ב-23.3.2014 כתבה מיקה צור, אז העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ איתן כבל, הודעה לחבר הכנסת. ברקע עמדה התגייסותו של כבל לקידום "הצעת חוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל", שכונתה בפי כל "חוק 'ישראל היום'".
ההצעה ביקשה להטיל מגבלות על החינמון שהקים המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהנהנה העיקרי צפוי היה להיות ארנון (נוני) מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" וכיום נאשם מספר 4 במשפט המו"לים.
צור, העוזרת הפרלמנטרית של כבל, חששה כי חרף אופיו התעמולתי של "ישראל היום", לא יהיה זה נכון לקדם הצעת חוק שתפעל לטובת מוזס. נראה שבעיניה, השחיתות של "ידיעות אחרונות" היתה מסוכנת לא פחות מזו של יחסי אדלסון-נתניהו.
"הי איתן, מה שלומך?", כתבה צור לח"כ כבל, "אתה מאוד יקר לי ולכן היה לי חשוב לומר לך שאני חוששת שמנצלים אותך. 'ישראל היום', ברור לרוב, הוא זבלון של ביבי. חסר חשיבות, אגנ'דה אחת בעד ביבי שהיא גלויה (כמו שכבר אמרתי בישיבות במשרד בעבר). הנזק שלו לדעתי קטן יותר מזה של 'ידיעות אחרונות'. אני חוששת שעלולים לתמרן אותך לקדם את הצעת החוק, שלעניות דעתי – זו הצעה שמשרתת את החבורה של נוני שכל מטרתם היא להרוויח כסף, תהילה, אינטרסים כלכליים אישיים שרק מגדילים את האי-שוויון ויוקר המחיה בישראל".
ח"כ כבל, שבוודאי היה מודע לאינטרסים של מוזס בקידום החוק, השיב לעוזרת הפרלמנטרית תשובה שממנה עולה כי יותר משהיה מוטרד מהאפשרות שישמש פיון במשחק של מוזס, הטרידה אותו האפשרות שההודעה של העוזרת תהפוך פומבית.
"מיקה", כתב הח"כ לעוזרת הפרלמנטרית, "אינני מסכים איתך ואף אחד לא מנצל אותי ואת אפילו טועה ובגדול בהבנת העניין... בכל מקרה מיותר שעוזר שלי שולח לי מייל במקום לשוחח איתי, בכל מקרה תודה!".

חבר הכנסת איתן כבל, 5.11.14 (צילום: יונתן זינדל)
ההודעה של צור והתשובה של כבל הפכו פומביים היום (24.5), כשהוצגו באולם משפט המו"לים במסגרת יום חקירתו השני והאחרון של רפ"ק בדימוס עודד בן-משה. במסגרת עבודתו ביחידה הארצית לחקירות הונאה ביצע בן-משה פעולות שונות וגבה הודעות בתיקים 1000 ו-2000.
אחת הפעולות שביצע היא כתיבת מזכר באפריל 2018, בהמשך לעדותה של צור במשטרה. כשחזרה מהעדות מצאה את ההתכתבות עם כבל והעבירה אותה למשטרה. בן-משה יצר קשר עם צור, קיבל ממנה את החומרים ותייק אותם.
עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, טען כי הודעת הווטסאפ ששלחה צור לכבל היא "ראיית זהב" לגבי יחסי תן וקח בין כבל למוזס.
מבחינתו, הדגיש הסנגור שוב ושוב, אין כל פסול ובוודאי לא ממד פלילי ביחסים כאלה שבין פוליטיקאי למו"ל, אולם אם גורמי האכיפה חושבים אחרת הם היו צריכים לפעול באופן עקבי ושוויוני כלפי כולם. עו"ד חדד הביע את השתוממותו מהעובדה שבמשטרה לא הטיחו את הודעת העוזרת בחבר הכנסת ולא ביצעו פעולות חקירה נוספות. "זה מראה על מודעות!", אמר עו"ד חדד.
"מודעות שלה", הדגיש בן-משה. "אתה מנסה להציג את זה כראיית זהב, אני לא חשבתי שזה משהו כזה...".
לא זוכר
כמו יום חקירתו הראשון של בן-משה, גם זה השני היה רובו ככולו עקר. הסנגור עו"ד חדד, ובהמשך באת כוחו של מוזס עו"ד שרון קלינמן, הטיחו בחוקר לשעבר עוד ועוד טענות ותהיות, אך זה הדגיש פעם אחר פעם כי בתיק הזה בסך הכל ביצע פעולות שונות לבקשתו של נצ"מ מומי משולם.
הנחת היסוד שלו היתה שבשל רגישות החקירה הכל נעשה באישור הגורמים הבכירים ביותר. משום כך, טען, אינו יכול להשיב לשאלות על קווי חקירה, מחדלים נטענים והחלטות עקרוניות.
כשבן-משה נשאל על פעולותיו שלו מהעשור שעבר הוא הרבה להשיב כי אינו זוכר, ומיעט לתרום מידע כלשהו מעבר למה שממילא כתוב בפרוטוקולים של העדויות שגבה.

רפ"ק בדימוס עודד בן-משה מגיע ליום עדותו השני במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2025 (צילום: אורן פרסיקו)
כך, לדוגמה, היה כשעו"ד חדד הראה לבן-משה שח"כ כבל אישר בחקירתו כי לאחר שיזם את "חוק 'ישראל היום'" השתפר הסיקור שקיבל בקבוצת "ידיעות אחרונות" ותהה מדוע לא נחקר כבל באזהרה בשלב מוקדם יותר.
"היית בכלל בדיונים על מי לחקור באזהרה?", שאל עו"ד חדד.
"לא", השיב בן-משה.
"חשבת שיש צורך לחקור את כבל בצורה אגרסיבית?", שאל עו"ד חדד.
"לא זוכר", השיב בן-משה.
"בדקתם את הסיקור של כבל לפני ואחרי הצעת החוק?", שאל עו"ד חדד.
"לא, לא זוכר", השיב בן-משה.
"בדקתם לראות איזה פניות היו לכבל תוך כדי שהוא מקדם את הצעת החוק לקבוצת 'ידיעות אחרונות'?", שאל עו"ד חדד.
"לא זכור לי", ענה בן-משה.
ההצעה של שלדון
בהמשך החקירה נשאל העד על הצד השני של המטבע, הצעת שוחד לכאורה שקיבל ח"כ כבל מכיוון "ישראל היום". כבל עצמו סיפר עליה בחקירתו, שנחשפה כבר בשנת 2019 בידי עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן.
"קיבלתי טלפון מיד ימינו של שלדון, הוא היה כתב בערוץ 1, דן רביב", אמר כבל לחוקרים. "נפגשתי איתו ברביבה וסיליה בתל-אביב. והוא אמר לי 'אני חייב להיפגש איתך דחוף', הוא אמר לי: 'תשמע, שלדון הוא אחלה בן אדם, אוהב ישראל', והוא סיפר לי איזו אשה מדהימה יש לו. הוא אמר לי: 'אני אארגן לך פגישה כששלדון יבוא לארץ, נארגן ארוחת ערב אתה ואשתך'".
כבל המשיך: "רביב אמר לי 'בוא ניפגש עם שלדון, שלדון הוא תותח, הוא איש חזק, יש לו כוחות מאוד גדולים'. עניתי לו שאני לא רוצה להיפגש עם שלדון, אני מאמין בחוק באמונה שלמה. רביב אמר לי, 'אם תרד מהחוק, תיפגש עם שלדון, אתה יודע שבסוף רק טוב יצא לך מזה, שלדון יש לו יכולות מאוד גדולות בהרבה מאוד דברים'. כשמסתכלים על ביבי, שיש לו רק טוב מהעובדה שהוא קרוב לשלדון, אז זה עולם ומלואו. לא הציעו לי דברים חומריים. נתנו לי הרגשה שמצבי יכול להשתפר".
כשבן-משה שמע זאת בזמן אמת הוא כינה זאת "הצעת שוחד" ושאל את כבל מה היתה תגובתו לכך. ח"כ כבל הסתייג מההגדרה ואמר כי ראה זאת כהצעה "לא לגיטימית", אך לא כהצעה פלילית.
"אני רוצה להתייחס לטרמינולוגיה שלי", אמר היום העד בן-משה כשהוצג בפניו מקטע זה בחקירת כבל. "כשאני משתמש במילה 'הצעת שוחד', אני חושב שפה חומר הראיות לא גיבש חשד כזה. יכול היות שזו היתה טעות שלי שאני החלטתי בחקירה להשתמש בטרמינולוגיה הזו".
התביעה מוחה
בהמשך העדות נשאל בן-משה על חקירת פרח לרנר, יועצת לשעבר של נתניהו שהכינה עבורו תוכנית פעולה לסיכול "חוק 'ישראל היום'". גם על כך לא ידע בן-משה להשיב כמעט דבר, אך זה לא מנע מעו"ד חדד להקריא בפניו קטעים שלמים מגרסתה של לרנר ולשאול אותו אילו פעולות ביצע בעקבות כל אמירה.
בשל החלטת שופטי משפט המו"לים, וכדי לזרז את סיום שלב העדויות אחרי שנתניהו סירב להעיד שבוע מלא, מורשית ההגנה באופן יוצא דופן לזמן עדים נוספים מטעמה במקביל לעדות של נאשם מספר 1. התביעה מחתה כי הדבר מחבל בחקירה הנגדית שלה, אך השופטים דחו את הטענות.
בימים אלה נחקר נתניהו בדיוק על נושא זה: התוכנית של פרח לרנר, וזאת במסגרת החקירה הנגדית שעורכת הפרקליטות ב"תיק 2000". כשעו"ד חדד חקר את בן-משה על העדות שגבה מלרנר, עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות התקומם וטען כי הדבר נעשה כדי להשפיע על תשובות שיספק נתניהו מחר, בחקירתו.
"יש מחיר להחלטה של בית המשפט שעדי הגנה יישמעו בימי ראשון ועדותו של נאשם 1 נשמעת בימים שני, שלישי ורביעי", טען עו"ד גילדין. "ברור שזה הנושא שאליו הגענו, וכל מה שנעשה פה זה להקריא מקטעים מהודעות ואז לשאול מה עשיתם עם זה. כל מה שקורה פה זה הדהוד של תכנים שמחר הוא ישמע אותם, ולכן שומה על כל הצדדדים לנהוג בזהירות".
השופטים לא התרשמו מההתנגדות של הפרקליט, ואילו עו"ד חדד הדגיש כי לרנר ממילא כבר העידה וכי נותרו לו רק עוד כמה שאלות בנושא. השופטים התירו לו להמשיך.
מוזס עורך על
אחרי שעו"ד חדד סיים את חקירתו הגיע תורה של עו"ד שרון קלינמן, באת כוחו של מוזס, נאשם מס' 4 ומי שמוגדר עד היום, מדי בוקר, על שער "ידיעות אחרונות" כעורך האחראי של העיתון.
בשונה מעו"ד חדד, שטען כי החוקר בן-משה נהג איפה ואיפה לפי עמדתם ונאמנותם הפוליטית של הנחקרים, כשהוא חוקר בקשיחות את העדים תומכי נתניהו ובליטוף את מתנגדיו, הזכירה עו"ד קלינמן כי בן-משה הזהיר גם את רון ירון וערן טיפנברון, אז העורכים הבכירים באימפריית "ידיעות אחרונות", כי אם לא ימסרו אמת תהא זו עבירה פלילית.
חלק אחר מחקירתה הוקדש לטענה המגוחכת כאילו למוזס אין השפעה על הסיקור של כלי התקשורת שבשליטתו. היא הדגישה כי גם עורך "ידיעות אחרונות" דאז רון ירון וגם העורך שלפניו שילה דה-בר העידו כי מוזס ממעט להתערב בתוכן הפרסומים בעיתון ולכל היותר מבקש לשמור על איזון והגינות או מעיר הערות כלליות לאחר הפרסום.
עו"ד קלינמן עמדה על כך שגם לאחר שבן-משה שמע מהעורכים ירון ודה-בר כי הם השליטים הבלעדיים על התוכן בעיתון הוא פנה אל מוזס בתואר "עורך ראשי" ו"עורך על". כשמוזס שמע זאת הוא הכחיש. "אני לא מקבל את ההגדרה", אמר לבן-משה. החוקר המשטרתי השיב לו: "אתה לא אוהב אותה".
"אתה רומז שהוא כן הריבון למרות שכל העורכים שללו את זה בפניך", אמרה עו"ד קלינמן לבן-משה. "תסביר על בסיס מה אמרת למוזס, על בסיס מה הטחת בו, שהוא 'עורך על'?".
"על בסיס השיחות", השיב בן-משה, כשהוא מכוון לשתי השיחות המוקלטות בין מוזס לנתניהו שמהוות את הבסיס לפרשה המכונה "תיק 2000". בשיחות נשמע מוזס מציע לנתניהו לשנות מן היסוד את הסיקור בקבוצת "ידיעות אחרונות" כך שיהלום את האינטרסים שלו, זאת אם נתניהו יפעל לקדם חוק שיפגע ב"ישראל היום".
מבחינת בן-משה, כך נראה, אמירות של מוזס שהוקלטו בעת שלא ידע שהוא מוקלט אמינות יותר מהגרסה שהוא ומועסקיו הבכירים מוסרים בחקירה המשטרתית, כשהם מנסים להרחיק עצמם מהפללה עצמית.
"אני אגיד לך שלא נסמכת על שום ממצאי חקירה", הטיחה עו"ד קלינמן בבן-משה, "אתה נסמכת על דימוי שמנותק מהמציאות, על קונספציה... ועל השיחות".
"נו", אמר בן-משה, "מה עם השיחות?".
"השיחות, אמרתי", הצטדקה באת כוחו של מוזס, "זה חזות הכל".
67104-01-26














