דב גיל-הר גויס ל"וואלה" בתחילת 2015, כחלק ממהלך רוחב שנועד להעלות את אתר החדשות כיתה. גיל-הר, טאלנט שעבד קודם לכן בערוץ 2 ובערוץ 10, אמור היה להשתלב במאמצים להפוך את "וואלה" מפורטל פופולרי מאוד לגוף חדשות מוביל שמפיק אקטואליה טלוויזיונית ברמה גבוהה.

אבל די מהר הגיע גיל-הר למסקנה קודרת – וחלק אותה עם עמיתו אודי הירש, שכיהן אז כמשנה לעורך האתר. "דב גיל-הר נכנס אלי למשרד יום אחד ואמר לי שלדעתו ההתנהלות ב'וואלה' סביב הטיית הסיקור היא התנהלות פלילית שתיחקר במשטרה", סיפר אתמול (12.7) הירש במסגרת עדותו במשפט המו"לים.

הנבואה של גיל-הר התגשמה. ההתערבויות הבוטות והבלתי פוסקות בסיקור הפוליטי של "וואלה" הולידו חקירה פלילית והפכו לימים לנדבך מרכזי ב"תיק 4000" – הפרשה שבגינה עומדים לדין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים לשעבר של "וואלה" וקבוצת בזק. כתב האישום מייחס לשלושת הנאשמים רקימה של עסקת שוחד, ולנתניהו גם עבירת מרמה והפרת אמונים.

לפי גרסת התביעה, האלוביצ'ים רתמו את "וואלה" לצרכיו של ראש הממשלה – והוא, בתמורה, ניצל את תפקידו כשר התקשורת כדי לספק להם הטבות רגולטוריות בשווי של קרוב למיליארד שקל.

גיל-הר היה מעורב בעל כורחו באחד האירועים הבוטים ביותר בהתגייסות של "וואלה" למען נתניהו, שכבר נידון ארוכות במהלך המשפט. במרץ 2015, לקראת הבחירות הכלליות שהתקיימו באותו חודש, קיים גיל-הר ראיון עם ראש הממשלה. לטענת אנשיו של נתניהו, גיל-הר הפר סיכומים מוקדמים בכך שקטע את תשובותיו של המרואיין ושאל שאלות ביקורתיות מדי. אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" ועד מפתח בפרשה, סיפר בעדותו שמיד לאחר שצוות הצילום עזב את מעון ראש הממשלה הוא החל לקבל מסרים זועמים מניר חפץ, עד המדינה שהיה אז דוברו של נתניהו, ומבעל הבית אלוביץ'.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכניסה לאולם משפט המו"לים ביום עדותו החמישי של ארנון מילצ'ן. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.6.2023 (צילום: יונתן זינדל)

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכניסה לאולם משפט המו"לים, בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל)

הדרישה המקורית של אנשי ראש הממשלה היתה לגנוז את הראיון – אך לבסוף, לאחר שיח צפוף בין הצדדים, הוחלט לערוך אותו על-פי הנחיות של חפץ ולהסתיר את עצם מעורבותו מהדרג העיתונאי – ובמיוחד מהמראיין גיל-הר והעורך בפועל אבי אלקלעי, שליווה את הכנת הראיון.

כחלק מהמאמצים ליישום הפשרה הסודית פנה ישועה להירש. "בשלב מסוים, אחרי שאני מבין שאבי אלקלעי ודב גיל-הר סירבו לערוך את הראיון, ישועה מתקשר אלי, מספר לי שהיה ראיון ומבקש ממני כאילו בתמימות, כאילו אני לא יודע על מה מדובר, לערוך בו כמה דברים", סיפר הירש בבית-המשפט.

הירש סירב. "השבתי שיש ל'וואלה' עורך בשם אבי אלקלעי, ושאני לא מתכוון לטפל בזה", אמר בתשובה לשאלותיה של התובעת ב"תיק 4000", עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה. "אני סירבתי, והבנתי שגם גיל-הר ואלקלעי, וברוך שי (ראש מחלקת החדשות; א"ב), סירבו לעשות את זה". לדברי הירש, התקרית יצרה משבר במערכת – ובשלב מסוים המנכ"ל ישועה ביקש לכנס ישיבה שבה ישתתף גם הבעלים, שאול אלוביץ'. ואולם, ציין העד, בסופו של דבר הפגישה לא התקיימה.

דב גיל-הר, 2018 (צילום: משה שי)

דב גיל-הר (צילום: משה שי)

ההתחככות של הירש בתקרית שהסעירה את מחלקת החדשות של "וואלה" היתה לדבריו מקרה לא שכיח. הוא עבד באתר מ-2004 עד 2011, בתקופה שלפני אירועי "תיק 4000", וחזר ל"וואלה" ב-2014 – לקראת שיאה של הפרשה הפלילית, שהגיע בבחירות 2015. התפקיד שניתן לו עם חזרתו היה המשנה לעורך (במשך זמן מה, על רקע התחלופה הגבוהה בצמרת האתר, שימש גם כממלא מקום העורך הראשי), ותחום האחריות שלו היה המדורים הלא חדשותיים ודף הבית.

הירש העיד שכחלק מתפקידו כעורך האחראי על דף הבית הוא נחשף לעתים קרובות לבקשות להעלים כתבות שנתפסו כמזיקות לנתניהו, או להבליט כאלה שהועילו לו ולבני משפחתו. אבל החלקים המהותיים יותר בעדותו נוגעים לקשר הישיר שקיים עם ישועה ולנימוקים שלטענתו שמע ממנו בכל פעם שהתבקש למעול בתפקידו כדי לשרת את האינטרסים של נתניהו ואלוביץ'.

לפי התיאור של הירש, שאותו הציג בבית-המשפט גם שלשום בתחילת עדותו, ישועה אמר לו במפורש, ויותר מפעם אחת, שהרקע לדרישות הוא הצורך של קבוצת בזק בסיוע רגולטורי מצד נתניהו.

פקודה בלתי חוקית בעליל

בפברואר 2014, זמן לא רב אחרי שהירש שב ל"וואלה", הוא קיבל מהמנכ"ל ישועה הודעת אימייל עם חומר שהוגדר "חשוב מאוד" על שרה נתניהו, בצירוף דרישה חד-משמעית: "תכתבו חיובי, כולל שהיא רעיית ראש הממשלה הראשונה שעובדת! כפסיכולוגית – וגם עושה הרבה פעילות ציבורית, וגם רעיה".

ישועה ביקש מהירש לסמס לו כשהכתבה עולה לאוויר, ולוודא שתוצג בדף הבית במשך "כל הסופ"ש, וגם בראשון עד הערב". "אתה כותב לו: 'שולח מועמדות לפוליצר'", הזכירה עו"ד תירוש, "והוא עונה לך: 'גאוני, מבריק, שנון'". לאחר מכן ביקשה מהעד לתאר את התקרית מנקודת המבט שלו.

"זה קורה בערך חודש אחרי שאני חוזר לאתר", שיחזר הירש. "בשפת העיתונות, קיבלנו 'פקודה בלתי חוקית בעליל'. מישהו – אני לא יודע מי – ראה שב-xnet, שהיה אז אתר האופנה של ynet, עלתה כתבה שהחמיאה למהפך הסטייליסטי של גברת שרה נתניהו. בעקבות זה, גם אנחנו התבקשנו להעלות ידיעה שמשבחת את המהפך האופנתי של גברת נתניהו.

"עורך האופנה מאוד לא התלהב מהאייטם הזה ואיים להתפטר – ואני, בעיקר מכיוון שהלחצים לגבי האייטם הזה נמשכו, ישבתי בשישי או שבת והכנתי בעצמי כתבה מכל מיני מגזינים, בנושא שאני לא ממש מבין בו, על אופנת נשות מנהיגים. היו שם שמונה או עשר נשים, ובסוף הוזכרה שרה נתניהו, עם התמונות שקיבלנו. ככה יצא אייטם שראוי למאכל אדם – אמנם בקושי, אבל ראוי למאכל אדם. אני ייצרתי אותו כדי לחסוך לעורך האופנה את העיסוק בדבר הזה, שהוא התנגד אליו ובצדק".

אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. טלמון, יוני 2014 (צילום: יוסי זליגר)

אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, יוני 2014 (צילום: יוסי זליגר)

הכתבה של "וואלה" עלתה לאוויר ב-13 בפברואר 2014, ולא נשאה קרדיט לכתב. "שרה נתניהו מפגינה בשבוע האחרון את השינוי האופנתי שעברה", נכתב בה. "שיערה של הפסיכולוגית ורעיית ראש הממשלה בנימין נתניהו הובהר ועוצב מחדש בקווים עכשוויים על-ידי מעצב השיער ז'אן כהן. בחירת הבגדים משקפת את גזרתה החדשה והדקה יותר, כיאה למי שמתלווה לבעלה בנסיעות לחו"ל ומסייעת לו באירוחם של מנהיגים מהעולם".

לצדה של הרעייה הסתופפו איקונות אופנה דוגמת קרלה ברוני וג'קי קנדי – וגם אימלדה מרקוס, אשתו של הרודן הפיליפיני המנוח פרדיננד מרקוס, שנודעה לשמצה בשל הרכושנות והראוותנות שלה, שבאו לידי ביטוי במלתחת בגדים ונעליים עצומה ומנקרת עיניים. על-פי כתב האישום, הכתבה לא היתה יוזמה עצמאית של ישועה. את הדרישה לפרסם אותה העביר זאב רובינשטיין, אחד ממקורבי משפחת נתניהו, שפנה גם לשאול אלוביץ' – שטיפל בכך באופן אישי.

תפקידו של הירש כעורך שאחראי על עמוד הבית הוביל לעוד כמה תקריות שבמרכזן שרה נתניהו – במקרה זה פרסומים שהבליטו את ההתנהגות הבעייתית של אשת ראש הממשלה, שאותם נדרש להעיף מההומפייג'.

ציפי לבני, 15.1.13 (צילום: יונתן זינדל)

ציפי לבני, 2013 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד תירוש הציגה לו שני מקרים מינואר 2015 שמוזכרים בכתב האישום: באחד מהם "הוסרה במעורבות בני הזוג אלוביץ'" כתבה שעסקה בכך ש"שרה נתניהו לקחה את דמי הפיקדון על מיחזור הבקבוקים במעון ראש הממשלה"; באחר שאול אלוביץ' נטל חלק ב"דרדור" כתבה (כלומר, דחיקתה למקום בלתי בולט) שבמרכזה ציטוט של ציפי לבני, יריבה פוליטית של ראש הממשלה, על כך ש"האלכוהול שנתניהו קונה בחודש שווה לשכר מינימום".

הירש סיפר שהידיעה על לבני שובצה בכותרת הראשית של האתר – ושהוא התבקש להסיר אותה משם. הוא עשה כנדרש, ושיתף את ישועה בהשלכות: "הכתבים קיבלו ריקושטים קשים ממפלגות אחרות על הורדת הידיעה היום מדף הבית, והם חוששים שיפסיקו לשתף איתם פעולה. זו פרשה שכל התקשורת תעסוק בה בתקופה הקרובה, גם מהצד המשפטי וגם מהצד הפוליטי, והפתרון של העלאת ידיעות לזמן קצר להומפייג' והעלמתן גרוע כמעט כמו לא להעלות בכלל. אי-אפשר להתעלם מהסיפור הזה". לסיום צירף הירש ידיעה מ"ישראל היום", כדי להמחיש שאפילו השופר של נתניהו לא התעלם מהמקרה.

התלונות שקיבל מהכתבים, העיד הירש בבית-המשפט, המחישו שההתנהלות לא רק פגעה במוצר שסיפק "וואלה" לגולשיו – אלא גם ביכולת הבסיסית של המערכת לעשות את עבודתה. "תיכנס אלי מחר עם אבי [אלקלעי] ונחליט איך מתנהלים בצורה שמצמצמת את הנזק", כתב לו ישועה בתגובה.

"תעשה את זה כי אני אומר"

השמועות על הנעשה בתוך "וואלה" ועל הקשר בין ההחלטות העריכתיות הפסולות לבין מערכת היחסים של אלוביץ' ונתניהו החלו לדלוף. בתחילה למעגלים המיידיים של העיתונאים, לאחר מכן לדיווחים ראשוניים במדורי התקשורת – ולבסוף לתחקיר של כתב "הארץ" גידי וייץ מאוקטובר 2015, שהניח את התשתית לתובנה שמדובר במסכת אירועים עם פוטנציאל פלילי. הירש, מתוקף תפקידו הבכיר, נטל חלק בנסיונות למסמס את הפרסומים הביקורתיים ולהטיל בהם דופי.

אתמול ביקשה ממנו עו"ד תירוש לספר על המאמצים הללו. היא הציגה לו שאילתה ששלח הח"מ בינואר 2015 לערן גוטדנקר, שכיהן אז כסמנכ"ל השיווק של "וואלה". העילה היתה כותרת ראשית חריגה שהתפרסמה באתר, שבה דן הירש גם ביום עדותו הראשון: ידיעה על מפגש שקיים נתניהו עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה, שפורסמה בלי קרדיט לכתב – פרקטיקה חריגה לידיעה ראשית בנושא מדיני.

ישועה העביר את הפנייה להירש. "אני רוצה להבין מה קרה כאן עד הפרט האחרון. ההתנהגות הזאת בלתי נסלחת, אנשים יורקים על המקום שמפרנס אותם בכבוד", כתב המנכ"ל. "מישהו מבפנים מזין אותם".

אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

"דיברתי עם הכתב שלהם כעת אוף-דה-רקורד, הבהרתי שהידיעה לא היתה חתומה בגלל טעות", מסר לו הירש. ואכן, זמן לא רב לאחר פניית "העין השביעית" הוחתם על הכתבה הכתב המדיני דאז, עמרי נחמיאס. "ניסיתי להציל את כבודנו באותה עת ולהסביר להם שהידיעה לגיטימית, ושזו היתה ידיעה שסביר להעלות אותה לכותרת הראשית – והפניתי לידיעה דומה שפורסמה ב'הארץ'", שיחזר הירש את שיחתו עם הח"מ. אגב כך הסגיר שבזמן אמת דעתו המקצועית היתה הפוכה. "הידיעה הזאת לא היתה אמורה להיות כותרת ראשית, וכל מי שראה את האתר בחוץ, מי שמבין קצת עניין, מבין שמקומה לא שם".

לפי כתב האישום, נתניהו היה מעורב באופן אישי בדרישה לפרסם את הכתבה על פגישתו עם ראש ממשלת יפן, וזו הועברה באמצעות לירן דן, אחד מדובריו, למנכ"ל ישועה – וטופלה תוך מעורבות אישית של בני הזוג אלוביץ'. מהודעות שהציגה עו"ד תירוש עולה שישועה ביקש להשאיר את הכתבה בכותרת הראשית "לפחות ארבע שעות", ולדאוג שתופיע שם "תמונה יפה של ביבי, ואפשר גם תמונה של ראש ממשלת יפן".

"זה קרה ערב לפני כן בעודי עורך קניות בסופרמרקט. מר ישועה מתקשר ומבקש כתבה על הביקור של שינזו אבה בישראל – אירוע שלא זכה ליותר מדי תשומת לב חדשותית, וגם לא היה משמעותי מאוד ברמה החדשותית. היו גם ימים די סוערים ברמה הבטחונית, היו דברים הרבה יותר משמעותיים, למשל בגבול, עם חיזבאללה. אמרתי לו שזה תלוש לגמרי, והתווכחתי איתו", סיפר הירש.

הידיעה של "וואלה" על ביקור ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, ופגישתו עם נתניהו (צילום מסך, לחצו להגדלה)

הידיעה של "וואלה" על ביקור ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, ופגישתו עם נתניהו (צילום מסך, לחצו להגדלה)

לדברי הירש, מערכת "וואלה" נדרשה "לייצר מאפס" כתבה על הפגישה, אך נתקלה בקשיים. אנשיו של נתניהו לא סיפקו חומר. "ניסינו לייצר משהו מקצועי ככל האפשר, שלא יהיה מבזה, ויהיה ענייני", אמר. "המשכתי להתווכח עם אילן והסברתי לו שאפילו את היפנים זה לא מאוד מעניין, כי באותם ימים נחטף יפני, או יפנים, על-ידי דאע"ש, והביקור של שינזו אבה בישראל קוצר".

עו"ד תירוש ביקשה מהירש להסביר כיצד נקבע ערכה של ידיעה חדשותית. "בגדול, 'כלב נשך איש' זה לא חדשות – 'איש נשך כלב' זה כן חדשות", אמר העד. "השאלה היא אם קרה משהו חריג, אם נחתם הסכם כלשהו, אם התרחשה פעולה שניתן לדווח עליה. 'ראש ממשלת יפן פגש את נתניהו' זו לא כותרת של אתר חדשות, זו כותרת של מבזק. במבזק מדווחים על אירוע חדשותי. בידיעה חדשותית צריכה להיות גם איזושהי משמעות, ולא היה ברור אם אפשר להוציא משמעות מהדבר הזה".

"עד כמה ישועה אמר לך שהנימוק הוא עיתונאי, שזה נושא חשוב עיתונאית?", שאלה עו"ד תירוש.

"שיקול הדעת העיתונאי אמור להיות של העורכים, וזה העיוות בסיפור של 'וואלה', שהמנכ"ל התערב המון פעמים בשיקולים עיתונאיים", השיב הירש. "הוא אמר לי בתחילת השיחה: 'עושים דברים חשובים במישור המדיני, למה לא לפרגן מדי פעם?'. אני לא חשתי שהדברים נאמרו בכוונה, ואחרי זה, בוויכוח, הוא חזר לטיעונים של 'תעשה את זה כי אני אומר, זו לא החלטה שלך'".

איך שיקרנו לגידי וייץ

חמישה ימים לאחר הכותרת הראשית הכפויה על פגישת נתניהו-אבה, בסוף ינואר 2015, במערכת "וואלה" נחתה עוד פנייה מאתר "העין השביעית". העילה הפעם: מחיקה מוחלטת של כתבה של העיתונאית גלי גינת שנשאה את הכותרת "העדויות נחשפות: 'גברת נתניהו צעקה והשפילה את העובדים'". הפנייה, שעליה חתום כתב "העין השביעית" אורן פרסיקו, הועברה מישועה להירש, גם הפעם בצירוף מסר תקיף: "לא לענות לו בכלל, אפילו לא ב'אין תגובה'. נתקו כל מגע עם החבר'ה האלו".

ב"וואלה" אכן לא מסרו תגובה לכתבה, שבה צוין שלא מדובר במקרה ראשון מסוג זה. לפי כתב האישום, זהו עוד מקרה שבו נתניהו – באופן אישי – גרם לגניזה של כתבה בלתי מחמיאה. החקירה העלתה שגם במקרה הזה שאול אלוביץ' דאג לכך שדרישתו של ראש הממשלה תיענה בחיוב.

לדברי הירש, כשהחלו להתפרסם האייטמים על הצנזורה ב"וואלה" הדבר עורר אצלו מועקה – אבל בשלב מסוים השתנתה גישתו. "הדברים האלה היו קטסטרופליים ברמה העיתונאית, הם המיטו חרפה על האתר, וקיוויתי שישימו לב שידיעות ב'וואלה' נעלמות בלי שום סיבה נראית לעין, בלי שום סיבה משפטית".

יאיר נתניהו, יוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

יאיר נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בחלק אחר של הדיון אישר הירש שהוא התבקש למחוק ידיעת רכילות על יאיר נתניהו. "איך קיבלת בקשה כזאת כעיתונאי?", שאלה עו"ד תירוש. "איך זה התקבל למיטב ידיעתך אצל הצוות שלך?".

"קיבלתי את זה רע", השיב הירש. "ברור שלמחוק ידיעה זו פרקטיקה פסולה – אלא אם כן כמובן יש בידיעה לשון הרע או בעיה אחרת. אבל כאן לא היתה סיבה אמיתית, סיבה שקשורה לעיתונות. היא נמחקה כי היא גרמה למישהו להיראות לא טוב. ברור שהרגשתי רע. הצוות, בטח הצוותים שעבדו במדורים שהם לא חדשות, הדברים האלה חִלחלו אליהם פחות מאשר במדור החדשות – והם קיבלו את זה בהפתעה ותרעומת".

בפברואר 2015 פנה ישועה להירש וביקש ממנו לפרסם באתר שתי ידיעות: האחת על סיור שקיימו בירושלים נתניהו וראש עיריית ניו-יורק לשעבר רודי ג'וליאני ("אז הוא עוד נחשב דמות חיובית ולגיטימית", ציין הירש), והאחרת על סקר של "הארץ" שהצביע על התחזקות של הליכוד. לפי כתב האישום, את החומרים קיבל ישועה מניר חפץ, והטיפול בהם נעשה תוך מעורבות של שאול אלוביץ'.

זמן לא רב לפני כן גויס ל"וואלה" ראש מערכת חדשות חדש, ברוך שי, שהעיד במשפט מוקדם יותר השבוע. המנכ"ל ישועה תפס אותו כגורם שלילי. "אני מבקש שתוודא שברוך לא עורך את זה בצורה עוינת", הורה ישועה להירש, והוסיף עוד דרישה: להסיר באופן בהול מחומר הגלם שהתקבל, וכבר פורסם באתר, קטע וידיאו שבו נראה ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שאחרי פרישתו מתח ביקורת פומבית על נתניהו. "ודא שזה עף תוך שישים שניות", איים ישועה, "או שאני מגיע למערכת ומפטר את ברוך שי מול כל הדסק".

הירש זכר את התקרית. הוא סיפר שהמסר הגיע אליו כששהה מחוץ למערכת, בזמן שהעביר דירה. "ברוך שי הוא עורך חדשות מצוין, ואני מאוד רציתי להביא אותו לאתר וסייעתי בכך. לכן, לדרישות התלווה איום שאם זה לא יתבצע ישועה יפטר את ברוך", הסביר הירש. "טיפלתי בזה מרחוק", הוסיף.

עו"ד תירוש המשיכה להציג לעד אירועים מתוך כתב האישום. במקרה אחד, מ-11 במרץ 2015 – שישה ימים לפני הבחירות – קיבל הירש עוד מסר כתוב מישועה: "אודי, אני מבקש להקפיד ב-48 השעות הקרובות לא לעסוק במני". "מני", אישר הירש, הוא מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה ומי שסיפק את אחת העדויות המפורטות ביותר על בזבוזי הכספים וההתעמרויות של שרה נתניהו.

עו"ד יהודית תירוש, המנהלת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, מגיעה לתחילת חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בידי עו"ד בועז בן-צור, סניגורו של נתניהו; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 10.5.22 (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד יהודית תירוש באולם משפט המו"לים, מאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו)

במקרה מ-2016 התבקשה המערכת לפרסם "כתבה על פנייה של חברות-כנסת מהליכוד ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע להחלטה שלא להעמיד לדין את מני נפתלי", כך לפי כתב האישום. החקירה נגד נפתלי, שכאמור נסגרה, התבססה על עדויות שייחסו לו הטרדה מינית. לפי כתב האישום במשפט המו"לים, נתניהו היה מעורב אישית בבקשה, ודרישתו נענתה תוך מעורבות של האלוביצ'ים.

לדברי הירש, ב"וואלה" פורסמה ידיעה כמבוקש למרות שהתחושה במערכת העיתונאית היתה שאין ממש בחשדות נגד נפתלי. "לפי המידע שהיה לנו, לא היה ברור אם בכלל היה אירוע, אם הוא אמין או לא", אמר על עצם הטענות להטרדה מינית. "היתה איזו עננה סביב האירוע הזה".

ככל שעבר הזמן, העדויות על השיטה המושחתת ב"וואלה" הצטברו לכדי מאסה קריטית. בחודשים האחרונים של 2015 התקבלה במערכת פנייה מטעמו של גידי וייץ, לקראת פרסום תחקיר "תיק 4000". "היה לחץ במערכת", שיחזר הירש, "היו כל מיני פגישות עם ישועה שבהן, למשל, התבקשתי להציג את הטורים שכתבתי נגד נתניהו – כדי להראות שאנחנו לא בעדו".

בשלב מסוים, סיפר הירש, בכירי האתר התבקשו להעלות הצעות לתגובה שתישלח לווייץ. הירש שלח שתיים. אחת סולידית שלפיה "וואלה" פועל מ"שיקולי עריכה לגיטימיים" ומספק "סיקור מאוזן ומקיף" – ואחת תוקפנית: "לא נקבל הטפת מוסר בנושאי עריכה מעיתון שמאפשר ליועץ תקשורת של המחנה-הציוני לכתוב אצלו (סיפור שנחשף גם הוא באתר "העין השביעית"; א"ב), שלא מתבייש לקדם סרט שבו מככב גיא רולניק, שלעולם לא ישבץ טור בעל עמדות ימין בעמוד הראשון ושמכופף דרך קבע את האמת על מנת להשמיץ את אזרחי ישראל וחיילי צה"ל".

הכתב החוקר של "הארץ" גידי וייץ, טקס הענקת פרסי סוקולוב, דצמבר 2015 (צילום: אורן פרסיקו)

כתב "הארץ" גידי וייץ, חושף פרשת "תיק 4000", דצמבר 2015 (צילום: אורן פרסיקו)

הירש דיבר בשני קולות. מול ישועה הוא שיתף פעולה עם המאמץ המערכתי לטשטוש המציאות – אבל במקביל, כך חשף בבית-המשפט, הוא שוחח עם גידי וייץ לפני פרסום התחקיר וחלק עמו את דעתו האמיתית. "סיפרתי לו מה אני חושב על מה שקורה באתר", אמר הירש, והבהיר שהכתבה של וייץ היתה "די מדויקת".

איך הוא מסביר את התגובות ההפוכות ששלח לישועה? שתיהן, העיד, לא שיקפו את דעתו האמיתית. "הייתי חלק מהמערכת", אמר הירש על פעולותיו אז, "זאת לא עדות בשבועה, כתבתי תגובות בניסוח סטנדרטי לגבי משהו עוין שעמד להתפרסם. אי-אפשר לצפות מ'וואלה' להגיד 'כן, אתם צודקים, יש פה סיקור מוטה'". לדבריו, אחרי פרסום הכתבה התווסף לרשימת האויבים של נתניהו – אלה שמצופה מ"וואלה" לתקוף למענו – גם עיתון "הארץ".

הפחד מהאשה הארוטית

לכל אורך החקירה הראשית, הירש שיתף פעולה באופן מלא עם התובעת תירוש. הוא אישר את רוב הקביעות שהציגה בפניו וסיפק הרחבות גם כשאלו הציגו אותו באור מביך. החקירה הנגדית, כמצופה, היתה לעומתית והתיימרה לפורר את מהימנותו. היא נפתחה ברוח מתעתעת. עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ', סיפר לעד ולבית-המשפט שהוא צופה באופן קבוע בתוכנית שהירש עורך כיום – "מהצד השני", תוכנית ביקורת התקשורת של תאגיד השידור הציבורי, בהנחיית גיא זהר.

"היא באמת תוכנית מצוינת", החמיא עו"ד חן.

"דעתך חשובה לנו", הפטיר במרירות הירש, שכמה דקות קודם לכן כבר הואשם על-ידי הסנגור בהתחמקות ממתן תשובות ישירות.

לאורך כל החקירה הנגדית, שתושלם בשבוע הבא, עו"ד חן ניסה לתאר את הירש כשמאלן שמייחל לנפילת נתניהו והליכוד – ולכן יש לפקפק במהימנות עדותו. הוא ציין שבבדיקה של כותבי הטורים ב"וואלה", שלפיה נתניהו קיבל יחס שלילי מובהק, הירש דורג במקום הראשון מבין מבקריו של ראש הממשלה, עם חמישה מאמרים שליליים – יותר מכל כותב אחר.

עו"ד ז'ק חן באולם משפט המו"לים, מאי 2023 (צילום: אורן פרסיקו)

עוד קודם לכן, בחקירה הראשית, סיפר הירש על שיחת מסדרון שבה ישועה אמר לו שסימנו אותו בלשכת נתניהו ("זה היה חצי בצחוק, חצי ברצינות", העריך העד). עו"ד חן הקריא לו קטע מחקירתו של ישועה במשטרה, שבה אמר המנכ"ל לשעבר שהירש ימתח ביקורת על נתניהו בכל הזדמנות שתינתן לו.

הירש ביקש להתנער מהרושם הזה. "לאורך השנים כתבתי טורים ביקורתיים על אהוד אולמרט, על אריק שרון, על זהבה גלאון – וגם על נתניהו", אמר, והוסיף: "את רוב הטורים שלי בכלל כתבתי על כדורסל".

הירש ציין שבין שתי הקדנציות שלו ב"וואלה" הוא עבד כעורך אתר nrg, לאחר שנרכש על-ידי שלדון ומרים אדלסון, מקורביו של נתניהו, והוכפף למערכת העיתון הדתי-לאומי "מקור ראשון", ולא פוטר. הוא הוסיף שגם כיום, ב"מהצד השני", הוא עובד עם מגישי פינות ש"מזוהים עם הימין" ולא רק מסתדר איתם, אלא גם מציע להם רעיונות. "יש הפרדה מוחלטת בין הדעות שלי ובין איך שאני מתפקד כעורך", הצהיר.

עו"ד חן ניסה לתקוף את הקביעה הזאת. "העיד פה אילן ישועה, והוא אישר שסביר להניח שאתה תיעבת את ראש הממשלה נתניהו. הוא צודק?".

"לא מאשר", השיב הירש.

עו"ד תירוש התערבה: "שאלות לגבי עמדות כאלה ואחרות כלפי גורמים פוליטיים, גם אם זה נאשם 1 [נתניהו], הן לא רלבנטיות", אמרה לשופטים. "יש גבול למה שאפשר לשאול".

"שלא יהיה ספק – כמובן שאין כוונה להעמיד מישהו על איזשהו עמוד קלון בגלל דעות פוליטיות כאלה או אחרות. בשום פנים ואופן לא", הגיב עו"ד חן. "אבל יש לנו עניין במשפט שמדבר על 'עד מעוניין', וחשוב מאוד שבית-המשפט יבין מאיפה בא העד. אני אראה שיש ערך גדול לפוזיציה שממנה הוא בא".

ציוץ של אודי הירש שהוצג בבית-המשפט כהמחשה, כביכול, ליחסו לבנימין נתניהו (צילום מסך)

ציוץ של אודי הירש שהוצג בבית-המשפט כהמחשה, כביכול, ליחסו לבנימין נתניהו (צילום מסך)

מיד לאחר מכן החל הסנגור להציג להירש דברים שכתב על נתניהו ב"וואלה" ובחשבון הטוויטר שלו. למשל, מאמר מ-2014 שבו כינה את ראש הממשלה "רוקח המזימות הכושל מקיסריה". לאחר מכן הציג ציוץ מלפני כשבועיים שבו כתב הירש: "בשב"כ הרכיבו פרופיל ראשוני של מחבר מכתב האיום נגד נתניהו" – בצירוף גיף מתוך סדרת ההנפשה "בוג'אק הורסמן" שבו נראה ילד שמתחזה למבוגר. בציוץ אחר, מפברואר 2023, כתב הירש: "להיות יועמ"שית של ממשלת נתניהו זה כמו להיות התלמידה המופרעת בכיתה: את יודעת שתיענשי בחומרה על מעשייך, אבל את שואבת עונג מהרגע שהמורה מתיישב על כרית הפלוצים שהנחת על כיסאו".

"זה הומוריסטי, ואין לזה קשר לאיך שערכתי את 'וואלה'", אמר הירש על הציוצים.

השופט עודד שחם העיר לעו"ד חן שכיוון החקירה הזה מוצה, אך הסנגור המשיך. הוא הציג ציוץ מ-2014: "עצוב שהרוגי 'צוק איתן' לא יזכו לצפות השנה בנאום של נתניהו באו"ם", כתב בו הירש. "פתאום אני מבין שביבי התחיל את הטרנד המאוס של מתמודדי הריאליטי שאח שלהם ז"ל שומר עליהם מלמעלה", נכתב בציוץ אחר, מ-2013.

הירש חזר ואמר שלדעות הפרטיות שלו לא היתה השפעה על תפקודו כעורך – ועו"ד חן המשיך להקריא. הוא התעכב מעט יותר זמן על ציוץ מ-2016 שבו כתב הירש כך: "לעולם לא אסלח לבני ציפר על הטקסט שעסק בפעילות מינית של אנשים מפורסמים. ביבי ושרה כמובן". הירש, בתגובה, טען שבמקרה הזה הביקורת מכוונת לציפר, מקורבם של בני הזוג נתניהו ועורך מדור "תרבות וספרות" של "הארץ".

במאמר מעורר הדים שפרסם כמה חודשים קודם לכן טען ציפר שבתרבות הפוליטית הישראלית יש תופעה "חולנית ומסוכנת" שהיא-היא מקור הסלידה משרה נתניהו: "הפחד מן האשה הארוטית". לטענת ציפר, "סביב הפחד הזה מן האשה הארוטית נבנתה כל המערכת המגובבת של עלילות שרה נתניהו: שכן לראשונה בתולדות ישראל ניצב בראש המדינה אדם צעיר יחסית, שחי בזוגיות פעילה מבחינה מינית, עם אשה צעירה שהיא בראש וראשונה אשה ואם צעירה".

לאחר מכן הציג הסנגור עוד ציטוט מעדותו של המנכ"ל ישועה, שבו תואר הירש כאדם שעשוי להיות "קצת מוטה". "תגובתי היא שאילן ישועה, ביחס לעיתונות ולעיתונאים, הוא אדם שדעתו לא נחשבת בעיני", השיב הירש. "הוא אדם בזוי ואין לי עניין במה שהוא אומר – אז אמר".

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד חן המשיך לנסות לערער את בטחונו של הירש. "אתה עד מעוניין ומוטה מאוד-מאוד", הטיח בו בהזדמנות אחת. בהזדמנות אחרת הציג לו ציוץ שלו מ-2016 שעורר סערת רשת זעירה: הירש כינה בו את נאווה בוקר, שכיהנה אז כחברת-הכנסת מטעם הליכוד, "נזק היקפי של השריפה בכרמל". בן זוגה של הח"כית, קצין המשטרה ליאור בוקר, נספה בשריפה שהתחוללה ברכס הכרמל ב-2010. על-פי פרסומים מהשנים שלאחר מכן, נאווה בוקר השתלבה ברשימת הליכוד הודות לקשריה עם שרה נתניהו.

"אנחנו עדיין בוחנים את ה'מקצועיות נטולת הפניות' שלך", עקץ הסנגור את העד על רקע זה.

"אל תטיל ספק במקצועיות שלי בבקשה, אני לא עומד פה למשפט. אני מבקש שלא תטיל ספק במקצועיות שלי", השיב הירש.

"אני ודאי מטיל ספק", אמר עו"ד חן, "אני אראה את זה במשך השעות והימים הבאים על סמך מסמכים. מה לעשות?".

הירש סיפר שאחרי פרסום הציוץ על נאווה בוקר פנה אליו אחד העוזרים הפרלמנטריים שלה ואמר לו שהיא נפגעה, והוא בתגובה מחק את הציוץ. לדברי הירש, הוא עומד מאחורי תוכן הציוץ גם היום, אבל מסכים שהיתה זו "התבטאות לא מוצלחת".

לקראת סוף הדיון, אחרי שהסתיימו הנסיונות לערער את אמינות העד, הסנגור חתר ללב האישומים נגד נתניהו והאלוביצ'ים – ובמקרה של הירש, לעדותו על כך שישועה הודה בפניו שההתערבויות בסיקור של "וואלה" נועדו לשרת את מערכת היחסים בין אלוביץ' לנתניהו, כלומר את האינטרסים הכלכליים של בזק. עו"ד חן ניסה לשכנע את הירש שלוח הזמנים לא תואם את התיאור שלו – קביעה שלטענת התובעת תירוש אינה נכונה. הירש, כך או כך, לא שינה את גרסתו.

"בכל פעם שישועה ביקש מאיתנו בקשה, או שהתלוננו על ההתערבויות בסיקור, הדינמיקה היתה 'עכשיו יש אירוע רגולטורי X של בזק, בואו נעבור את זה, אחר-כך אולי דברים ישתפרו'", אמר הירש.

לטענתו, חלק מההסברים של ישועה הושמעו בנוכחות המשנה למנכ"ל דאז עידו אשד, שחזר בעצמו על אותם נימוקים. עו"ד חן ניסה לשכנע את הירש שאף אחד מלבדו לא שמע את הנימוקים הללו. הירש לא שיתף פעולה. "הלוואי שזה לא היה קורה", אמר במרירות, וחזר על גרסתו. "היה שיח בלתי פוסק סביב הקושי לעשות עבודה עיתונאית כמו שצריך בגלל הבעלות של בזק על 'וואלה' והאינטרסים שלה. זה דובר בינינו, העובדים, כל הזמן. אפילו כשהגעתי לחפיפה ב'וואלה' ב-2014, זה נאמר", התעקש. "ישועה אמר לנו: 'אתם לא תדפקו את בזק בגלל האינטרסים של בזק, שקשורים לנתניהו'".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.6MB)

משפט המו"לים