העיתון החרדי "המודיע" יפצה במאות אלפי שקלים קבוצה של חרדים שפקפק בחרדיותם, כך פסק בית משפט השלום בירושלים.

אגב כך פסקה השופטת כי העובדה שחרדי פונה לקבל סעד ממערכת המשפט הישראלית, אינה יכולה לשמש עילה כדי לבזות אותו, וקבעה כי העיתון התנהל באופן אנטי-עיתונאי.

למעשה, פסק הדין מתאר את הפרסום בעיתון ככזה שכלל לא היה דיווח עובדתי על המקרה, לא כלל את תגובת בעלי העניין (בעיתון גם התעלמו מפניותיהם לאחר הפרסום), לא הציג את התמונה המלאה ושימש למעשה ככלי לנגח את התובעים.

"המודיע" הוא עיתון מפלגתי חרדי ותיק, שלצד "המבשר" מייצג את הפלג החסידי (אגודת ישראל) במפלגת יהדות התורה ומזוהה עם חסידות גור. הנציג הבולט של האגודה היה חבר הכנסת יעקב ליצמן, שנאלץ לפרוש לאחר שהורשע בפלילים, ואחריו יצחק גולדקנופף.

בספטמבר 2024 פרסם "המודיע" ידיעה על סכסוך פנים חרדי בין חסידים לליטאים, תחת כותרת הגג "זעזוע בקהילה החרדית במעלה עמוס". בכותרת הידיעה נכתב כי "גורמים 'חרדיים' פועלים למנוע מבנים תקניים לגני ילדים מהציבור החסידי". המילה "חרדים" הוקפה במרכאות.

בגוף הידיעה, שלא היתה חתומה בידי איש, שוב נעשה שימוש במירכאות סביב התואר "חרדיים" וכן נטען כי אותם גורמים "נחשבים כביכול 'בני תורה'". בידיעה אף נכתב במפורש שמם של הפעילים, ובהם אנשי ועד היישוב צבי אולסקר, יונתן גלסנר ואריה קאהן, וכן אדם בשם יצחק גלזר.

בעקבות הפרסום הגישו אולסקר, גלסנר, גלזר וקאהן תביעה בסך 400 אלף שקלים נגד חברת המודיע חברה בע"מ, המוציאה לאור את היומון החרדי (עורכים: ישראל שניידר ויצחק מתתיהו טננבוים).

"לאחר פרסום הדברים האמורים, התובעים קיבלו עשרות פניות מאישי ציבור והדבר אף בוודאי גרם נזק לשמם הטוב", נכתב בתביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר הראל ארנון ומשה וייץ. "יצוין, כי מעבר לפגיעה זו ולהכפשת שמם הטוב במישור הפרטי, בוודאי הדבר אף עשוי לפגוע בתדמיתם ובעשייתם הציבורית".

ב"המודיע" טענו להגנתם, באמצעות עורכי הדין דרור גדרון וישי ריבלין, כי נקלעו לסכסוך בין קהילות ביישוב על לא עוול בכפם. עוד נטען מטעם העיתון כי פרסמו דיווח "משמעותי מאין כמוהו".

"לדעת מערכת העיתון, התנהלות התובעים רחוקה שנות אור מדרכם של 'בני תורה' כפי שהם נתפסים בעיני הציבור החרדי", טענו בעיתון, "היות ובני תורה היו נוהגים בכבוד כלפי תינוקות של בית רבן המבקשים ללמוד תורה ובוודאי לא פועלים נגדם בכמה חזיתות כמנהג התובעים. בכל מקרה - מדובר בביקורת לגיטימית ומותרת כלפי אנשי ציבור במסגרת מאמר מערכת עיתונאי".

השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה.

"לדעתי, השימוש במרכאות כפולות ובמילה 'כביכול' נועד להשפיל ולבזות את התובעים בתוך קהילתם", פסקה השופטת פיינשטיין ושללה מהעיתון את הגנת אמת הפרסום.

בעיתון טענו כי בציבור החרדי לא מקובל לפנות לערכאות אזרחיות, ולכן ראוי היה להתייחס לתובעים כאל מי שחרדיותם מפוקפקת. השופטת דחתה נימוק זה מכל וכל.

"פנייה של נציגי ציבור לערכאות מנהליות מוסמכות לצורך אכיפת חוקי תכנון ובנייה אינה מהווה בסיס עובדתי מוצק לשלילת מעמדם התורני של התובעים", כתבה השופטת, והוסיפה בהקשר זה כי "המודיע עצמו פנה לבית המשפט, בהליכים שנוגעים לפנסיה, ואף כי הסביר שלא הייתה לו ברירה, הרי שגם לעתירה מנהלית אין חלופה. לכן הגנת אמת בפרסום לא חלה בעניין זה".

השופטת פיינשטיין שללה מהעיתון גם את הגנת תום הלב, וזאת בשל התנהלותו במקרה. "העיתון לא פנה לקבל תגובה מאף אחד מהתובעים בטרם פירסם את הכתבה", ציינה. "התנהלות זו אינה ראויה ומנוגדת באופן מפורש לתקנון האתיקה של העיתונים שקובע סטנדרט לעיתונות אחראית ואתית".

עוד ציינה השופטת כי ארבעה ימים לאחר פרסום הכתבה שלחו התובעים דרישה להתנצלות אך העיתון "התעלם מהמכתב".

"סגנון הדברים בכתבה הוא מאוד קשה ומזלזל בתובעים", הוסיפה השופטת פיינשטיין לקראת סיום. "הכתבה לא עניינית, ולא מתייחסת לגופם של הדברים ולמחסור במקומות לגנים במעלה עמוס ולשאלת סדרי העדיפות בהקצאה, אלא לגופם של התובעים.

"ההתייחסות לתובעים כמי שהם ספק חרדים או ספק בני תורה, אינו רלבנטי לדיון בגנים ולמצוקת המקום. ניתן היה גם להתייחס למאבק על משאבים במעלה עמוס בין החסידים לליטאים מבלי להתייחס לתובעים כמי שאינם חרדים מספיק או כלל לא חרדים.

"למעשה אין בכתבה כלל הסבר עובדתי לגבי הבעיות במעלה עמוס, הפתרונות האפשריים, החלופות וביקורת עניינית על עמדות שמתנגדות להמשך הפעלת הגן. העיתון לא הציג את הידיעה באופן מאוזן והכללת כל החלקים שיש בהם לשון הרע, היא מיותרת לחלוטין, שכן לא נדרש להכפיש את התובעים כדי לחלוק על מעשיהם ועמדתם".

בסופו של דבר פסקה השופטת פינשטיין כי על "המודיע" לפצות את אולסקר, גלסנר וקאהן ב-40 אלף שקלים כל אחד, ואילו את גלסר ב-70 אלף שקלים, כיוון שלא נשא בתפקיד רשמי כלשהו ביישוב. בנוסף חויב העיתון לשלם 35 אלף שקלים בגין שכר טרחת עורכי הדין של התובעים ועוד הוצאות בסך 5,000 שקלים. בסך הכל ישלם העיתון 230 אלף שקלים.

33403-11-24

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 619KB)