בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי וחייב מחדש אזרח לפצות את ח"כ ניסים ואטורי בגין פרסום לשון הרע.
לפי העליון, הביטוי "המושחת באדם" שבו השתמש האזרח כלפי הח"כ, הוא "ביטוי תפר" שבין דעה לעובדה אשר במקרה זה יש לראות בו טענה עובדתית שעולה לכדי לשון הרע. על פסק הדין של העליון דיווח לראשונה איתמר לוין באתר "ביזפורטל".
באוקטובר 2024, במסגרת סדרה של ארבע תביעות דיבה בסך כולל של 220 אלף שקלים נגד אזרחים שקיללו והכפישו אותו, הגיש ח"כ ואטורי תביעה נגד האזרח מוטי הררי.
ואטורי, המכהן גם כסגן יו"ר הכנסת, תבע את הררי משום שזה טען שח"כ ואטורי הוא "המושחת באדם", "חסר השכלה המתגאה באפסותו" "עוכר ישראל ויהודי מתועב" וכן "איש זדוני דוחה ובושה גדולה למדינת ישראל". את ואטורי ייצג עו"ד יוני ג'ורנו.
הררי טען להגנתו, באמצעות עו"ד ספיר בן אליהו, כי פרסומיו היו בגדר הבעת ביקורת, שפורסמה בהמשך לפרסומים אחרים שהסתמך עליהם בהנחה שמדובר בפרסומי אמת. עוד טען הררי כי פרסם את דבריו בתום לב.
ואכן, פרסומים מאותה העת קשרו את ואטורי לטענות על התנהלות מושחתת. כך התפרסם כי ואטורי, קבלן בניין במקצועו, נתן לאדם אחר להשתמש ברישיון הקבלן שלו בניגוד לתקנות ובזמן שהוא מכהן כחבר כנסת; וכי מימן שיט לחו"ל לפעילי ליכוד במהלכו פקדו אותם אנשיו.
קריאה מתועבת לרצח ברדיו החרדי קול-ברמה
יעקב גרודקה, "מגיש המהדורה המרכזית ומנהל מחלקת אקטואליה וחדשות" ברדיו קול-ברמה, מציע לבצע רצח-עם ברצועת עזה. "יכול להיות בגלל שאנחנו חסים שם על הנשים, על הילדים, אנחנו לא מנצחים?". המרואיין, חבר הכנסת מהליכוד ניסים ואטורי, ממתן: "להרוג את… pic.twitter.com/kPij7TxEth
— העין השביעית (@the7i) February 23, 2025
ואטורי התפרסם גם בשל קריאותיו לביצוע פשעי מלחמה, תמיכתו בטרור ובתיאוריות קונספירציה שקריות כגון "בוגדים מבפנים". הוא אף נתבע דיבה בשל-כך על-ידי יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, וטען בתגובה כי הוא מעוניין להתחבא מאחורי חסינותו.
בחודש ינואר האחרון דחתה הרשמת הבכיר רולא חמאתי את טענות ההגנה של הררי.
"הנתבע לא עמד בנטל הראיות המוגבר להוכחת טענתו כי התובע מושחת", קבעה. לפי פסק הדין, "אין מחלוקת כי לא הורשע בעבירת מתן שוחד או כל עבירה אחרת". לפיכך חויב הררי לפצות את ח"כ ואטורי ב-10,000 שקלים, בתוספת הוצאות בסך 7,000 שקלים.
הררי לא ויתר, הגיש ערעור, וזה התקבל.
השופט אברהם אברהם מבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת קבע כי דבריו של אברהם אמנם "פוגעניים בבירור", אך יש לאפשרם.
"לא בלי התלבטות הגעתי בסופו של יום לכלל דעה, כי יש להעדיף במקרה שלפנינו את הערך של חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב", כתב השופט אברהם. "חשוב כי אדגיש, ואפשר שאומר זאת שוב בהמשך, כי אין בשום דבר מן הדברים שאפרוס להלן כדי לאשש את דבריו של המערער בפרסום המשתלח כלפי המשיב כאילו אמת יש בהם. נראה בעיניי כי את דברי המערער יש לראות משום הבעת דעה ולא קביעת עובדות".
הפעם היה תורו של ח"כ ואטורי לערער והעליון, כאמור, הפך את החלטת המחוזי.
"בית המשפט המחוזי שגה בהתערבותו בפסק הדין של בית משפט השלום", קבע שופט העליון אלכס שטיין. "מילים כמו 'מושחת', 'שקרן', 'עבריין', וכיוצא באלה, יושבות על תפר שמחבר התבטאויות אשר נופלות בגדר 'דעה' להתבטאויות בעלות משמעות עובדתית".
לפי השופט שטיין, הביטוי "מושחת" הוא אחד מ"ביטויי התפר" שביחס אליהם אין אפשרות להפריד באופן מקובל בין דעה לעובדה. עוד קבע השופט שטיין כי בפסק הדין של שופט המחוזי אברהם אברהם נפלה "טעות משפטית", משום שלא נומק מדוע יש לראות בדברי הררי דעה.
מפסיקת המחוזי, הוסיף שטיין, נגזרת מסקנה משפטית לפיה "מושחת" יסווג תמיד כהבעת דעה. "קביעה זו היא בגדר טעות משפטית", פסק שטיין, "שכן היא מניחה מראש – ללא בדיקתן של נסיבות המקרה הספציפי – כי התבטאות כדוגמת 'מושחת' לעולם נשארת בגדר 'דעה סובייקטיבית' שאינה מפנה לעובדות, ואשר לא מובילה, ככלל, לאחריות בגין לשון הרע. זאת, כאשר בדיני לשון הרע, בחינתם של 'ביטויי התפר' – 'מושחת', 'שקרן', 'עבריין', וכיוצא באלה – חייבת להיעשות בדרך של הליכה זהירה ממקרה למקרה, ולא באופן כוללני וגורף".
בשל ריבוי השימוש בביטויים כגון "מושחת", מוסיף וקובע השופט שטיין, יש לאפשר לערכאה הדיונית להכריע האם מדובר בלשון הרע או לא וזאת לאור מכלול הנסיבות שמוצגות בפניה. במקרה של הררי וח"כ ואטורי, השלום קבע כי בהקשר הקונקרטי שבו נעשה שימוש במילה "מושחת", הדברים עולים לכדי לשון הרע. המחוזי, פסק השופט שטיין, שגה כשהתערב בקביעה זו של הערכאה הדיונית.
שופט העליון דוד מינץ הסכים לפסיקת השופט שטיין ואילו השופטת גילה כנפי-שטייניץ הצטרפה גם היא לפסיקה, אף שציינה כי "לא מן הנמנע שהביטוי שלפנינו הוא משום הבעת דעה ולא עובדה". השופטת כנפי שטייניץ הזכירה כי הררי השתמש בביטוי "המושחת באדם", וטענה כי מדובר ב"סופרלטיב שהוא מן הסימנים להפלגה רטורית, ולא לקביעת עובדה".
ואולם, כיוון שהמחוזי העניק להררי את הגנת תום הלב מבלי לנמק את הפיכת קביעת השלום, הצטרפה השופטת כנפי-שטייניץ להחלטת השופט שטיין, מבלי שהיא "נדרשת לשאלת היקף התערבותה של ערכאת הערעור בסיווג ביטויים, אם כדעה או כעובדה".
לפיכך בוטל פק הדין של המחוזי, הררי חויב מחדש בפיצוי בסך 10,000 שקלים וההוצאות בסך 7,000 ש"ח שהטיל עליו השלום, כשעל כך נוספו הוצאות הערעור לעליון בסך 4,000 שקלים.
65005-03-26
86583-01-26
19132-10-24




