יום העדות השלישי והאחרון של מיכל קליין, ראש מערכת החדשות וממלאת מקום עורך "וואלה" לשעבר, הסתיים באנחת רווחה – עבור העדה, שהמעמד הסב לה אי-נוחות ברורה, ועבור הסנגורים של הנאשמים בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', שהצליחו לגרום לקליין לאשר כמה מקווי ההגנה שלהם. הגרסה של פרקליטות המדינה לגבי מסכת השוחד שבבסיס "תיק 4000" אמנם לא הופרכה, אבל היכולת להוכיחה על בסיס הזיכרון והתובנות של העדה מיכל קליין נפגמה חלקית.

קליין חזרה ותיארה את מסכת השחיתות העיתונאית ב"וואלה", שעליה העידו גם העדים הקודמים. במובן מסוים היא היתה תמונת מראה של העד הראשון, אילן ישועה, המנכ"ל הכל-יכול של "וואלה", איש אמון וסוכן השחתה של האלוביצ'ים שהפך בזכותם למולטי-מיליונר ועבר צד כשהתברר שלהתנהלותם יכול להיות ממד פלילי.

ישועה ידע לקחת את השאלות המניפולטיביות של הסנגורים, לפרק את מנגנון הנפץ שלהן ולהשתיל במקומו אמירות שסיבכו את שאול ואיריס אלוביץ'. רק לקראת סוף תקופת החקירה הארוכה שלו, שנמשכה 33 יום, החל להראות סימני שבירה – אך אלו היו בעיקר פיזיים; התשובות שנתן המשיכו לשרת את גרסת התביעה באופן מובהק.

קליין, לעומתו, הרבתה להשיב שאינה זוכרת סיטואציות שהוצגו לה ונאלצה לספוג תגובות מפקפקות מצד הסנגורים של נתניהו והאלוביצ'ים. בדיון שהתקיים אתמול (20.10) בבית-המשפט המחוזי בירושלים היא השיבה לשאלות בעצבנות גלויה, על סף התפרצות – אם כי לרוב הצליחה לא לחצות את הסף. ניכר שחשה מותקפת.

הסנגורים הבחינו בכך, ושידרו לה שאם רק תשתף פעולה ייתכן שתסבול פחות. "נשתדל לעשות את זה לא מאוד מכביד. החוויה היא לא נעימה", אמר לה עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', לפני שהחל בחקירה. "חוויה שאני לא מורגלת בה, ואני לא יכולה להגיד שהיא נעימה לי", השיבה קליין, שבשלב זה של היום כבר סיימה להיחקר על-ידי עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו.

קליין היתה אחת מכמה עורכים בכירים ב"וואלה" שעמדו בקשר ישיר עם המנכ"ל ישועה לאורך השנים וקיבלו ממנו הוראות בנוגע לסיקור נתניהו: לצנזר או להצניע פרסומים שפגעו בו, לייצר סיקור מחניף לו ולאשתו שרה – וגם סיקור שיזיק ליריביו, מנפתלי בנט ועד מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה.

בחקירה הראשית הסתמנה קליין כחלק מהאופוזיציה במערכת "וואלה", עורכת מקצועית שניסתה להתנגד לבקשות ולמסמס אותן. בחקירתה הנגדית, הסנגורים ניסו ולפרקים גם הצליחו להציג אותה כמשת"פית של ישועה.

לקראת סוף הדיון, עו"ד חן גם סיפק הצצה לתפיסת עולמה העיתונאית כשחילץ ממנה הסכמה לעמדה שלפיה בעלים של כלי תקשורת רשאים להכתיב את הקו המערכתי בהתאם להעדפות הפוליטיות והאינטרסים הכלכליים שלהם. קליין, שאחרי העבודה ב"וואלה" עברה לעבוד כקמפיינרית פוליטית וכיום עובדת במשרד הפרסום גיתם, אמנם מתחה ביקורת על הפגיעה בחופש העיתונות שלה ושל עמיתיה – אך בשורה התחתונה הביעה הסכמה עקרונית עם רמיסה מרחיקת לכת של החופש העיתונאי.

השמאל והתקשורת נגד נתניהו

הסנגורים בן-צור וחן הצליחו לגרום לקליין לאשר באופן מלא שתי טענות שלשיטתם תומכות בתזה על כך שההתגייסות של "וואלה" למען נתניהו לא היתה חריגה, ולפיכך לא ניתן לראות בה חלק מעסקת שוחד. על-פי אחת הטענות הללו, הדרישות של אנשי נתניהו מ"וואלה" היו סבירות ושגורות, ובסך הכל נועדו ליצור סיקור הוגן יותר של ראש הממשלה דאז. על-פי הטענה השנייה, שאינה מתיישבת עם הראיות בתיק, ישועה פעל כסוכן עצמאי ולא מטעם בני הזוג אלוביץ'.

קליין אישרה שמבחינתה כל הפקודות שקיבלה הגיעו מישועה, ושבזמן אמת לא ידעה על מעורבותם של בני הזוג אלוביץ' במסכת ההשחתה. לדבריה, המנכ"ל אמנם השמיע אמירות כלליות על האלוביצ'ים ("אנחנו חייבים את זה, הם יסגרו לנו את הברז"), אבל בשום מקרה הוא לא מסר לה שפקודה מסוימת הגיעה ישירות מהם. "לא הבנתי את התמונה הרחבה יותר ממה שאילן שיקף", אמרה. לדבריה, היא עצמה לא קיימה קשר כלשהו עם הבעלים ולא הכירה אותם באופן אישי.

עו"ד חן הקשה עליה. כשקליין נחקרה על-ידי חוקרי "תיק 4000", היא אמרה שאינה יודעת מה מקור הפקודות שקיבלה מישועה – ואילו כעת, במהלך עדותה, אמרה שהמקור הוא שאול ואיריס אלוביץ', ושישועה אף אותת על כך כששוחח איתה.

"את נמצאת במערכת 'וואלה' שנים באופן רצוף, בתפקידים שונים, מטפסת ברוב כשרונך בסולם הדרגות, את ממש מעורבת בחיי המערכת, בדיבור במערכת, במה שמתרחש שמה, ולא היתה לך שום תמונה שהבקשות של אילן ישועה קשורות לעסקיו [של אלוביץ'] ולעניינים רגולטוריים. את זה למדת מהתקשורת – תקשורת חיצונית אני מניח. נכון?", שאל עו"ד חן, "בתור מי שחיה בקרביים של האתר שנים, היית צריכה את הפרסום באמצעי התקשורת החיצוניים ל'וואלה' כדי לעשות את החיבור הזה?". קליין השיבה בחיוב.

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', אתמול בפתח הדיון (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור, סנגורו של נתניהו, ניסה לגרום לקליין להודות שחלק מההתערבויות למען נתניהו היו כשרות ועמדו באמות מידה מקצועיות. כתב האישום במשפט המו"לים כולל נספח ובו 315 "אירועי סיקור" שמרכיבים, לשיטת פרקליטות המדינה, את התמורה שנתנו בני הזוג אלוביץ' לנתניהו במסגרת עסקת השוחד (בגרסה המקורית של כתב האישום לא פורטו המקרים; הפרקליטות נאלצה לתקן את כתב האישום בהוראת השופטים). אירוע מס' 176 עוסק ב"דרישה לפרסום כתבה על פעילות ספורטיבית של הנאשם נתניהו" – ידיעה קצרה עם תצלומים שפורסמה במדור הידוענים של "וואלה" באוגוסט 2015 תחת הכותרת "הו, כינרת שלו: ראש הממשלה נתניהו גולש".

סנגורו של נתניהו טען שזו היתה ידיעה בלעדית שלאחר פרסומה קיבלה הד גם בכלי תקשורת אחרים – בדיוק כמו פרסומים אחרים של "וואלה" שלדבריו הגיעו מסביבת נתניהו. מקרה אחר כזה, לטענתו, היה הפרסום הראשון על תביעת הדיבה שהגישו בני הזוג נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה. גם רבים מהאייטמים היחצניים על השתתפותה של שרה נתניהו באירועים חברתיים פורסמו במקביל ב"וואלה" ובכלי תקשורת אחרים. לגישתו של בן-צור, זוהי הוכחה לכך שלמרות שהמקור לפרסומים היה סביבת נתניהו – היה להם ערך עיתונאי.

בן-צור הציג לקליין כמה ידיעות כאלה, בהן ידיעה שבה שרה נתניהו מצהירה שתשמח לארח את מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, במעון ראש הממשלה בירושלים (אירוע מס' 168 במסמך של הפרקליטות). קליין, בתשובה לשאלתו, אישרה שלהתבטאות של שרה נתניהו היה ערך חדשותי. לשאלתו של בן-צור, קליין אישרה גם שבכל העולם נהוג לסקר את פועלן של רעיות של ראשי מדינה.

נתניהו תוקף את התקשורת לאחר חשיפת החשדות הפליליים נגדו (צילום מסך מתוך הסרטון שהוקרן בבית-המשפט)

לאחר מכן הציג עו"ד בן-צור מקבץ של סרטונים ארכיוניים מלפני עשור או שניים שבהם עיתונאים מוכרים התבטאו על היחס הביקורתי של התקשורת הישראלית כלפי נתניהו. בפתח המקבץ, שפורסם בערוץ היוטיוב של נרי אבנרי תחת הכותרת "נתניהו צודק, התקשורת רודפת אותו, להלן ההוכחות", נראה נתניהו בכנסת בסוף ינואר 2017, שבועות אחדים לאחר חשיפת החקירות נגדו.

המסר שנתניהו משמיע בסרטון הוא קונספירטיבי, ובהתאם לתיאוריית הקשר על "מדינת העומק" מסמן את התקשורת העוינת כחלק מחונטת סתרים ששולטת במוקדי הכוח במדינה: "התקשורת השמאלנית מגויסת למסע ציד בולשביקי, שטיפת מוח ורצח אופי נגדי ונגד משפחתי. זה קורה יום-יום וערב-ערב, הם מייצרים עלינו מבול – אין מלה אחרת, מבול – של חדשות מזויפות, מה שקוראים 'פייק ניוז'. הם מפעילים לחץ בלתי פוסק על היועץ המשפטי ועל גורמי האכיפה כדי שיגישו כתב אישום נגדי בכל מחיר.

"לא היה דבר כזה בתולדות המדינה, ספק אם היה דבר כזה בתולדות הדמוקרטיות. ולמה הם עושים זאת? כי מאז קום המדינה השמאל שולט בתקשורת ובמוקדי כוח אחרים באופן בלתי דמוקרטי, ואני ראש הממשלה הראשון מן הימין שמעז לנסות לשנות זאת. ולכן הם עושים כל מה שהם יכולים לעשות כדי להיפטר ממני, ועל-ידי כך להנציח את המשך שלטון השמאל במוקדי הכוח בניגוד לרצון הבוחרים, שהם רובם ימנים".

לאחר מכן שובצו אמירות של עיתונאים שכביכול מאשררים את תיאוריית הרדיפה של נתניהו: מבן כספית ורביב דרוקר, דרך רזי ברקאי, שמעון שיפר, נחום ברנע, עמנואל רוזן ומתי גולן, ועד עיתונאים שכבר הלכו לעולמם דוגמת איתן הבר ומשה ורדי. "הגלריה הזאת אומרת את האמת", קבע בן-צור, ונענה בפקפוק מצד העדה מיכל קליין. לדבריה, המרואיינים בסרטון בסך הכל מביעים את דעתם.

בן-צור לא קיבל את תשובתה, והוסיף נדבך לטיעון שלו: "גם באתר 'וואלה', ככלל, זאת היתה התפיסה. שלא היתה שונה משורה ארוכה של כלי תקשורת". קליין שוב הכחישה: "אף אחד מחברי למערכת לא ידע מה הדעות הפוליטיות שלי, ואני לא שאלתי את העובדים מה הדעות הפוליטיות שלהם". לדבריה, כל ההחלטות בדסק החדשות התקבלו ממניעים מקצועיים וענייניים.

בן-צור, בתגובה, רמז לה שהיא משקרת. הוא הזכיר סרטון אחר, שהוצג באולם שבוע קודם לכן, שבו רביב דרוקר אמר שעיתונאי שמציג את עצמו כ"עיתונאי אובייקטיבי" ראוי יותר לתואר "עיתונאי שקרן". "אני לא בטוח שניכרים סימני אמת במה שאת אומרת", אמר הסנגור, והציע לקליין לחזור בה מהאמירה. הוא הזכיר את הכינויים החריפים שבהם השתמשו ישועה והעורך לשעבר אבי אלקלעי בהתייחסם לבני הזוג נתניהו (ישועה כינה אותם, בין היתר, בשמותיהם של רודן קוריאה-הצפונית ורעייתו; אלקלעי קרא להם פעם "כלבים מתועבים"). לדברי הסנגור, זוהי דוגמה לאנשים שלא מסתירים את עמדותיהם, ומתבטאים בכנות.

"אני מבקש שתישירי מבט", אמר בן-צור לקליין, וביקש ממנה לחזור בה מהטענה שמערכת החדשות של "וואלה" התנהלה על בסיס אובייקטיבי. קליין לא נענתה לדרישה. "לכל אחד יש דעה, אבל זה לא היה חלק ממערך השיקולים שלי כעורכת", אמרה. "למערכת 'וואלה' ככלל לא היה קו אידיאולוגי, לא כמו ל'הארץ' ו'ישראל היום'".

אראל סג"ל (צילום מסך)

בתגובה לכך הציג הסנגור של נתניהו קטע מתוך התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 20 שבו אראל סג"ל מודיע שיפסיק לכתוב ב"וואלה" משום שנמאס לו להיות עלה תאנה ימני באתר שמאלני. המונולוג של סג"ל שודר בפברואר 2018, ימים אחדים לאחר שנחשף שהמשטרה חוקרת את מערכת היחסים בין נתניהו לבני הזוג אלוביץ'. עו"ד בן-צור, בדיון, ביקש מקליין להיזכר בשם של כותב ימני מובהק מלבד סג"ל שהופיע ב"וואלה" בתקופה ההיא.

קליין התקשתה להיזכר בכותב שעונה לתיאור, ולבסוף ציינה את גיא בכור – מזרחן שנהג לפרסם טורים ב"ידיעות אחרונות" ובכלי תקשורת אחרים מהזרם המרכזי אך בשנים האחרונות נדד ליקום הביביסטי ונעשה מזוהה עם תיאוריות קשר מופרכות. חקירת "תיק 4000" העלתה שבשלב מסוים, כדי למצוא חן בעיני נתניהו ואנשיו, שקלו ישועה ואיריס אלוביץ' להציע לבכור להצטרף ל"וואלה" – אך היוזמה לא יצאה לפועל, ובכור מסר לאתר "העין השביעית" שכלל לא פנו אליו.

אחרי הפסקה קצרה בדיון, בן-צור ביקש לחלוק עם הנוכחים מידע שמצא בגוגל. לדבריו, מבדיקה שערך צוות ההגנה עולה שגיא בכור פרסם רק שני טורים ב"וואלה" – אחד ב-2006 ואחד ב-2010, כלומר לא בשנים הרלבנטיות ל"תיק 4000". מבדיקת "העין השביעית" עולה שבכור פרסם לפחות תשעה טורים באתר, אך כפי שציין בן-צור – כולם אכן פורסמו בשנים ההן. בשורה התחתונה, הדוגמה היחידה של קליין לכותב בעל זהות ימנית שאינו אראל סג"ל נשללה.

בהמשך הדיון הצליח בן-צור לחלץ מקליין עוד תשובה מועילה מבחינת הנאשם נתניהו. זה קרה לאחר שקליין התעקשה ש"וואלה" לא היה אתר עם קו "מאוד-מאוד-מאוד נגד ביבי". בן-צור ניסה לתקוף את הסוגיה מכיוון אחר, ושאל: "אז הייתם בעד ביבי?". קליין, מותשת, השיבה במלה אחת: "לא". ובכמה מלים, כפי שאולי יתמצתו זאת הסנגורים בדיונים הבאים: עורכת "וואלה" לשעבר הצהירה ש"וואלה" לא שירת את נתניהו – למרות כל מה שנטען בכתב האישום.

בחלקים אחרים של הדיון אתמול, ובימים הקודמים, קליין אמנם הצהירה ש"וואלה" כן שירת את נתניהו בעקבות התערבויות חוזרות ונשנות מהדרגים שמעליה, ובאופן כמעט יומיומי – אך תשובה אחת, שמורכבת ממלה אחת, פגמה בשלמותה של הגרסה המפורטת שהציגה בחקירתה הראשית.

ליברמן פינת הרצוג

בסיטואציות אחרות במהלך יום הדיונים התשובות של קליין היו פחות נוחות לנאשמים בשוחד. למשל, כשעו"ד בן-צור הציג לה את ההתערבויות של המנכ"ל ישועה למען פוליטיקאים דוגמת יצחק הרצוג, אביגדור ליברמן ואבי גבאי – חברו האישי מימיהם המשותפים בקבוצת בזק של האלוביצ'ים. בכמה מקרים, בן-צור הציג אותה כעושת דברו של ישועה, שמקבלת ממנו הוראות ומודיעה שתבצע אותן באופן מיידי.

במקרה אחד, שכבר הוצג במשפט, קליין חיברה עבור ישועה מסמך הכנה לפגישה שלו עם ליברמן שהתקיימה זמן קצר אחרי שהתמנה לתפקיד שר הביטחון. במקרה אחר הציג בן-צור לקליין פרסום שהביך את ליברמן – ידיעה מאת משה שטיינמץ שמציגה תצלום של השר עם שתי נשים ש"מנסות לשכר אותו" (כהגדרתה של אחת מהן) במסיבה שנערכה כמה שעות לאחר פיגוע טרור קטלני.

מבחינת קליין זה היה אייטם ראוי לפרסום – אך לא מבחינת ישועה, שניסה בשלב זה לטפח מערכת יחסים עם ליברמן. "צהוב, הזוי, לא הוגן, זה מה שיש לי לומר על הידיעה הזו. ממש לא מבין אותך. זה לא אינטליגנטי ליפול למלכודות מגמתיות כאלו. מבקש שזה יעוף מיד ולא יהיה בעמוד הבית וגם לא בעמוד הבית של חדשות", כתב ישועה לקליין. "אל תפגעי לי באינטליגנציה", הטיח בה בהמשך. "כל מי שהולך למסיבה או כל אירוע ללא יוצא מהכלל יכול לצאת עם תמונה כזאת, איפה שיקול הדעת שלך, מבקש שזה יעוף לגמרי. [...] תקברי לגמרי או מצדי תמחקי".

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו במשפט "תיק 4000", בבואו לדיון בתיק בבית-המשפט המחוזי בירושלים בחודש יוני השנה (צילום: יונתן זינדל)

קליין, בתשובה לישועה, אמרה שתסיר את ההפניה לידיעה – אך לא תמחק אותה מהאתר. בדיון, כשנשאלה על כך, הסבירה שמחיקה מוחלטת של כתבה היא מעשה "קיצוני" ו"חריג מאוד". "נכנעת והסרת את הכתבה למרות שהיתה לך דעה מאוד מוצקה", אמר לה בן-צור. "נכון", הפטירה קליין בקול מאוכזב.

ובכל זאת, קליין ביקשה להדגיש שדין ליברמן אינו כדין נתניהו. לדבריה, במקרה של ליברמן לא היתה דרישה כללית להימנע מפרסום ידיעות שעלולות לפגוע בו. בן-צור לא קיבל את האמירה הזאת, והקריא לה הודעה ששלח לה ישועה, שכבר נידונה במשפט: "ביקשתי לא ללכת על הראש של ליברמן בתקופה הקרובה. חייבים תמיד לעשות ההפך ועוד בראשית?". קליין אישרה שאכן מדובר בבקשה כללית, אבל ציינה שמדובר בבקשה מוגבלת בזמן – ושבניגוד למקרה של נתניהו, ישועה לא ביקש להעביר אליו מראש כל פרסום רגיש שנוגע לליברמן.

נשיא מדינת ישראל, יצחק (בוז'י) הרצוג (צילום: דוד כהן)

גם כשבן-צור דן עם קליין על הקשר בין ישועה להרצוג, העיתונאית בדימוס אישרה ששיתפה פעולה עם המנכ"ל אך הדגישה שהמקרה לא דומה למסכת סיקור נתניהו. במקרה של הרצוג, טענה, ישועה הציג לה בקשות – ולא פקודות. לדברי קליין, היא לא ידעה על הקשר בין המנכ"ל ליו"ר מפלגת העבודה לשעבר, שמכהן כיום כנשיא המדינה. לכן גם לא ידעה שכשישועה ביקש ממנה ב-2016 לפרסם כותרת על "ניצחון מוחץ" של הרצוג על יריבתו שלי יחימוביץ' בהליך פנימי של המפלגה, הוא בעצם הכתיב לה כותרת שהגיעה מהרצוג עצמו.

עם זאת, גם בזמן אמת קליין הבינה שמשהו אינו כשורה סביב הטיפול בהרצוג. בן-צור הציג לה הודעה ששלחה לישועה לאחר שהכתבת הפוליטית של "וואלה", טל שלו, שוחחה עם הדובר של הרצוג ושמעה ממנו שמנכ"ל האתר ויו"ר מפלגת העבודה סיכמו ביניהם שהיא תכין כתבה שתבצע מעין וידוא הריגה ביחימוביץ'. "את כותבת לו: 'לא טוב שהדובר של בוז'י מתקשר להגיד לטל שלו שהוא סגר איתך אייטם לפני שאני בכלל מסכמת איתה איך ניגשים לזה. אני לא אומרת לה מאיפה האייטמים האלה מגיעים, וזה לא טוב בכלל שזה מגיע אליה ישירות מכיוונם'".

"לא אהבתי שמתקשר דובר ואומר לכתב 'סגרתי מעל הראש שלך'", אמרה קליין. "בעיני – התנהלות לא תקינה של אילן ישועה". בן-צור סובב את הסכין: "אני אגיד לך מה לא אהבת. לא אהבת שהעניין הפנימי שלכם – של הרצוג, ישועה ושלך – מגיע ישירות לכתבת. את זה לא אהבת".

חיסול חשבונות

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של אלוביץ', ביקש להציג לקליין תחקיר של "העין השביעית" מיולי 2013 שחשף את המעורבות העמוקה של ישועה בהתנהלות המערכתית של "וואלה". חן הקריא באולם פסקאות שלמות מתוך התחקיר בניסיון להמחיש לקליין שכבר אז – כשמאורעות "תיק 4000" היו רק בראשיתם – העובדה שישועה שולט ב"וואלה" באופן מוחלט היא מוסכמה שאין עליה עוררין בקרב העובדים. בראיון שנלווה לתחקיר ישועה אף אישר זאת בקולו.

קליין, בתשובה לשאלה, אמרה שהיא כלל לא זוכרת "מגמה מדאיגה שעיקרה כרסום בעצמאות העיתונאית של הכתבים והעורכים, התערבות הולכת וגוברת מצד ההנהלה בעבודת המערכת והפעלה קבועה של שיטות צנזורה שונות במקרים שבהם הסיקור עלול לפגוע באינטרסים המסחריים של החברה", כפי שתואר בתחקיר. לדבריה, היא גם לא זוכרת את קיומה של צנזורה שיטתית או צנזורה עצמית בקרב העיתונאים. "אז לא ידעתי באיזה עוצמות הוא מעורב", אמרה על ישועה.

אחד המקרים המוקדמים והבוטים של צנזורה בשירותו של נתניהו אירע ב"וואלה" בדצמבר 2012, לקראת הבחירות שהתקיימו בחודש שלאחר מכן. בהוראת ישועה, מערכת "וואלה" מחקה מהאתר ידיעה שניגחה את נתניהו על רקע דו"ח העוני של ארגון לתת.

הכתבה, שנשאה את הכותרת "השמאל תוקף: נתניהו עיוור לעוני הגובר", עלתה ב"וואלה" באותו יום שבו הליכוד השיק קמפיין באנרים נרחב באתר. בזמן אמת, מחיקת הכתבה זיעזעה את המערכת ונתפסה ככניעה לאינטרסים מסחריים. בשלב הזה העיתונאים התקשו לקשור בין הקשר הקרוב בין האלוביצ'ים לנתניהו לבין ההתערבות הבוטה למענו.

הידיעה המחוקה, וקמפיין הבחירות של הליכוד, במעלה דף הבית של "וואלה". 17.12.2012 (צילום מסך)

"זו היתה כתבה פח – אבל המקרה הזה מאוד הסעיר את הדסק", אמרה עיתונאית שצוטטה בתחקיר "העין השביעית". עו"ד חן, באופן טבעי, ניסה להציג את הציטוט הזה כהוכחה לכך שראוי היה למחוק את הכתבה. קליין גרסה אחרת: "זאת לא היתה כתבה פח. זאת כתבה של תגובות פוליטיות – חלק מהכרוניקה".

בהמשך הקריא הסנגור לקליין ציטוט נוסף מתוך התחקיר, שבו "בכיר ב'וואלה'" אמר שישועה רוחש בוז לעיתונאי האתר ותופס אותם כ"חבורה פוחזת, תל-אביבית, שמאלנית רדיקלית, שעושה לו שמה כל מיני מדורים הזויים". "זה מן הסתם עִצבן אותך, זה הכעיס אותך", אמר לה הסנגור. "כן", השיבה קליין, "כי אני לא תל-אביבית, לא שמאלנית ולא רדיקלית".

חיסול חשבונות מול "הארץ"

חלק נרחב מהדיון אתמול בבית-המשפט עסק בניסיון של אילן ישועה והנאשמת איריס אלוביץ' לפרסם ב"וואלה" כתבה שתפגע ב"הארץ" – העיתון שבו פורסם התחקיר שהוליד את "תיק 4000". הבסיס היה פרסום ב"ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו, שסיקר פעולת מחאה של ארגון "מילואימניקים בחזית" והתבטאות של העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג, שיצא נגד "הארץ" בגלל הקו הפוליטי ה"אנטי-ישראלי" של העיתון, כהגדרתו.

"אילן ביקש ממני להכין תחקיר נגד עיתון 'הארץ', ואני זוכרת ויכוח גדול מאוד ביני לבינו בעקבות הבקשה שלו", נזכרה קליין. "לא רציתי לגעת בזה, מאוד כעסתי, הייתי נסערת", ציינה. "הסברה שלי היתה שאילן או גורם אחר מנסה לעשות פה חיסול חשבונות מול 'הארץ' בגלל התחקיר של גידי וייץ. [...] לא רציתי לקחת בזה חלק, לא חשבתי שזה ראוי".

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

קליין הביעה תרעומת באוזני ישועה, אך לדבריה נדהמה לגלות שהמנכ"ל התעלם מעמדתה ופנה עם ההצעה ישירות לכתבת טל שלו – שאביה, העיתונאי חמי שלו, עבד אז ב"הארץ". קליין שמעה על כך משלו, ואז התקשרה לישועה, צרחה עליו (כהגדרתה) ולאחר מכן הלכה לחדרו של העורך אבי אלקלעי ואיימה בהתפטרות (בדיון אתמול היא העלתה את האפשרות שהחדר היה ריק). לאחר מכן יצאה מהמערכת והלכה הביתה. "אילן הביא אותי למצב שהיה לי קשה מאוד לתפקד כראש מערכת החדשות", אמרה קליין בבית-המשפט. "זה היה אירוע שבא אחרי תקופה שבה אני בקשר די יומיומי עם אילן על ההנחתות שלו, קשר שהלחיץ אותי, ובתקופה הזאת אני נסערת ואני מאיימת להתפטר".

בסופו של דבר לא פורסם ב"וואלה" תחקיר על "הארץ", אבל במדור הברנז'ה של האתר פורסמה ידיעה על מחאת אנשי "מילואימניקים בחזית", וכעבור שישה ימים פורסם שם גם ראיון עם ג'פרי גולדברג. "בשביל לקרוא כתבות אנטישמיות אני לא צריך את 'הארץ'", אמר גולדברג בציטוט ששובץ בכותרת.

עו"ד חן, כשחקר את קליין, ניסה לגרום לה להודות שישועה לא דרש ממנה להפיק תחקיר על "הארץ" – אלא בסך הכל ביקש לפרסם דיווח סטנדרטי על המאורעות, אולי מעט יותר מעמיק מהדיווח של "ישראל היום". הסנגור ציין שהתחקיר של וייץ על "וואלה" פורסם באוקטובר 2015, ואילו הפנייה שעליה דובר כאן הגיעה באוגוסט 2016 – פער של עשרה חודשים.

חן הטיח בקליין שכשנחקרה ברשות ניירות ערך היא אמרה שאינה יודעת מה מקור הבקשה – אמירה שלכאורה סותרת את הטענה שהעלתה במשפט, שלפיה חשבה כבר אז שמבקשים ממנה להכין כתבת חיסול. "את תחת אזהרה, אני מזכיר", אמר לה לפני שהשיבה. "אין הסבר לפער הזה", אמרה קליין. "זה מה שעניתי בחקירתי במשטרה. לא ניסיתי להסתיר שום דבר, עניתי תשובות אינסטינקטיביות. אתה שואל אותי על הפער? גם היום אני עונה את האמת".

דוד ורטהיים, עורך מדור הברנז'ה של "וואלה" (צילום: אורן פרסיקו)

השופט משה בר-עם ניסה לגשר על הפער. לדבריו, יש להבדיל בין דברים שקליין ידעה בוודאות ודברים שהיא הניחה. לדברי השופט, ייתכן שבחקירה היא דיברה רק על דברים שידעה כעובדה, ואילו בבית-המשפט היא חולקת גם רשמים שקיבלה. קליין, בסופו של דבר, התעקשה שהגרסה הנוכחית שלה מלאה יותר ונאמנה למציאות. היא ציינה שדבריה מתבססים על שיחות הטלפון שלה עם ישועה ועם טל שלו, שלא הוגשו לבית-המשפט, וחרצה: "אילן ישועה לא ביקש אייטם על מחאת המילואימניקים, אילן ביקש ת-ח-ק-י-ר מטל שלו".

לדברי הסנגור חן, מסכת האירועים ההיא הולידה איום בהתפטרות גם מצד עורך מדור הברנז'ה של "וואלה", דוד ורטהיים, שאצלו עלו בסופו של דבר הפרסומים על גולדברג ו"מילואימניקים בחזית". ורטהיים כבר סיפר בעבר בראיון לאתר "העין השביעית" על מקרה שבו שלח מכתב התפטרות בעקבות ניסיון לכפות עליו פרסום של אייטם נגד כלי תקשורת שידועים בגישתם הביקורתית כלפי נתניהו – אם כי המקרה ההוא, לדבריו, אירע ב-2015, בשנה שקדמה לתקרית שעליה דיברה קליין.

בראיון סיפר ורטהיים שבהנהלת "וואלה" שִכנעו אותו להישאר בתפקיד והתחייבו בפניו שהלחצים יפסקו – אבל עם כוכבית. "אני יכול להגיד שבמסגרת ההתחייבות הזאת נאמר לי מפורשות: 'רק אל תיגע לי בשרה'", אמר.

"אני לא עבריינית"

למרות הנסיונות של עו"ד חן לגמד את התקרית שגרמה לקליין לאיים בהתפטרות, במקרה הזה היא לא נסוגה. "אני חוויתי מנכ"ל שמתערב מולי בעוצמה, ואני נדרשת לקבל החלטות לא מתוך שיקול דעת עיתונאי של עורכת אלא מתוך מה שהמנכ"ל רוצה ממני – כן, לשיטתי זאת פגיעה בחופש העיתונאי שלי. האם זה דרמטי? לא יודעת", אמרה.

חן ביקש ממנה להסתכל על התקרית מנקודת מבט אחרת – מהמישור העקרוני. למשל, לפי הגישה שגורסת שלבעלים של אתר חדשות יש זכות להכתיב קו אידיאולוגי, או לפחות למתן אג'נדה מערכתית קיימת. "לדעתך, יש לו זכות כזאת או שזו פגיעה בחופש העיתונות?", שאל. קליין השיבה בחיוב – הזכות קיימת.

חן עלה שלב: "לבעלים של כלי תקשורת ציבורי או פרטי יש זכות לכוון את אמצעי התקשורת שלו לנתיבים שרצויים לו ולמנוע פרסומים נוגדים. את מסכימה לאמירה הזאת?". קליין, בתשובה, אמרה שמדובר בהיגד מורכב – אבל הוסיפה שהיא מסכימה איתו באופן חלקי.

חן עלה עוד שלב: "בעלים רשאי לקבוע את הקו הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של אמצעי התקשורת שלו, ואפילו לא חייב לפרסם בו דעות נוגדות למה שהוא מאמין בו. לזה את מסכימה?". לכך השיבה קליין במלה אחת: "כן".

חן התקדם עוד קצת: "והוא גם רשאי להטיל הוראות אישיות או באמצעות אדם אחר, נגיד ישועה, על עיתונאי שעובד אצלו – לכתוב כתבה על נושא שנראה לו חשוב, והוא יכול להנחות אותו בקווים שהוא רוצה שיהיו בכתבה הזאת. לזה את מסכימה?". לרגע היה נראה שקליין מבינה לאן חן לוקח את הדיון; היא ציינה ש"במצב עניינים רגיל, במערכת 'וואלה' המנכ"ל לא היה מנחה", אבל אז הוסיפה: "האם בעלים יכול לעשות את זה? כן".

חן המשיך להתקדם: "ויותר מזה. לבעלים של אמצעי תקשורת יש זכות קניין באתר. מכוח זה, האם הוא רשאי לעשות ברכושו כרצונו? כנקודת מוצא, לא בהכרח נקודת סיום". כאן בלמה קליין את ההתקדמות, והשיבה שהתשובה מורכבת. "אני חושבת שמי שמתיימר להחזיק בכלי תקשורת צריך לשמור על רמה מסוימת של אמינות, יושרה, דיווח רחב", אמרה. "האם יש זכות לבעל קניין לעשות בקניינו כל אשר עולה בדעתו? כן, אבל זה לא תמיד עולה בקנה אחד עם חופש העיתונות".

קליין עוד אמרה בהמשך שכאשר ישועה ביקש ממנה להעביר דרכו כתבות לאישור, או לפרסם כתבות ממניעים אינטרסנטיים, היא לא ידעה שהוא עושה זאת למען בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי האתר. אבל הרושם שנותר באולם בית-המשפט היה שהעורכת שהיתה מושא להתערבויות פסולות בהיקף מסחרר, כחלק ממסכת שבדיעבד התבררה כבעלת משמעות פלילית, מאמינה כי לבעל הבית "יש זכות" לפגוע בחופש העיתונות.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

לקראת סיום ביקש חן מקליין להתייחס גם למישור הפלילי. "כולם ידעו על ההתערבויות במערכת של אילן ישועה", אמר הסנגור, על בסיס דברים שאמרה קליין בחקירתה. "אני לא יודעת אם כל אדם במערכת ידע", אמרה קליין, "אבל הדסק ידע שאנחנו מכניסים ידיעות, הדסק ידע שמיכל מעבירה ידיעות לאישור אילן. כן. הכתבים ידעו שאני מעבירה ידיעות לאישור".

"ואת אומרת שכשהכתבה של גידי וייץ התפרסמה באוקטובר 2015 לאף אחד לא נפלה הלסת – ביטוי שלך. נכון?", שאל הסנגור.

"נכון", השיבה קליין.

"ולמרות שזה היה מבאס", אמר הסנגור, "אף אחד לא עלה על בריקדה והתפטר. נכון?".

"נכון", השיבה קליין.

חן הזכיר לה את איומי ההתפטרות שלה ושל דוד ורטהיים, אך הדגיש שאלו לא יצאו לפועל.

"חשבתי על זה, היה לי קשה, אבל לא התפטרתי. למה לא התפטרתי? כי אילן תיווך לי את זה כאירוע זמני שייגמר, ואני לא חשבתי שההתפטרות שלי תשנה משהו", אמרה קליין. "הייתי בסיטואציה קשה, לא נעימה, בשביל הגיל שלי ובכלל" (קליין היתה אז בסוף שנות העשרים שלה).

"אני מבין אותך. בוודאי היית מתפטרת אם היית חושבת, או אם מישהו היה אומר לך, שאת מסייעת לעשות כאן משהו בלתי חוקי", אמר חן. "אם היית יודעת או חושבת שאת מסייעת לעבירה פלילית, שום דבר לא היה מונע ממך להגיד 'אני לא עבריינית, אני לא משתתפת בזה'. נכון?".

"אני לא עבריינית", השיבה קליין.

"תודה רבה, אני סיימתי", אמר חן, וחתם את החקירה הנגדית.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.01MB)