עם סגירת הקלפיות בפריימריז של הליכוד, נדרש עמית סגל להתמודד עם אתגר לא פשוט - כיצד להציג את שיעור ההצבעה הנמוך לכל הדעות, שעמד על 53.5%, כשיעור הצבעה ממוצע שאיננו מעיד על היעדר מוטיבציה בקרב חברי המפלגה?
"היסטורית", צייץ הפרשן הפוליטי, "בהצבעות ידניות בפריימריז שיעור ההצבעה עומד על 50-55 אחוז".
אז זהו, שלא. "היסטורית", סגל טועה ומטעה. נתחיל מההיסטוריה הקרובה: בבחירות הפנימיות הקודמות שערכה הליכוד, ב-10 באוגוסט 2022, שיעור ההצבעה עמד על 58%. 79,750 איש הצביעו באותן בחירות – זאת לעומת 75,177 בבחירות שהתקיימו השבוע.
בבחירות הפנימיות בליכוד שהתקיימו כשלוש שנים לפני כן, ב-5 בפברואר 2019, שיעור ההצבעה עמד על 58%. כעבור 6 ימים, ב-11 בפברואר 2019, התקיימו הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה. 56.5% מחברי המפלגה מימשו את זכותם הדמוקרטית. על הידיעה באתר חדשות 12 שדיווחה על אחוזי ההצבעה (שחצו את רף 55 האחוז, אותו דמיין סגל), חתומים שניים – דפנה ליאל ועמית סגל.
כארבע שנים קודם, ב-13 בינואר 2015, הסתיימו הפריימריז במפלגת העבודה עם שיעור הצבעה של למעלה מ-58%. בבחירות הפנימיות בעבודה ב-29 בנובמבר 2012, אחוז ההצבעה היה קצת יותר נמוך (57.7) אך גם הוא עלה על הרף ה"היסטורי" שקבע עמית סגל.
נמשיך במסע לאחור: גם בבחירות הפנימיות שקיימה העבודה ב-29 בנובמבר 2012 שיעור ההצבעה הסופי עמד על 58%. גם שיעור הצבעה של 58% הוא לא מאוד גבוה, אך הוא עדיין עולה על הטווח ה"היסטורי" של סגל.
שלט תעמולה התוקף את חדשות 12, של השר מהליכוד ניר ברקת, לקראת הבחירות המקדימות בליכוד, 18.8.26 (צילום: חיים גולדברג)
נכון, היו גם בחירות פנימיות ידניות עם שיעור הצבעה נמוך מ-50% - בפריימריז שקיימה העבודה בפברואר 2021 אחוז ההצבעה עמד על 39.8 בלבד – אך לא ניתן לומר שאלו הנתונים השכיחים בבחירות מסוג זה.
ברשתות החברתיות, לא מעט אנשים שאינם מתומכי הליכוד התמוגגו משיעור ההצבעה הנמוך בפריימריז של התנועה. ובכן, מי שממהר להספיד את מפלגת הליכוד בהסתמך על שיעור ההצבעה הנמוך בבחירות הפנימיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
שיעור הצבעה נמוך בבחירות פנימיות לא בהכרח מבשר על כישלון מפלגה בבחירות כלליות (ולהפך). ובכלל, ההיסטוריה הפוליטית מראה לנו שלא כדאי למהר ולהספיד את הליכוד. ודאי את העומד בראשו.
גם ההשוואה שרבים מיהרו לערוך לשיעור ההצבעה הגבוה בפריימריז של הדמוקרטים (86.2%), מוטעית מיסודה. ההצבעה בדמוקרטים התקיימה במתכונת דיגיטלית, שבה, מן הסתם, מצביעים הרבה יותר. אין ספק כי בפריימריז של הדמוקרטים הורגשה התלהבות רבה, כשרבים התפקדו למפלגה כדי שתהיה להם הזכות להשפיע על הרכב הרשימה, אבל לא נכון להשוות בין הצבעה דיגיטלית להצבעה ידנית.
אך עם כל הסייגים הדרושים, הקביעה הפומפוזית של סגל כי "היסטורית, בהצבעות ידניות בפריימריז שיעור ההצבעה עומד על 50-55 אחוז" – פשוט מאוד לא נכונה עובדתית. אולי זו טעות תמימה. העובדה שמדובר בפרשן בעל זיכרון פוליטי יוצא מגדר הרגיל (לתחושתי, אפקטיבי אך גם סלקטיבי), די מאתגרת את התזה.
מה שוות הקביעות ה"היסטוריות" של סגל? ניתן להיסטוריה לשפוט.
תומר פלג הוא יועץ תקשורת