"יונתן - מומו - קיסריה", כך נכתב ביומנו הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתאריך 25.8.2015. פגישותיהם הרשמיות של משרתי הציבור בממשלה אמורות להיות שקופות לציבור, אך השורה הזו הושחרה בידי נתניהו בטענה כי מדובר במידע פרטי.

זאת למרות שהפגישה לא היתה פרטית כלל וכלל: היא נועדה לשכנע את המולטי מיליארדר לארי אליסון, המקורב לנתניהו, לרכוש כלי תקשורת בישראל, עם דגש על קבוצת "ידיעות אחרונות", וזאת במטרה לשנות את אופיו ולספק לנתניהו סיקור נוח יותר.

השורה ביומנו של נתניהו נחשפה רק אתמול (6.1), בעקבות עתירת חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה באמצעות עו"ד אלעד מן (לשעבר יו"ר עמותת העין השביעית). לנוכח המידע שנחשף כעת ניתן אישוש נוסף לפרסומים קודמים של "העין השביעית" לפיהם ראש הממשלה נתניהו, שחויב להעביר לידי הציבור את העתקי יומנו הרשמי, השחיר פגישות הנוגעות לתפקידו המיניסטריאלי בטענה שקרית כאילו מדובר בפגישות פרטיות.

רה"מ נתניהו עשה ככל יכולתו למנוע את חשיפת יומני הלשכה. במקום לפרסם אותם כחוק הוא אילץ את המבקשים להיגרר לעתירות שנמשכו על-פני שנים, התעלם במשך תקופות ארוכות גם מפסיקות מפורשות של בית-המשפט ולבסוף מסר מידע חלקי וחסר. אפילו מידע מועט זה הספיק כדי לחשוף התנהלות כוזבת של ראש הממשלה.

בשנת 2021, לאחר מאבק משפטי מתמשך של תנועת "הצלחה" ועו"ד אלעד מן, חויב ראש הממשלה בנימין נתניהו למסור לציבור את יומנו הרשמי. היומן נמסר כשהוא מצונזר בחלקו ומושחר בכבדות, אך ב"העין השביעית" נחשף בעקבות זאת כי נתניהו מנהל יומן כפול: השוואה בין יומני הלשכה שנתפסו כחלק מחומרי החקירה בפרשיותיו הפליליות של נתניהו, לבין היומנים שמסר מתוקף חוק חופש המידע, גילתה כי מידע רב הוסתר מהיומנים "הרשמיים".

רה"מ בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, ועד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת (צילומים מקוריים: מרים אלסטר ואורן בן-חקון)

מהדיונים במשפט המו"לים, הוא המשפט הפלילי שבו מואשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, התברר עוד כי נתניהו השחיר בלא הצדקה פגישות עבודה, שקיים מתוקף תפקידו כראש ממשלה ושר תקשורת. "תיק 4000", תיק השוחד, נוגע ישירות להתנהלותו של נתניהו כשר התקשורת ולהנחיה שהעביר כביכול לשלמה (מומו) פילבר, מנהל הקמפיין שלו שמינה למנכ"ל משרד התקשורת, להיטיב עם חברת בזק.

פילבר היה לעד מדינה וכשהגיע בשנת 2022 להעיד במשפט, סיפר בין היתר על שתי פגישות עבודה שנערכו בקיץ 2015. פילבר, לשעבר מנהל קמפיין הליכוד ומי שעל פי כתב האישום מונה על ידי נתניהו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת כדי שיפעל לטובת איל המדיה שאול אלוביץ', התבקש להתייחס בעדותו להודעת סמס שקיבל ממזכירתו של ראש הממשלה ב-25.8.2015: "היי מומו, תפגשו היום ב-22:20 בבית רה"מ בקיסריה ותצאו משם יחד לאדרי".

פילבר סיפר בבית-המשפט כי הפגישה שאליה זומן לא התקיימה בסופו של דבר בביתו של משה אדרי, המפיק המקורב לנתניהו, אלא במקום אחר בקיסריה. לפי עדותו, מלבדו נכחו בה יונתן שכטר, היועץ המדיני של נתניהו, ראש הממשלה עצמו וכן אדם שלא ידע את זהותו. לימים יתברר כי היה זה פול מרינלי, נציגו של המולטי-מיליארדר לארי אליסון.

נתניהו ביקש מהמנכ"ל פילבר להציג בפני האיש הזר את מפת התקשורת הישראלית, עם דגש על קבוצת התקשורת של המו"ל ארנון (נוני) מוזס, שעומד בימים אלה לדין לצד נתניהו באשמת שוחד. לפי הראיות שעלו במשפט המו"לים,  כולל ימי העדות הראשונים של הנאשם נתניהו עצמו, ראש הממשלה ביקש לעניין את אליסון באפשרות לרכוש מניות בקבוצת ידיעות-אחרונות, כחלק ממהלך רחב היקף לשלוט באופן שבו הוא ומשפחתו מסוקרים בתקשורת בישראל.

שאול אלוביץ' מביט בשלמה פילבר, ביהמ"ש המחוזי, 29.3.22 (צילום: אורן בן חקון)

"יש לי בבגאז' באוטו, כמו שאמרתי, חומרים מוכנים", העיד פילבר, "אז היה לי איזשהו חומר, איזושהי פרזנטציה כזאת והסברתי אותה. התחלתי באנגלית, קצת התקשיתי, עברתי לעברית, ראש הממשלה תרגם וזהו".

לפי פילבר, נתניהו אמר לו כי הגורם שבפניו יציג את מפת התקשורת הישראלית הוא "גורם שמתעניין ברכישה של 'ידיעות אחרונות'". בנוסף, כך הובהר לו, יש צורך "לשמור פה על דיסקרטיות".

תכתובת נוספת שהוצגה לפילבר בבית-המשפט התנהלה בינו לבין שאול אלוביץ', נאשם מספר 2 במשפט ומי שהיה בזמנו בעל השליטה בקבוצת בזק ובכללה באתר "וואלה". תכתובת זו התקיימה לאחר הפגישה עם נתניהו ומרינלי בקיסריה, בשעות הלילה שבין ה-25-26.8.2015.

בתכתובת זו העביר פילבר לאלוביץ' את כתובתו הפרטית של נתניהו בקיסריה לקראת פגישתם למחרת, ובשעות הבוקר הוסיף: "רק לידיעה, לפגישה שלך היום אין שום קשר לנושאים שאנחנו נפגשנו עליהם". "ברור לי לגמרי", כתב לו בחזרה אלוביץ'.

לא רק פילבר הקפיד על הדיסקרטיות, גם נתניהו. שתי הפגישות האלה של נתניהו, האחת עם נציגו של אליסון והשנייה למחרת עם אלוביץ', לא הופיעו ביומן של שנת 2015 שמסר ראש הממשלה לציבור. לא בגרסה הראשונה שמסר בשנת 2021, ולא בגרסה השנייה, המפורטת יותר, שנאלץ למסור בשנת 2022. תחת זאת, הופיעו פסים שחורים.

יומן נתניהו, 25.8.15 (כפי שנמסר לציבור בשנת 2021)

יומן נתניהו, 25.8.15 (כפי שנמסר לציבור בשנת 2022)

יומן נתניהו, 26.8.15 (כפי שנמסר לציבור בשנת 2021)

יומן נתניהו, 26.8.15 (כפי שנמסר לציבור בשנת 2022)

בשל השחרת הפגישות פנתה עמותת הצלחה בבקשה חדשה למשרד ראש הממשלה ונענתה כי "בשני התאריכים האמורים לא השחיר המשרד כל פרט מידע – בין מטעמי ביטחון המדינה ובין מטעמי פרטיות צד ג'. כל ההשחרות המופיעות בדפי היומן האמורים נעשו על ידי ראש הממשלה לשעבר או מי מטעמו" (באותה תקופה קצרה, נתניהו לא היה ראש ממשלה).

בשל כך, טענו במשרד ראש הממשלה, אין להם "יכולת לעיין ברשומות היומן המופיעות בימים אלו – וממילא אין ביכולתם, או בסמכותם, להכריע באשר לטיבן של הפגישות".

כבר באוגוסט 2022, עם קבלת הגרסה המפורטת יותר של יומן 2015, פנה עו"ד מן לעו"ד יוסי כהן, בא-כוחו של נתניהו, בבקשה שנתניהו יסיר את השחרת הפגישות שערך באוגוסט 2015 עם נציגו של אליסון ועם אלוביץ'. על אף פניות חוזרות ונשנות לאורך החודשים הארוכים שחלפו מאז, לא נענה נתניהו לבקשה. בסופו של דבר מסר בא-כוחו בשמו כי "לא ניתן לבדוק פעולות שנעשו כביכול לפני כתשע שנים". לפיכך, נאלצה עמותת הצלחה לעתור לבית-המשפט.

במשרד ראש הממשלה טענו בתגובה לעתירה כי אין להם סמכות לעיין ביומן ללא ההשחרות של נתניהו, כיוון שהדבר יביא לפגיעה לא מידתית בפרטיותו של ראש הממשלה. נתניהו, מצדו, לא מסר כתב תשובה לעתירה.

בדיון שנערך לפני שבועות אחדים בפני השופט יורם נועם תהה השופט מדוע לא טרח ראש הממשלה למסור כתב תשובה לעתירה. "יכול להיות שלא הבנתי נכון", השיב בא כוחו עו"ד כהן.

עו"ד כהן הגיש לשופט נועם מעטפה ובה העתקי העמודים מיומן נתניהו לימים 25 ו-26 באוגוסט 2015, ללא השחרות, אך התעקש כי העמודים לא יימסרו לציבור וגייס לשם כך חשש ביטחוני לפגיעה בשלומו של נתניהו.

"אני חושב שאין מקום למסור את העמודים. ההשחרה מתייחסת לנושא של פרטיות. אין כלום. מדובר בעניין עקרוני", אמר עו"ד כהן. "אסביר למה אני קצת כועס אפילו. מה שמושחר מושחר והעותרת לא צריכה לדעת. מדובר בעניינים פרטיים של רוה"מ. התקופה מדברת בעד עצמה. רק לפני כמה ימים שמענו על ניסיון התנקשות ברוה"מ. כלומר, זה יכול להגיע לידי טרוריסטים שיראו את ההתנהלות של ראש הממשלה".

בהמשך הדיון, ולאחר שיחה במעמד צד אחד, הודיע עו"ד כהן כי בעמוד היומן מה-26.8.2015, המועד שבו נפגש נתניהו עם אלוביץ', הושחרו כמה שורות שבהן נכתב "פרטי בבית ראש הממשלה". במילים אחרות, נתניהו הסתיר את הפגישה עם אלוביץ' תחת טענה לפגישה חברתית פרטית, זאת בעוד שנתניהו מכהן כראש הממשלה ושר התקשורת ואלוביץ' הוא הבעלים של תאגיד התקשורת הגדול ביותר עליו מפקח המשרד.

יומן נתניהו, 26.8.15 (כפי שנתפס בידי המשטרה)

אשר למידע לגבי הפגישה בערבו של ה-25.8.2015, כמה ימים לאחר הדיון הודיע נתניהו בתגובה קצרצרה שהעביר לבית המשפט כי מבחינתו "מדובר במידע פרטי השייך לו ואין כל סיבה למוסרו לעותרת שמן המפורסמות שכל מטרותיה פגיעה בראש הממשלה, הצקה והטרדה".

יחד עם זאת, הבהיר נתניהו, "על מנת למנוע את המשך הטרדת בית המשפט הנכבד ובזבוז זמנו לריק", הסכים ראש הממשלה כי ביהמ"ש יורה על מסירת מידע מתוך היומנים לפי שיקול דעתו.

לפיכך נמסר אתמול העמוד מה-25.8.15 ובו הרישום לגבי הפגישה שבה ביקש נתניהו לשכנע את המולטי-מיליארדר אליסון לרכוש את "ידיעות אחרונות" על מנת לשנות את הסיקור שלו ושל משפחתו.

יומן נתניהו, 25.8.15 (כפי שנמסר לציבור בינואר 2025)

כעת מבקש עו"ד מן כי משרד ראש הממשלה ונתניהו עצמו ישלמו לעמותת הצלחה הוצאות "על הצד הגבוה" בשל התנהלותם בהליך זה ובהליכי חופש מידע קודמים. עמותת הצלחה, טוען עו"ד מן, נאלצה לעתור בעבר כבר שלוש פעמים בעניין גילוי יומניו של נתניהו, וכבר נפסקו בעבר בעקבות כך הוצאות בסך למעלה מ-25 אלף שקלים.

העתירה הנוכחית היא הפעם הרביעית שבה משרד ראש הממשלה ונתניהו עצמו "נמנעים מלעמוד בהוראות החוק", טוענת הצלחה. "[...] ראוי כי שיעור פסיקת ההוצאות יגלם גם את מורת הרוח נוכח הוראות חוק מפורשות וחשיבות העניין. מבחינת התנהלות שלטונית ותקינות מנהלית – ראוי לכנות את הסירובים התכופים לבקשות חופש מידע מטעמי פרטיות שמוכחים לאחר מכן, בדיעבד, כמטעים, כ'מכת מדינה' ולפסוק הוצאות מתאימות כדי לצמצמה משמעותית".

לטענת הצלחה, יש "להטיל את מירב נטל ההוצאות, אם לא את כולו, בשים לב
להתנהלות הצדדים, על המשיב 3", הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

13004-04-24