שיעור הייצוג של החברה הערבית בשידורי החדשות והאקטואליה המרכזיים בישראל עלה מעט במחצית הראשונה של שנת 2026, אחרי שבשנה שעברה רשם שפל חסר תקדים, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

בששת החודשים הראשונים של השנה הגיע שיעור הייצוג של החברה הערבית ל-1.6%, עלייה לעומת 1% בלבד אשתקד. עם זאת, זהו עדיין שיעור נמוך להחריד בהתחשב בעבודה כי כ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ תקשורת מן המניין אלא בכלי תעמולה פוליטי).

לאורך מחצית השנה הראשונה של 2026 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת ערוצי המדיה הכלולים במדד כ-80 אלף דוברים. מתוכם, 1226 היו ערבים, כ-1.6%. נתון זה גבוה משמעותית מהנתון של 2025, אך עדיין נמוך במידה ניכרת מממוצע הנתונים של כלל שנות המדד ונמוך אף יותר משיעור הייצוג הממוצע טרם הושק המדד.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם הם על שיעור ייצוג של כ-2%.

לאחר השקת המדד החלה עלייה מדודה בשיעור הייצוג של החברה הערבית. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

בשנת 2021, זינק שיעור הייצוג ל-3.7%. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הזינוק נבע בין היתר מהחלפת הממשלה בכזו שבה חברה מפלגה ערבית (רע"מ) וכתוצאה מהמהומות הבין-גזעיות במהלך מבצע שומר חומות. בשנים 2022-2023 ירד שיעור הייצוג ועמד על כ-3.4% ו-2.8% בלבד, בהתאמה.

בשנת 2024, על רקע העמקת המלחמה בעזה, גברה עוד יותר הירידה בשיעור הייצוג שהגיע ל-1.6% בלבד. בשנת 2025 צנח שיעור הייצוג לשפל שכמותו לא נראה מאז תחילת המדידות. בעוד ישראל נתונה במלחמה הקשה ביותר שידעה בדורות האחרונים, ואף לאחר שנחתמה הפסקת האש, התקשורת המרכזית הדירה כמעט לחלוטין את קולות כחמישית מאזרחי ישראל עד כדי הכחדה סמלית של קולם.

המחצית הראשונה של 2026 מסמנת היפוך מגמה, עם נתון שזהה לזה של שנת 2024. עם זאת, על אף היפוך המגמה, בשל החלטות העורכים בתקשורת הישראלית, הישראלים עדיין כמעט ואינם נתקלים בדוברים מהחברה הערבית בתקשורת המרכזית, וכשבכל זאת ניתן ביטוי לנציג מהחברה הערבית זהו פעמים רבות קול חריג וקיצוני מתוך החברה הערבית שאינו מייצג כראוי את מרבית חבריה. כך שלא רק שיעור הייצוג אינו הולם את שיעור החברה הערבית בישראל, גם זהות הדוברים אינה מספקת ייצוג הולם לאותה חברה.

מקור לתקווה אפשר למצוא בעובדה שבניגוד לשנים 2024-2025, הדובר הבולט ביותר מהחברה הערבית אינו יוסף חדאד, פעיל הסברה שעמדותיו אינן מייצגות את עמדות הרוב המוחץ מאזרחי ישראל הערבים, אם לשפוט על-פי דפוסי ההצבעה בחברה הערבית.

את מקומו תפס במחצית הראשונה של 2026 ח"כ אחמד טיבי, ואחריו חבר הכנסת איימן עודה ויו"ר ועדת המעקב העליונה, ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה, שלושתם נבחרי ציבור בהווה ובעבר, שמייצגים חלקים נרחבים הרבה יותר מהחברה הערבית בישראל בהשוואה לפעיל ההסברה חדאד.

במחצית הראשונה של 2026 נמשכו מלחמות הפשע המאורגן בחברה הערבית, עם רציחות של חברי כנופיות ואזרחים תמימים כאחד. בהתאם לכך, חלק הארי מהדוברים, 387 במספר שמהווים כ-30% מכלל הדוברים מהחברה הערבית, הופיעו באייטמים שעסקו ברצח, אלימות ופשיעה.

כ-16% מסך הדוברים הופיעו באייטמים שעסקו במבצע שאגת הארי, ובעיקר בטילים שפגעו ביישובים ערביים ובדואיים. עוד 10% מכלל הדוברים הופיעו באייטמים פוליטיים, לקראת הבחירות לכנסת והמגעים להקמת רשימה משותפת.

דוברים ערבים שהופיעו כמומחים בלטו בעיקר באייטמים שעסקו ברפואה, פוליטיקה בינלאומית והעולם הערבי. ואולם, אייטמים אלה היוו יחדיו רק כ-4% מכלל האייטמים בהשתתפות דוברים מהחברה הערבית בישראל.

"אמנם נתוני המדד מצביעים על עלייה מתונה בשיעור ייצוג האזרחים הערבים בתקשורת המרכזית בעברית, אבל הם עדיין רחוקים מלהיות מספקים או להעיד על שינוי מגמה משמעותי", אומרת הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה לפעילות ציבורית בסיכוי-אופוק.

"אם לא די בשיעור הייצוג המביש, ממצאי המדד מראים שהבעיה היא גם באופן שבו האזרחים הערבים נוכחים בתקשורת: הם מקבלים במה בעיקר סביב פשיעה, אלימות ופוליטיקה ערבית, בעוד שקולם כמומחים, כאנשי ונשות מקצוע וכחלק טבעי מהשיח במגוון תחומי החיים - כמעט ולא נשמע".

לדברי עזאם ג'לאג'ל, "אי אפשר לנתק את נתוני הייצוג מההקצנה שאנחנו רואים בשיח הציבורי בישראל בשנים האחרונות: כשהתקשורת ממעטת להשמיע אזרחים ערבים כמומחים וכמקורות סמכות, מסקרת בחסר סוגיות מרכזיות שמעסיקות את החברה הערבית, ובמקביל מעניקה נראות יותר גבוהה לחברה הערבית דווקא בהקשרים שליליים ובעיקר אלימים – היא משפיעה גם על האופן שבו הציבור היהודי תופס את האזרחים הערבים, ובכך תורמת להעמקת החשדנות, העוינות והשנאה.

"הסערה סביב בית החולים רמב”ם בשבוע האחרון היא תזכורת מסוכנת לכך: במקום להציב גבול ברור בפני שיח גזעני ומסית, חלק מהסיקור העניק לו במה והדהוד. דווקא בתקופה כזו, לתקשורת יש אחריות וחובה מקצועית לא רק להימנע מהדהוד של שיח כזה, אלא לספק לציבור תמונה מלאה, אמינה והוגנת של המציאות. ייצוג מגוון והוגן הוא חלק בלתי נפרד מהאחריות הזאת".

כמו בשנים קודמות, גם השנה הקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים וחמש תוכניות שנחשבות למובילות בערוצים המרכזיים בישראל. היפוך המגמה מהשפל שנרשם אשתקד בולט גם כשבוחנים את שיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות המרכזיות.

אחרי שבשנת 2024 הגיעו התוכניות המובילות בערוצי השידור המרכזיים לשיעור ייצוג של 1.4%, בשנת 2025 עמד שיעור הייצוג בתוכניות שבמעקב על 1% בלבד. במחצית הראשונה של 2026 עלה האחוז ל-1.6%.

בחלוקה של נתוני המחצית הראשונה של 2026 לפי גופי שידור, בולט הזינוק בנתונים שהשיגו כאן ב' ורשת 13, לעומת המשך ההדרה החריפה בקשת 12, גוף התקשורת הפופולרי בישראל.

אחרי שבשנה שעברה איבד תאגיד השידור הציבורי כאן, על שתי הזרועות שלו, את המקומות הראשונים בטבלת גופי השידור, במחצית הראשונה של 2026 שב ותפס כאן ב' את הבכורה.

הזרוע הרדיופונית של חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי זינקה מנתון של 1.5% ל-2.7%, כמעט פי שניים. עם זאת, לפני המלחמה הגיע כאן ב' לשיעורי יצוג גבוהים בהרבה, עד ל-5.3% בשנת 2022 ו-4.7% בשנת 2023.

תחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל, שזה מכבר החליטה הממשלה על סגירתה, תפסה בשנת 2025 את הבכורה עם נתון של 2% בלבד. במחצית הראשונה של 2026 צמחה לשיעור של 2.5%, שהספיק לה למקום השני. מפקד גל"צ, שאחראי על שידורי התחנה והעלייה הקלה בשיעור הייצוג, הוא טל לב-רם.

כאן 11, הזרוע הטלוויזיוניות של חטיבת החדשות בתאגיד, רשמה עלייה, אך מתונה לעומת אחותה הרדיופונית. בשנת השפל אשתקד רשם כאן 11 שיעור עלוב של 1.4% בלבד, ובמחצית הראשונה של 2026 נרשם שיעור מעט גבוה יותר של 1.9%.

עדיין מדובר בשיעור זניח, בוודאי בהתחשב בעובדה שהערוץ הוא כלי תקשורת ציבורי, משוחרר משיקולי רייטינג וכזה שחייב על פי חוק לשקף כראוי את כל חלקי החברה בישראל. על נתוני התאגיד אחראים מנהל חטיבת החדשות ליאור לנדנברג, כמו גם המנכ"ל גולן יוכפז.

המצב בערוצים המסחריים עגום יותר, אם כי כאן ניכר הבדל בין רשת 13 לקשת 12.

רשת 13 נחשבת במשך שנים לסמן הליברלי של השידור המסחרי בישראל, אך בכל הנוגע לשיתוף קולות מהחברה הערבית בישראל בשידורי התחנה, דומה כי אין לכך כל ביטוי. את שנת 2022 סיימה רשת 13 עם שיעור ייצוג של 2.9%, וזה ירד ל-2.4% בשנת 2023, ל-1.2% בלבד ב-2024 ובשנה שעברה הידרדר לשפל של 0.6% בלבד.

במחצית הראשונה של 2026 הוכרז כי קבוצת הייטקיסטים בראשות אסף רפפורט תשקיע ברשת 13 ותרכוש את השליטה בו מהאוליגרך לן בלווטניק. עם או בלי קשר לכך, במקביל חל זינוק גבוה במיוחד בשיעור הייצוג של החברה הערבית בשידורי החדשות והאקטואליה בערוץ.

בששת החודשים הראשונים של השנה גדל שיעור הייצוג פי שלושה והגיע ל-1.7%. את חדשות 13 מנהלת טלי בן-עובדיה ובמהלך המחצית הראשונה של השנה החליף עידן אלרום את אמיליאנו קלמזוק בתפקיד מנכ"ל רשת 13.

שיעור הייצוג בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל בפער ניכר על פני כל מתחריו גם בשנת 2026, רשם עלייה מתונה בהרבה. אם בשנת 2022 עוד נהנה הערוץ משיעור ייצוג של 2.7% הרי שבשנת 2023 ירד שיעור הייצוג ל-1.3% בשנת 2024 ירד ל-1% בלבד ואילו בשנה שעברה הסתפק ב-0.3% בלבד.

במחצית הראשונה של 2026 הוכפל שיעור הייצוג בקשת 12 והגיע ל-0.7%. ועדיין, מדובר בשבריר אחוז שרחוק מלשקף את שיעור האזרחים הישראלים מהחברה הערבית. הצופים בקשת 12 כמעט ולא נחשפים לדוברים מהחברה הערבית. האחריות לכך מוטלת על מנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

מאז שנת 2023, יש לציין, אחרי שנים ארוכות של הגמוניה, החלה קשת לשדר מול מתחרה חדש, פופוליסטי-חרדי, בדמות ערוץ 14, המשמש כזרוע תעמולה של ראש הממשלה נתניהו ואוחז במדיניות קבועה של הדרה, אפלייה וגזענות.

דווקא באקלים הזה מעדיפים בכירי הערוץ, ובראשם וייס וניר, ליישר קו עם המגמות הפסולות הללו ולא להציג לפני הצופים את המציאות בישראל, שבה כחמישית מהאזרחים הם ערבים.

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​