התביעה שהגישו הרב אסף נאמבורג ומכינת עוצם, מבית המדרש של ישיבת הר-המור ומפלגת נעם, נגד חוקר הפונדמנטליזם היהודי עו"ד יאיר נהוראי, נדחתה והם חויבו בהוצאות.

למרות שהתביעה נגררה על פני שש שנים, והתובעים ביקשו פיצויי עתק בסך מיליון שקל, פסקה השופטת כי ישלמו הוצאות בסך 11 אלף שקלים בסך הכל. נהוראי הודיע שבכוונתו לערער ולדרוש כיסוי הולם של הוצאותיו.

בסוף חודש אוגוסט 2019 פרסם העיתונאי עמרי מניב במהדורה המרכזית של חדשות 13 כתבה על שיעור שהעביר הרב נאמבורג בפני תלמידי המכינה. תחת הכותרת "'אסור להתקרב לחילונים': כך נשמעו השיעורים במכינה של רפי פרץ" הוצגו דברי הרב נאמבורג בפני תלמידיו כאילו הוא יוצא נגד כל מגע עם העולם החילוני. בכתבה נשמע הרב נאמבורג מכנה את החילונים "רשעים" ומבהיר כי אסור להתקרב אליהם או אל הצבא, כיוון שמשרתים בו חילונים.

בכתבה, שהתהדרה כ"תחקיר בלעדי", הדגיש מניב את האבסורד שבו מורה בישיבה קדם צבאית מחנך את תלמידיו נגד גיוס לצבא. הפרסום של מניב הוביל לגל של דיווחי המשך, בין היתר בתוכניות "לפני החדשות", "העולם הבוקר", "גב האומה" וכן ידיעות במהדורה המרכזית של חדשות 13.

תמר איש שלום מציגה את הכתבה על מכינת עצם, צילום מסך מתוך הכתבה של עמרי מניב בחדשות 13

כמה ימים לאחר מכן פרסם חנן עמיאור באתר "פרספקטיבה" כי הפרסום של מניב הוציא את דברי הרב נאמבורג מהקשרם באופן מוחלט, ולמעשה הציג את דבריו באופן הפוך מכוונתו המקורית. הרב נאמבורג אמר את אשר אמר על החילונים והצבא כשהציג בפני תלמידיו את האופן שבו הוא תופס את עמדת החרדים, זאת בניגוד לעמדה של המכינה שבה הם לומדים. הוא אף הבהיר, חזור והבהר לאורך השיעור, כי הדברים הללו אינם דעתו אלא שהוא מבקש להציג את העמדה הנגדית לשלו.

תחילה הכחישו בחדשות 13 כי נפל כל פגם בפרסום, אולם בהמשך התנצלו והשעו את מניב מעבודתו. כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2020, נאומברג והמכינה החליטו להגיש בכל זאת, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, תביעת דיבה בדרישה לפיצוי של מיליון שקל ממניב, חדשות 13, וחמישה גורמים נוספים שהפיצו את הפרסום של מניב על הרב והמכינה, כולל הפעילה החברתית ניצן ויסברג ועו"ד נהוראי.

בין היתר טענו בתביעתם כי נהוראי הוא שהזין את מניב ב"גרסה החתוכה" מהשיעור של נאמבורג במכינה. נהוראי מפעיל עמוד פייסבוק שבו ביקר בחריפות את האג'נדה של המכינות הקדם צבאיות מבית "הקו", ובשל כך התמודד עם שתי תביעת בסך 1.7 מיליון שקל שהגישו נגדו מכינת בני דוד (עלי) והרב אליהו סדן, אף הם באמצעות עו"ד מיכאל דבורין (עוד על הביקורת השיטתית של נהוראי נגד המכינות הקדם צבאיות של הציונות הדתית אפשר ללמוד מהפודקאסט "המהפכה השלישית" מבית "העין השביעית"). עלי וסדן נסוגו מהתביעות עוד לפני מכינת עוצם ונאמבורג.

הרב רפי פרץ, מייסד מכינת עצם ולשעבר שר החינוך, צילום מסך מתוך הכתבה של עמרי מניב בחדשות 13

ביולי 2021 הגיעו ערוץ 13 ומניב להסדר חסוי עם המכינה והרב נאמבורג, שכלל פיצוי כספי. נהוראי לא נסוג וטען בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עו"ד איתן להמן, כי מיד לאחר פרסום הכתבה של מניב המכינה הסירה מאתר האינטרנט שלה סרטונים שתיעדו מאות שיעורים שהועברו בה. "ולא בכדי", נטען בכתב ההגנה, "שכן עיון בשיעורים רבים נוספים, בפרט של התובע 2 [הרב נאמבורג], היה מלמד על נקלה כי אין מדובר ב'תרגיל רעיוני' בלבד, כפי שהם מנסים לטעון".

נהוראי טען בין היתר כי יש לדחות את התביעה על הסף משום שמדובר בתביעת השתקה. "תוצאה של קבלה אפשרית של תביעה זו משמעה, למעשה, הרתעה לעתיד של אנשי אמת, על מנת שיירתעו מלחשוף את זרמי הקרקע ואת האינטרסים האמיתיים של גופים רבי עוצמה בחברה הישראלית", טען.

בנוסף טען נהוראי כי תוכן פרסומיו אמת וכי הם היו בעל עניין ציבורי ועל כן שמורות לו ההגנות בחוק איסור לשון הרע. הכתבה, לדבריו, לא הוציאה את דברי הרב מהקשרם ובפועל הוא אכן מחנך את תלמידי המכינה לשנאת חילונים.

מתוך שבעת הנתבעים המקוריים נותרו ויסברג ונהוראי. בדיון שנערך לפני שבועות אחדים בפני השופטת עדי ניר בנימיני מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, נסוגו התובעים מהטענה כי נהוראי חתך את דברי הרב נאמבורג "באופן סלקטיבי" והעביר אותם למניב באופן שהופך את משמעותם.

הרב אסף נאמבורג בשיעור במכינת עצם, צילום מסך מתוך הכתבה של עמרי מניב בחדשות 13

בעקבות זאת העירה השופטת כי מי שפעילים בזירה הציבורית, כמו נהוראי ונאמבורג, "צריכים להכיל שיח לא נעים גם לגביהם". עוד הוסיפה כי "התסריט הכי טוב" שיכולים לצפות לו התובעים הוא שהיא תקבע שנהוראי "עבר את הגבול בשפה שהשתמש", אך ספק אם יתבטא אחרת בעתיד. סכום הפיצוי שיקבלו בתסריט החיובי מבחינתם, אמרה, "לא יתקרב" לסכום שתבעו כיוון שאינה רואה עדות לזדון, בוודאי משעה שנסוגו מטענת העברת החומרים החלקיים.

לפני שבועות אחדים פנו התובעים בבקשה למחיקת התביעה, אך ביקשו שיוטלו עליהם הוצאות משפט נמוכות, זאת לדבריהם משום שחסכו את זמנו של בית המשפט.

ויסברג ונהוראי, מנגד, ביקשו מבית המשפט לדחות את התביעה ולא למחקה, וכן להטיל על התובעים "הוצאות לדוגמה", שכן התביעה שהגישו נגדם היא "תביעת השתקה".

השופטת ניר בנימיני רמזה לתובעים כי אם יסכימו שהתביעה תידחה, ולא תימחק, יוגבל היקף ההוצאות שיוטל עליהם, והם ניאותו.

"מתוך כבוד עמוק לערכאה זו, ומתוך רצון לנהוג לפנים משורת הדין ולסיים את ההליך בדרך היעילה והנאותה ביותר", הודיעו עצם והרב נאמבורג, "הם מסכימים כי התובענה כנגד הנתבעים 4-3 תידחה (חלף מחיקתה), ובלבד שלא תיפסקנה הוצאות לחובתם, ולחילופין תיפסקנה הוצאות על הצד הנמוך ביותר האפשרי".

השופטת ניר בנימיני החליטה לפיכך לדחות את התביעה. אשר להוצאות, פסקה השופטת כי עצם והרב נאמבורג ישלמו לנהוראי 7,500 שקלים ואילו ויסברג תפוצה ב-3,500 שקלים בלבד.

"ההליך נמשך פרק זמן ארוך, והבקשה להפסקת התביעה כנגד הנתבעים 3-4 הוגשה בשלב מאוחר יחסית, לאחר ישיבת קדם המשפט המסכם והגשת ראיות הצדדים", ציינה השופטת בהקשר זה. "לצד זאת, יש לתת משקל לכך שהתובעים שעו להמלצת בית המשפט, הן לגבי חזרה מהההליך והן לגבי הסכמה לדחייה חלף מחיקה, בכך נחסך זמן שיפוטי, עלויות התדיינות ומשאבים נוספים, גם לצדדים עצמם".

אשר לטענת ויסברג ונהוראי כי היתה זו תביעת השתקה ולפיכך יש להשית על התובעים הוצאות גבוהות במיוחד, העירה השופטת כי טענה זו "לא בוססה דיה".

נהוראי, כאמור, מסר ל"העין השביעית" כי בכוונתו לערער כדי שיתקיים דיון מהותי בטענתו כי היתה זו תביעת ההשתקה, וההוצאות ייגדלו בהתאם.

29883-11-20