באחת הסצנות המפורסמות מ"הסנדק", ספרו של מריו פוזו, מייקל קורליאונה – בנו של הסנדק, דון קורליאונה – מנהל שיחה מתוחה עם הקונסיליירי טום הייגן. הקונסיליירי, פרקליט ואיש סוד, בדיוק אומר למייקל שעליו להיעלם מהשטח לשנה כדי שהחבר'ה כאן, בחזית הביתית, יוכלו להרגיע את השטח, לשתול את הידיעות הנכונות בעיתונים ולשכנע את המשטרה לטייח ולהמשיך הלאה. בנקודה הזאת, מייקל קורליאונה והקונסיליירי – אל פצ'ינו ורוברט דובאל בעיבוד הקולנועי – עוצרים לרגע וחולקים תובנה על נפשו של עבריין הצמרת.

"הכל אישי. הם אומרים שהכל עסקים, אבל זה לגמרי אישי. כל ארוחה שבן אדם יושב לאכול בכל ימי חייו, כל פיסת חרא שהוא מכניס לפה", מסביר מייקל קורליאונה. "ואני אגיד לך מי לימד אותי את זה. הדון. אבא שלי. הסנדק. אם ברק היכה באחד החברים שלו, אבא לקח את זה אישית. כשהתגייסתי למארינס, הוא לקח את זה אישית. זה מקור הגדוּלה שלו. הדון הגדול. הוא לוקח הכל אישית. כמו אלוהים. הוא מכיר כל נוצה שנושרת מזנב של דרור או מה שזה לא יהיה. ואתה יודע מה? לאנשים שמתייחסים לכל תאונה כאל עלבון אישי לא קורות תאונות".

השיחה בין הפושע לפרקליט של משפחת הפשע, שראתה אור לראשונה ב-1969, נחקקה בזכרונו של עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. בדיון שהתקיים אתמול (13.10) במשפט המו"לים, הסנגור מצא לנכון לזרוק את האזכור הספרותי לחלל האולם כשהעד אבירם אלעד התגונן מעוד שאלה עוקצנית ולא רלבנטית.

אלעד, כיום מנכ"ל חדשות 13, היה העורך הראשי וראש מערכת החדשות של "וואלה" בחלק מהשנים שבהן התחוללה פרשת "תיק 4000". אתמול בדיון הוא התבקש שוב ושוב להתייחס לדברי ביקורת שנמתחו על נתניהו – בפרסומי האתר, ובתכתובות פרטיות בין המנכ"ל לשעבר אילן ישועה והעורך בפועל לשעבר אבי אלקלעי.

ישועה, בהתכתבויות שהוגשו לבית-המשפט, כינה את שרה נתניהו "רי סול ג'ו", על שם רעיית הרודן הצפון-קוריאני קים ג'ונג-און. מבחינת עו"ד בן-צור, זוהי עוד הוכחה לכך שהיחס של "וואלה" לנתניהו היה עוין, אפילו מלא שנאה. בחקירה הנגדית של אלעד, בן-צור אמר לו שהוא "פחות מכבד" עיתונאים ששומרים את דעותיהם לעצמם ומעמידים פנים שאין להם אג'נדה. לדבריו, אין כל פסול בשמאלנות – כל עוד מצהירים עליה מראש. למשל כמו מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, שמדבר וכותב בגלוי על עמדותיו ועל האג'נדה של העיתון שבראשו הוא עומד. "שים את העמדה שלך על השולחן", אמר בן-צור לעד.

אבירם אלעד, עורך "וואלה" לשעבר, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

אלעד לא נגס בפתיון. "היחידי במערכת שכינה אותם בכינויים האלה זה אילן. ואילן הוא לא חלק מהמערכת העיתונאית", אמר אלעד. "אתה לא הבעת הסתייגות", העיר בן-צור. "הסתייגות ממה?", תמה אלעד, ומסר שאין לו סיבה להסתייג מאמירות של אדם אחר.

תשובות דומות נתן בהמשך, כשבן-צור הזכיר פוסטים שנמחקו מחשבון הטוויטר של מיכל קליין, ראש מערכת החדשות לשעבר. "היא מחקה, אבל זה ישנו – האח הגדול עוקב", אמר הסנגור. הוא ביקש מאלעד להתייחס גם למונח "כלבים מתועבים" – כינוי שבו השתמש אבי אלקלעי, העורך שקדם לו, בהקשרם של בני הזוג נתניהו. "אני לא קראתי להם בכינויים האלה מעולם, אני גם לא חושב כך", התגונן העד.

"זה לא פרסונלי", העיר בן-צור.

"זה בוודאי פרסונלי. אני יושב פה. אני Person", התעקש אלעד.

בן-צור לקח צעד אחורה. "דון קורליאונה אמר ש'הכל אישי', אבל לא במובן הזה", ציין. היה לו חשוב להבהיר, כפי שעשה כמה פעמים במהלך הדיון, שהוא לא מנהל חקירה מקארתיסטית. "אין [אפילו] ניחוח מקארתיסטי", התעקש. לדבריו, הוא בסך הכל רוצה לאפיין את רוח המערכת.

שלושת השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם, הציעו לסנגור לזנוח את קו החקירה הזה, שלדבריהם אינו רלבנטי במיוחד לעסקת השוחד שעומדת במרכז התיק – ומדי פעם בן-צור אכן ביצע נסיגות טקטיות. אבל בהמשך הוא שב לקו החקירה הזה שוב ושוב, וניסה לגרום לאלעד להודות שהוא והמערכת שבראשה עמד היו שמאלנים. אלעד עמד באתגר, והצליח לסיים את החקירה בלי לחלוק עם הנוכחים באולם את דעותיו הפוליטיות.

הגרעין האיראני לא מת!

ההסתייגות של עו"ד בן-צור ממקארתיזם מובנת. היא קשורה באופן ישיר ללקוח שלו, בנימין נתניהו, שבשנותיו האחרונות כראש ממשלה עסק באופן תכוף בסימון בוגדים והוקעתם וטיפוח רגשי רדיפה קונספירטיביים. כמו הסנדק, גם נתניהו מתנהג כאילו הכל אישי, והכל נוגע לו – וגם הוא דורש נאמנות מקסימלית מהכפופים לו.

יש משהו אירוני בכך שהסנגור של נתניהו, בן-צור, נאלץ לחזור ולהבהיר שהוא לא מנהל משפט מקארתיסטי דווקא כשהוא חוקר את אבירם אלעד – שכמעט נפל קורבן למאמצים המקארתיסטיים של נתניהו ושליחיו.

הקדנציה השנייה של אלעד ב"וואלה", שהחלה עם מינויו לתפקיד העורך הראשי בנובמבר 2016, החלה ברגל שמאל מבחינת בעלי הבית דאז, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' (שכמו נתניהו לא נכחו אתמול באולם). כשנודע שאלעד הוא העורך החדש של "וואלה" – זה שיחליף את אלקלעי ה"שמאלני" – האלוביצ'ים מיד פצחו במסע לחצים שנועד לסכל את המינוי. העילה: מאמר שפרסם אלעד ב"וואלה" שלוש שנים קודם לכן, בדצמבר 2013, תחת הכותרת "נתניהו תתרגל: אין יותר 'איום הגרעין האיראני'".

כותרות טורו של אבירם אלעד ב"וואלה" (צילום מסך)

אילן ישועה, המנכ"ל לשעבר של "וואלה", סיפר על כך בעדותו בחודש אפריל. "ביום שיצאה ההודעה לעיתונות, עוד לפני הגיעוֹ לאתר [...] מיד התחילה סאגה נוראית של לחצים משאול ומאיריס, משניהם, שעשינו פה טעות נוראית וזו בעיה וזה גורם לנתק ביניהם לבין לשכת הממשלה ולבין שרה, ושרה כועסת וראש הממשלה כועס", העיד ישועה.

בהמשך סיפר ישועה כיצד איריס אלוביץ' הזמינה את אחד מדובריו של נתניהו, רן ברץ, לפגישה שבה היא תשכנע אותו שאלעד דווקא בסדר. לדברי ישועה, הוא עוד זוכר את אחד הטיעונים שהשמיעה אלוביץ' באוזני ברץ: "אין שום מצב שהוא שמאלני, הוא אוהב את הצבא והוא רץ על הג'בלאות, לא יכול להיות שהוא שמאלני". בסופו של דבר, טען ישועה, נאמר לו שאלעד יגיע לתקופת מבחן שבה יצטרך להוכיח את עצמו. אגב כך סיפר המנכ"ל לשעבר שהוצע לו לרכך את הנזק באמצעות גיוס שלושה אנשי תקשורת שקיבלו הכשר מאנשי נתניהו: אראל סג"ל, שמעון ריקלין וגיא בכור.

היו כמובן עוד בחישות בענייני כוח אדם ב"וואלה", ובכלי תקשורת אחרים. כתבה מקיפה שפורסמה באתר "העין השביעית" ב-2020 מנתה אותן. ב"וואלה", ישועה והאלוביצ'ים העבירו לאנשיו של נתניהו שמות של כתבים שרצו לגייס לתפקידים מרכזיים – למשל תפקיד הכתב המדיני – כדי לקבל מהם אישור מראש. ניר חפץ, אז מקורבם של בני הזוג נתניהו וכיום עד מדינה, שידר להם שהענקת התפקיד לעיתונאי אלמוג בוקר אינה מומלצת – והציע למנות במקומו את ארז תדמור, חבר בצוות התעמולה של הליכוד.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

במקביל, האלוביצ'ים עשו מאמצים – וגם הצליחו – לדחוק לשוליים את הכתב המדיני אמיר תיבון והכתב הפוליטי עמרי נחמיאס, שנתפסו בעיניהם כעוינים לראש הממשלה. אבי אלקלעי, העורך שהוחלף על-ידי אבירם אלעד, הוזז מתפקידו עקב דעותיו הפוליטיות וההבנה שעם עורך כזה יהיה קשה לקיים סימביוזה מלאה עם בני הזוג נתניהו.

כפי שניתן היה לצפות, עו"ד בן-צור לא נכנס אתמול לכל פיתולי העלילה הללו. במקום זה, הוא ניצל את הזמן כדי ללעוג לאבירם אלעד על ניתוח גיאו-פוליטי שנכלל במאמר שלו מ-2013 שהפך אותו לאויב בעיני בני הזוג נתניהו. הסנגור של נתניהו סיפר לאלעד שהוא קרא בעיון את המאמר, וביקש ממנו להתייחס לקביעה שחותמת אותו, שבדיעבד הופרכה: "'הנושא האיראני' מת. עוד נעשים מאמצי החייאה אחרונים, אבל התמונה ברורה. הלוויה תצא מהבית ברחוב בלפור (נרות ריחניים כבר יש), והגיע הזמן שבעל הבית יתחיל לחשוב על ה'נושא' הבא".

אלעד ניסה לטעון שזו היתה אמת לשעתה. "ההבנה שלי היתה שקרו דברים בזירה המדינית שהפכו את הנושא האיראני לשונה במהותו ממה שהוא היה קודם לכן, בגלל המדיניות של אובמה", הסביר. בן-צור לא השתכנע. "זה מביך", אמר לעד, וציין בפניו שתחזיתו התבדתה. "זה קורה, כולנו נכשלים מפעם לפעם", לעג בן-צור, והצליח לרגע להוציא את אלעד מאיזון.

"אני לא אשפוט את ביצועיך המשפטיים, אתה לא תשפוט את ביצועי העיתונאיים", אמר אלעד לבן-צור. בהמשך, כשהסנגור אמר לו שביצועיו המשפטיים נשפטים על-ידי השופטים, ענה לו אלעד: "בוא, ראיתי סטטיסטיקות, לא ניכנס לזה". "ממי שמעת? ממי שמעת?", מיהר בן-צור לשאול, ואלעד קלט שחצה גבול. "אני מתנצל", אמר, וטען שבסך הכל נחשף לנתונים באינטרנט – ושהוא לא זוכר אותם כרגע.

"העולם הישועי הרחב"

ההתנצלות של אלעד היתה רגע נדיר בדיון. לכל אורך היום, בן-צור ביקש ממנו לחוות את דעתו על עובדות וציטוטים שעלו במהלך המשפט. בן-צור ניסה לגרום לאלעד לדבר על הקשר של ישועה עם מה שהוא כינה "העולם הישועי הרחב" – מגעים "אובססיביים", כהגדרתו, עם פוליטיקאים כמו יצחק הרצוג ואביגדור ליברמן, אנשי עסקים, מנהלים בכירים בענף התקשורת ועוד – אך אלעד השיב שוב ושוב ב"לא זוכר", "לא מכיר את הפרטים" ו"לא ראיתי". ברוב המקרים, בן-צור לא הצליח לחדור את המגננה.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 4000" (צילום: יונתן זינדל)

הסנגור הקפיד ללעוג לאלעד, ומדי פעם גם קיבל חיזוק מהשורה האחורית, שם ישבה עו"ד כרמל בן-צור, בתו וחברה נוספת בצוות ההגנה של נתניהו. "משהו!", פלטה בן-צור כשהעד ניסה להתווכח עם הסנגור. "אתה לא יודע כלום", הטיח אביה באלעד כששמע ממנו שהוא לא ידע שהבן של אילן ישועה עבד בחברה של הפרסומאי אילן שילוח. במקרה אחר, כשאלעד אמר שבסך הכל מילא פקודות, בן-צור כינה אותו "חייל ממושמע". כשאלעד התעקש שהוא יכול להתייחס רק לדברים שקרו לו אישית, בן-צור ציטט בלגלוג משירה של רחל: "'רק על עצמי לספר ידעתי' – העולם על-פי אבירם זה לא העולם שבחוץ".

בחלקים אחרים של הדיון בן-צור טען שלאלעד יש עניין בכך שהמשפט יסתיים בהרשעה – והציע לו לשבת בשולחן של התובעים. אלעד, מצדו, התעקש שוב ושוב ש"וואלה" נערך ללא אג'נדה פוליטית – למעט זאת שתורגמה כפקודות שהונחתו עליו מלמעלה למען נתניהו. "לא היתה אג'נדה פוליטית, בטח לא מצדי כראש מערכת החדשות וגם לא מצד גדי להב (העורך הראשי בשנים ההן; א"ב) וגם לא מצד ינון מגל, שערך את האתר במשך תקופה לא קצרה. לא היתה אג'נדה פוליטית – לא בעד ולא נגד", אמר אלעד.

בן-צור הקריא לאלעד דברים שאמר המנכ"ל ישועה לאחד מחוקרי "תיק 4000": "אל תשכח שהם [בני הזוג אלוביץ'] ידעו שאני סולד ממנו [נתניהו], זה לא היה סוד, אני לא הסתרתי. אז גם שאול ואיריס ידעו, וגם בסביבת ראש הממשלה. המוטו שלי במערכת היה שביבי הורס את המפעל הציוני".

אלעד אמר שהוא מכיר את האמירה, אך טען שישועה לא היה אדם פוליטי. "בכל שיחותי איתו מעולם לא עלו נושאים פוליטיים, דיברנו על הרבה נושאים אחרים. לא זיהיתי להט אידיאולוגי באף כיוון – זיהיתי להט מסחרי חזק מאוד, אבל לא להט אידיאולוגי", אמר. "בהקשרים של ביבי זה גם נאמר בסמוך להנחיות שלכאורה הוא מקבל ממשפחת נתניהו דרך אחרים. וסמוך לזה הוא אמר את מה שאמרת – אולי כדי להצדיק את זה, אולי כדי להצטדק מולנו. אני לא זיהיתי בזה אמירה פוליטית".

העד אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, בבית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: יונתן זינדל)

כשאלעד שוחח עם חוקרי "תיק 4000", הוא סיפר להם שפוליטיקאים ודוברים פנו אליו באופן יומיומי כדי לדון בפרסומים עיתונאיים. לטענת בן-צור, זוהי עוד הוכחה לכך שההתערבויות למען נתניהו לא היו חריגות. אלעד שלל את הטיעון הזה. "זה חלק מהשיח ביני לבין פוליטיקאי", אמר. "כשפוליטיקאי או דובר פונה אלי ואומר, 'תשמע, אתה הולך לפרסם משהו, יש פה טעות, זה נורא ואיום ועושה נזק למדינה' – אני יכול להסכים, ואני יכול לא להסכים".

לדברי אלעד, כשהוא מדבר על התערבות פסולה הוא מתכוון לפקודה שמונחתת עליו מלמעלה – מהמנכ"ל. "ההתערבות נובעת מזהות המחליט", הסביר. "באתר עולות עשרות כתבות ביום. במצב עניינים שגרתי ותקין המנכ"ל אינו מכיר אף אחת מהן טרם עלייתן – הוא פוגש אותן כשהן מתפרסמות. זה האופן התקין של הדברים. כשהוא מגיע לכתבה לפני שהיא התפרסמה, יש פה משהו לא תקין. לא משנה מה הנושא".

למרות זאת, הוסיף אלעד, גם כשישועה העביר לו בקשות שונות בענייני תוכן – למשל, בעניין מפרסמים גדולים – הוא לא היה מרוצה מכולן, אבל הבין שמדובר בבקשות ולא בפקודות מהסוג שעומד בלב "תיק 4000". כך עשה, לדבריו, כשישועה ביקש ממנו לשנות את הכותרת של אחד מכמה אייטמים שעסקו בשרת התרבות לשעבר מירי רגב בעקבות ביקורה בפסטיבל הסרטים בקאן כשלגופה שמלה לבנה שעליה הודפסה פנורמה מאוירת של ירושלים העתיקה.

האייטם, שנשא את הכותרת "ירושלים של טרלול: הפדיחה של השרה רגב תיזכר לדורות", הרגיז את ישועה וגרם לו לשגר לאלעד הודעה נזעמת: "אתה מזלזל באינטליגנציה שלי ופוגע קשות בחברה. אף גוף תקשורת לא פועל בחלל ריק. גם עמוס שוקן ניסה ליישר הדורים עם נוחי. וגם הוא, אני מבטיח לך, לא יכתוב מחר כתבה שלילית על נבזלין".

בן-צור ביקש מאלעד להיזכר בסיטואציה. אלעד נזכר שהאייטם שעורר את חמתו של ישועה היה מעין ביקורת אופנה, ושהפנייה של המנכ"ל הגיעה אליו למחרת הפרסום. "בבוקר אילן פונה אלי ואומר לי: 'תוריד את הכתבה או תשנה אותה באופן דרמטי' – אני לא זוכר בדיוק מה היה שם – 'בשביל היחסים שלי עם מירי רגב'", שיחזר אלעד.

"אני מתנגד בכל תוקף", המשיך, "ואני לא נוגע בכתבה. אבל אני עצמי עריכתית מסתכל על זה, והמלה 'טרלול' באמת עושה לי לא טוב בבטן. אבל אני לא משנה את הכתבה בכלל, וכל היום היא נמצאת באתר בצורה הזאת. נדמה לי שרק בערב, אחרי ששמעתי הערות מעוד אנשים שלא קשורים למערכת, שאמרו, 'שמע זו מלה לא ראויה', החלפתי את המלה 'טרלול' – אחר-הצהריים או בערב. ההתערבות הזאת של אילן היא התערבות לא תקינה שלא צריכה להתרחש, היא משהו שראיתי בחומרה ואמרתי לו את זה בזמן אמת – ולכן גם התגובה הזאת כלפי היא כזאת".

ישועה מצנזר את פרשת הצוללות

לקראת סוף החקירה הנגדית של עו"ד בן-צור הוא ביקש מאלעד להתייחס לכמה תקריות שמוזכרות בכתב האישום – בנספח של פרקליטות המדינה שבו נמנים 315 "אירועי סיקור" שלטענת התביעה מרכיבים את הגמול שהעניקו האלוביצ'ים לנתניהו. שלושה מהאירועים שהציג בן-צור עוסקים בסיקור פרשת הצוללות, שנחשפה על-ידי רביב דרוקר ב-15 בנובמבר 2016. בצירוף מקרים, זהו גם היום שבו נכנס אלעד לתפקידו כעורך ראשי.

החשיפה של דרוקר עוררה הדים מיד עם שידורה בערוץ 10 וזכתה לשלל ידיעות המשך בתקשורת – אבל ב"וואלה" לא עלתה ידיעה על כך באותו לילה. אירוע מס' 290, שמתוארך ל-16 בנובמבר 2016, עוסק בהחלטה לצנזר אותה. כך הוא סוכם במסמך של הפרקליטות: "עיכוב פרסום בנוגע לתחקיר העוסק בפרשת הצוללות, ובשלב מאוחר יותר הסרת כתבה שעלתה בעניין. הפרסום עוכב והכתבה הוסרה במעורבות בני הזוג אלוביץ'".

אירוע מס' 292, שמתוארך לאותו יום, עוסק בפרסום ידיעה בלתי חתומה שריככה את הרושם שלפיו פרשת הצוללות קשורה לנתניהו. בפרקליטות סיכמו אותו כך: "פרסום עמדת המל"ל שלפיה רכש הצוללות מגרמניה לא הושפע מלחצים חיצוניים. הפרסום עלה במעורבות ישועה ובידיעת בני הזוג אלוביץ'".

כותרות הידיעה מאירוע מס' 292 במסמך של פרקליטות המדינה (צילום מסך)

אירוע מס' 295, שמתוארך ל-19 בנובמבר 2016, עוסק בריכוך כתבה של הכתבת המדינית טל שלו, שבה ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק קרא לחקור את פרשת הצוללות (בפרקליטות סיכמו אותו כך: "עריכת פרסום העוסק בהתבטאות של אהוד ברק על פרשת הצוללות. הפרסום נערך במעורבות בני הזוג אלוביץ'").

"אני זוכר שהיתה בקשה – לא בקשה, פקודה – לגבי אהוד ברק, להשמיט את תגובתו. היתה פקודה בנושא הזה", אמר אלעד. מבחינת בן-צור, נתניהו לא היה קשור לפקודה הזאת – וגם לא לשני האירועים האחרים. "בכל הדברים הללו אין שום פנייה – לא לשכת ראש הממשלה, לא דוברים, אף אחד לא פונה", אמר הסנגור לאלעד, וביקש את תגובתו.

"אני לא יודע מה היה שם", השיב אלעד. "אני קיבלתי פקודה ברורה מאילן ישועה. הוא אמר לי את זה, שהוא קיבל הנחיות מלמעלה".

"מה זה 'למעלה'?", חקר בן-צור.

"למעלה זה הבעלים שלו, ואולי גם אנשי ראש הממשלה", השיב אלעד. לאחר מכן הרחיב: לדבריו, ביום שבו נחשפה פרשת הצוללות, ישועה הורה לו לא לגעת בה. רק למחרת הצליח לפרסם ידיעת המשך – דיווח על פנייה של עו"ד גונן בן-יצחק ליועץ המשפטי לממשלה, ובה דרישה לפתוח בחקירה. "נאסר עלינו עד אותו רגע להעלות משהו בנושא", אמר העורך לשעבר. אלעד כבר הזכיר את הסיטואציה בדיון שהתקיים יום קודם לכן. הוא סיפר שמיד אחרי הפרסום על הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה הוא נקרא ללשכה של ישועה וננזף.

הנאשם בנימין נתניהו, כשעוד כיהן כראש ממשלת ישראל, נושא דברים לפני פתיחת משפטו כשמאחוריו חברי-כנסת ושרים מהליכוד. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילום: יונתן זינדל)

אולי משום שבן-צור כבר הכיר את המשך הסיפור, ואולי מסיבה אחרת, ההערה האחרונה של אלעד – זאת שבה חזר על הקביעה על כך שנאסר עליו לעסוק בפרשת הצוללות – גרמה לו להעלות את הטונים. לאורך כל החקירה, בן-צור ביקש להתייחס לפרסומים של "וואלה" כאל "קופסה שחורה". לפי ההסבר שלו, המונח הזה משקף תפיסה שלפיה כשבאים לקבוע אם "וואלה" שירת באופן חריג את נתניהו – אין להאמין לעדים ולציטוטים שהוצגו בבית-המשפט, אלא רק למה שמופיע בפועל באתר, שהוא מעין ארכיון אובייקטיבי שאינו משקר.

כעת, לנוכח החזרה של אלעד על הטענה בדבר הצנזורה סביב פרשת הצוללות, הטיח בו בן-צור שכאשר מחפשים מידע על הפרשה ב"וואלה" מגיעים לכתבה על פנייתו של גונן בן-יצחק – פעיל במחאת הגז, ובהמשך גם בתנועת המחאה שקראה להתפטרותו של נתניהו. לשיטתו של הסנגור, מכך יש להסיק שהסיקור של "וואלה" היה ביקורתי באופיו.

"לא צריך להתעצבן", אמר לו אלעד, "אני העדתי שעד הכתבה הזאת לא עלה כלום שנוגע לצוללות".

"אתה לא תשיב לכלום חוץ מלהגיד לי ש'אילן ישועה' ו'אילן ישועה'", הטיח בו בן-צור. "הטנגו בינך לבין ישועה הוא הטנגו בינך לבין ישועה". בהמשך עצר והסביר למה התכוון: משום שאלעד עמד בקשר רק עם אילן ישועה והדרגים שמתחתיו, הוא לא יכול לדעת דבר על הוראות שישועה קיבל או לא קיבל מהאלוביצ'ים, ועל השיח שלהם עם אנשיו של נתניהו. "הוא מבחינתו לא יודע כלום למעט מה שישועה אומר לו", אמר בן-צור לשופטים.

"לסיום העניין הזה של מה שקרוי הצוללות", אמר בן-צור לאלעד בהמשך, "אתה זוכר שכתבת לישועה שזו פרשה שיכולה להפיל ראש ממשלה?". אלעד השיב בחיוב, ובן-צור ביקש להזכיר לו כיצד השיב ישועה: "התגובה שלו היתה 'אמן'. כלומר תקווה גלויה להפלה".

"זה פייק!"

בחלק אחר של הדיון עו"ד בן-צור נחל ניצחון קטן. זה קרה כשביקש להתעכב על אירוע נוסף מהיום הראשון של אלעד בתפקיד העורך הראשי – הפעם כזה שנוגע לשרה נתניהו. במסמך של פרקליטות המדינה, אירוע 289 סוכם כך: "דרישה לפרסום תגובת הנאשם נתניהו לידיעה שלפיה מבקר המדינה יבדוק טענות של עובדת לשעבר נגד שרה נתניהו. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה באמצעות חפץ לנאשם אלוביץ' ולישועה. הדרישה טופלה במעורבות בני הזוג אלוביץ'. הדרישה נענתה".

מאחורי הניסוח היבש הזה עומדת כותרת דרמטית לשעתה, שלפיה מבקר המדינה פתח בבדיקה של טענות שהועלו נגד שרה נתניהו. "מבקר המדינה יוסף שפירא פתח בבדיקה בעניינה של ורד סוויד, מי ששימשה ראש הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה, בעקבות הטענות שהעלתה בתחקיר 'עובדה' בשבוע שעבר", נכתב בידיעה. "בתחקיר הועלו בין היתר טענות שלפיהן סוויד התבקשה לגייס ארגוני נשים לפעול נגד אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, לאחר שתבע את הזוג נתניהו והוגשה נגדו תלונה על הטרדה מינית".

כותרות הידיעה מאירוע מס' 289 במסמך של פרקליטות המדינה (צילום מסך)

הידיעה הזאת כבר נידונה בדיון שנערך יום קודם לכן, אז הוצגו תכתובות שמהן עלה שישועה ביקש מאלעד וממיכל קליין "לאזן" את הדיווח באמצעות הוספת שני מכתבים של עובדות אנונימיות שהעטירו חנופה על שרה נתניהו וציינו שגם סוויד נהגה לשבח אותה לעתים קרובות. מי שהעביר את המכתבים ל"וואלה" היה ניר חפץ, אז איש סודם של בני משפחת נתניהו. בגרסה שנמצאת כיום באתר, כל הידיעה למעט פסקת הפתיחה מורכבת מתגובת נתניהו ומציטוטים מתוך צמד המכתבים.

אלעד הגן על הפרסום. הוא ציין שמדובר בסך הכל בידיעת המשך למידע שפורסם לראשונה בחדשות ערוץ 2, ודיבר על "פקודה ברורה וחד-משמעית להעלות את המכתבים".

כשבן-צור שאל אותו אם הוא זוכר כיצד הסתיימה בדיקת מבקר המדינה, אלעד אמר שהוא לא זוכר. "אני אחדש לך – זה פייק!", אמר בן-צור. "מבקר המדינה פרסם הודעה שהוא לא בודק. ואת זה אפילו לא זכרת". בן-צור דייק: למחרת הדיווח אכן הפיץ מבקר המדינה הודעה שבה נמסר שהבדיקה שעליה דווח נפתחה בכלל לפני שידור התחקיר של "עובדה", ושהיא אמנם קשורה לסוויד – אבל לא לנושאים שנכללו בתחקיר הטלוויזיוני.

דרוקר בשירות ההגנה

החקירה הנגדית הסתיימה בהופעת אורח מפתיעה: רביב דרוקר. עו"ד בן-צור ביקש להציג בבית-המשפט סרטון וידיאו – דברים שאמר דרוקר ב-2015 בכנס יש"ע להסברה ותקשורת, מתוך מפגש מצולם שלו עם עמית סגל. דרוקר, כיום קולגה של אלעד בחדשות 13, דיבר על הצורך בגיוון כוח האדם העיתונאי ועל המושג "אובייקטיביות עיתונאית" והיחס הראוי לו.

"ההגדרה המילונית של עיתונאי אובייקטיבי זה עיתונאי שקרן", אמר שם דרוקר. "לפעמים מתגעגעים לעיתונאים משנות השבעים, של רשות השידור, שהיו חלקם לא פחות שמאלנים ממני – אבל מה הם עשו? הם נאלצו או החליטו להסוות את עמדתם, לא אמרו אותה בסיקור, שיחקו אותה מהאו"ם, ניטרלים, אבל בעצם עשו מניפולציות שאת חלקן אתם מסוגלים לקלוט וחלקן אתם לא יכולים אפילו לדעת עליהן – הם העבירו לכם את עמדתם האמיתית.

"הרי כשאתה מעצב ליין-אפ, את סדר השידור, ומחליט מה הידיעה הראשונה ומה הידיעה האחרונה – אתה אומר לצופה מה הכי חשוב ומה הכי לא חשוב. אם החלטת לא לשדר על זריקת אבנים ליד עפרה, אז בכלל לא יידעו שהיתה זריקת אבנים ליד עפרה – היום כבר תדעו, אני מדבר על שנות השבעים. המשמעות היא שזה לא חשוב. אם תשדר המון-המון על פרשת השחיתות הזאת, אז אתה אומר לצופה שזה הכי חשוב", המשיך דרוקר, ואז חרץ: "האובייקטיביות לא קיימת. אנשים שיש להם דעות רוצים להעביר אותן".

רביב דרוקר (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 13)

"אתה מסכים?", שאל בן-צור את אלעד.

"התשובה מורכבת", השיב העד. "דרוקר פה מדבר על שני בעלי תפקידים – תפקיד אחד הוא כתב או פרשן שמופיע על המסך או כותב, והתפקיד השני הוא עורך. אלו שתי דיסציפלינות שונות במהותן. בדיסציפלינה של כתב או פרשן בהחלט יש מקום לדעה אישית, גם אם לא בכל דבר, אבל יש מקום כל עוד זה ממוסגר כך. כעורך, האג'נדה לא צריכה להיות האג'נדה האישית שלי, לא מה שאני מאמין או תומך בו, אלא מה לדעתי הקריטריונים לפרסום לקהל שלי".

השופטת פרידמן-פלדמן שאלה את אלעד כיצד נקבעת מידת החשיבות של האייטמים, וקיבלה תשובה ברוח דומה. "אני מתבסס על הידע שלי בסוף, וגם על הרבה שיחות עם עורכים וכתבים רלבנטיים שמביאים למערכת חומרים", אמר אלעד. "מידת החשיבות, בסוף, סובייקטיבית לאותו אדם. זה קשור לרקע ולידע של האדם – אנחנו לא רובוטים – וייתכן שגם לדעות. אני באופן אישי משתדל מאוד לא לעשות את זה לפי הדעות שלי. אני לא חושב שזו הדרך הנכונה לערוך כלי תקשורת".

בהמשך, כשהתייחס לסוגיית הגיוון האנושי ואמר ש"עוד יש דרך ארוכה מאוד" עד שהתקשורת תגיע למצב משביע רצון התברר מדוע בן-צור העלה את הסוגיה מלכתחילה. "באתר 'וואלה'", אמר הסנגור, "הזהות הברורה של עורכים, כתבים בכירים, היא לא מהצד הימני של המפה".

"דיברת על מקרתיזם", הזכיר לו אלעד, "אני מעולם לא בחנתי אנשים בצורה הזאת. יש לגיוון חשיבות במובן של מאיפה אנשים באו, איפה הם גדלו – אבל לא שאלתי אנשים לדעתם הפוליטית".

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.19MB)