במהלך השבועיים שחלפו בין הבחירות לכנסת ה-26 לבין השבעתה ביום שלישי הזה (10.11), התבהר יותר ויותר שלאף אחד אין מושג לאן הדברים הולכים. ככל שהדברים נוגעים למפלגות החרדיות ולעיתונים שנאמנים להן, נראה שהסיכום הטוב ביותר הופיע על שער "יתד נאמן" (יום רביעי, 11.11) בכותרת הראשית לידיעה על השבעת הכנסת: "טקס חגיגי – ערפל פוליטי".

יחד עם זאת, מבעד לערפל הולכת ומתבררת עובדה אחת, והיא שבעקבות הגזענות של אביגדור ליברמן, המפלגות החרדיות (כלומר, שלוש המפלגות האשכנזיות שמרכיבות את יהדות-התורה) חוזרות להיות שחקניות מרכזיות על המגרש הפוליטי.

כמו שאמרו פה בשנות ה-80 וה-90 – החרדים הם לשון המאזניים. וכיאה ללשון מאזניים, הם מקפידים להטות את הכף פעם לכאן ופעם לכאן.

בעוד דברים אלה נכתבים, ביום חמישי ה-12 בנובמבר, התקבלה ידיעה על מפגש בכנסת בין אביגדור ליברמן לבין יו"ר יהדות-התורה יעקב אשר. מצידו של ליברמן דווח על פגישת משא ומתן, ואילו לפי מקורבי אשר הקפה נגמר בחדרו בכנסת, והוא חיפש בחדר ממול שבמקרה הוא חדרו של יו"ר ישראל-ביתנו. בד בבד הגיע מבזק אודות מפגש בין בנימין נתניהו ומשה גפני, קודמו של אשר בתפקיד, בניסיון לסכל חבירה של יהדות-התורה לממשלה ללא הליכוד.

"טקס חגיגי - ערפל פוליטי", שער "יתד נאמן", 10.11.26

העדכונים האלה מבטאים מגמה שמשתקפת גם מהעיתונים החרדיים ששייכים למפלגות יהדות התורה – "יתד נאמן" (דגל-התורה), "המודיע" (אגודת-ישראל) ו"המבשר" (חומת תורת ישראל). על אף ההבדלים בטון ובסגנון, כולם מבהירים שבסופו של דבר נאמנותם של הח"כים החרדים נתונה לשימור עולם הישיבות במתכונתו הנוכחית, ושכל מי שיוכל להביא לפתרון משבר הגיוס והעריקות יזכה לתמיכתם.

ב"יתד נאמן" הכשרת הלבבות של ציבור הקוראים לשותפות אפשרית עם המרכז והימין הלא-ביביסטי נעשית בעיקר דרך הכותרות החדשותיות. כך ביום ראשון (8.11) דווח בעמוד הראשון על "שינוי העמדות בגוש איזנקוט: הצהרות 'מרוככות' כלפי החרדים", לצד ציטוט מפי יעקב אשר: "כל הצעה תובא תחילה להכרעת מרנן גדולי הדור שליט"א".

ביום שני (9.11), בכותרת המשנה של הידיעה בדבר הענקת המנדט לאיזנקוט, מצוטטים דבריו של ליברמן: "על מנת למנוע בחירות נוספות ולשים קץ לעידן נתניהו, אין מנוס מקבלת החלטות קשות".

יחד עם זאת, כחלק מהטיית המאזניים לכאן ולכאן (או סתם מתוך הרגל), ממשיכים ב"יתד נאמן" לקדם את האג'נדה של הקואליציה היוצאת, בעיקר דרך פרסומים על הקונספירציה הגוועת של "גניבת הבחירות". כחלק מכך הדהדו בעיתון ביום שני את תחקיר ארגון הימין "עד כאן", ודיווחו כי "448 עדויות מספרות על מעטפות מזומן וכרטיסי תדלוק".

"אין אנו חייבים לכם הסבר על נאמנותנו", "יתד נאמן", 10.11.26

ביום שלישי (10.11) דיווחה כותרת בעמוד הראשון של "יתד נאמן" על כך ש"מערכת הביטחון בודקת חשד: ח"כ בכיר ממפלגה ערבית קיבל עשרות אלפי ש"ח מהרש"פ" – בלון חם שהאוויר יצא ממנו עוד באותו יום עם הודעת המשטרה כי הראיות שאסף השב"כ של זיני נגד איימן עודה דלות ואינן מצדיקות חקירה.

יום שלישי ראה גם שינוי כיוון במטוטלת הפוליטית של "יתד נאמן", עם כותרת גדולה שמוקדשת לניסיונותיו של נתניהו להישאר בשלטון: "ראה"מ: 'הליכוד בהנהגתי צריך להוביל'; נתניהו קורא להקמת ממשלת אחדות בהנהגתו, מזהיר מממשלה שתישען על תמיכת הערבים, קורא לצרף את המפלגות החרדיות ואת כלל המפלגות הציוניות".

ביום רביעי (11.11) חזרה המטוטלת לנקודת האמצע, עם ראיון מיוחד של ח"כ אשר לעיתון הבית "בעקבות הדיווחים על מגעים בין הסיעות החרדיות לגורמים שונים במערכת הפוליטית". בראיון לא מתייחס אשר לזהותם של הגורמים השונים, אלא מציב "שלושה תנאים מרכזיים להצטרפות 'יהדות התורה' לכל ממשלה: שמירה על עולם התורה [כלומר אי-גיוס אברכים; ע.ה.], עצמאות החינוך החרדי [כלומר התנגדות לכל פיקוח ממשלתי על מה לומדים ובעיקר מה לא לומדים הילדים החרדים; ע.ה.], ושמירת הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה [כלומר לא לתחבורה ציבורית בשבת, בין היתר; ע.ה.]".

איך אומר ליברמן? יותר ברור מזה אי אפשר להיות.

כמו שכבר למדנו, בעיתון אגודת ישראל, "המודיע", הבחירות הן לא ניוז, והגישה הזו נמשכת גם בתקופה שלאחריהן. כך ביום ראשון (8.11) הוקדשה לנתינת המנדט לאיזנקוט כותרת קטנה מוקפת ידיעות מעולמות אחרים (ראויה לציון הכותרת האנטישמית "טראמפ מינה את היועץ היהודי סטיבן מילר לראש סגל הבית הלבן").

מאמר המערכת של "המודיע", 11.11.26

בכל זאת, ביום שני (9.11) זכתה הענקת המנדט לכותרת ראשית, כשלצידה כותרת שמשלימה עם קריסת עלילת גניבת הבחירות: "היועמ"ש על פרשת ההתערבות הזרה: אין תשתית ראייתית שיכולה אפילו בקירוב לשנות את תוצאות הבחירות". ידיעה נוספת עוסקת בשאלת הקמת ממשלה חדשה בטון אובייקטיבי באופן מחשיד: "בגוש השמאל חודרת ההכרה: אין סיכוי לממשלה כבר השבוע. הסיבה: ליברמן מסרב להישען על תמיכת המפלגות הערביות. לכן, אין רוב להקמת ממשלה בלי החרדים, והם לא יתנו יד למהלך לפני שיקבלו ערבויות".

כיאה לעיתון חסידי, את עיקר העבודה האידיאולוגית עושים ב"המודיע" במאמרי הדעה, וביום שני (9.11) התפרסמו בו שני מאמרים לא חתומים שמניחים תשתית לחבירה אפשרית לגוש איזנקוט-ליברמן. מאמר המערכת, תחת הכותרת "כשאין ברירה – אין ברירה", נחתם בדברים הבאים:

"גם אנחנו היינו מאוד שמחים, אילו לא היתה כעת התלבטות, ונאמנותנו הלויאלית היתה ניתנת לגוש האמוני שעמו הלכנו שנים ארוכות. [...] אבל, 'אין ברירה'. אנחנו נרדפים. [...] אין אף ציבור בארץ ואין מגזר, שהיו מוכנים להכיל כזו רדיפה אובססיבית ולהמשיך הלאה כאילו דבר לא קרה. להמשיך להישלח לכלא ולהירדף. אדרבה ואדרבה – תבוא הצעה שערובותיה בצידה וירווח לכולם".

המאמר השני באותו עמוד, תחת הכותרת "להעמיד דברים בפרופורציה", מבקש להרגיע את "הקולות בערוצי הימין" שמאשימים את החרדים בבגידה ומאיימים שיחכו להם בסיבוב אם "ילכו עם השמאל".

מול הטענות האלה המאמר מעמיד דברים בפרופורציה: "האם יהדות התורה סיכמה משהו עם השמאל? לא. האם החרדים יתמכו בממשלה שתעקור דת, תחבורה בשבת, גיור רפורמי וכו'? חלילה, ודאי שלא. האם יהדות התורה עוברת גוש? ממש לא. מה היא כן עושה? 'יהדות התורה' בודקת איך ניתן יהיה להפסיק את מסע הרדיפה האכזרי הזה. הציבור שתמך בנציגות החרדית – תובע זאת ממנה. מרנן ורבנן גדולי וצדיקי וחכמי הדור – הבהירו זאת לאורך כל מסע הבחירות".

"לא נמצאים בגוש של אף אחד", שער "המודיע", 11.11.26

ביום רביעי בכל זאת זכתה הגישה הזו לגיבוי גם בעמודי החדשות של "המודיע", עם כותרת גדולה מפי נציג אגודת-ישראל ביהדות-התורה: "הרב גולדקנופף מבהיר: 'אנחנו ביהדות התורה לא נמצאים בגוש של אף אחד – אנחנו 'גוש התורה'".

כזכור, הצ'ילבות של גולדקנופף ואגודת-ישראל ביהדות-התורה הם מאיר פרוש ואליקים שטארק, צמד הפורשים מקימי "חומת תורת ישראל". גם מהסיבה הזו מסרבים בעיתונם, "המבשר", לזרום עם ההתנתקות חסרת הסנטימנטים של חבריהם לרשימה מהגוש שאליו היו דבוקים כל כך הרבה זמן.

ביום שלישי (10.11) פורסמה ב"המבשר" ידיעה תחת הכותרת "ביהדות הנאמנה שבים ומזכירים: 'לא נכנסים לשום ממשלה בלי הסדרת מעמד בני הישיבות". למי מזכירים? בידיעה כתוב "לכלל הגורמים במערכת הפוליטית", אבל מותר לחשוד שהגורמים העיקריים שאליהם מכוון הפרסום יושבים ליד פרוש ושטארק בספסלי יהדות-התורה בכנסת.

עם זאת, אם מחפשים ממש טוב, גם ב"המבשר" אפשר למצוא סימני התרככות. מאמר המערכת ביום רביעי (11.11) הכריז כי "על הכנסת החדשה להכיר בחשיבותם של לומדי התורה ולהבין כי הם הבסיס לחיינו [...]. על חברי הכנסת שהצהירו אתמול אמונים להוכיח כי אינם מסתפקים בהכרה בחשיבותם העצומה של לומדי התורה ברמה ההצהרתית בלבד, אלא מתרגמים אותה למדיניות מעשית".

מונה איש מקצוע. שער "המודיע"

אם מתרגמים את הדברים האלה לפוליטיקה מעשית, צריך פשוט להחליף את המילה "כנסת" במילה "ממשלה".

אפילו יעקב א. לוסטיגמן, שונא השמאלנים מהטור "שלוש נקודות", מצליח בדרכו המיוחדת למצוא נקודות אור בממשלת שינוי-חרדים. לדבריו, מכיוון שהשמאל שולט במערכת המשפט, הוא יצליח להעביר חוקי פטור לחרדים בקלות רבה הרבה יותר מאשר הימין. או כפי שכתב בלשונו הזהב (9.11):

"כעת ניצבת בפני גדולי התורה והחסידות הבחירה להיצמד אל מי שערכיו קרובים אלינו יותר, אך אינו מצליח לתרגם את כוחו הפוליטי להגנה על עולם התורה, או להסתדר עם מי שערכיו רחוקים משלנו, אבל הוא זה ששולט כאן ושיכול לתת לנו את יבנה ואת חכמיה...".

לא הבאנו מדברי "הפלס", עיתונו של הפלג הירושלמי, ו"הדרך", עיתונה של ש"ס. לטובת הקוראים, להלן תמצית עמדתם בשאלת הבחירות: "זו נבלה וזו טריפה" ("הפלס"); "הערבים תומכי הטרור, היועמ"שית המודחת והשמאל גנבו את הבחירות ורוצים להרוס את המדינה ולא להקים ממשלת אחדות עם נתניהו" ("הדרך").

ולא נסיים לפני שנספר על אירוע תקדימי ויוצא דופן, עליו דווח ביום שני (9.11) בעמודו הראשון של "המודיע": "בני ברק: איש מקצוע מונה לפרויקטור לניקיון העיר".