באולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים המשיך גם היום (17.1) להתנהל משפט המו"לים, בהתעלם כמעט לחלוטין מהפרסומים הרבים בימים האחרונים בדבר עסקת טיעון הנרקמת בין ראש הממשלה לשעבר ונאשם מספר 1 בתיק, בנימין נתניהו, לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ובהתעלמות מוחלטת מעסקת הטיעון הנרקמת עם נאשם מספר 4, מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, שעליה לא פורסם כמעט דבר.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לא התייחסה כלל לרעשי הרקע ופתחה את יום הדיונים באיחולי "ט"ו בשבט שמח למי שחוגג". ובכל זאת ניכר היה כי אין זה יום רגיל, ולו מפני שעדת הצלמים הקבועה העדיפה הבוקר להתמקד בסנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, שבביתו התכנסה אמש משפחת נתניהו עם מקורביה כדי להחליט על עסקת הטיעון. כשעו"ד בן-צור נכנס לאולם, נראה היה כי העדים שלכבודם התכנסו כל הצדדים בבית-המשפט - מיותרים.

בנימין ושרה נתניהו עם פמלייתם, ביציאה מביתו של עו"ד בועז בן-צור, לאחר התייעצות בנוגע לעסקת טיעון בתיקי השחיתות בהם מואשם נתניהו; רמת-גן, 16.1.22 (צילום: אבשלום ששוני)

אך התחושה הזו נעלמה מהר מאוד עם תחילת העדויות. היום החל בהמשך עדותו של חוקר להב 433 לשעבר ניר שוורץ, שהיה החוקר הראשי של עד המדינה ניר חפץ, וכשזו תמה החלה עדותו של עוזרו של שוורץ בחקירת חפץ, החוקר לשעבר יניב פלג.

עו"ד בן-צור עימת את החוקר שוורץ עם טענת ההגנה כי בחודש יולי 2018, כארבעה חודשים לאחר תום רצף החקירות של עד המדינה ניר חפץ, הוא זומן לחקירה נוספת שבה "הושתל" בזיכרונו המועד שבו התקיים רצף פגישות שלו עם שאול אלוביץ' ונתניהו, במהלכן העביר מסמך רגולציה מאיל המדיה, ששלט על אתר "וואלה", אל שר התקשורת וראש הממשלה.

לפי תזת ההגנה, החוקרים הבחינו בפער שנוצר בין הטענה המקורית של חפץ בחקירותיו, כי הפגישות שלו עם אלוביץ' ונתניהו לצורך העברת המסמך נערכו בחציון הראשון או ברבעון הראשון של שנת 2015, לבין ממצאי איכוני טלפונים ורשימת הבאים במעון ראש הממשלה, שהעידו כי הפגישות נערכו ככל הנראה בנובמבר 2014. משום כך, טוענת ההגנה, נדרשו במשטרה לזמן את חפץ לחקירה נוספת, משלימה ומאוחרת, שבה כיוונו אותו להגיע למסקנה כי התאריך המתבקש הוא זה שתואם לממצאי החקירה.

בעוד חפץ נענה בחקירתו הנגדית לאופן שבו תיארו הסנגורים את מהלך החקירה המאוחרת, החוקר שלו מלהב 433 התנגד. שוורץ הכחיש כי חפץ החזיק בגרסה ברורה לפיה הפגישות נערכו בתחילת 2015 (חפץ אכן טרח לציין שוב ושוב בחקירותיו כי אינו בטוח בתאריכים), וטען כי החקירה המאוחרת של עד המדינה נועדה לעורר את זכרונו, לא לשתול בו זיכרון חדש.

חוקר המשטרה ניר שוורץ מגיע למתן עדות במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 17.1.22 (צילום: יונתן זינדל)

בכל זאת הצליח עו"ד בן-צור לחלץ משוורץ הודאה בכמה עובדות שמחזקות את טענת ההגנה כי החוקרים התעלמו מהאפשרות שהפגישות נערכו בתחילת 2015. כך, לדוגמה, אישר שוורץ כי מלכתחילה בדקה המשטרה את ההתקשרויות והאיכונים בין חפץ לאלוביץ' בתקופה שמסתיימת בנובמבר 2014 וטען כי עשו כן "מפני שמהחקירה שלו ומהבדיקות שעשינו אלה היו המועדים הרלוונטים לאירועים האלה".

שוורץ גם אישר כי בחקירה המאוחרת, שנועדה לרענן את זכרונו של חפץ לגבי מועד הפגישות, הוצג בפניו ציר זמנים שהסתיים ב-20.1.2015 ולא כלל את כל הרבעון או החציון הראשון של השנה. "מבחינתנו הזמנים הרלוונטיים הם ספטמבר עד נובמבר 2014", הסביר שוורץ.

עוד אישר שוורץ כי בחקירה המאוחרת הוקרן בפני חפץ קטע מאחת מחקירותיו הקודמות שבו הוא דיבר על פגישות על אלוביץ' בשלהי 2014, ולא הוקרן בפניו אחד משלל קטעים אחרים שבהם נקב בתאריך מאוחר יותר. עם זאת, שוורץ לא הסכים כי נעשתה מניפולציה כלשהי בחקירה והסביר כי הקטע שהוקרן בפני חפץ נבחר משום שבו הוא בעצמו מבקש מידע מהחוקרים לגבי אירועים שונים ומגיע בעקבות זאת למסקנות בדבר תאריכי פגישותיו עם איל המדיה אלוביץ'.

סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, מגיע לדיון במשפט המו"לים בביהמ"ש המחוזי בירושלים, 17.1.22 (צילום: יונתן זינדל)

שוורץ גם הודה כי היה זה ראש צוות החקירה יואב תלם שהעלה לראשונה בפני חפץ את האפשרות כי במועד שבו הגיע אלוביץ' למעון נתניהו, אחרי שהעביר מטעמו את המסמך הרגולטורי לראש הממשלה, ישב נתניהו בפטיו עם קבוצת פוליטיקאים. עד לאותו רגע טען חפץ כי נתניהו היה בפטיו בפגישה עם עיתונאים, וכי הוא נדרש להסתיר מהם את כניסתו של אלוביץ' למעון. בחקירתו בלהב 433 העלה תלם את האפשרות שמי שהיה צריך להסתיר מהם את כניסת אלוביץ' היו פוליטיקאים. תלם עשה זאת, טען עו"ד בן-צור, כיוון שידע את זהות הנכנסים למעון ראש הממשלה ביום הפגישה בין נתניהו לאלוביץ', לפי היומן שנתפס מתוקף צו בית-משפט.

"אני יכול להגיד שמה שתלם מנסה לעשות פה זה להרחיב את היריעה", הסביר שוורץ את מעשי מפקדו. "יואב פה לא אומר לו 'אתה לא ישבת עם עיתונאים, אתה ישבת עם פוליטיקאים'. הוא מרחיב לו את היריעה, ומאפשר לו חשיבה מחדש על הזהות של האנשים שישבו שם". עם זאת, בהמשך הדגיש שוורץ כי תלם לא מסר לחפץ את השמות של הפוליטיקאים שישבו בפטיו ואף לא רמז לכך, אלא רק הציג בפניו את האפשרות כי לא היו אלה עיתונאים אלא פוליטיקאים, "ומפה ניר חפץ התקדם לבד".

"אינו רלוונטי לחקירה"

חלק אחר בחקירתו הנגדית של שוורץ בידי עו"ד בן-צור הוקדש להמשך הקו ההגנתי לפיו המשטרה עשתה עבודה חלקית ביותר. עו"ד בן-צור ביקש משוורץ לאשר לו כי מתוך 120 מקרים שבהם פנה חפץ למנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה, שהיו בידי השוטרים, הם חקרו את חפץ על 32 מקרים בלבד. החוקר לשעבר מלהב 433 השיב כי אינו זוכר.

עוד תהה סנגורו של ראש הממשלה מדוע משטרת ישראל לא ניצלה את ההזדמנות לחקור את חפץ גם על תקופתו כעורך ראשי של "מעריב", כשהעיתון היה בידיו של הטייקון נוחי דנקנר.

נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בתאגיד אי.די.בי, ששלט בחברת האחזקות דסק"ש ודרכה בעיתון "מעריב". מאחוריו: היועץ האישי ובהמשך העורך הראשי של "מעריב" ניר חפץ (צילום: פלאש 90)

שוורץ טען כי לא ידע כלל שנעשתה חקירה של נאמני "מעריב" שדנה בנסיבות הקריסה, וכי לא עסק כלל במסקנות חקירת הנאמנים. "בתיק של סיקור, יש לך עד שהיה עורך ראשי של עיתון שהיה אז משמעותי למדי, לשאול אותו מה קרה כדי לקבל מושג, אף אחד לא חשב שזה נתון רלוונטי?", תהה עו"ד בן-צור. "נכון", השיב שוורץ.

בזמן אמת, במשרד היועץ המשפטי לממשלה דווקא היו מודעים לחקירת הנאמנים ולמסקנותיה. ב-19 בפברואר 2018, יום לאחר מעצרו של ניר חפץ, שיגר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה (ויו"ר עמותת העין השביעית) מכתב למשרדי היועמ"ש ולגורמים נוספים במערכת אכיפת החוק ובו הוא מפנה אותם לדו"ח הנאמנים בתיק הפירוק של קבוצת "מעריב".

"מהקביעות הנכללות בדוח עולה תמונה חמורה המעוררת חשש לפלילים, לא רק במישור של עבירות בפירוק אלא גם גם תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירות נוספות הנוגעות לעשיית שימוש בעיתון ככלי לקידום אינטרסים אישיים של מר חפץ ומקורביו ושל בעלי השליטה, אגב פגיעה מכוונת בצדדים שונים ומתן הטבות לאחרים", כתב עו"ד מן ליועמ"ש. "ראוי בעיני מרשתי כי גם עניינים עובדתיים אלו יחקרו, גם בהיבט של דפוס פעולה נמשך וגם בהיבט הקונקרטי של ביצוע עבירות אפשריות. משכך נבקשכם להודיע למרשתי האם בכוונתכם להורות למשטרה על פתיחה בחקירה פלילית גם בעניינים אלו העולים מדוח הנאמנים והנוגעים לתפקידו ולפעולותיו של מר חפץ".

אך חפץ לא נחקר על כך, וכעבור שבועות אחדים הודיעה לשכת פרקליט המדינה לעו"ד מן כי "ממצאי הדו"ח נבחנו והם אינם מעלים חשד לביצוע עבירות פליליות המצדיקות פתיחה בחקירה".

ניר חפץ עם בנימין נתניהו בתקופת היותו דובר ראש הממשלה (דצמבר 2009) ועם נוחי דנקנר כשהיה דוברו של איש העסקים (יוני 2013). בין לבין עבד כעורך "מעריב" כשהיה בשליטתו של דנקנר (צילומים: פלאש 90)

כדי להדגיש את ההתעלמות של צוות החקירה המשטרתי מכל בחינה השוואתית הציג עו"ד בן-צור בפני שוורץ מזכר משטרתי מאת החוקר עומרי סמבורסקי שנשא את הכותרת "מיצוי תיקיית NirH" וסיכם את החומרים בחלק מהמדיה הדיגיטלית שהוחרמה מחפץ עם מעצרו.

"בתקייית Desktop מופיע חומר רב על קבוצת IDB ונוחי דנקנר בשנים 2009-2013 לערך", כתב סמבורסקי במזכר וציין כי החומר כולל 16,359 קבצים. על אף היקף החומר האדיר, הוא הוגדר כולו על ידי החוקר המשטרתית כ"אינו רלוונטי לחקירה".

"עד מדינה, שהוא עורך של כלי תקשורת בסמוך למועד שהוא מתייחס אליו בעדות שלו", אמר עו"ד בן-צור לשוורץ. "יש לו יחסים עם בעל שליטה, עם גורמי תקשורת אחרים עם פוליטיקאים, עם מי לא, כעורך כלי תקשורת, בתיק סיקור השוואתי.  רלוונטי או לא להגיד ש-16 אלף קבצים לא רלוונטי".

"אני לא יודע איך הוא בדק את הדברים", אמר שוורץ על סמבורסקי.

"זה, סליחה על הביטוי, חרטא", אמר עו"ד בן-צור.

"תחסוך את זה ממני", ביקש שוורץ.

"השאלה שלי היא האם להבנתך בתיק של עד מדינה שנמצא במוקד כלי תקשורת מרכזי אחר, לא שנות דור לפני כן, לא ראוי לחקור איך זה עבד באותו כלי תקשורת?", שב ושאל עו"ד בן-צור.

"אנחנו לא עשינו השוואות", השיב שוורץ. "אנחנו לקחנו את העובדות וחקרנו לגביהן. מבחינתנו יש פה דרישות מלמעלה, מגורם שלטוני לגורם תקשורת, והדרישות הללו חלקן נענו וחלקן לא נענו. לא עשינו השוואות במהלך החקירה".

איך חוקרים

עם סיום חקירתו הנגדית של שוורץ בידי סנגורו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, הגיע תורו של עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', לחקור את החוקר לשעבר מלהב 433.

חקירתו של עו"ד חן התמקדה בתלאות שעברו על איריס אלוביץ' בחקירתה, אף ששוורץ מעולם לא חקר אותה אלא לכל היותר שמע על חקירותיה בישיבות כלליות שבהן השתתף. עו"ד חן ביקש להראות כי אלוביץ' טורטרה בין בתי מעצר שונים בכוונת מכוון כדי להתיש אותה ולגרום לה לחתום על הסכם עד מדינה. שוורץ הכחיש מכל וכל כי במשטרה פועלים כך אך שב והבהיר כי אין לו כל נגיעה אישית לחקירה של אלוביץ', ובוודאי שלא לתנאי מעצרה.

בלב הטיעון של עו"ד חן עמד הגילוי כי אלוביץ' נשלחה תחילה לכלא נוה תרצה, ורק בהמשך, בטענה לחוסר מקום בכלא, הובלה לבית מעצר בבית-שמש, שם חיכתה לה מדובבת ב"תא קר מלא חולדות", וזאת אף על פי שכבר בטופס שנכתב טרם יצאה לנוה-תרצה הובהר כי היעד הסופי שלה, ה"הטרמינוס" בלשונו של עו"ד חן, הוא בית המעצר בבית-שמש. "אני לא חקרתי את אלוביץ', אני לא יודע מה היה שם. אני לא יודע מה היה השיקולים", שב והבהיר שוורץ.

שוורץ: "אי אפשר ללטף אדם בחדר החקירה על מנת שייתן גרסה. חקירה היא לא דבר נעים, זה מצריך ממך כאדם שמסתיר משהו להוציא את מה שאתה מסתיר"

לאחר שעו"ד חן שאל את שוורץ פעם נוספת על האופן שבו הנחקרים במשטרה נמצאים במצב של עייפות, לחץ ופחד, פנה החוקר לשעבר לשופטים והסביר מושכלות יסוד בחקירה משטרתית, מנקודת מבטו.

"אי אפשר ללטף אדם בחדר החקירה על מנת שייתן גרסה", הסביר. "חקירה היא לא דבר נעים, זה מצריך ממך כאדם שמסתיר משהו להוציא את מה שאתה מסתיר. אי אפשר לעשות את זה באמצעות ליטופים וחיבוקים. חקירה היא לפעמים קשוחה, לפעמים הנחקר מרגיש חוסר נוחות וחוסר נעימות. אם הוא לא רוצה לספר מנסים לשכנע אותו. זה לא נעים, אין מה לעשות. זה לא אווירה של סאונה.

"החוקרים מבצעים את העבודה שלהם, את התפקיד שלהם, את מה שהם צריכים על מנת להגיע לחקר האמת ולהגיע לחקר האמת זו משימה. אדם שלא מדבר, המאמץ החקירתי לגביו הוא גדול יותר, הרבה יותר מורכב, קשה ומאסיבי מאשר חוקר שנמצא מול אדם שמדבר. אם יש חשוד שלא משתף פעולה, המאמץ החקירתי הנוסף שנדרש מכל היחידה הוא גם כן הרבה יותר מורכב כי יש צורך לשנס יותר מותניים ולבצע פעולות נוספות. זה לא יכול לבוא בליטופים ובחיבוקים. זה יכול לבוא בחקירה".

בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בשוחד ב"תיק 4000", עם עורך דינם ז'ק חן, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 16.6.21 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן טען כי שוורץ עושה שימוש ב"מילים מכובסות" כמו "מאמץ חקירתי" כדי לתאר מה שבפועל הוא "עינוי לא חוקי, פלילי מתמשך", שעבר על עד המדינה ניר חפץ. עוד טען עו"ד חן כי מה שחפץ עבר בחקירה "זה כאין וכאפס לעומת מה ששאול אלוביץ' עבר בחקירה". עו"ד חן הטיח בשוורץ: "אתה מציג מצג כוזב, שלא ידעת, שאתה לא האחראי. את הראש הקטן שהצגת כאן בחקירה עשית את זה בכוונת מכוון להטעות את בית המשפט ולא לספר את כל מה שידוע לך. תגובתך!".

"אני מוחה", השיב שוורץ בקול מונוטוני, ובכך הסתיימה החקירה הנגדית של סנגורו של אלוביץ'.

"אנחנו לא עשינו השוואות גם לגבי ערוץ 20"

עו"ד יאנה פוגל-סלוצניק, באת-כוח נאשם מספר 4, העורך האחראי של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, הקדישה כמה דקות לחקירה נגדית של שוורץ שהתמקדה כולה בחוסר המעש של היחידה החוקרת אל מול טענותיו של עד המדינה חפץ כי פעל בשליחות נתניהו כדי להטיב רגולטורית עם ערוץ 20.

באתר "העין השביעית" התפרסמה לפני כשבועיים כתבה נרחבת מאת איתמר ב"ז ששירטטה את היחס המיוחד של נתניהו לערוץ 20 ואת האופן שבו פעל למען הערוץ, תוך השפעה על הרגולטור, כפי שעולה מדברי חפץ עצמו ומחומרי החקירה שהוגשו לבית-המשפט.

בנימין נתניהו בראיון בערוץ 20, יום לפני השבעת הממשלה בראשות נפתלי בנט, יוני 2021 (צילום מסך)

כשחפץ נחקר על ידי באות-כוחו של מוזס בחקירה נגדית לפני שבועות אחדים, הוא לא נשאל על ההוראות שקיבל מנתניהו לפעול למען ערוץ 20. אולם היום, כששוורץ עמד על דוכן העדים, הציגה בפניו עו"ד פוגל-סלוצניק מבחר אמירות של חפץ בחקירותיו על ההוראות שקיבל בעניין ערוץ 20, והדגישה כי בזמן אמת החוקרים לא רצו לשמוע על כך.

"אמרת שהיתה החלטה כאמור לא לעשות השוואות לכלי תקשורת אחרים והטיפול של נתניהו", טענה עו"ד פוגל-סלוצניק. "נכון", השיב שוורץ. "זו לא היתה החלטה, אנחנו לא עשינו השוואות גם לגבי ערוץ 20. חקרנו את התיק של בזק-וואלה, זה התיק".

עו"ד פוגל-סלוצניק שאלה את שוורץ האם בעקבות הדברים שאמר חפץ בחקירתו על ערוץ 20 נעשה הליך חשיבה לגבי האפשרות להרחיב את החקירה גם ליחסי נתניהו והערוץ שאוהד אותו. "לא", השיב שוורץ.

שיחה של רופא וחולה

עם תום חקירתו של שוורץ עלה לדוכן העדים יניב פלג, שהיה עוזרו של שוורץ בחקירת ניר חפץ. פלג הוא מי שפלט מול חפץ בעודו לבד איתו בחדר החקירות כמה מהאמירות הבעייתיות ביותר בחקירה, כך גם לפי מפקדו לשעבר שוורץ.

בחקירתו הראשית, בידי עו"ד אסף עיסוק מפרקליטות מיסוי וכלכלה, הוקרן קטע מהחקירה שבו חפץ ופלג מתבדחים וצוחקים, והחוקר לשעבר תיאר כיצד דאג כי חפץ יקבל מזון, קפה, בגדים נקיים וטיפול רפואי, ככל שיכול היה.

כשנשאל פלג למה התכוון כשהתריע את חפץ כי בקרוב תיפול עליו "פצצה" ש"תזעזע את עולמו מהיסוד", משפטים שלפי ההגנה נועדו לאיים על חפץ כי המשטרה תחשוף את קשריו עם אשה המקורבת לו, הסביר החוקר לשעבר כי התכוון שבפני הנחקר חפץ יוצגו ראיות שנאספו על מעורבותו בפלילים, עם דגש על עבירת השיבוש.

כשנשאל מדוע הדגיש ש"הפצצה" הזו תפגע לו בתא המשפחתי, השיב פלג כי חפץ הוא אדם נורמטיבי, שמשפחתו חשובה לו, ואם יורשע בפלילים יהיו לכך השלכות בין היתר גם לבתו, שרצתה להפוך לעורכת-דין, ולבנו, שעמד להתגייס ליחידה מסווגת.

חוקר המשטרה יניב פלג מגיע למתן עדות במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 17.1.22 (צילום: יונתן זינדל)

האמירה הבעייתית ביותר של פלג לחפץ, כך גם לפי שוורץ, היתה כשהמליץ לו להחליף את הרופא המטפל בו. היה זה דימוי שחפץ השתמש בו, כשהסביר כי הוא סומך לחלוטין על עורך-דינו, ירון קוסטליץ, כפי שחולה סומך על רופא המנתח אותו. קוסטליץ המליץ לחפץ שלא לחתום על הסכם עד מדינה.

"ניר", אמר פלג לחפץ בחקירה, "אבל מה שכן, קח בחשבון, כנראה אתה משווה את העורך דין שלך למנתח, או רופא... אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שאתה באיזשהו שלב מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא, וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך, כך הוא גם יכול להרוג אותך. אני מכיר את העורך דין שלך אבל אם הוא רופא אז...".

בהגנה רואים בכך פעולה פסולה של שידול של העד להחליף את עורך-דינו קוסטליץ, שבעיקרון אינו מייצג עדי מדינה, לעו"ד אחר שיהיה נוח יותר לאפשרות שמרשו יתחום על הסכם עד-מדינה. גם שוורץ הסכים עם כך.

עו"ד ירון קוסטליץ (צילום: יוסי זמיר)

"תתייחס לטענה שלחצת על ניר חפץ להחליף את עורך דינו", ביקש עו"ד עיסוק מפלג, וזה השיב: "אני לא מכיר דבר כזה, מעולם לא ביקשתי, פעם ראשונה ששמעתי על זה היה בתקשורת".

"אני מניח שאתה מתכוון לשיחה של רופא וחולה", המשיך פלג. "ניר חפץ השווה הרבה פעמים את המצב שלו לחולה שמפקיד את גופו בידי רופא ואני הקבלתי את עצמי לרופא ואמרתי לו שכדאי לו לדבר עם עוד רופא, הכוונה הייתה אלי". חלק מהנוכחים באולם גיחכו לשמע התשובה.

השופט משה בר-עם ביקש לחדד: "הרופא זה אדוני?". "הכוונה היתה אלי בלבד", שב וטען פלג. "זה חד משמעית מה שאני התכוונתי, מעולם לא התכוונתי להחליף עו"ד. פעם ראשונה שנחשפתי לזה היה בתקשורת והייתי בשוק מהדבר הזה".

בית השימוש של ההווה

מנגד, אמירה אחרת של פלג, שזכתה לשלל כותרות בתקשורת, קיבלה היום הקשר הפוך מזה שבו הוצגה במקור. הכוונה לאמירה "צנעת הפרט שלך תרד בבית שימוש של ההיסטוריה".

בשבוע שעבר, כשעו"ד בן-צור חקר את שוורץ על האמירה הזו של פלג, התנגד עו"ד עיסוק וטען כי הסנגור אינו מציג בפני העד את כל הרקע לאמירה. עו"ד בן-צור הבטיח כי יקרין את כל החלק הרלוונטי אך בסופו של דבר הקרין רק מקטע חלקי ולא חזר על שאלתו לגבי האמירה אלא התקדם לשאלה אחרת.

היום הציג עו"ד עיסוק את הרקע לאמירה על צנעת הפרט ובית השימוש של ההיסטוריה.

בחקירה, מה-19.2.2018, אמר פלג לחפץ כך: "אתה מאד מעניין את התקשורת אבל קח בחשבון שצנעת הפרט והעניינים האישיים שלך, לא מעניינים את המשטרה, ולא מעניינים את החקירה הזאת. זה הכל. מה שמעניין אותנו רק אלה ראיות וממצאים ודברים שקשורים אך ורק לחקירה או לאנשים אחרים שנחקרים… ומפה אני מכניס את, לוקח את ההארד דיסק הזה, מכניס אותו למחשב וחוקר יעבוד וינתח ומה שרלוונטי לחקירה ייכנס לחדר הזה במהלך הימים הקרובים. וצנעת הפרט שלך תרד בבית שימוש של ההיסטוריה, כן תסלח לי, לא שאני מזלזל בה כן אבל היא לא מעניינת אותנו".

"זה היה יום שבו ניר חפץ התבקש לחתום על טופס שבו הוא מוותר על היותו נוכח בזמן העתקת המדיה הדיגיטלית שנתפסה בביתו", הסביר היום פלג באולם בית-המשפט. "הוא התנגד לכך נחרצות בגלל צנעת הפרט. אני באותו זמן לא הבנתי למה הוא מתכוון והוא התעקש להיות נוכח, והסברתי לו שכל דבר שלא קשור לחקירה יירד בבית-שימוש של ההיסטוריה. לא שאני מזלזל אלא שזה לא מעניין את החוקרים ואת החקירה. כשחוקר מבצע חיפוש זה כמו גוגל. הוא רושם מילה ומחפש לפי המילה הזו. אם רשום שם לקנות חלב זה לא מעניין אבל אם רשום שם לזרוק את הטלפונים לבית-שימוש זה כן מעניין. לזה התכוונתי".

67104-01-20