נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", הדיח את ערן טיפנברון מתפקיד העורך הראשי של ynet בגלל משבר אמון – כך משתמע מדברים שאמר טיפנברון בעצמו בשיחה שהוקלטה ושתמלילה נמצא בידי "העין השביעית". טיפנברון, שמכהן כיום כמנכ"ל והעורך הראשי של ערוץ הכנסת, עבד בקבוצת "ידיעות אחרונות" במשך למעלה משני עשורים. הוא פרש ב-2016, ובמכתב שהפיץ בקרב עובדיו תיאר את פרישתו כהחלטה אישית שלו. כעת מצטיירות נסיבות פרישתו באור שונה.

לפי תמליל השיחה, טיפנברון סיפר שלפני כארבע שנים קרא לו "הבוס הקודם" שלו ואמר לו כך: "תקשיב, נוצרה סיטואציה ויש בינינו משבר אמון". "הסתכלתי עליו, ואמרתי... ונפרדנו", אמר טיפנברון. בשיחה העכשווית הדגיש טיפנברון כי הוא משוכנע ש"משבר האמון" מבוסס על מידע בלתי מהימן. "אני חושב שהוא בדה, הזה דברים", אמר על הבוס הקודם שלו, אך לא פירט.

טיבו של משבר האמון שעליו דיבר טיפנברון אינו ברור בשלב זה. העורך הבכיר נשאל על-ידי "העין השביעית" לגבי נסיבות פרישתו מקבוצת "ידיעות אחרונות", אך סירב למסור התייחסות לדברים. כשהוצע לו להתייחס לטענתו שלפיה ההחלטה של מוזס מבוססת על מידע כוזב, סירב להגיב גם על כך.

המכתב ששלח ערן טיפנברון עם עזיבתו את תפקיד עורך ynet (לחצו להגדלה)

המכתב ששלח ערן טיפנברון עם עזיבתו את תפקיד עורך ynet (לחצו להגדלה)

באופן אירוני, הגילוי העצמי של טיפנברון לגבי "משבר האמון" שכביכול התגלע בינו לבין מוזס נחשף הודות למקרה אחר של "משבר אמון" – שבו טיפנברון ממלא את תפקיד הבוס המפטר. הפורום שבו נאמרו הדברים הוא שיחת שימוע שטיפנברון ערך לעובדת שהחליט לפטר מערוץ הכנסת. העובדת, עורכת התוכניות הוותיקה יהודית דמארי-אגסי, פנתה אתמול (29.6) לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים בדרישה להחזירה לעבודה. לבקשה שהגישה לבית-הדין צורף תמליל שיחת השימוע, ובו ההתבטאות של טיפנברון לגבי נסיבות עזיבתו את ynet.

הרקע לפיטורים בערוץ הכנסת, שעורר ביקורת חריפה בתוך הערוץ ומחוצה לו, הוא דליפה של חומרים פנימיים לכלי תקשורת – ובראשם תיעוד וידיאו גנוז של ח"כ עפר שלח מתפרץ על המגישים אבי בלום ומשה גלסנר ומטיח בהם האשמות וכינויי גנאי. עוד לפני פרסום הקטע, טיפנברון ועמיתיו להנהלת הערוץ פתחו בחקירה בניסיון לגלות את מקור ההדלפה. בצעד חריג, שגרר גינויים בענף התקשורת ובמערכת הפוליטית, החליט טיפנברון לזמן כ-15 עובדים לבדיקות פוליגרף.

בעקבות בדיקות הפוליגרף החליטה הנהלת הערוץ לפטר שלושה עובדים. לפי דיווחים שפורסמו בסמוך לכך, אחד המפוטרים הודה בהדלפה, ועובדת אחרת שפוטרה התלוננה כמה חודשים לפני כן על הטרדה מינית מצד אחד מעובדי הערוץ. דמארי-אגסי, העובדת השלישית, מצהירה שאין לה כל קשר להדלפות – ומהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי גם בערוץ לא מאשימים אותה בהדלפה.

בבקשה שהגישה לבית-הדין טוענת דמארי-אגסי כי פיטוריה אינם חוקיים ונועדו להטיל אימה על שאר עובדי ערוץ הכנסת. את בדיקת הפוליגרף שנדרשה לעבור היא מגדירה כצעד "קיצוני" ו"משפיל". "אין למעסיק רשות לפטר עובדים על לא עוול בכפם, ככלי הרתעתי כלפי עובדים אחרים. זוהי דרך פעולה אשר אין להתיר, ודאי לא אצל גוף תקשורת אשר השקיפות היא נר לרגליון ואשר פועל מטעם לב ליבה של הדמוקרטיה הישראלית - כנסת ישראל".

הנימוק הרשמי שנתן טיפנברון לפיטוריה היה "משבר אמון חמור" שהתגלע סביב חקירת ההדלפות. לדברי דמארי-אגסי, טיפנברון הורה על פיטוריה משום שהאמין כי ידעה מראש על דליפת החומרים אך בחרה לא לדווח על כך ל"גורמים הרלבנטיים בערוץ".

"לא מדובר במשבר אמון אלא בציפייה של המעסיק כי עובד יספר למנהליו מדי יום ביומו את כל מה שהוא חושב על עובדים אחרים"

דמארי-אגסי מכחישה את הדברים הללו וטוענת כי כלל לא ידעה מי אחראי להדלפה. "לא מדובר במשבר אמון אלא בציפייה של המעסיק כי עובד יספר למנהליו מדי יום ביומו את כל מה שהוא חושב על עובדים אחרים", טוען עורך-דינה, גדי שילה, בבקשה שהוגשה לבית-הדין. עו"ד שילה הוסיף כי על דמארי-אגסי חלה חובת נאמנות לא רק כלפי מקום העבודה שלה, אלא גם כלפי חבריה לעבודה. "אין לצפות מעובדים לרגל ולדווח אחד על השני. המעסיק לא צריך לדרוש מעובדיו לפגוע בחבריו לעבודה".

טיפנברון, במכתב שבו הודיע על הפיטורים (שהוגש גם הוא לבית-הדין), טען שהשימוש של דמארי-אגסי במונחים כמו "ריגול" ו"הלשנה" רק מחזק את הבסיס למשבר האמון שלדבריו נוצר מולה. על כך השיב עורך-דינה: "זוהי דרך טיעון פסולה, מקוממת ורודנית של גוף ציבורי אשר מוכן לקבל אך ורק הסכמה מלאה עם דברי מנהליו תוך הבעת כניעה מחשבתית".

ערוץ הכנסת טרם הגיב לבקשה שהוגשה לבית-הדין, וטיפנברון כאמור סירב לשוחח עם "העין השביעית".