ניר חפץ, מבכירי היחצנים הפוליטיים בישראל ואיש סוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נע במעגלים בחדר החקירות הזעיר של יחידת להב 433 בלוד. התאריך הוא 20 בפברואר 2018. בשלב הזה, חפץ עדיין לא חתם על הסכם עד מדינה. הוא נעצר יומיים קודם לכן במסגרת סדרת הפשיטות שהפכו את "תיק 4000" מתיאוריית קשר שהסתובבה בענף התקשורת לחקירה פלילית גלויה.

כל חקירותיו תועדו בווידיאו, וחלקים מתוכן הוקרנו באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפט השוחד של נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס. "ביום-יומיים הקרובים הולכת לנחות עליך פה פצצה שתזעזע את עולמך, ואני לא ציני ואני לא צוחק", הודיע לו החוקר יניב פלג בקטע שהוצג אתמול (31.1) בבית-המשפט, "ואני באמת חושב שכדאי לך לשקול את דרכך מחדש".

הלחץ נמשך: "תאמין לי שזה יזעזע את עולמך מהיסוד. זה עלול לשנות את חייך, ואני לא חושב שאתה לוקח בחשבון את הידע שלנו, את היכולת שלנו, ומה אנחנו מסוגלים לעשות. עם כל הכבוד לתחנת המשטרה שנמצאת בעירך, שאני מאוד מכבד את עבודתה – אנחנו לא תחנת משטרה, אנחנו להב 433 ושיטות הפעולה שלנו, מלבד זכויות החשוד, מאוד-מאוד דומות לשירות הביטחון הכללי".

הסיטואציה הזאת, שכבר נותחה מכמה כיוונים במסגרת משפט המו"לים, היא מבחינת סנגורו של נתניהו אחד מרגעי המפתח בשבירתו של חפץ והפיכתו לעד מדינה. הסנגור, עו"ד בעז בן-צור, ניסה להוכיח שה"פצצה" לא היתה סתם מטפורה שחוקה לאפשרות שחפץ – שנחקר באזהרה – יועמד לדין ויאבד את חירותו.

מבחינת בן-צור, מדובר בפצצה מלוכלכת, מכה מתחת לחגורה, שנועדה לרסק את הכבוד העצמי של הנחקר ולגרום לו להפליל את נתניהו. לדידו, החוקרים "סחטו" את חפץ והבהירו לו שאם לא ישתף פעולה בחקירה, הם יגרמו לכך שמשפחתו תפורק.

לפי גרסת הסנגור, במרכז האיומים עמדה מערכת היחסים של חפץ עם אשה שתוארה בבית-המשפט כ"מקורבת" שלו. צו איסור פרסום מונע את פרסום שמה, ומגביל את היכולת לתאר את טיב הקשר ביניהם ואת האופן שבו השתמשו בה החוקרים. חפץ עצמו, כשהעיד בבית-המשפט, אישר את התזה ואמר שהיה ברור לו שהחוקרים איימו "להחריב" את התא המשפחתי שלו. מנגד, החוקר יניב פלג, שבישר לחפץ על ה"פצצה" שעומדת ליפול עליו, נחקר בבית-המשפט בשנה שעברה והכחיש.

כעת הגיע תורו של תת-ניצב יואב תלם, העד הנוכחי שנחקר במשפט המו"לים. תלם פיקד על פלג ושאר החוקרים שניהלו בפועל את חקירותיו של חפץ. בן-צור ניסה לגרום לתלם לאשר שהחוקרים שעבדו תחתיו גרמו לחפץ להבין שהתא המשפחתי שלו בסכנה, ושלא היתה שום סיבה לזמן את המקורבת לחקירה. תלם שלל את הניתוח הזה, אך מפאת איסור הפרסום הסבריו המפורטים ניתנו בדלתיים סגורות.

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על הארכת מעצרו. 22.2.2018 (צילום: פלאש 90)

בתחילת הדיון, בדלתיים פתוחות, תלם ניסה לתאר את תרגיל החקירה שבוצע ל"מקורבת": בלשים עקבו אחריה והשקיפו על ביתה, וזיהו גם שנפגשה עם חפץ. לאחר מכן, כשחפץ שהה במעצר ועבר חקירות במטה להב 433, האשה הובאה לשם והופגשה איתו כאילו-באקראי. "בוא נגיד שאנחנו די היינו איתך בימים שלפני המעצר שלך. אנחנו יודעים איפה היית מה עשית. אני יודע איפה היית בלילה לפני שעצרתי אותך", אמר לו החוקר פלג בקטע מהחקירה שהוצג אתמול בבית-המשפט.

לדברי תלם, כשפלג דיבר על "פצצה" שתוטל על חפץ, הוא לא מתכוון לכך שהחוקרים יפרקו את התא המשפחתי שלו, אלא ל"אותה פעולת חקירה שדיברנו עליה בדלתיים סגורות". עו"ד בן-צור לא קיבל את הגרסה הזאת. את רוב יום החקירה הוא הקדיש לניסיון להוכיח שמעל ראשו של חפץ אכן ריחף איום בנוגע לחייו האישיים – ושמדובר באיום ישיר, שלדבריו גם התממש בדיעבד. הסנגור עשה זאת בשלבים, באמצעות ציטוטים מהחקירה שבהדרגה נעשו יותר ויותר קונקרטיים.

תנ"צ תלם, מנגד, דבק בעמדתו. אבל ככל שהתקדם הדיון נעשה יותר ויותר קשה להכחיש.

"אתה לא פרשן, וזה לא 'אולפן שישי'"

כבר בתחילת הדרך, כשהעד יואב תלם סיפר על המעקב המשטרתי אחר המקורבת, תהה השופט משה בר-עם האם היה צידוק לכך. "האם השימוש במקורבת במהלך החקירה היה רלבנטי לחקירה?", שאל השופט.

"כן", השיב תלם, "השימוש או פעולת החקירה שנעשתה ביחס למקורבת של חפץ בעיני, גם בדיעבד, היו רלבנטיים לחקירה של מר חפץ".

הסנגור בן-צור לא קיבל את התשובה הזאת. "בהמשך נראה אם האמירה הזאת מתיישבת או לא מתיישבת. למזלך, זה יהיה בדלתיים סגורות".

"מה זאת אומרת 'למזלי'?", התקומם תלם.

"תאמין לי, זה מזלך שזה יהיה בדלתיים סגורות. זה מביך", השיב בן-צור.

בנימין נתניהו בישיבת ממשלה, 29.1.2023 (צילום: יונתן זינדל)

בנימין נתניהו בישיבת ממשלה, השבוע (צילום: יונתן זינדל)

לדברי בן-צור, כבר ביום החקירה הראשון של חפץ החלו החוקרים לרמוז לו שסודותיו האישיים גלויים להם. לטענת הסנגור, לכן ציינו בפניו שידוע להם שיש לו שני מכשירי טלפון סלולריים, ושאלו אם אשתו יודעת על כך שיש לו יותר מטלפון אחד (חפץ השיב בחיוב).

תלם הרחיק את עצמו מהסיטואציה ואמר שזאת שאלה שראוי להציג לחוקר הרלבנטי, ליאור שפיץ, אבל הציע פרשנות אחרת: "ההנחה שלנו היא שהעולם הזה מתנהל בטלפוניה – סמסים, טלפונים, מחיקות, שיבושים – וערב המעצר ריח של חקירה נוספת נמצא באוויר, אז מתבקש לדעת עם מי הוא מדבר, ובאיזה מכשירים. אני מזכיר שכל הזמן היתה מחשבה שיש לו גם הקלטות ודברים נוספים (הנחה שהתבררה כנכונה; א"ב). כפרשן, ככה אני מפרש את הדברים".

"אתה לא כאן כפרשן, וזה לא 'אולפן שישי'", סנט בו הסנגור, "זה בית-משפט ואתה אחראי על החקירה, ועל המהלכים האלה, ואני אגיד לך שהנחקרים האחרים – תקשיב טוב, מר תלם – אמרו שאתה הגית את הרעיון. לכן, אל תשב לי כאן כפרשן מהוגן. אתה טבול עמוק בתוך העניין הזה".

עו"ד בעז בן-צור, בית המשפט המחוזי בירושלים, 1.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 4000" ו"תיק 2000" (צילום: יונתן זינדל)

"אני לא זוכר שהגיתי את הרעיון של פעולת החקירה עם המקורבת", התגונן תלם. "אני לא זוכר איך זה עלה ומי העלה את זה, אבל כדי למנוע כל ספק – אני אחראי על נושא החקירות, אני נושא באחריות גם לפעולת החקירה הזאת, גם אם לא אני הגיתי אותה ממוחי הקודח". לדבריו, למיטב זכרונו בפרקליטות, שליוותה את החקירה, ידעו על תרגיל החקירה. עו"ד בן-צור הציג לו דיווחים עיתונאיים ששללו זאת, אך השופט עודד שחם העיר שמשקלם הראייתי מוגבל.

עו"ד בן-צור ציין שחפץ בעצמו חשש מפני החיפוש שיתבצע בטלפונים שלו, עקב מה שהגדיר בחדר החקירות כ"תכנים של צנעת הפרט" ש"לא קשורים לשום חקירה עלי אדמות". החוקר שישב מולו באותה עת, ניר שוורץ, השיב לו שלמרות חששותיו, החוקרים "יסתכלו על הכל". כעבור ארבע שנים, כשחפץ כבר היה עד מדינה והעיד בבית-המשפט, הוא אמר שהיה לו ברור שהחיפוש בחומרים האישיים נועד להפעלת "מנופי לחץ" בחדר החקירות.

תלם אישר את האמירה של שוורץ, אבל טען שלא מדובר באיום. לדבריו, שוורץ דייק כשאמר שלחוקרים תהיה גישה לכל החומרים האישיים של חפץ – אבל בפועל, בדרך כלל נוהגים החוקרים לעיין בחומר באמצעות "חיפוש מושכל, שאמור להיות מונחה לפי מילות חיפוש או קריטריונים מסוימים". לדבריו, לא היתה שום כוונה "לנבור דווקא בפרטים שנוגעים לצנעת הפרט ולהפיק אותם ככל שהם לא רלבנטיים לחקירה". אלא שבמקרה של המקורבת, כאמור, החוקרים סברו באותה נקודת זמן שהקשר בינה לבין חפץ אכן רלבנטי.

"פיגר אוף ספיץ' סטנדרטי"

חוץ מעצם חשיפת המידע האישי, המשיך עו"ד בן-צור, ניר חפץ חשש שבמשטרה ימצאו דרך להדליף אותו לעיתונאים. "אני מאוד מעניין את התקשורת", אמר חפץ בהקשר זה בחדר החקירות. תלם אישר את עצם קיומו של החשש הזה בתודעה של חפץ, אבל שיגר עקיצה לעבר הסנגור: "בדיעבד הוא גם צדק, החומר הפך לנחלת הכלל".

תלם לא פירט, אבל מטון דיבורו היה ברור שהוא מפנה אצבע מאשימה לסביבת נתניהו. יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, נתבע על-ידי חפץ בגין חשיפת פרטים אסורים בפרסום על המקורבת, וכך גם השר אמיר אוחנה והעסקן יעקב ברדוגו, המקורבים לנתניהו.

הסנגור מחה על הרמיזה והמשיך הלאה. הוא הציג עוד ציטוט של החוקר יניב פלג מחדר החקירות: "אני יכול להגיד לך שכל פינה שניסית להסתיר, להחביא, במהלך חייך, אנחנו הפכנו את הפינה הזאת וגילינו את מה אתה החבאת", אמר החוקר לנחקר ניר חפץ, "וכל אותם מסתורין ודברים חבויים – אנחנו נגיש לך אותם פה על השולחן ונבקש את תגובתך. וכל סרט או דבר אפשרי שאתה מריץ לך בראש יהיה פה בחדר הזה, כל סרט וכל מצב וכל דבר".

חוקר המשטרה יניב פלג מגיע למתן עדות במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 18.1.22 (צילום: יונתן זינדל)

חוקר המשטרה יניב פלג בפתח אולם משפט המו"לים, ינואר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

"מה זה 'כל פינה שהחבאת במהלך חייך?'", שאל בן-צור את תלם, והציע לו תשובה אפשרית: "אני אומר לך, הכוונה היא רק לעולם האישי. תשובתך?".

"בעברית – זה פיגר אוף ספיץ' סטנדרטי בחקירות", השיב תלם. "'אנחנו יודעים עליך הכל', 'אנחנו חזקים', 'אנחנו להב 433' – זה מטבע לשון, טרמינולוגיה מקובלת בחקירות. אתה כורך את זה לפעולה ספציפית – אבל צריך לשאול את יניב פלג. אני כרגע כפרשן לא יכול לחתום על כך".

בן-צור לא קיבל את התשובה הזאת. הוא הציג ציטוט נוסף, שבו החוקר פלג הזכיר באוזני חפץ "דברים שעלולים להשפיע לא רק עליך". מבחינת בן-צור, המשמעות ברורה: הפרטים שיתגלו ישפיעו לא רק על חפץ, אלא גם על בני משפחתו.

תלם שלל את הניתוח הזה. "הכוונה להימצאות בחקירה, כשהראיות מסבכות אותך", טען. "חשוב, אולי אפילו חובה, להציג לנחקר את מצב הדברים ואת הנזקים האפשריים לשמו הטוב, למשפחתו, לנכסיו, ואני מניח שהאמירה הזאת מתכתבת עם הטקסטים הכלליים האלה".

"חקירה מאוד אגרסיבית"

לאחר מכן הציג בן-צור ציטוט שבו החוקר פלג, כביכול ברגע של גילוי לב, אמר לחפץ שהוא לא נמצא בקשר עם אביו כבר שנים ארוכות. לאחר מכן קשר החוקר בין הפרט הביוגרפי למצבו של חפץ: "יש מצב גדול מאוד שאחרי כל הסיפור הזה פה הילדים שלך לא ירצו להיות איתך בקשר יותר, וגם אשתך. למה? בגלל שאתה שומר על זכות השתיקה בשביל כמה עסקנים ששומרים על התחת שלהם – אבל לא על שלך. אני אומר לך שההשלכה פה, מעבר לפלילים וכלא וכל המשתמע מכך, והתקשורת שחוגגת מאחורי הגב שלך כרגע, התא המשפחתי שלך נמצא כרגע בסכנה בעקבות אותה פצצה שאמרתי לך שתגיע בזמן הקרוב מאוד".

"אדוני עדיין עומד על תשובתו שלא מאיימים פה בהחרבת התא המשפחתי של חפץ?", שאל בן-צור.

תלם נאחז בגרסתו. "קודם כל, יש פה את האמפתיה וניסיון להגיע למכנה משותף. ואני עומד על כך שאין פה איום לפרק את התא המשפחתי", השיב.

בקטע הבא שהוצג מתוך דבריו של החוקר פלג, הקשר המשפחתי הוזכר באופן מפורש: "אני אומר לך שאתה עומד בפני סכנה קיומית לתא המשפחתי שלך". אחרי שסיים בן-צור להקרין את הקטע באולם, הוא שב ושאל את תלם: "זה איום בהקרסת התא המשפחתי, כן או לא?".

"לא", השיב תלם.

השופט בר-עם הביע תמיהה על התשובה הזאת. "יש כאן כבר אמירות מפורשות, זאת כבר לא פרשנות", אמר.

תלם, בתשובה, אישר שפירוק התא המשפחתי עשוי להיות אחת ההשלכות במקרה שבו חפץ יתמיד בסירובו להשיב לשאלות החוקרים. "זאת חקירה מאוד אגרסיבית, ואני לא מתלהב מהסגנון, בלשון המעטה, אבל אני לא חושב שהיא עולה לכדי איום פסול בחקירה", אמר. "לוקחים את זה לגבול הקיצוני של מתחם הלגיטימיות: דע לך עד כמה עמוק אתה מסובך ואיזה מחירים אתה עלול לשלם ככל שתדבוק בגרסה או באין-גרסה שלך".

"תוכן האיום הוא שהמשפחה שלך תפורק", הקשה עליו עו"ד בן צור, אך רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, ביקשה ממנו להמשיך הלאה.

עו"ד בן-צור ביקש בכל זאת להתעכב על תרחיש ספציפי שהוצג לחפץ, שלפיו ילדיו לא ירצו להיות איתו בקשר אחרי שתתגלה האמת לגביו. "הפכת את עצמך לפרשן, אבל אתה עמוק בפנים", הטיח בתלם. "אתה לא איזה תייר נאיבי שהגיע לבית-המשפט ורוצים שיחלוק את תובנותיו. אתה וכל הצוות שמעורב בעניין הנאלח הזה יודעים היטב מה היתה המטרה ומה התכלית. נכון או לא נכון?".

"במהלך הנקודתי הזה, את התשובה שלי נתתי בדלתיים סגורות", השיב תלם. "אני אומר כך: מבחינתי – לא ברמת ההבנה שלי, לא ברמת ההנחיה שלי ולא ברמת ההוראה שלי – לא היתה אמירה או כוונה לעשות שימוש בתרגיל החקירה או בתורת החקירה שנידונה מקודם בדלתיים סגורות על מנת לאיים או לפרק את התא המשפחתי של הנחקר חפץ".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.47MB)

משפט המו"לים