ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו התייצב לכמה שעות היום באולם המאובטח בקומה 2- בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, להמשך חקירתו הנגדית בפרשה הפלילית המכונה "תיק 2000".

במרכז הפרשה: הקלטות של שתיים משש שיחות לפחות שקיים נתניהו בשלהי שנת 2014 עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ונאשם מספר 4 בתיק, ארנון (נוני) מוזס, בתקופה שבה היה המו"ל המשפיע בישראל והוצג על-ידי נתניהו ותומכיו כראש "אימפריית רשע".

לפי כתב האישום, בשיחות אלה שוחחו השניים על עסקת שוחד - נתניהו יפעל לקידום חוק שיפגע בעיתון "ישראל היום", היריב העסקי המרכזי של "ידיעות אחרונות" שהוקם על-ידי המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון כדי לקדם את נתניהו, ואילו מוזס יפעל לשנות מהקצה לקצה את הסיקור באימפריית התקשורת שלו כך שיהלום את האינטרסים הפוליטיים והאישיים של נתניהו.

בשונה מהפרשה המכונה "תיק 4000", שם הגרסאות של נתניהו ויתר הנאשמים חופפות ומתמצות בהכחשה גורפת ומוחלטת של כל תן-וקח, ב"תיק 2000" יש למוזס, מציע השוחד, גרסה שחופפת לפחות חלק מתזת התביעה - נתניהו רצה שיפור בסיקור ואילו הוא ביקש לקדם את החוק שיפגע ב"ישראל היום".

נתניהו התבקש להתייחס לגרסה זו היום והתחמק בגמלוניות שהיתה ניכרת לכל מי שאינו מעריץ מושבע של האיש. בכל פעם שנקלע למצוקה, פתח בנאום מרטיט. המסר היומי היה קבוע. תמציתו: אני היחיד שפעל נגד מוזס, בעוד כל יתר הפוליטיקאים פעלו בשיתוף פעולה מלא איתו, ובכל זאת אני היחיד שהועמד לדין - הניתן להעלות על הדעת אבסורד גדול מזה?

"זה אחד כרוך בשני"

ב-15.1.2017 נחקר מוזס במשטרה על שיחותיו עם נתניהו. אחרי שדיבר עם החוקרים על בקשתו מראש הממשלה שיפעל אצל שלדון אדלסון לגבי מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום", איום מרכזי על "ידיעות אחרונות", שאל החוקר מומי משולם: "מה הוא מצפה ממך?". למוזס היתה תשובה ברורה: "הוא מצפה ממני שלא יהיה סיקור עוין".

שבוע לאחר מכן, ב-24.1.2017, היה מוזס בוטה עוד יותר. משולם הציע למו"ל כי בעסקה בינו לבין נתניהו, הסיקור מצד אחד והרגולציה על "ישראל היום" מצד שני היו כרוכים זה בזה. מוזס אישר.

"השיחות שלכם", אמר משולם למוזס, "אין כיוון אחד על 'ישראל היום' וכיוון אחד סיקור אוהד. זה אחד כרוך בשני".

מוזס, אחרי כמה תמרונים מילוליים, הסכים והסביר: "האינטרס שלי היה נרמול וחוק 'ישראל היום', שיעזור, והאינטרס שלו היה שיהיה סיקור אחר [...] אני אומר לך שכן. אני, אני אומר, אני, אני מאשר את מה שאתה אומר".

עו"ד יהונתן תדמור מהפרקליטות הציג לנתניהו את האישור שנתן מוזס, אך ראש הממשלה הדף זאת מעליו. "אני לא כרכתי שום דבר", הבהיר.

לדבריו, הוא לא האמין לרגע שיקבל "סיקור אוהד" ממוזס, ואפילו לא חשב שקיבל הצעה שכזו ממנו. כל שביקש, אמר נתניהו, הוא להוריד מעט את "גובה הלהבות". בכך, הסביר, כלל לא התכוון לסיקור העוין שלו אלא לסיקור של אשתו ובנו, שרה ויאיר.

"אני לא יודע מה הוא חשב", אמר נתניהו על מוזס, "אני לא מאמין שהוא באמת חשב שאני קונה את הסחורה הזו, ואני ממש לא קניתי את הסחורה הזו. 'I will do my utmost', זו בדיחה!".

בדברים אלו ציטט נתניהו קטע ממשפט המפתח בשיחות השוחד שלו עם מוזס, כשהמו"ל, שלא ידע שהוא מוקלט, אמר לראש הממשלה: "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my utmost שאתה תהיה פה [במעון ראש הממשלה; א"פ] כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה, ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה".

"לא האמנתי לזה וידעתי שהוא לא מתכוון לזה", טען היום נתניהו והסביר כי "באופן מעשי" כל שחפץ לעשות במפגשיו עם מוזס הוא לבדוק כיצד ניתן לבלום את החוק שנועד לפגוע ב"ישראל היום" וכיצד ניתן לשכנע את מוזס למכור את אימפריית התקשורת שלו לגורם אחר.

לפי נתניהו, לו היה חושב שמוזס אכן מציע לו שוחד, היה פועל אחרת.

"אם הייתי חושב שהוא הציע לי, ולא חשבתי, הייתי הולך ישר לוינרוט והייתי הולך ישר לדוד שמרון והייתי אומר 'חבר'ה, We got him!'", אמר תוך שהוא נוקב בשמות שניים מעורכי הדין המקורבים לו בשנים הרלבנטיות. הנאשם הוסיף ואמר: "עכשיו לידיעתכם, כבודכם, אם תרצו, בדלתיים סגורות אני אספר לכם שקרה לי פעם שחשבתי שמישהו הציע לי הצעה כזו, והלכתי מיד לאנשים".

בכלל, לפי גרסת נתניהו, כל המפגשים שלו עם מוזס, גם בשנים שקדמו לשיחות המוקלטות, היו מפגשי סרק שהתאפיינו בחוסר אמון הדדי.

כשנשאל היום מדוע בכלל טרח להיפגש פעמים רבות כל כך עם אדם שאינו מאמין למילה שיוצאת מפיו וכל השיחות ביניהם הן שיחות סרק, ציטט נתניהו משפט מפתח מהחלק השני של טרילוגיית "הסנדק", משפט שראש המאפיה מייקל קורליאונה מספר שלמד מאביו: "Keep your friends close but your enemies closer".

"אתה יודע מי אמר לי את הדבר הזה?", שאל נתניהו רטורית אחרי שציטט את דון קורליאונה, "אמר לי את זה נמרודי הזקן".

"יעקב", סייע עו"ד תדמור לנאשם.

"כן", אישר נתניהו. "זכרונו לברכה. הוא אמר לי: 'כך תנהג, דבר איתו'. ואני בא אליו, מדבר איתו כל הזמן... Keep them close".

"כדי להשחית זמן של אדוני ושל מר מוזס לשווא?", תהה הפרקליט.

"מר תדמור, זה נקרא מודיעין", אמר נתניהו, ואז הוסיף כממתיק סוד: "מודיעין זה דבר מאוד חשוב בכל מערכה".

"רק שיגיד ברור"

בחלק אחר של חקירת מוזס במשטרה נשאל המו"ל האם ציפה שנתניהו "יטפל בנושא של 'ישראל היום'", והשיב: "קיוויתי שהוא יעשה את זה". "כל פעם קיווית מחדש וכל פעם התאכזבת מחדש?", תהה החוקר משולם. "כן, כן", השיב מוזס.

נתניהו נשאל על ידי עו"ד תדמור מה בדיוק אמר בפגישות עם המו"ל שגרם למוזס להאמין לו שיעמוד בהבטחותיו לפעול נגד "ישראל היום".

נתניהו הכחיש שבכלל נתן הבטחה. "אם אתה מחפש בכל הנקודות, בסרגל המילימטרי, אז יש שיחה שאני אומר Can't deliver anything, ואני חוזר ואומר את זה. זה לא קיים בכלל, עם שלדון זה לא קיים".

למעשה, היה זה מוזס שציטט מדברי נתניהו. המו"ל אמר לראש הממשלה: "אנחנו ישבנו ודיברנו לפני שנה ומשהו, ע... על... ב... ב... בספטמבר עוד לפני סוכות, לפני סוכות, עוד כשהוא הדפיס חמישים, שמונים פחות, אמרנו בוא, שליש, רבע, שלושים... לא משנה המספרים בכלל, דיברנו על לסגור? דיברנו באמת? א... א... אתה, די, אל תעוות, דיברנו מספר כזה, מספר אחר. לא דיברנו על לסגור. אתה בסוף אמרת I can't deliver it".

"אז היתה פנייה שתספק משהו", אמר עו"ד תדמור לנתניהו.

"לא, היתה בק...", השיב הנאשם בלי להשלים את המילה, "הוא רצה לדעת, ולא נתתי שום הבטחה, הוא בעצם רצה לסגור את העיתון".

אחרי שנתניהו פצח שוב בנאום על האבסורד שבעצם העמדתו לדין ניסה עו"ד תדמור פעם נוספת לחלץ ממנו תשובה: "האם אדוני אי פעם הבטיח הגבלה כלשהי של 'ישראל היום'?".

"זו כבר הפעם החמישית", העירה עו"ד נועה מילשטיין, באת כוחו של נתניהו, שמילאה היום את מקומו של עו"ד עמית חדד.

"רק שיגיד ברור", ביקש עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות.

נתניהו, כדרכו, לא השיב באופן ישיר. במקום להכחיש או לאשר שהבטיח דבר מה ביחס ל"ישראל היום", אמר: "לא יכולתי להבטיח בהגדרה, משום שמי שקובע, אף אחד לא קובע לשלדון אדלסון שום דבר".

"אמרתי שאשקול את זה"

גם חקירתו של נתניהו עצמו במשטרה הוטחה בפניו, לאור הפערים בגרסתו בכל הקשור לכוונותיו שלו עצמו בשיחות עם מוזס. בחקירתו במשטרה טען נתניהו כי בכל השיחות עם מוזס מעולם לא התכוון להגיע עמו לשום הסדר ביחס לחוק שיפגע ב"ישראל היום", לא במתכונת שיזם ח"כ איתן כבל (המוכרת כ"חוק 'ישראל היום'") ולא בכל נוסח "מרוכך".

"בוא נגיד שהיה כאן איזה מין כביכול הליכה לקראת איזה הסכמה", אמר נתניהו בחקירתו למומי משולם, "אבל זה היה כביכול, זה היה קשקוש". בחקירה אחרת הוסיף נתניהו: "אני לא התכוונתי לרגע אחד להגיע איתו להסדר. לא התכוונתי לרגע אחד. לרגע אחד. ואני חושב ש... אני חושב שבתוך תוכו הוא יודע, ידע את זה וגם אני ידע... אני בטח ידעתי את זה. ואני חושב שגם הוא ידע את זה. לרגע אחד לא התכוונתי להגיע איתו להסדר".

לעומת זאת, בגרסתו בבית המשפט בחקירתו הראשית, וגם כיום בחקירה הנגדית, טען כי כיוון שלא הצליח לבלום לחלוטין את החוק וכיוון שמוזס השיג שליטה דה-פקטו בקואליציה באותה עת, בלית ברירה נאלץ לחפש פשרה.

כיצד נתניהו מסביר את הפער? פשוט מאוד. הוא שכח.

"כשבאתי למשטרה לא זכרתי את הדבר הזה", אמר, והוסיף: "לא זכרתי שהקלטתי אותו! זה היה כל כך חסר חשיבות".

אחרי שעו"ד תדמור לחץ את הנאשם עוד קצת טען נתניהו ש"אין שום סתירה" בין שתי הגרסאות.

הפרקליט ניסה לחלץ מנתניהו תשובה לשאלה לקראת איזו "הסכמה" הוא כיבכול הלך עם מוזס, אך נתניהו התחמק פעם אחר פעם ממתן תשובה ישירה. גם כשהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן שאלה, "על איזו הסכמה אדוני מדבר?", השיב נתניהו: "אני לא זוכר", ומיד גלש למסרים שהכין מראש.

רק כשהשופט עודד שחם שאל מפורשות "ההסכמה היא חוק מרוכך?", נאלץ הנאשם להשיב: "אני לא יודע, יכול להיות".

כשעו"ד תדמור דחק את נתניהו עוד קצת לפינה, הוא כבר אמר בפה מלא: אחרי שראה שאינו מצליח לבלום את החוק נגד "ישראל היום" הוא פעל להציל מה שאפשר באמצעות "הדבר הזה, המשהו הקטן, שאגב הסיכויים שלו קלושים".

"מה זה?", דרש עו"ד תדמור לדעת.

"חוק מרוכך", השיב נתניהו.

עו"ד תדמור שאל לגבי הציטוט הנוסף שהציג לנתניהו מחקירתו במשטרה, שם דיבר על "הסדר" עם מוזס, "הסדר" שאליו לא באמת התכוון להגיע, ובכל זאת "הסדר". מה היה אותו "הסדר"?

"לא היה לי שום הסדר", השיב נתניהו והתגרד.

השופטים שוב נחלצו לעזרת התובע בניסיון לחלץ מנתניהו תשובה עניינית. גם הפעם זה עבד. "אם הכוונה היא אחרי שהפכתי את היוצרות", אמר נתניהו והתכוון להחלטתו לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, "ואז אנחנו מדברים על חוק תיאורטי, עתידי, למקרה שאני מפסיד את הבחירות או נמצא מול אותה קואליציה - אז כן, אמרתי שאשקול את זה".

"הדיונים שהיו אני לא זוכר"

לקראת סיום יום החקירה הגיע עו"ד תדמור לתוכנן של שתי הפגישות המוקלטות בין מוזס לנתניהו, והתחיל מכך שניתן ללמוד מהן על הפגישות הקודמות באותה שנה, אלה שלא הוקלטו.

"בוא רגע נחשוב רק על הפרטים של החוק", אמר בשלב מסוים מוזס לנתניהו בשיחה הראשונה שהוקלטה. המו"ל התלונן בפני ראש הממשלה כי כשדיברו כמה שבועות קודם לכן על כך שהחינמון יירד לשני-שלישים מתפוצתו, התפוצה היתה מסוימת, אולם בינתיים השתנה המצב והתפוצה עלתה.

"רק אני אגיד לך מה העניין", אמר מוזס לנתניהו, "כשדיברנו בסוכות, זה היה 200, 275. עכשיו זה כבר 325, אתה מבין? ושני-שליש זה מוריד את זה למאתיים ומשהו. זה לא ריאלי".

"הדיונים שהיו, אני לא זוכר", השיב נתניהו כשנשאל היום על דברי מוזס, "הם היו חסרי משמעות".

בשיחה השנייה, שהוקלטה אחרי שנתניהו כבר פיזר את הכנסת, אמר המו"ל לראש הממשלה: "הבעיה שלי רק שזה יקרה, מה שאתה אמרת שסביר שיקרה, זה יקרה מחר בבוקר לעוד שמונה חודשים, כל היתר הכל פתיר. אנחנו סיכמנו, הסכמנו על העקרונות". נתניהו השיב למוזס: "זה יקרה".

"על איזה עקרונות הסכמתם עליהם, שפיזור הכנסת הוביל לכך שזה לא יכול לקרות?", התעניין עו"ד תדמור.

"אני לא זוכר", אמר נתניהו, "ואני לא התכוונתי לממש את זה בכל מקרה". בהמשך הוסיף: "אני אמרתי לו המון דברי סרק ואני לא זוכר את הפרטים".

עו"ד תדמור הפנה את תשומת לבו של נתניהו כי אחרי שמוזס דיבר על סיכום העקרונות, הוא השיב לו במילים "זה יקרה".

"אני בתוך פוטש ואתה מנהל לי את הסכסוך?!", זעם נתניהו, "זה פשוט לא יאומן, אני צריך למשוך את הזמן כדי להגיע לפיזור הכנסת!".

עו"ד תדמור העיר כי בזמן שהשיחה הזו הוקלטה, כשמוזס מדבר על העקרונות ונתניהו אומר "זה יקרה", הכנסת כבר פוזרה.

"סליחה?", אמר נתניהו, "אז זה אחרי? יפה מאוד. אני מודה לך שאתה מתקן אותי, אבל פה אני מדבר על איזה אפשרות תיאורטית".

לו"ז ביטחוני-מדיני ברכבת

יום עדותו ה-88 של ראש הממשלה הנאשם בשוחד התחיל באיחור ונגמר מוקדם. האיחור נבע מדיון בלשכת השופטים בנוכחות הנאשם מספר 1 ועורכי הדין הבכירים של הצדדים.

הסיום המוקדם נבע מהחלטת השופטים בסיום אותו דיון חסוי, הרחק מהציבור, להפסיק את יום העדות בשעה 13:00 במקום ב-16:00. הנימוק הרשמי, האניגמטי והמוכר: "לוח זמנים בעניינים ביטחוניים ומדיניים של מר נתניהו".

אחר הצהריים הופץ תיעוד של נתניהו מחנוכת קו רכבת חדש. זמן קצר אחר כך הגיש נתניהו בקשה לביטול הדיון מחר, מאותן הסיבות. הבקשה התקבלה. בסך הכל, אם כן, העיד השבוע הנאשם נתניהו כשלוש שעות במקום שלושה ימים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.09MB)