בשבוע שעבר העיד חוקר רשות ניירות ערך אריה זיידנשטדט על הלבנה הראשונה בפרשה שנודעה בשם "תיק 4000", תיק השוחד שבו נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי האישום בפרשה זו, נתניהו קיבל מבעל השליטה בבזק ובאתר "וואלה", שאול אלוביץ', דלת פתוחה להתערבויות בתוכן האתר, ובתמורה פעל להעניק לו הטבות רגולטוריות כשר תקשורת.

זיידנשטדט היה בשנת 2017 חלק מצוות החקירה של רשות ניירות ערך שבדק את "פרשת בזק", שהחלה מחשד לפעולות חשבונאיות לא חוקיות בתוך תאגיד התקשורת והתפתחה לשתי פרשות נוספות: אי סדרים בחברת חלל תקשורת שבבעלות אלוביץ', וציר חשאי שהתגלה בין מנכ"ל משרד התקשורת שלמה (מומו) פילבר לבין בכירי בזק, החברה שעליה אמור היה לפקח בלא משוא פנים.

בעדותו בשבוע שעבר סיפר זיידנשטדט כיצד יום אחד פנתה אליו חוקרת המודיעין שרה דוידי, שעבדה תחתיו, וביקשה ממנו להביט בכמה מיילים שמצאה. דוידי, כך סיפר זיידנשטדט, עברה באותם הימים על תיבת המייל של שאול אלוביץ' במסגרת חקירת החשדות לעבירות בחברה.

החוקרת נתקלה בשלושה מיילים שבהם היה בעל השליטה מכותב לבקשות שונות שהופנו גם למנכ"ל "וואלה", אילן ישועה, בדבר סיקורה של שרה נתניהו. עיקרן נגע להכנסת תצלומים נוספים של רעיית ראש הממשלה לידיעות שונות ב"וואלה".

לפי גרסת זיידנשטדט, כשראה את המיילים הגיע למסקנה כי עליו להתייעץ עם מנהל מחלקת החקירות ברשות, אלי לוי, שכן עלולות להיות להם משמעויות פליליות. זיידנשטדט הדפיס את המיילים ויחד עם דוידי ניגש למשרדו של המנהל. לוי, כך העיד, ראה בחלופת המכתבים חשד לשוחד ואמר לזיידנשטדט ולדוידי כי ברצונו לבדוק זאת.

עו"ד עמית חדד משוחח עם חוקר רשות ני"ע אריה זיידנשטדט לפני תחילת עדותו במשפט המו"לים, 26.4.2026 (צילום: אורן פרסיקו)

עו"ד עמית חדד, בא כוחו של ראש הממשלה נתניהו, שאל את זיידנשטדט פעם אחר פעם כיצד קרה שהחוקרת דוידי מצאה דווקא את המיילים הנוגעים לשרה נתניהו. זיידנשטדט טען כי אינו יודע, כי לא שאל את דוידי בזמן אמת וכי בכל מקרה יש לברר את הסוגיה עמה.

עו"ד חדד גרס כי דוידי הונחתה לחפש מיילים שיכולים להפליל את בנימין נתניהו, וזאת כחלק מהתזה הקונספירטיבית של ההגנה שלפיה מערכת אכיפת החוק הישראלית התגייסה כדי לרדוף את ראש הממשלה.

"איך אין מזכר שמסביר איך הגברת שרה דוידי בכלל נתקלה במיילים האלו? אני אומר שזה לא יד המקרה", הטיח עו"ד חדד בזיידנשטדט, והעלה את האפשרות שמנהל מחלקת החקירות לוי הורה לחוקרים לא לרשום זכרון דברים על נסיבות מציאת המיילים.

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

"מישהו חיפש 'אילן ישועה'", הכריז עו"ד חדד. בהזדמנות אחרת אמר הסנגור כי "היתה אובססיה אצל ליאת בן-ארי בכל זאת למצוא משהו על ראש הממשלה, אז מופקים מיילים".

"איך זה קשור אליו?", תהתה אז השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.

"מה?", התפלא עו"ד חדד, "גברתי לא מבינה שחיפשו רק על ראש הממשלה?".

"לא, אני לא מבינה", השיבה השופטת.

"באמת?!", התפלץ עו"ד חדד.

"זה לא מה שהוא אמר", הסבירה השופטת.

"באמת?!", שב ותמה הסנגור וקרא: "אני רוצה לדעת אם זה על דעת כל ההרכב! זה יד המקרה שהגיעו רק למיילים של ראש הממשלה?".

מייל רודף מייל

היום (3.5) אמורה היתה להתברר הקושיה. אל דוכן העדים עלתה עדת הגנה מספר 17, שרה דוידי. כעת, צוות ההגנה קיבל הזדמנות לחקור אותה שתי וערב כיצד נתקלה בלי כוונה מוקדמת באותם מיילים שבהמשך התגלגלו לכתב האישום החמור ביותר נגד נתניהו. סוף-סוף ניתן היה להטיח בה שהמפקדים שלה הורו לה להביא להם את ראשו של נתניהו.

ואולם עו"ד ז'ק חן, בא כוחם של נאשמים 2 ו-3, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הסתפק בשתי שאלות בלבד בנוגע לטענת עו"ד חדד לקיומה של הוראה בלתי חוקית וזדונית. בשאלה הראשונה תהה עו"ד חן האם ראש יחידת החקירות ברשות ניירות ערך, יריב עמיעד, הזכיר את השם "נתניהו" בתדריך שנתן לדוידי לפני שהתחילה בחיפושיה.

"לא, ממש לא", השיבה העדה.

חוקרת רשות ני"ע שרה דוידי לפני תחילת עדותה במשפט המו"לים, 3.5.2026 (צילום: אורן פרסיקו)

בשאלתו השנייה חידד עו"ד חן ובדק שמא הוזכר איזשהו נתניהו אחר מלבד ראש הממשלה - הרעיה או הבן. גם על כך השיבה העדה בשלילה. הסנגור המשיך הלאה.

לפי גרסת דוידי, היא כלל לא קיבלה מילות חיפוש לצורך המעבר על תיבת המייל של אלוביץ', אלא פשוט עברה כרונולוגית על כל הודעות הדואר האלקטרוני מהתקופה הרלוונטית לחשדות, על מנת למצוא חומרים הקשורים לחקירה או כאלה שיכולים לסייע לה.

"זה עשרות אלפי מיילים", העיר עו"ד חן.

"נכון", השיבה דוידי, "היו כמה אנשים ועברנו על הכל".

אלוביץ', איריס אלוביץ'

לצד זאת, דוידי סתרה חזיתית את העדות של זיידנשטדט בכל הקשור לזהות המיילים שעוררו את חשדה ושאותם הציגה לו. לגרסתה, לא היו אלה שלושה מיילים בדבר תצלומים של שרה נתניהו אלא רק אחד, שלא כלל התייחסות לתצלומים וממילא אינו אף אחד מהשלושה שהוצגו לזיידנשטדט בשבוע שעבר וזוהו על ידו כמיילים שהודפסו והובאו למנהל המחלקה לוי.

"את בטוחה?", שאל עו"ד חדד.

"כן", השיבה דוידי.

"איך את יודעת?", שאל עו"ד חדד.

"כי אני זוכרת", השיבה דוידי.

"מה את זוכרת?", שאל עו"ד חדד.

"אני זוכרת את המסמך שהעברתי לו", השיבה דוידי.

"מה המסמך?", שאל עו"ד חדד.

"מסמך שהגיע למייל של אלוביץ' מסטלה הנדלר", השיבה דוידי כשהיא מציינת את שמה של מנכ"לית בזק באותה תקופה. בהמשך פירטה העדה ואמרה כי בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון אלוביץ' היה האחרון בשרשרת המיילים הארוכה שהתייחסה במקור לידיעה על שרה נתניהו. דוידי הסבירה כי לא היה זה צילום מסך של ידיעה על שרה נתניהו, אלא המלל עצמו של הידיעה.

איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

לפי עדותה של דוידי, מה שעורר את תשומת לבה היתה העובדה שאלוביץ' ביקש להעביר את המייל הזה לבת זוגו איריס אלוביץ', ונענה במילים "כבר העברנו". כיום אנו יודעים מחומר הראיות שנחשף בהמשך, באמצעות מכשיר הטלפון של מנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה, כי איריס אלוביץ' היתה מעורבת בניהול הבקשות שהגיעו מכיוון נתניהו ורעייתו בכל הקשור לסיקור, ובווידוא כי הן מתמלאות לשביעות רצונם. אולם ביוני 2017 בת זוגו של בעל השליטה היתה עדיין מנותקת לחלוטין מהחקירה שניהלה רשות ניירות ערך.

"אני לא הבנתי בשלב הזה מה המעורבות של איריס בבזק", אמרה היום דוידי. "זאת אומרת למה זה אמור להגיע לאיריס אלוביץ', שבתיק המקורי כביכול לא היה שום דבר עליה, ולא הבנתי מה המשולש הזה שבין סטלה, אלוביץ' ואיריס". דוידי העידה כי סברה שהמייל שבו הוזכרה איריס אלוביץ' עשוי להעלות כיוון חקירה נוסף שיצדיק חיפוש במיילים נוספים שהגיעו לגברת אלוביץ', ולכן ביקשה להתייעץ עם זיידנשטדט.

השופטת פרידמן-פלדמן עודדה את הסנגור להפנות לעדה שאלות שהיא יכולה לענות עליהן

בהמשך עדותה, במענה לשאלות עו"ד חדד, העידה דוידי כי אחרי שזיידנשטדט הדפיס את המייל היא אכן ירדה עמו למשרד של מנהל המחלקה לוי, אך לא שמעה את המנהל אומר את המילה "שוחד". אלא שלפי גרסתה היא התבקשה בשלב מוקדם לצאת מהחדר וזיידנשטדט, הבכיר ממנה, נותר עם לוי לבדו.

"אנחנו חושבים שהופקו כתבות שקשורות לגברת נתניהו ומר נתניהו מסיבה אחרת", הודיע עו"ד עמית חדד, והזכיר כי כשנתיים קודם לכן פִרסם גידי וייץ ב"הארץ" כתבת תחקיר על יחסי תן-קח בין אלוביץ' לנתניהו שבבסיסם סיקור תמורת הטבות רגולטוריות.

השופטת פרידמן-פלדמן עודדה את הסנגור להפנות לעדה שאלות שהיא יכולה לענות עליהן. בתגובה ביקש עו"ד חדד מדוידי לנקוב בשמות העובדים שעבדו לצדה באותו הזמן, לקראת זימונם האפשרי לעדות בבית המשפט.

אי-סדרים בבחירות

בהעדר הודאה בדבר הוראה בלתי חוקית לתפור תיק לראש הממשלה הסתפקו הסנגורים בתהיות בדבר חוקיותן של פעולות חקירה אחרות שביצעה דוידי. כך, לדוגמה, במסגרת חקירת "תיק 4000" התבקשה דוידי לחפש במכשיר הטלפון של ניר חפץ, דוברו של נתניהו שבהמשך הפך לעד מדינה נגדו, אזכורים למנכ"ל משרד התקשורת מומו פילבר.

במזכר שהכינה בסיום החיפוש ציינה דוידי בין היתר כי עיינה בקבוצת ווטסאפ שכונתה "הפמליה" ואשר כללה מלבד חפץ ופילבר גם את הדוברים בלשכת ראש הממשלה שי חייק, בועז סטמבלר ורן ברץ, לצד ראש הסגל של נתניהו יואב הורוביץ.

דוידי הזכירה במזכר שלה את קבוצת הווטסאפ "הפמליה" בקשר לשתי תכתובות: האחת נוגעת לסיוע שהעניק פילבר לעסקת בזק-yes, שעמדה במרכז חקירת "תיק בזק" ו"תיק 4000", והשנייה לאי סדרים וזיופים בקמפיין הבחירות - כשבהקשר זה מוזכר השר ישראל כץ.

עו"ד חן ראה בסימון התכתובת על אותם אי סדרים, שבינם לבין החקירה שניהלו ברשות ניירות ערך לא היה דבר וחצי דבר, "פעולה לא חוקית, פלילית ושערורייתית".

דוידי אמרה שפעלה לפי ההוראות שקיבלה, ובהמשך טענה שכלל לא הדפיסה את התכתובות שצורפו למזכר. כשנשאלה מדוע ראשי התיבות של שמה מופיעים בראש התכתובת טענה כי היא בספק אם היא זו שרשמה את ראשי התיבות, ואמרה כי אין זה כתב ידה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.96MB)