חקירתו הראשית של עד המדינה ניר חפץ במשפט המו"לים הסתיימה אתמול (30.11), וחקירתו הנגדית החלה. בסיום חקירתו הראשית המשיך וסיפק חפץ תימוכין לתזת התביעה בפרשה המכונה "תיק 2000", שבמרכזה משא-ומתן לעסקת שוחד בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

מוזס, כך לפי עדות חפץ, שאף שנתניהו יגרום לצמצום הפצת מהדורת סוף-השבוע של המתחרה העיקרי שלו, "ישראל היום". נתניהו, מצדו, רצה למנוע סיקור ביקורתי שלו, ובעיקר של משפחתו, בקבוצת התקשורת של מוזס. חפץ סיפר כי חשש שהמשא-ומתן בין הפוליטיקאי למו"ל מפר את חוקי ההגבלים העסקיים ויסבך אותו בפלילים. לפי עדותו, גם נתניהו, מילצ'ן ואפילו אדלסון הביעו חשש דומה.

כדי לבסס את הגרסה של חפץ הציג עו"ד אלון גילדין מפרקליטות מיסוי וכלכלה תמלילי הקלטות של שיחות שקיים חפץ עם המיליארדר ארנון מילצ'ן, שלדברי חפץ היה "הציר המרכזי לשיחות בלתי אמצעיות באותה תקופה" בין נתניהו למוזס. בנוסף ביססה הפרקליטות את גרסת עד המדינה על מסמך שאותר על-ידי החוקרים בחדר העבודה שלו.

ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, 30.11.21 (צילום: יונתן זינדל)

ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, 30.11.21 (צילום: יונתן זינדל)

חפץ סיפר כי בשנים 2009–2010, אחרי שהפך מעורך בכיר ב"ידיעות אחרונות" לדובר בכיר בלשכת נתניהו, היה מדי פעם רושם לעצמו מעין יומן שבו תיעד התרחשויות חריגות שלהן נחשף בלשכת ראש הממשלה. עם עזיבתו את הלשכה בסוף שנת 2010, ולפני שהחל לעבוד בקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, ניצל את הזמן הפנוי כדי לאסוף את התרשומות ולהקליד אותם לקובץ ממוחשב. עו"ד עמית חדד, סנגורו של הנאשם נתניהו, התנגד להגשת המסמך שאיחד את כלל התרשומות של חפץ מימיו בלשכת נתניהו, ובסופו של דבר הוגשו ממנו רק כמה מקטעים ממוקדים.

שלשום תיאר חפץ בפני בית-המשפט כיצד בדצמבר 2009, חודש אחרי ש"ישראל היום" השיק מהדורת סוף שבוע שפגעה פגיעה קשה בהכנסות עיתון הדפוס של מוזס, הוא נשלח על ידי נתניהו להעביר למו"ל "ידיעות אחרונות" מסר ולפיו ראש הממשלה מוכן "לייצב את המערכת".

בטרם מילא את בקשתו של ראש הממשלה התייעץ חפץ טלפונית עם מילצ'ן, המיליארדר המקורב לנתניהו ולמוזס, אשר היה בקשרים גם עם מייסד ומממן "ישראל היום" שלדון אדלסון. מילצ'ן מסר לחפץ ששמע כי "למען השקט" אפשר לדחות בכמה חודשים את הגדלת התפוצה של מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום". "זאת אומרת הוא מוכן לחזור לשמונים וחמש אלף תמורת שקט?", שאל חפץ, בנוקבו במספר העותקים של מהדורת החינמון בסוף השבוע. מילצ'ן הדגיש: "אבל שקט, שקט עד כמו שאתה אומר, עד פסח".

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

במהלך השיחה הביע חפץ באוזני מילצ'ן חשש מכך שיסתבך פלילית בגין העברת המסר. "עכשיו תראה, השאלה היא כזאת. אני עכשיו מתייעץ איתך. אני יכול לבוא מתוך כוונות טובות, מתוך רצון להשכין שלום אבל אם תתחיל מלחמה ומישהו יאשים אחד את השני בסחיטה עוד יכולים ל... ל... גם אותי לשרבב בתוך הדבר הזה אני לא רוצה...".

"ברור, ברור, ברור", השיב לו מילצ'ן, "יכולים לקרוא לך סוס טרויאני".

"לא, יכולים אבל גם לבוא ולהתחיל לחקור אותי במשטרה ועניינים יעני כאילו אני יודע מה, מזה אני חושש", הדגיש חפץ.

"כן, אתה צודק", השיב מילצ'ן.

בהמשך השיחה סיפר חפץ למילצ'ן כי בני-הזוג נתניהו "מבקשים ממני תלך ותעביר מסר שאפשר עוד לעשות, אתה יודע מה אם לא פיוס אפשר לעשות ביזנס, או אפשר לדבר או אפשר להחזיר את הגלגל אחורה".

מילצ'ן סיפר לחפץ כי כבר החל לקדם בעצמו את האפשרות הזו. "תראה", אמר לדוברו של נתניהו, "אני דיברתי עם שלדון עד שלוש בבוקר וניסיתי. כל מה שניסיתי יותר, מתחמם יותר".

חפץ שאל את מילצ'ן אם הוא ממליץ לו "לברוח משם". המיליארדר השיב: "אני ממליץ לך, אני אגיד לך מה אני ממליץ, שלדון מגיע תוך כמה ימים, אני חושב תוך שבוע, משהו כזה. אני ממליץ שאתה ושלדון תיפגשו בארבע עיניים אתה ושלדון. שלדון רצה לעשות פיוס, הוא קבע עם נוני שתי פגישות. נוני ביטל את הפגישה הראשונה בשנייה האחרונה ממש כשהם כבר כולם יוצאים. פתאום, לא, לא רוצה להגיע. אני מצטט אותו כמובן. והפגישה השנייה הוא בכלל לא הסכים להיפגש".

מרים אדלסון עם בעלה המנוח, שלדון אדלסון, ב-2009 (צילום: משה שי)

מרים אדלסון עם בעלה המנוח, שלדון (צילום: משה שי)

חפץ נשמע נלהב מהאפשרות למפגש בינו לבין אדלסון. "בהנחה שאני, אני אשב עוד היום עם ביבי ואם זה מקובל אני יעשה רק מה שביבי מתיר לי ומה שזה", אמר חפץ, "אני אבקש מנוני שקט מוחלט דממה נגיד של עשרה ימים או שבוע עד שאני נפגש עם שלדון ואפשר לנסות לייצר ביחד איתך".

"טוב מאוד", אמר מילצ'ן. "אנחנו נתייעץ בטלפון", הבטיח חפץ.

בעדותו בבית-המשפט שיחזר חפץ את המניעים למהלך. "בגלל שהרוחות היו מאוד לוהטות, יהיה איזשהו פרק זמן שתיהיה רגיעה ואז יותר קל לדבר", אמר עד המדינה. "זו שיטת ניהול מאוד שגורה של בנימין נתניהו, שאם אפשר לקחת את הזמן. כאשר אני מציע שארנון או אני נבקש את הפסק זמן הזה המשמעות מבחינת 'ידיעות אחרונות' היא רק אחת, שלא יהיו בתקופה הזו פרסומים שליליים על משפחת נתניהו".

"אז אוקיי", אמר חפץ למילצ'ן בזמן אמת, "אז אני... היום בשעה ארבע אחר הצהריים אני אהיה שם בבלפור, אני אקבל מהם את המנדט שיתנו לנו שבועיים שקט".

חפץ סיפר בעדותו כי ייחל נואשות לשקט מגזרת "ידיעות אחרונות", שכן בכל פעם שפורסמה ידיעה שהציגה באור שלילי את משפחת נתניהו, עם דגש על שרה נתניהו, היתה מתחוללת סערה בגזרתו.

"הלהבות שם באותם ימים היו בלתי נתפסות", אמר חפץ לבית-המשפט. "אני כל פעם חוזר למשפט הזה שזר לא יבין זאת. אבל זה היה עיסוק בדציבלים ובעוצמה לא נתפסת של בנימין נתניהו. כל היום מתעסקים בזה. כל היום, כל הזמן. [...] כאשר היו מגיעות פניות בנוגע לענייני בלפור זה היה עיסוק הכי אינטנסיבי הכי קשה, הכי ייצרי, הכי ממושך, שרק אירועים בסדר גודל של המרמרה היו יותר גדולים מזה".

אדלסון ורעייתו, מרים, עם בנימין נתניהו ורעייתו שרה בירושלים, 13.5.2008 (צילום: אנה קפלן)

אדלסון ורעייתו, מרים, עם בנימין נתניהו ורעייתו שרה בירושלים, 13.5.2008 (צילום: אנה קפלן)

בהמשך אותו יום, אחרי שנפגש עם נתניהו ורעייתו, ניהל חפץ שיחה נוספת עם מילצ'ן, שגם היא הוקלטה ותמלילה הוצג בבית-המשפט. בשיחה אמר חפץ למילצ'ן כי היתה לו "שיחה ארוכה ארוכה עם שרה ושיחה ארוכה עם ביבי" לקראת הפגישה המתוכננת שלו עם מוזס. לדבריו הוא ישב כ"שעה וחצי" עם כל אחד מהם בנפרד, "אז קיבלתי תדרוכי עומק מה להגיד".

מילצ'ן, מצדו, סיפר לחפץ כי הוא במקביל דיבר גם עם שרה נתניהו וגם עם נוני עצמו, והעביר למו"ל "ידיעות אחרונות" את המסר ששמע משלדון אדלסון.

"אמרתי לנוני תגדיר לי מה זה Live and let live, חיה ותן לחיות", סיפר מילצ'ן לחפץ. "לפי ההגדרה של נוני תחיה ותן לחיות זה אתה מדפיס שמונים וחמש אלף ואני מה שאני רוצה. לפי ההגדרה של שלדון אני מדפיס כמה שאני רוצה אתה לא פוגע בביבי אני לא פוגע לך. אתה פוגע בביבי או בשרה אני עולה עליך באופן אישי ויש לי עלייך רקורד על כל הסכם שעשית עם כל ראש ממשלה בעבר, ויש לי רקורד עליך אישיים שאתה תתעלף [...] ואני הולך להזכיר לו שגם דרסת מישהו".

במשפט האחרון, שציטט מילצ'ן מפי אדלסון, נראה שהכוונה היא באיום של איל-הקזינו להציף מחדש את האירוע שהתרחש בשנת 1967, כשמוזס היה בן 14, אז נהג במכוניתו של אביו נח ליד ביתם ברמת-גן, סטה מהדרך אל המדרכה ופגע בשכנתו, ילדה בת תשע בשם רחל שבי, שנהרגה במקום.

על אף העמדה הקשיחה של המולטי-מיליארדר אדלסון, חפץ ומילצ'ן עדיין לא נואשו מלהביא להפסקת אש בין הצדדים, שמשמעותה, כמובן, סירוס העיתונאים בקבוצת "ידיעות אחרונות" – בכיוון הפוך מזה אליו יסורסו במלא העוצמה כשהעסקה תיכשל לבסוף.

ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי בירושלים, 30.11.21 (צילום: יונתן זינדל)

ארנון (נוני) מוזס בבית המשפט המחוזי בירושלים, 30.11.21 (צילום: יונתן זינדל)

"ביבי ידבר רק עם שלדון, אני אדבר רק עם נוני, אני חושב, ואני וביבי ואתה, בינינו אנחנו נעשה את הסנכרון של הכל", אמר חפץ למילצ'ן. איש העסקים הסכים לכך, והדגיש באוזני דוברו של ראש הממשלה כי נתניהו חייב לגלות יותר מעורבות כדי לפתור את התסבוכת. "יש גבול לכמה שביבי יכול לשלוח אנשים לשכב על הגדר בשבילו", אמר.

"אבל אני התרשמתי שהפעם הוא הולך לטפל בזה בעצמו", השיב חפץ, "אבל הוא רוצה לדעת מראש שיש טעם להתחיל לטפל בזה".

מילצ'ן הסכים. "כן בהחלט, כי אין, אין ברירה אחרת. תשמע זה הצ'אנס האחרון .אני אגיד לך ממש אנחנו בדקה התשעים ב... תוספת זמן זה... אנחנו בפנדלים. ניר אני אומר לך [...] סך הכול זה לא סוף העולם אם תהיה, אם תהיה תחרות הוגנת ו... ונוני לא ייצא מדרכו לתקוף את ביבי גם לא סוף העולם".

נתניהו, כזכור, אכן טיפל בעניין בעצמו. חמש שנים מאוחר יותר, סדרת פגישות שערך עם מוזס הובילו לבסוף לאישום הפלילי ב"תיק 2000" ולעדות חפץ. גם שנים קודמות היו מגעים ישירים בין השניים, אולם לפחות בהזדמנות זו הסתפק נתניהו בשליחים. חפץ, מצויד בתדרוכים מראש הממשלה בנימין נתניהו, מאשתו שרה ומאיש העסקים מילצ'ן, יצא לפגישה עם מוזס. בבית המשפט הוצג קטע מהתרשומת שכתב בסמוך לאחר הפגישה.

"בפגישה עם נוני, הקראתי לו מדף את הנקודות שאמר לי ביבי, נוני ענה לי כדלקמן: 'אני לא מבין מה זה ייצוב המערכת. תגיד לביבי שידבר ספציפית וקונקרטית. מה המשמעות של החזרת המצב לקדמותו? אני רוצה לדעת בדיוק למה הוא מתכוון'. עוד אמר נוני שביבי עושה טעות שהוא לא סופר את נמרודי, בהקשר של הצעת החוק בכנסת [הכוונה לחוק על הגבלת בעלות על כלי תקשורת בישראל לאזרחי המדינה; א"פ]. כמו כן הוא אמר שצריך להגיד לביבי שדרושה החלטה מהירה לכאן או לכאן, כי ביום שישי 25 בדצמבר יש כנס גדול של 'ישראל היום' עם 500 מפרסמים ובו ייקבעו עובדות בשטח שאי אפשר יהיה לשנות.

"כשיצאתי מנוני, הלכתי עם גדי בלום ל'מועדון הקצינים'. בעודי יושב שם, ביבי צלצל ושאל אם נפגשתי. אמרתי לו שכן. והאווירה טובה וחיובית. הוא ביקש שאעלה לירושלים לדווח לו. נסעתי לבלפור, הוא היה בחופשת חנוכה ביום זה. הגעתי לחדרו וישבנו בארבע עיניים. דיווחתי לו שפניו של נוני לשלום, לחיוב. ביבי אמר לי לא להמשיך לעסוק בזה כי צריך להיזהר ממצב שבו תהיה כאן פלישה לתחום לא חוקי – תיאום שוק. אמרתי שמבחינתי אשמח לא להתעסק בכל העניין הזה. הוא אמר שהוא מחפש פתרון איך לתת לכל הצדדים טיעון ציבורי לרדת מהעץ, מבלי שיהיה כאן תיאום שוק. אמר שאולי בכלל צריך להסדיר בחקיקה את נתחי השוק של כל אחד מהעיתונים, כדי שהכל יהיה גלוי ופומבי.

"הצעתי לו, שאולי לחייב את כל העיתונים למכור גיליונות סוף שבוע, ולא לחלק בחינם. הוא אהב את הרעיון הזה, ובשלב זה יצא לאימון כושר גופני בכנסת. לפני שנפרדנו אמר לי: 'הבעיה היא שהאיש היחיד שיכול לתווך בין נוני ובין שלדון נמצא בחו"ל ולא יכול להגיע לארץ'. במוצאי שבת, 19 בדצמבר, התקשר אלי ושוב אמר שהרעיון הזה מצוין. אחר כך ביקש שאעלה לבלפור, שם כבר נמצאים האוזר ודרמר, כדי לדבר על שליט".

בנימין נתניהו כשמאחוריו ניר חפץ, בתקופה שהיה דוברו, דצמבר 2009 (צילום: יוסי זמיר)

בנימין נתניהו כשמאחוריו ניר חפץ, בתקופה שהיה דוברו, דצמבר 2009 (צילום: יוסי זמיר)

גלעד שליט נותר בשבי חמאס עוד כשנתיים לאחר השיחה הזו. גם המגעים להפסקת אש בין נתניהו למוזס לא צלחו. מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום" המשיכה לראות אור, ובהיקפים הולכים וגדלים, עד שבתמיכת מוזס קידמה הכנסת הצעת חוק לחיוב גביית תשלום עבור עיתונים, ממש כפי שהציע חפץ בשיחה עם נתניהו ב-2009.

כמה ימים לאחר המפגש של חפץ עם מוזס, בשיחת טלפון נוספת שקיים עם מילצ'ן, סיפר לו איש העסקים כי שוחח עם אדלסון ממקאו ואחר גם עם אשתו ד"ר מרים אדלסון. "זה בינינו אבל אתה יכול להעביר את זה לנוני", אמר מילצ'ן לחפץ, שנרתע. "לא", השיב הדובר חפץ. "אני הפסקתי לדבר עם נוני, אני לא רוצה לדבר עם נוני, פעם אחת ביבי שלח אותי אליו... אמרתי לו מה שביבי אמר אני לא חוזר אליו יותר".

מילצ'ן עידכן את חפץ ששמע מבני-הזוג אדלסון כי הצעת החוק להגבלת הבעלות על כלי תקשורת בישראל לא מרתיעה אותם. "הם הולכים לעשות מזה רעש פוליטי עצום, של שחיתות", מסר מילצ'ן לחפץ. "בנוסף לזה הבת שלהם היא אזרחית ישראלית כל החיים והיא בעלת המניות ויש שם מספיק כסף שלה וכו' וכו' וככה ש... שזה לא, הם מוגנים לחלוטין בנושא הזה של החוק החדש. בגלל ש... הולך לעבור חוק אז הם, הם גמרו, הם לא מוכנים יותר לדבר עם נוני. הדבר היחיד ששלדון מוכן לדבר זה לקנות את ידיעות".

"וואו הא, זה דווקא עניין", אמר חפץ. "אולי נוני מוכן למכור".

בעדותו בבית-המשפט מסר חפץ כי שמח לשמוע על ההצעה שאדלסון יקנה מידי מוזס את "ידיעות אחרונות". "כדובר זה היה פותר לי את כל הבעיות", הסביר. "אם שלדון היה קונה את 'ידיעות אחרונות' לא היית רואה שם ביקורת על נתניהו ומשפחתו עד סוף הדורות".

מילצ'ן המשיך ועדכן את חפץ ששמע מאדלסון כי הוא חושש להסתבך בפלילים בגין תיאום היקף התפוצה עם המתחרה המרכזי, מוזס. "אני לא אלך לבית סוהר בשביל... לא בשביל ביבי ולא בשביל אף אחד", ציטט מילצ'ן את אדלסון באוזני חפץ.

"אין שום סיכוי שאני ונוני ניפגש הוא אומר", סיפר מילצ'ן לחפץ על דברי אדלסון, שגם הזהיר את מילצ'ן עצמו מהסתבכות. "שבשום פנים ואופן לא יעיז לבקש ממך לטוס לארץ. אם הוא רוצה להסתבך אז, אז, אז זה הדרך הכי טובה, שפתאום יראו אותך מגיע אה... אה באותו זמן איתי ופתאום יש הסדר. זאת אומרת זה כולנו נשב בתא אחד על יד השני, הוא אומר, על יד ביבי. ככה הוא אומר לי. אתה שומע?".

"הוא צודק, שיסתדרו לבד, שיעזבו אותנו", השיב חפץ.

"איך הוא אומר לי? לי תהיה בעיה כפולה", המשיך וסיפר מילצ'ן לחפץ על שיחתו עם אדלסון, "אני אשב גם בארץ וגם בארצות הברית. אני אומר לו 'למה בארה"ב?', כי אז יגידו שאני בתור אזרח חוץ מתערב בהסדרים לא חוקיים במדינה זרה ככה ואני עוד יכול לשבת את הארבעים שנה, הוא אומר לי 'אני כבר לא בגיל שאני יכול לעמוד בזה'". אדלסון היה בזמן השיחה בן 76. הוא נפטר בינואר השנה, 2021.

"וגם תראה", אמר חפץ למילצ'ן בהמשך השיחה, "כל הבעיה של ביבי וידיעות אחרונות' זה שרה. למה? כי תראה, אם 'ידיעות אחרונות' יכתבו ביקורת על ביבי אז מה, אני יודע להתמודד עם זה בדרכים מקצועיות רגילות. כל הבעיה היא שביבי רוצה חסינות לשרה וליאיר. זה כל הסיפור, אז לכן להגיד שסוחטים אותו זה צביעות, הרי הוא רוצה חסינות, שלא יכתבו על שרה ויאיר כלום. איך זה יכול להיות כזה דבר?

"אין דבר כזה", הסכים מילצ'ן. "חוץ מזה אם היא לא רוצה שיכתבו עליה, שלא תעשה שום דבר רע. זה פשוט מאוד. אתה יודע מה? זה בעיה שלה".

"אתה משווה את רמת ההשפעה שהיתה לסוניה או לעליזה לרמת ההשפעה שיש לשרה על מה שקורה במדינה היום?", שאל חפץ את מילצ'ן. "לא, לא, כמובן שלא", השיב איש העסקים. "יפה", אמר חפץ, "אז לעיתונים יש זכות לכתוב עליה". "בטח שיש זכות לכתוב עליה", הסכים מילצ'ן, "ואיך אומרים? זה בעיה שלה, שהיא תסתדר עם זה".

שרה נתניהו והיחצן ניר חפץ (צילומים: פלאש 90)

בעדותו בבית-המשפט אישר חפץ כי לשרה נתניהו היתה השפעה חריגה על החלטותיו של ראש הממשלה וכתוצאה מכך על הנעשה במדינה.

"מה רמת התיאום בין בנימין ושרה נתניהו ומה רמת תעבורת המידע?", שאל עו"ד גילדין את חפץ.

"הכי גבוהה שאפשר להעלות על הדעת", השיב עד המדינה. "יש קושי רב להפריד. הם ממש פועלים, למעט הסודות האסטרטגיים של מדינת ישראל, אבל בכל הנושאים, בוודאי שקשורים לתקשורת, לשרידותו של נתניהו בתפקיד, בנושא נאומים משמעותיים שלו, בכל נושא תקשורתי ופוליטי, המעורבות של שרה, הידיעה שלה של מה שקורה בזמן אמת, השותפות שלה בקבלת ההחלטות, העובדה שנתניהו לא מחליט לפני שהוא נועץ בה, היא ברמות שקשה לתאר אותם במילים, הם ממש פועלים כאורגן אחד. גם כמשפחה, זו פשוט משפחה מאוד מאוחדת במובן הכי יפה של המילה, והמידע זורם בתוך המשפחה למעט מה שסודי, כשבמשפחה אני כולל גם את יאיר נתניהו".

משפחת נתניהו וראש הממשלה עצמו, הוסיף חפץ, ראו בארנון (נוני) מוזס מעין דמון.

"כמעט כל דבר משמעותי שמאיים על שרידותו השלטונית הוא מייחס, בשיחות איתי, לארנון מוזס", אמר חפץ. "הוא היה בטוח שארנון מוזס עומד מאחורי יאיר לפיד בעיקר, אבל גם אחרים, ושלמעשה מי שזומם ומנהל מאחורי הקלעים להפיל את ממשלתו זה ארנון מוזס. שמעתי את זה ממנו הרבה מאוד פעמים אישית, וכשהייתי מפעם לפעם מנסה לחלוק על העמדה הזו ולומר שהוא לא כל כך בעל השפעה כמו שהוא מייחס לו הוא היה פותר אותי שאני לא מבין כלום, וצוחק.[...] תבין, גם אם יש אייטם של בן כספית שעבד 30 שנה ב'מעריב' הוא היה בא ואומר לי שזה בעצם נוני, ובן כספית מקבל משכורת בשרשור מנוני. כל דבר בנימין נתניהו מייחס לארנון מוזס, זה בממדים מפלצתיים, אי אפשר להבין את זה".

ערוץ 10: נתניהו מתלבט אם לסגור או להביא קונה מקורב

בחלק אחר של חקירתו הראשית, סיפר חפץ על מעורבות של נתניהו, כראש ממשלה וכשר תקשורת, בערוץ 10. לדברי עד המדינה, במהלך בחירות 2015, כשערוץ 10 עמד על סף סגירה, התקיימו שיחות רבות שבהן נכח לצד בנימין נתניהו, שרה נתניהו, יאיר נתניהו, נתן אשל, ארי הרו וגורמים נוספים, באשר לעמדה הרצויה כלפי המשבר הכלכלי בערוץ.

"יאיר ושרה ונתן אשל הובילו קו שאמר 'הצלת כמה וכמה פעמים את ערוץ 10, הערוץ הזה עוין, תסגור אותו'", סיפר חפץ. "אני וגם ארי הרו הובלנו קו שהתנגד לזה. הכל היה מאבק על אוזנו על ההחלטה בסוף של בנימין נתניהו. בשיח הזה נתניהו עירב את היועמ"ש בזמנו יהודה וינשטיין ואת יו"ר הרשות השנייה אוה מדז'יבוז'. בסופו של דבר, אני חושב שהרבה בהתערבות וינשטיין, הערוץ לא נסגר, אבל היה לחץ מסיבי של יאיר ושרה עליו וגם עלי שעלי לומר לו שצריך לסגור את ערוץ 10".

חפץ הסביר כי ההתנגדות האישית שלו לקידום סגירת ערוץ 10 נבעה מדאגה להשלכות שיהיו לכך על סיכויי נתניהו בבחירות. "מה שעניין אותי זה לנצח את הבחירות ואני חשבתי שזה לא יעשה טוב לקמפיין של הליכוד", אמר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין) והאוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילומים: צילום מסך ופלאש 90)

בנימין נתניהו (מימין) והאוליגרך לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13 (צילומים: צילום מסך ופלאש 90)

כשנה לאחר מכן, השתלט המיליארדר לן בלווטניק, המקורב לנתניהו, על ערוץ 10 שהפך לימים לערוץ 13. לפי עדות חפץ, בלווטניק המתין עם הרכישה עד שקיבל אישור לכך מראש הממשלה נתניהו.

"שמעתי ממומו פילבר [מנכ"ל משרד התקשורת באותה תקופה; א"פ] ומשרה נתניהו, לא מבנימין נתניהו, שלן בלווטניק ממתין לאור ירוק", העיד חפץ, "שהוא לא ירכוש את הערוץ הזה ללא אישור של בנימין נתניהו".

חפץ סיפר על "הדילמה שהיתה בבית", כלומר במעון ראש הממשלה, האם לאשר לבלווטניק כניסה לערוץ. "אי כניסתו לערוץ, המשמעות שלה שתי אפשרויות. או שהערוץ ייסגר, ולא היתה עם זה שום בעיה, אבל היתה מנגד אפשרות שייכנס בעל שליטה הפרסומאי אילן שילוח", העיד חפץ. "כאן היתה הדילמה, האם בעצם לתת אור ירוק לבלווטניק להיכנס לערוץ הזה או לקחת את ההימור שאו שייסגר, תוצאה רצויה באותה עת מבחינת נתניהו, או שיילך לידיים של שילוח, שהיה ועדיין גורם מאוד לעומתי כלפי נתניהו".

בהמשך עדותו הדגיש חפץ כי "לא היה שום דבר כזה באוויר שהוא [בלווטניק] כאילו רוכש את כלי התקשורת למען בנימין נתניהו. זה מאוד הגיוני שבאזור עתיר רגולציה ובערוץ שמדמם הרבה שנים, זה הגיוני שיבדוק האם השר הממונה יתן לו רוח גבית".

עדות זו עומדת בסתירה לגרסת בלווטניק עצמו. האוליגרך העיד בעבר, כך לפי פרסום בחדשות 12, כי רכש את ערוץ 10 רק לאחר שנתניהו פנה אליו וביקש ממנו לעשות כן, ואף שלח אליו את ארי הרו, אז ראש הסגל של נתניהו והיום עד מדינה בפרשה, עם מסר דומה.

בחקירתו במשטרה העיד חפץ כי נתניהו בהחלט ראה בבלווטניק אוזן קשבת כדי להשפיע על אופן סיקורו בערוץ 10. "אחרי המכירה כל פעם שהיתה ידיעה שלילית בעיקר בעניינים שקשורים לשרה הוא היה מתקשר לבלווטניק", העיד חפץ בחקירתו. בבית-המשפט אישר זאת. "בנימין נתניהו פנה אליו על כל שטות שהיתה בערוץ 10", העיד. עוד טען חפץ כי "בשלב מסוים בלווטניק, שלפי ההתרשמות שלי קנה את זה כהשקעה עסקית, לא היה לוקח את הטלפון. יומיים שלושה נתניהו היה מעביר לו הודעות והוא לא היה חוזר אליו".

מילצ'ן ועמלות היתר

בלווטניק נותר בסופו של דבר מחוץ לפרשות הפליליות של נתניהו, וכך גם בעל מניות נוסף בערוץ 10, ארנון מילצ'ן. עם זאת, בעדותו בבית-המשפט תיאר חפץ כיצד פעל לקידום הצעת חוק שהיתה מטיבה עם מילצ'ן, הצעת חוק שתגביל את שיעור העמלות שמשרדי הפרסום יכולים לגבות מגופי המדיה. בבית-המשפט הוצג קטע מאחת השיחות שקיים חפץ עם מילצ'ן בסוף שנת 2009 ובו הם דנים בכך.

"תראה, אני אמרתי עכשיו לביבי שכולם יהיו מרוצים מהחוק הזה של העמלות, למה הוא לא עושה אותו?", אמר חפץ למילצ'ן, "הוא אומר לי 'לא, אני לא עושה'".

"הוא לא עושה את זה, למה הוא לא עושה את זה?", תהה מילצ'ן.

"הוא התחמק, הוא לא רוצה", השיב חפץ. "הזכרתי לו את זה היום שלוש פעמים הוא לא רוצה".

"אבל הוא אמר לי שהוא הולך על זה בכל הכוח", התלונן איש העסקים, שבמקביל על פי כתב האישום היה מזרים מתנות לנתניהו ולאשתו.

"לי הוא אמר שלא", השיב חפץ. "אני אמרתי לו 'תשמע, יש פה יש פה קרטל'".

"לי הוא אמר שכן", התעקש מילצ'ן, "לי הוא אמר שזה ב-DNA שלו, שהוא החליט על זה כבר לפני שהוא היה ראש הממשלה".

"אני אמרתי לו, 'תשמע יש פה קרטל של עשרים משרדים, שאין בשום מקום בעולם כזה דבר'", הוסיף חפץ.

"לי הוא התחייב שהוא יעשה את זה", אמר מילצ'ן. "אתה מבין, ממש לא ביקשתי. הוא אמר לי, הוא אומר לי 'זה שערורייה, זה שחיתות, תעביר לי את כל החומר', אתה זוכר?".

"בטח", השיב חפץ.

"תשמע אני לא יודע, אני לא יודע עם איזה ביבי דיברת היום, יש כל מיני ביבי", אמר מילצ'ן.

חפץ העיד בבית המשפט כי שמע לראשונה ממילצ'ן על הרעיון לחוקק חוק שיפתור את כשל השוק של עמלות הפרסום הגבוהות, אך סייג בכך שחלפו שנים רבות מאז.

חפץ מנסה לטרפד את רותי יובל

בקטע אחר משיחותיו של חפץ עם מילצ'ן מסוף שנת 2009 ביקש חפץ, אז דוברו של ראש הממשלה, לטרפד את מינויה של העיתונאית רותי יובל לתפקיד עורכת מהדורת שישי בערוץ 10. מתמליל השיחה עלה שגם נתניהו היה מעורב, או לפחות מודע, לניסיון למנוע ממנה את התפקיד.

"עוד שאלה, תגיד אתה מטפל בעניין הזה של רותי יובל שבמהדורה של יום שישי? זה נורא", אמר חפץ למילצ'ן.

רותי יובל בכנס תל-אביב לתקשורת, 10.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

רותי יובל בכנס תל-אביב לתקשורת, 10.3.2016 (צילום: אורן פרסיקו)

"מה זה?", תהה איש העסקים. חפץ היה מופתע. "ביבי לא דיבר איתך?", שאל. אחרי שמילצ'ן השיב בשלילה אמר לו חפץ: "יוסי ורשבסקי [מנכ"ל ערוץ 10; א"פ] שוכר את שירותיה של רותי יובל לערוך את מהדורת ים שישי. זאת אחת, הכי גרועה שיש. היא רדפה אותם, את שניהם. תשמע זה נורא מה שהוא עושה. היא רדפה אותם במקומון של ירושלים, 'כל העיר'. היתה גם תביעת דיבה של שרה נגדה".

בשיחה אחרת שב חפץ ונדרש לעניין. "תגיד אמרת משהו ליוסי מימן על רותי יובל?", שאל את מילצ'ן. "לא. אני הולך להרים טלפון מיד", השיב איש העסקים. "תגיד לו, בסדר?", הדגיש חפץ. "ממש שכחתי", התנצל מילצ'ן. "זה נזק, נזק", חזר חפץ. "מאה אחוז. מיד", הבטיח מילצ'ן.

בחקירתו במשטרה טען חפץ כי היתה זו יוזמה שלו לנסות לטרפד את מינויה של יובל לתפקיד הבכיר. "לי היתה היסטוריה איתה בקבוצת ידיעות ולכן כל זה על אחריותי", אמר. כשנשאל אם בסופו של דבר מונתה לתפקיד למרות הפצרותיו טען חפץ כי אינו זוכר.

בפועל מונתה יובל לתפקיד, רק כדי להתפטר ממנו כעבור כשנתיים, אחרי שבערוץ 10 פרסמו התנצלות חריגה בפני איל ההימורים שלדון אדלסון.

החקירה הנגדית מתחילה

עם תום חקירתו הראשית החל עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו, לחקור את חפץ חקירה נגדית, שחלקה נערך בדלתיים סגורות כדי למנוע סיכון של הפרת צו איסור פרסום על אחד מתרגילי החקירה שנערכו לחפץ. עד המדינה סיפר על ימי החקירה שעבר, מול כשלושים חוקרים מתחלפים ועל כמה מתרגילי החקירה שעמם התמודד, בדגש על המניפולציות הרגשיות וניצול דאגתו לבני משפחתו.

"לא היה לי אמון בחקירה כי אני באותה תקופה חשבתי שהיא חקירה שנובעת מרדיפה מסיבות פוליטיות", העיד חפץ, תוך שהוא מדגיש כי הוא מתייחס לפרשה המכונה "תיק 4000", שבמרכזה יחסי השוחד לכאורה בין נתניהו לבעלי השליטה בבזק, שאול ואיריס אלוביץ'. "חשבתי שהחקירה הזו נובעת ממוטיבציות אישיות, ולא מחקירה פלילית שהיתה באה לעולם כדרך הטבע", אמר.

בתשובה לשאלת המשך של עו"ד בן-צור הבהיר חפץ כי לפי תפיסתו החוקרים לא רצו שיפליל את אלוביץ', אלא את נתניהו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.47MB)

משפט המו"לים