהחליט תוך כדי תנועה.

"זכרתי שראיתי עיתונאי מוסר לראש ממשלה את רשימת השאלות שהוא מתכוון לשאול אותו, והוא אמר לו: 'את זה אל תשאל'. לא רציתי להכניס את עצמי לסיטואציה כזו"

כשהגיעו לבלפור הכניס אותם נתניהו לחדר קטן שבירכתי האולם המרכזי. "הוא שאל אותי 'מה אתה מתכוון לשאול אותי'", העיד גיל-הר. "עכשיו, צריך להגיד, רגע שבו מרואיין שואל את המראיין 'מה בכוונתך לשאול אותי?' הוא רגע לא נוח. עד כמה שאני מבין מהו ראיון – ראיון, במיוחד עם אישיות פוליטית, הוא פורמט של עיתונות שבו השאלות אינן נמסרות מראש, ואתה מאתגר את המרואיין בשאלות משאלות שונות והוא משיב לך. מר נתניהו לא ביקש את רשימת השאלות, אבל ביקש לדעת במה אעסוק. אמרתי לו משהו כמו 'ביטחון, חוץ ,כלכלה', מושגים קצת אמורפיים. זכרתי שראיתי עיתונאי מוסר לראש ממשלה את רשימת השאלות שהוא מתכוון לשאול אותו, והוא אמר לו: 'את זה אל תשאל'. לא רציתי להכניס את עצמי לסיטואציה כזו".

בחקירה הנגדית שאל את גיל-הר עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של ראש הממשלה נתניהו, מיהו אותו עיתונאי שאותו ראה מוסר שאלות לראש ממשלה. גיל-הר הסכים להגיד כי ראש הממשלה היה יצחק שמיר, אבל ביקש לא לנקוב בשמו של העיתונאי. "אני מעדיף לא להביך אותו כאן", אמר.

בעבר פִרסם יוסי ורטר כי גיל-הר ראה את יעקב אחימאיר מוסר שאלות לשמיר. אחימאיר הכחיש.

קחו את הכרטיסים ותברחו

ככל שהראיון עם ראש הממשלה התקדם, העיד גיל-הר, הוא שם לב שנתניהו נראה "כעוס" לשמע השאלות ואופן ניהול הראיון. הוא ישב על קצה הכיסא והחליף מבטים עם יועציו, שעמדו מאחורי גיל-הר. "אני זוכר שדימיתי לנפשי חד-משמעית שאני רואה זעם ככה יוצא מראש הממשלה אולי בצורת אדים לא קיימים, אבל הוא שידר בשפת הגוף שלו שמשהו מאוד-מאוד לא לגיטימי קורה כאן", העיד.

"בסוף הראיון אני אומר לו 'תודה אדוני', ואז הוא עשה משהו שכמותו לא ראיתי באופן אישי אף פעם. הוא לקח את הנק-מייק, תלש אותו מדש הבגד והטיח אותו בשטיח. בדרך כלל יש בסוף ראיון סמול טוק, 'היית בסדר, לא היית בסדר, הגזמת, לא הגזמת'. כאן לא היה שום סמול טוק. נתניהו קם, חצה את האולמון הזה בבלפור, נכנס לחדר שלו, ונשארה איזו דומייה באוויר. אני מסתכל על אבי אלקלעי. 'היה משהו לא בסדר?'. 'לא, הכל בסדר. הכל בסדר'.

"אני חשבתי שהדבר הבא שהולך לקרות, שהוא כמובן לא הגיוני במקום שבו אנחנו – עדיין – חיים, הוא שיוחרמו כרטיסי הזיכרון של הראיון על-ידי אנשי הביטחון"

"אבל התחושה שמשהו לא לגיטימי קרה שם היתה כזו שאני פניתי לצלמים, שאותם לא הכרתי, שני צלמים מ'וואלה', ואני הגעתי ממקום אחר, ואמרתי להם: 'קחו את הכרטיסים ותברחו מכאן'. היתה שם איזו תחושה מוזרה ביותר שכמותה לא חוויתי בשום סיטואציה, שאני חשבתי שהדבר הבא שהולך לקרות, שהוא כמובן לא הגיוני במקום שבו אנחנו – עדיין – חיים, הוא שיוחרמו כרטיסי הזיכרון של הראיון על-ידי אנשי הביטחון או לא יודע מי. בהכירי את איך שזה עובד, אני חשבתי שאת כרטיסי הזיכרון האלה, צריך לרוץ מהר ולשדר אותם. הצלמים אמרו לי שצריך להתארגן, אז אמרתי: 'צלם אחד יתארגן ואני אעזור לו, והשני ייקח את הכרטיסים'".

גיל-הר הדגיש לאורך עדותו כי המהלך הטבעי היה לשדר את הראיון כמה שיותר מהר, שכן היה זה הישג עיתונאי חריג. לדבריו, הוא ציפה שמיד יתחילו לערוך אותו ובמקביל יתחילו להוציא כותרות, קדימונים והודעות פוש. לכן, הוסיף, טרח לעודד את הצלמים להוציא מהמקום כמה שיותר מהר את כרטיסי הזיכרון עם חומרי הגלם.

"מה חשבת על ההתנהלות בראיון?", שאלה עו"ד שחף.

"הראיון היה ראיון עיתונאי לגיטימי, שכמותו מתנהלים ברחבי הארץ והעולם מאות אלפים אם לא מיליונים, ובנסיבות רגילות זה היה ראיון שהיה אמור לצלול לתהומות השיכחה רגע אחרי שידורו. ראש הממשלה לא הודיע על התפטרותו בזמן הראיון, לא נחשף שום דבר, היו שאלות ותשובות בענייני כלכלה, בענייני חוץ, בענייני סיכויים פוליטיים, בענייני הנאום שלו בפני הסנאט ובית הנבחרים על אפו וחמתו של הנשיא אובמה ומה זה יגרום ליחסים שלנו עם ארצות-הברית, אבל לא היה שם משהו שבזכותו הראיון הזה אמור היה להיזכר רגע אחרי שידורו. אני חושב שהראיון היה בסדר, ככל ראיון".

התחושה הזו עמדה בניגוד לתגובות של נתניהו לראיון. לימים אף שמע גיל-הר מצלם "וואלה" ראובן קסטרו כי כשהלך בעקבות נתניהו לאחר הראיון לחדר צדדי שמע שם מישהו צועק בטלפון "הראיון הזה לא יראה אור".

הפער הזה גרם לגיל-הר לתהות אם בראיון היה איזה סקופ שפִספס. בצאתם מהמעון הרשמי בבלפור, כך העיד, פנה לאלקלעי והציע לו ללכת להכין את הראיון לשידור. אלקלעי ביקש ממנו להישאר, וגיל-הר הבחין שהוא מקבל טלפונים, בין היתר מניר חפץ, אז דוברו של נתניהו וכיום עד מדינה במשפט המו"לים. כששוחח אלקלעי עם חפץ, העיד גיל-הר, העורך התרחק ממנו כדי שלא ישמע את השיחה.

בסיום השיחה ביקש אלקלעי מגיל-הר שיחזור למעון בבלפור, הסביר לו שנתניהו לא אהב את הראיון ואמר שב"וואלה" מבקשים שישאל כמה שאלות חוזרות, "והוא כבר יערוך את זה אחר-כך ביחד".

גיל-הר הדגיש בעדותו עד כמה חריגה היתה הבקשה. "היה ברור לי שבעצם מתכוונים לראיון חוזר", אמר. "אמרתי לו 'אבי, אמרת שהראיון היה בסדר, אני חושב שהראיון היה בסדר, לא נשאלו פה שום דברים לא לגיטימיים, בוא נלך, בוא נארוז ונלך'". אולם במקום ללכת, גיל-הר שמע את אלקלעי משוחח עם מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה.

"ישועה אמר לי: 'תשמע דובי, אני מבין שאתה עיתונאי אבל הדבר הזה הוא הרבה יותר גדול מ'וואלה''. וזה אצלי עורר פעמונים ונורות שמצלצלות בכל מיני כיוונים. אין דבר כזה 'יותר גדול' מהמטרה העיתונאית, לפחות בכלי התקשורת שאני עבדתי בהם"

אחרי שגיל-הר שוב סירב לחזור לבלפור כדי לצלם שאלות נוספות, התקשר אליו המנכ"ל ישועה ישירות. "זה הבן אדם שחתמתי איתו על חוזה העסקה רק לפני יומיים-שלושה", העיד גיל-הר, "ומה שאילן ישועה אומר אז הפיל אצלי אסימון מאוד גדול. הוא אמר כך: 'תשמע דובי, אני מבין שאתה עיתונאי אבל אני יושב במקום עם הרבה מאוד אנשים. הדבר הזה' – ציטוט – 'הוא הרבה יותר גדול מ'וואלה''.

"וזה אצלי עורר פעמונים ונורות שמצלצלות בכל מיני כיוונים. אין דבר כזה 'יותר גדול' מהמטרה העיתונאית, לפחות בכלי התקשורת שאני עבדתי בהם. אנחנו בכלי תקשורת שהמטרה שלו זה לעשות עיתונות, להביא סיפורים חשיפות, כותרות, חדשות, מעולם לא הייתי בכלי תקשורת שהוא אמצעי למשהו אחר, שהמטרה היא גבוהה יותר, וזה מה שאילן ישועה אמר. הבנתי שמשהו מאוד-מאוד לא בסדר קורה כאן".

"מה חשבת?", שאלה עו"ד שחף.

"לי זה נשמע כמו משהו מהתחום של משפחות הפשע. אני לא מבין מה זה 'העיתונות שלך היא לא חשובה, מה שחשוב זה מטרות יותר גדולות מהעיתונות שאנחנו עושים'. לא ידעתי לחבר נקודות בקווים, אבל היו נקודות מאוד מוזרות. ואז התשובה שלי היתה: 'תשמע אילן, אתה שכרת את שירותי כי אני עיתונאי, וכעיתונאי יש לי ארגז כלים, יש שם שאלות, ראיונות, כתבות, מגזין צבע, כותרות. אין בארגז הזה כלי שאומר שאם ריאיינת פוליטיקאי והוא לא שבע רצון אתה חוזר לעשות ראיון חוזר'.

"אמרתי לו: 'אני אצטרך להיות עיתונאי כנראה גם אחרי 'וואלה'. אני נורא מצטער, אתה יכול לפטר אותי, אולי שכרת את הבן אדם הלא נכון, לא קיים כלי שאומר פוליטיקאי לא שבע רצון אז חוזרים ועושים את הראיון אחרת'".

הייתי שולח איזה נחמדי במקומי

לפי גיל-הר, כשנדרש להחליט אם להיענות לדרישת ישועה, חשב לא רק על כך שהעסקתו ב"וואלה" עשויה להסתיים, אלא גם כי העסקת אשתו תיפגע. זאת, משום שבת זוגו עבדה באותם ימים בחברת הלוויין yes, שכמו "וואלה" היתה גם היא בשליטת אלוביץ'. "הייתי צריך לקבל אחת משתי החלטות, להיענות לבקשה או לא להיענות לבקשה", העיד גיל-הר, "ואני לא נענה לבקשה".

בשלב זה גיל-הר רצה לשוב לתל-אביב, אולם היה תלוי באלקלעי, שעמו הגיע, וזה התעקש להישאר בינתיים בירושלים וביקש ממנו להישאר איתו. אמו המנוחה של אלקלעי גרה בסמוך למעון הרשמי בבלפור, העיד גיל-הר, "ואז נכנסנו לדירה של אמו ונשארנו שם עוד כמה שעות, מוזרות, שבהן הוא מקבל טלפונים ואני מחכה עם עוד איש צוות". לדברי גיל-הר, אחרי כמה שעות נתניהו הלך לכנס בחירות, "וכנראה קיבלנו אור ירוק לצאת מדירת המחבוא".

אף שיצאו לחופשי, אלקלעי וגיל-הר לא מיהרו לערוך את הראיון לפרסום. "כשיש לך ראיון בלעדי, ראשון, עם ראש הממשלה שמתמודד בבחירות והסקרים מראים שהוא בפיגור, הדבר הזה, בכל מקום שפוי ומקצועי, היה רואה מיד אור. אבל הוא לא רואה אור באותו יום, לא בערב, לא בהמשך הערב ולא למחרת בבוקר, לא במהלך כל אותו יום. הוא רואה אור בסופו של דבר רק ביום חמישי בערב, בשמונה בערב, שזו השעה הכי מתה מבחינת אינטרנט. הוא רואה אור אחרי ששלושה עורכים ב'וואלה' מאיימים בהתפטרות, ואני מוסיף איום בהתפטרות משלי".

עו"ד שחף הציגה לעד ולבית-המשפט תכתובות שלו עם ישועה מיום ביצוע הראיון ומיום המחרת. בשעת לילה מאוחרת ביום הראיון כתב ישועה לגיל-הר: "תפסיק בבקשה לשלוח סמסים לניר חפץ, עוד לא הבנת שכל סמס כזה מחמיר את המצב".

"תחבר אותי למכונת אמת (על חשבוני), תראה שאף אחד לא אמר לי על סיכומים מוקדמים", כתב גיל-הר לניר חפץ. "להפך. שאלתי: 'יש סיכומים מוקדמים?'. אמרו לי 'אין'. הייתי יודע על התניות, הייתי שולח איזה נחמדי או נחמדת במקומי"

גיל-הר העיד כי פנה לחפץ אחרי שהלה שהתלונן שב"וואלה" הפרו סיכום מוקדם על תנאי קיום הראיון, שלפיהם גיל-הר מתחייב שלא להתפרץ לדברי ראש הממשלה. "תחבר אותי למכונת אמת (על חשבוני), תראה שאף אחד לא אמר לי על סיכומים מוקדמים", כתב גיל-הר לחפץ. "להפך. שאלתי: 'יש סיכומים מוקדמים?'. אמרו לי 'אין'. הייתי יודע על התניות, הייתי שולח איזה נחמדי או נחמדת במקומי...".

בעדותו טען כי לו היה מוצג לו סיכום מוקדם שלפיו "אין להתפרץ לדברי ראש הממשלה", היה רואה בכך "סיכום שאינו לגיטימי". לדבריו, "לפעמים בראיון פוליטי אתה צריך להיכנס לדברי המרואיין ולשאול אותו שאלה חוזרת, מדייקת, לאתגר אותו עם איזשהו מידע".

כל אותו הערב, לאחר הקלטת הראיון, ספג מנכ"ל האתר ישועה לחצים מכיוון חפץ, אלוביץ' וזאב רובינשטיין, מקורבה של שרה נתניהו. למחרת תיאם ישועה עם חפץ כיצד לערוך את הראיון. המנכ"ל העביר לדובר ראש הממשלה את חומרי הגלם של הראיון מאחורי גבה של המערכת העיתונאית, וחפץ הציג את החומרים לראש הממשלה והעביר בחזרה לישועה הוראות שקיבל מנתניהו לגבי קטעים שיש להשמיט מהראיון.

"אתה מכיר פרקטיקה של שליחת חומרי גלם?", שאלה עו"ד שחף.

"לא", השיב גיל-הר. "אני לא מכיר. אני לא מכיר שליחת חומרי גלם, אני לא מכיר פרקטיקה שבה מראיינים אדם פלוני אלמוני ואז שולחים לו את חומר הגלם. לא. לא. בשום מקום שאני עבדתי בו לא היה דבר כזה. כשיש ראיון מגיע מרואיין, הוא יושב על כיסא, שואלים שאלות, הוא עונה תשובות, אומרים 'תודה רבה', הוא הולך לדרכו ואז מתחיל הטיפול בראיון על-ידי הכתב, העורך, עורך הווידיאו. זה נגמר, וזה משודר. אני לא מכיר פרקטיקה של שיגור חומרי הגלם למרואיין תוך כדי, לשום מטרה".

תתקשר אלי בהול!!!!

גיל-הר עצמו לא היה מעורב כלל בעריכת הראיון, כך לפי עדותו. למחרת היום שבו ריאיין את נתניהו הגיע גיל-הר למערכת "וואלה" לראשונה מאז הצטרף לאתר וגילה כי הוא למעשה מנוטרל מהשפעה על הראיון שישודר.

"בדרך כלל כשכתב בכיר מראיין הוא עובר על הראיון, מוציא את הציטוטים המרכזיים, אם צריך לקצר אותו קצת הוא מקצר", העיד. "אני מורחק מזה. אף אחד לא הזמין אותי להתעסק עם זה. בדרך מצלצל אלי אבי אלקלעי ושואל אותי: 'תגיד, מבחינתך זה בסדר שנחתוך כאן, נחתוך שם ונחבר?'. אמרתי לו 'שמע, אבי, אני מספיק לי ההתעסקות עם הראיון. אם אתה רוצה לקצר, לחבר, תעשה מה שאתה מבין'. הדבר הזה נראה לי פתאום כל-כך אקספלוסיב, שלא רציתי לתת אישורים מרחוק למה שאני לא רואה".

לדברי גיל-הר, בהגיעו למערכת "וואלה" הוא לא שיתף איש במאורעות היום הקודם. "מציגים לי את האנשים והאולפן, ואף אחד לא מדבר על הראיון הזה, כאילו לא היה. ואני מבין שהוא עוד לא משודר ולא ברור מתי ישודר".

בתשובה לשאלת עו"ד שחף מדוע לא היה מעורב בהכנת הראיון השיב גיל-הר: "כי אני מניח שמשעה שאמרתי 'לא' למעסיק שלי, לאילן ישועה, ל'וואלה', 'לא' להצעה שאני קורא לה מגונה לחזור ולעשות ראיון חוזר, הורחקתי ממוקד קבלת העניינים. מי שלא משתף פעולה עם השיטה, עם הבוס, אז הוא לא פרטנר".

בשעה 18:22 ביום שלאחר קיום הראיון קיבל גיל-הר פנייה מנתי טוקר, כתב התקשורת של "דה-מרקר" באותה תקופה. "יש כל מיני שמועות על הראיון עם ביבי", כתב טוקר לגיל-הר. "למה לא עלה". "כל השאלות, לאבי אלקלעי", השיב גיל-הר לטוקר, ומיד העביר את התכתובת למנכ"ל ישועה.

"תתקשר אלי בהול!!!!", כתב ישועה לחפץ מיד לאחר שקיבל את התכתובת של גיל-הר עם טוקר. "הסיפור עומד לצאת, מבקש שתאשר להעלות לאחר העריכה שעשינו עם כל הכותרות החיוביות. היציאה של הסיפור תזיק לכם פי אלף. 'דה-מרקר' מתקשרים אלי, חדשות 10 כנ"ל, זה בחוץ, אתה עושה טעות, תן לי להעלות את זה".

"באותו ערב אני שומע", העיד גיל-הר, "נדמה לי מברוך שי, שנמסר איום בהתפטרות. אני זוכר שאודי הירש היה במאיימים. אני לא רוצה לעבוד בגוף שבו גונזים ראיונות עם ראש ממשלה". בעקבות זאת פנה גיל-הר לישועה וכתב לו: "אילן, אם תהיה התפטרות עורכים תהיה לי בעיה רצינית להישאר. אני אומר את זה עם כל החיבה וההערכה על שהבאת אותי ל'וואלה'".

"סמס מיותר", השיב המנכ"ל, אבל בשלב זה כבר נתן אישור לשדר את הראיון. "העיקר שהכל מאחורינו ואפשר להתחיל. יהיה פגז", כתב גיל-הר לישועה.

גם אלקלעי עודד את המנכ"ל: "שמח שהתעוררת והצלת את החברה". "אחלה", השיב ישועה, "לא מגיע לנו, לא לך, לא לי ולא לחברה וגם לא למדינה האומללה הזו". "צודק", כתב אלקלעי לישועה, "אבל ניצלנו כולנו מהגריל. גם משהו". "יהיה בסדר", החזיר ישועה לאלקלעי, "נקווה שהוא עף".

הראיון התפרסם בסופו של דבר באתר "וואלה" למחרת צילומו, בשעה שמונה בערב, במקביל לשני ראיונות שהעניק נתניהו ליונית לוי מערוץ 2 וליעקב אילון מערוץ 1 (בערוץ 10 סירבו לתכתיב של נתניהו כי רביב דרוקר לא יהיה המראיין שלו, ועל כן לא שודר שם ראיון עם ראש הממשלה). גיל-הר העיד כי כהסבר לעיכוב בשידור הראיון ב"וואלה" נמסר לתקשורת שנתניהו הטיל אמברגו על מועד פרסום הראיון עד לשידור הראיונות האחרים, והבהיר כי היה זה תירוץ שקרי.

כשצפה בראיון, כך העיד גיל-הר, זיהה שקוצץ מעט, ולדבריו כעבור זמן קצר הוא דורדר מהכותרת הראשית שבראש דף הבית. "אני לא יודע אם היה שעה או שעתיים בכותרת הראשית, אבל כבר בהמשך הערב הוא מדורדר למטה".

באותו יום העדפתי להיות חולה

כמה ימים אחר-כך, ביום הבחירות עצמו, קיים גיל-הר ראיון נוסף עם נתניהו. לפני הראיון, כך העיד, פנה אלקלעי אליו ואל עמיתתו להגשת משדר הבחירות, הילה קובו (כיום עובדת בדוברות פרקליטות מיסוי וכלכלה), וביקש מהם "שהשאלה הראשונה תהיה שאלה נחמדה ונינוחה".

גיל-הר התעלם מהנחייתו של העורך הראשי ופתח דווקא בשאלה "מאתגרת". כשהראיון שודר הוא נערך מחדש כך ש"שאלה נינוחה" שנשאלה בהמשך פתחה אותו במקום השאלה הביקורתית יותר.

מאז ועד לסיום עבודתו ב"וואלה", במרץ 2017, לא ריאיין שוב גיל-הר את נתניהו (בשנים האחרונות נתניהו מחרים את התקשורת הישראלית, ומתראיין רק בכלי תקשורת זרים או בערוץ 14). לדברי גיל-הר, הוא המשיך לפעול כפי שהיה פועל בכל כלי תקשורת אחר. "ב'נושאים הרגישים' שנוגעים לראש הממשלה", נזכר גיל-הר, "לפעמים אילן ישועה היה נכנס לאולפן ומסתכל עלי מעבר לזכוכית במבט כזה משונה", אולם לא מעבר לכך.

הוא עצמו, הדגיש, לא חש בכל ניסיון התערבות נוסף בעבודתו עד שפרש מהאתר, למעט פעם אחת שבה התבקש לראיין את עורך-הדין של שרה נתניהו לגבי מני נפתלי מבלי לראיין גם את עורכת-הדין של נפתלי, כפי שסוכם תחילה. "הודעתי שאני בחופשת מחלה כיוון שחשבתי שהנושא שבו עסקו הצריך שני צדדים ולא צד אחד", סיפר גיל-הר. "ההתעקשות היתה שרק עמדתה של שרה נתניהו תישמע בשידורי 'וואלה', ובאותו יום העדפתי להיות חולה".

אחרי שגידי וייץ פרסם ב"הארץ" בסוף 2015 את כתבת התחקיר ששִרטטה את העסקה המושחתת בין נתניהו לאלוביץ', גיל-הר פנה לישועה וביקש לשוחח איתו, לראשונה מאז הראיון עם נתניהו.

"אילן ישועה חזר אלי ביום שישי אחרי הצהריים, אני יכול לשחזר בדיוק איפה עמדתי. אני אומר לו: 'תשמע, אילן, אני מחבב אותך. למרות כל מה שעברנו אז במרץ. אני קורא כאן את גידי וייץ, אני קורא פה בין השורות, למרות שגידי וייץ לא הזכיר את המילה הזו, אני קורא כאן מסכת יחסים שהם לדעתי של שוחד לכאורה'.

"ואני אומר לאילן ישועה: 'עצתי לך, בסופו של דבר יהיו כמה חוקרים הגונים וכמה אנשי משטרה הגונים וכמה אנשי פרקליטות הגונים – למה לך, אילן ישועה, לשבת בכלא בגלל בנימין נתניהו?'. הוא לא הגיב לכאן או לכאן. הוא אומר לי 'תודה רבה, רשמתי לפני', ומסתיימת השיחה".

בעקבות פרסום הכתבה של וייץ, הוסיף גיל-הר, פנו אליו כמה וכמה עיתונאים ב"וואלה" כדי לספר לו על ההתערבויות בעבודתם. "אני חושב שלמיכל קליין ולאודי הירש אמרתי שאני חושב שהדבר הזה יגיע לחקירת משטרה", העיד. "למיכל הצעתי לרשום בפירוט כל מה שאומרים לה, כולל תאריכים. ובסופו של דבר זה הגיע לחקירת משטרה".

מה הן שאלות קנטרניות

החקירה הנגדית של גיל-הר, בידי עו"ד בעז בן-צור, התמקדה בטעויות עובדתיות שנפלו בעדותו. כך, לדוגמה, במשטרה סיפר תחילה שהראיון שנערך עם נתניהו ביום הבחירות עצמו התחיל בשאלה על סרטון "הערבים נוהרים", ואילו הסרטון הופץ רק לאחר קיום הראיון. "שגגה", הסביר זאת גיל-הר.

בכמה הזדמנויות טען כי הראיון הראשון מבין השניים שודר יומיים וחצי ואף שלושה לאחר שצולם, אך בפועל הוא עלה לאוויר מעט יותר מיממה אחרי שצולם. גיל-הר התעקש שכך או כך השיהוי היה חריג ביותר, וחסר כל נימוק.

עוד עמד הסנגור על כך שגיל-הר התראיין לירון דקל בערוץ 1 ולרביב דרוקר בערוץ 10 וסיפר להם על חוויותיו ב"וואלה", וזאת בניגוד להתחייבותו בפני השוטרים שלא לספר לאיש על תוכן החקירה. גיל-הר טען כי הבין את ההתחייבות ככזו שלפיה אסור לו לספר מה נשאל ומה השיב, אך מותר לו לספר על חוויותיו מחוץ לחדר החקירה.

עו"ד בן-צור הציג מזכר שלפיו גיל-הר פנה לחוקרים ומסר להם שגם אודי הירש וג'וש בריינר, שעבד אז ככתב פלילים ב"וואלה", היו מעוניינים למסור עדות, ותהה מדוע השניים פנו אליו – ומרגע שפנו, מדוע העביר את שמותיהם לחוקרים. העד הסביר כי בסך הכל העביר מסר.

סנגורו של נתניהו הדגיש כי בראיון שהעניק גיל-הר לדקל, אחרי פרסום כתב החשדות, הוא טען כי נתניהו "ערך את הראיון שבסופו של דבר שודר כמובן בצנזורים של נתניהו". לשיטת עו"ד בן-צור, השינויים שהעביר חפץ לישועה לא הוטמעו בראיון. גיל-הר הטיל ספק בכך, והעלה אפשרות שהגרסה שקיימת כיום באתר "וואלה" אינה הגרסה שבה צפה מיד עם עליית הראיון לאוויר. עם זאת, הוא הודה שאינו יודע אם זה אכן המצב, וכי אינו זוכר בוודאות מה היה בגרסה שבה צפה.

חלק נכבד מהחקירה הנגדית של עו"ד בן-צור הוקדש להסבר שלפיו נתניהו וחפץ היו תחת הרושם שהופר עמם הסיכום שנקבע מראש עם אלקלעי, שלפיו המראיין לא ישאל שאלות קנטרניות ובעיקר לא יתפרץ לדברי נתניהו.

בהקשר זה יש לציין כי מיד לאחר הראיון פנה ישועה לאלקלעי וכתב לו, "אבי, תענה לי בבקשה. הטענה שלא עמדנו בסכום שהיה", ופירט את תנאי ההסכם: "אי-העלאת פרשיות ומתן אפשרות לסיום תשובה". במילים אחרות, התנאי מבחינת נתניהו לא היה להימנע משאלות קנטרניות, אלא להימנע מלשאול על נושאים שאינם נוחים לו. מכל מקום, גיל-הר הכחיש פעם אחר פעם שידע על תנאים כלשהם.

עו"ד בן-צור הציג לעד מזכרים שתיעדו פניות שלו לפרקליטות. אחת מהן, לעו"ד ניצן וולקן, נפתחה במילים "היי ניצן, מה ניש?". עו"ד בן-צור תהה על הפמיליאריות שבפנייה, ובהמשך גם על תוכנה. גיל-הר הפנה את תשומת לב הפרקליטה לאמירות של העיתונאי אראל סג"ל, שבעקבות חקירת חפץ במשפט המו"לים טען שסוף-סוף התגלתה האמת שלפיה הראיון עם נתניהו שודר במלואו. "הייתי מוטרד שהיה פער בין מה שאני זוכר שהיה, וזה הראיון שהיה חסר כשהוא עלה, לבין מה שנטען בסופו של דבר ברשתות, ורציתי לומר את דעתי", הסביר גיל-הר את פנייתו.

עוד הציג עו"ד בן-צור קטע מחקירתו של גיל-הר ברשות ניירות ערך שם העיד כי בשלב מסוים העביר מסר לפרקליט בכיר שאותו פגש באירוע חברתי ואמר לו כי יש לו "סיפור" על "וואלה", מבלי להרחיב. באותה הזדמנות גם תהה גיל-הר האם גופי החקירה בודקים את המניעים של שלמה פילבר, שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו.

גיל-הר טען כי פעל כפי שמצופה מאזרח, וסירב לבקשת עו"ד בן-צור לזהות את שמו של הפרקליט הבכיר. סנגורו של נתניהו פנה לשופטים וביקש שיורו לגיל-הר לחשוף את השם, אך הם, לאחר הפסקה קלה להתייעצות, דחו את הבקשה.

מהלך חקירתי נפרד של עו"ד בן-צור נגע לטענה של גיל-הר כי הראיון לא החזיק מעמד בכותרת הראשית של "וואלה" יותר משעה-שעתיים. באמצעות צילומי מסך של אתר Past Pages המחיש הסנגור כי הראיון שהה בכותרת הראשית במשך שעות ארוכות, ולמעשה למעלה מיממה.

"אני לא התבוננתי באתר במשך כל סוף השבוע", הגיב גיל-הר, "אני הסתכלתי על האתר בנקודות זמן, ובנקודות הזמן שאני הסתכלתי זה לא היה בכותרת הראשית". בהמשך הוסיף, במענה לשאלה שהציג לו השופט משה בר-עם: "זה היה הזיכרון שלי, שהראיון הזה דורדר בסופו של דבר. [...] כשאני הסתכלתי בפעם הנוספת באותו ערב לא ראיתי את זה בכותרת הראשית".

אתר "העין השביעית" מחזיק בארכיון עצמאי של אתר "וואלה" מאותם הימים, שתיעד את דף הבית של האתר מדי רבע שעה. מהתיעוד עולה כי הראיון שערך גיל-הר עם נתניהו נותר בכותרת הראשית במשך 12 שעות רצופות, מהשעה 20:00 ב-13 במרץ ועד השעה 8:00 למחרת, אז הוחלף בידיעה על תוצאות של סקר בחירות שערך האתר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.8MB)