איש התקשורת וכותב הנאומים חנן עמיאור יתנצל בפני חוקר הפונדמנטליזם היהודי עו"ד יאיר נהוראי (בעל טור ב"העין השביעית") בשל דברים שכתב בספר "הסדנה להנדסת תודעה", כך הוסכם במסגרת הסדר בין הצדדים. עוד נקבע כי הוצאת הספרים סלע מאיר, שהוציאה לאור את הספר, תשנה את נוסח הספר וכי עמיאור וההוצאה ישלמו לנהוראי 45 אלף שקלים.
עמיאור, שמגדיר את עצמו "מבקר תקשורת, כותב ספרים", פרסם בשנת 2020 את הספר, שהמונח שבכותרתו משמש עד היום את מכונת הרעל שבשירות ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו לתקיפת תקשורת הזרם המרכזי בישראל.
הספר, שזכה להמלצה אישית מנתניהו, מתואר באתר הוצאת סלע מאיר כ"מסמך יסודי, מנומק, מכעיס, ולא פחות מזה – משעשע, על כישלונה המוחלט של התקשורת הממוסדת בישראל בביצוע שליחותה". אולם לפחות בכל הקשור לכתוב בספר על נהוראי, נראה כי עמיאור לא היה יסודי או מנומק דיו.
בספרו התייחס עמיאור בין היתר לכתבה של עמרי מניב בחדשות 13, על שיעור שהעביר הרב אסף נאמבורג בפני תלמידי מכינת עוצם.
תחת הכותרת "'אסור להתקרב לחילונים': כך נשמעו השיעורים במכינה של רפי פרץ", הוצגו בחדשות 13 דברי הרב נאמבורג בפני תלמידיו כאילו הוא יוצא נגד כל מגע עם העולם החילוני. בכתבה נשמע נאמבורג מכנה את החילונים "רשעים" ומבהיר כי אסור להתקרב אליהם או אל הצבא, כיוון שמשרתים בו חילונים.
כמה ימים לאחר מכן פרסם חנן עמיאור באתר "פרספקטיבה" כי הפרסום של מניב הוציא את דברי הרב נאמבורג מהקשרם, ולמעשה הציג את דבריו באופן הפוך מכוונתו המקורית.
תחילה הכחישו בחדשות 13 כי נפל כל פגם בפרסום, אולם בהמשך התנצלו והשעו את מניב מעבודתו. כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2020, נאומברג והמכינה החליטו להגיש בכל זאת, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, תביעת דיבה בדרישה לפיצוי של מיליון שקל ממניב, חדשות 13, וחמישה גורמים נוספים שהפיצו את הפרסום של מניב על הרב והמכינה, בהם נהוראי.
ביולי 2021 הגיעו ערוץ 13 ומניב להסדר חסוי עם המכינה והרב נאמבורג, שכלל פיצוי כספי. אלא שנהוראי לא נסוג וטען בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עו"ד איתן להמן, כי הכתבה לא הוציאה את דברי הרב מהקשרם ובפועל הוא אכן מחנך את תלמידי המכינה לשנאת חילונים.
נהוראי ניצח בעימות המשפטי: באוגוסט האחרון השופטת ניר בנימיני דחתה את התביעה כולה וחייבה את הרב והמכינה בהוצאות. עוד קודם לכן, נסוגו התובעים מהטענה כי נהוראי חתך את דברי הרב נאמבורג "באופן סלקטיבי" והעביר אותם למניב באופן שהופך את משמעותם.
טענה זו ממש מופיעה בספר "הסדנה להנדסת תודעה". עמיאור קבע כי נהוראי הוא שהעביר את שיעורי הרב נאמבורג למניב לאחר עריכה סלקטיבית.
"מתוך קרדיט לבינתו של מניב", כתב עמיאור, "אני קובע שאין שום סיכוי שהוא אכן נחשף לתוכן בשלמותו ועדיין הגיע לתובנות הקשות שהופיעו בכתבתו. מה שמוביל להנחה הרבה יותר הגיונית: נהוראי העביר למניב קטעים ערוכים, ומניב שידר אותם בלי לבדוק. כך, לכאורה, היו פני הדברים. חשוב להבין שלשניהם נוח להסתיר התרחשות כזאת — נהוראי מסיבות משפטיות (חשש מתביעת דיבה) ומניב מסיבות של אמינות מקצועית.
"השאלה היחידה אפוא לגבי שיתוף הפעולה של נהוראי ומניב, היא האם מניב השתתף בפרשה כסוכן מודע או משוטה, האם צפה בשיעורים בשלמותם והעליל על אותו נאומבורג את העלילה ביודעין, או ששידר קטעים חתוכים שקיבל מנהוראי, ונפל בחובבנותו קורבן למניפולציה מצדו".
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו ממליץ על ספרו של חנן עמיאור
בשל פסקאות אלו, בין היתר, הגיש נהוראי לפני כשנה תביעה בסך 200 אלף נגד עמיאור והוצאת סלע מאיר בטענה כי הספר כולל לשון הרע כלפיו.
"מדובר בפרסום משמיץ מאין כמותו", טען נהוראי בתביעה, שגם בה יוצג על ידי עו"ד להמן. "אמינותו של התובע היא הנכס העיקרי שלו. הוא אינו נהנה ממימון המדינה כמו מושאי הפרסומים שלו, ופועל תוך השקעה כספית פרטית ואידיאולוגיה ציונית להצלת המדינה. [...] את דברי ההשמצה של הנתבע 1 [עמיאור, א"פ] אודות אמינותו של התובע והטייתו נגד האמת, כמי ש'עורך' קטעים באופן שהופך את משמעותם, מהדהדים תומכי אותן מכינות עד עצם היום הזה".
נהוראי הפנה בתביעתו לראיון שהעניק בעבר עמיאור שבו סיפר כי מניב עצמו מסר לו שהוא "לא מאלה שמקבלים חתוך ומשדרים" אלא צפה בשיעורים המלאים, בניגוד למה שנכתב בספר.
צריך להיות שוטה גמור
עמיאור והוצאת סלע מאיר טענו להגנתם, באמצעות עו"ד יצחק בם, כי במהלך העבודה על הספר כאשר עמיאור "שב ובחן את הפרשה, הוא הגיע למסקנה כי לא סביר בעליל שעמרי מניב דובר אמת והוא באמת צפה בכל השיעורים של הרב נאומבורג ועדיין פרסם את חלקי הדברים התלושים מן ההקשר, כפי שנעשה בכתבתו".
לפי עמיאור, "צריך להיות שוטה גמור כדי להתעלם פעם מכך שהרב נאומבורג פעם אחר פעם אומר שהוא מציג את העמדה החרדית, וגם לא לשים לב שהדברים שהרב נאומבורג אומר בשם העמדה החרדית נוגדים לחלוטין את הדברים האחרים שהרב נאומבורג מלמד בשיעוריו כתורתו הוא. על בסיס אלה, ותוך ייחוס מידה מסוימת של בינה לעומרי מניב, הנתבע הגיע למסקנה שקרוב לוודאי שאת החלקים החתוכים התובע הגיש למניב על מגש של כסף ומניב עט עליהם, כשהוא חוסך שעות רבות של צפייה בחומר הגלם".
בכתב ההגנה עמיאור והוצאת הספרים גם נסוגו מכך שמדובר בקביעה עובדתית, למרות שכך נכתב במפורש בספר ("אני קובע שאין שום סיכוי"), וטענו כי ההתייחסות לנהוראי היתה הבעת דעה לגבי סבירות מצב העניינים.
בדיון שנערך השבוע בפני השופטת מיקה בנקי מבית משפט השלום בירושלים הסכימו הצדדים לסיים את ההליך בהסדר.
לפי ההסכמות, עמיאור יפרסם נוסח מוסכם של "הבהרה והתנצלות" בחשבונות הטוויטר והפייסבוק שלו בזו הלשון:
"בספרי 'הסדנה להנדסת תודעה' שיצא לאור לפני שש שנים טענתי טענה כטענה עובדתית, שיאיר נהוראי הוא שהוציא קטעים משיעורי הרב נאמבורג מהקשרם. אני חוזר בי מטענה זו ומתנצל בפני יאיר".
כמו כן הוסכם כי במהדורה האלקטרונית של "הסדנה להנדסת תודעה" וכך גם בהדפסות עתידיות של הספר יבוצעו תיקונים כך שלא ייטען שנהוראי העביר למניב קטעים שהוצאו מהקשרם.
מעבר לכך הסכימו הצדדים להסמיך את השופטת לקבוע, ללא נימוקים, סכום פיצוי שבין 10,000 ל-50,000 שקלים. כאמור, השופטת בנקי פסקה כי הנתבעים ישלמו לנהוראי 45 אלף שקלים.
34640-10-25