במשך כמה חודשים מחייו, עד המדינה שלמה פילבר היה קם מהשינה, הולך לסלון ביתו ויושב שם בלי לעשות כלום. כך טען אתמול (25.5) בבית-המשפט המחוזי בירושלים. "הייתי מתעורר בחמש בבוקר ויושב דרוך במשך שעה וחצי", סיפר. "עברה השעה 6:30 ואף אחד לא בדלת? אפשר לסדר את הנשימה ולחזור לשגרת היום". הסיבה לרוטינה הזאת, לדבריו, היתה הפוסט-טראומה שנגרמה לו מהרגע שבו החוקרים התייצבו על מפתן ביתו בשעת בוקר מוקדמת, צלצלו בפעמון ואז נכנסו פנימה והפכו את עולמו. "מה שתפס אותי היה הצלצול החזק בדלת בבוקר – מאז, אצלנו בבית אומרים: 'אסור לצלצל בדלת'".

פילבר כבר תיאר כיצד תפסה אותו הפשיטה: הוא היה לבד בבית עם ילדיו, אחרי שאשתו כבר יצאה לעבודה. הוא סיפר שהחוקרים התירו לו להתקשר אליה כדי שתגיע לשמור על הילדים – וכיצד הזהירו אותו לא להגיד לה למה הוא מזעיק אותה בחזרה הביתה באופן כה בהול. מאז, סיפר, הוא ואשתו לא מתקשרים זה לזו לפני השעה שבע בבוקר. "אני מחשיב את עצמי אדם חזק, התמודדתי עם זה יפה", ציין, "וגם פגשתי בהמשך פסיכולוג כדי לדון על סוגיית הפוסט-טראומה".

מי שהעלה את סוגיית הפוסט-טראומה של עד המדינה הוא עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של הנאשם בנימין נתניהו. העדות של פילבר אמורה למלא תפקיד מרכזי בהוכחת אישומי השוחד, המרמה והפרת האמונים בפרשה שזכתה לכינוי "תיק 4000", שבמרכזה עומדות ההטבות שנתן נתניהו לחברת בזק בזמן שכיהן כראש הממשלה ושר התקשורת. לפי כתב האישום, בתמורה לכך קיבל נתניהו דריסת רגל חריגה בקו המערכתי של אתר החדשות "וואלה", שהוחזק על-ידי בעלי השליטה בבזק בתקופה ההיא, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'.

עו"ד בן-צור ביקש לעסוק במצב הנפשי של פילבר כחלק מטכניקה שהופעלה בהצלחה גם על עד המדינה הקודם שהעיד במשפט המו"לים, ניר חפץ. המצוקה, הלחץ והתנאים הירודים ממחישים, לשיטתו, כיצד חוקרי יחידת להב 433 הצליחו לשבור את העדים ולגרום להם לסלף את המציאות כדי לסייע לחקירות שכלל לא היו צריכות לצאת לאוויר העולם. במונחים של הלקוח של בן-צור, נתניהו, זהו שלב מרכזי במזימת "תפירת התיקים", שנועדה להפילו מהשלטון על לא עוול בכפו. פילבר, כמו חפץ, מגלה סימפתיה לתיאוריית הקשר הזאת ומטיל ספק בטענה ש"תיק 4000" מתאר מסכת פלילית.

עד המדינה שלמה פילבר, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר ב"ז)

בניגוד לחפץ, שהסכים לחתום על הסכם עד מדינה רק אחרי שבועיים של חקירות ומעצר בתנאים ירודים, פילבר הפך לעד מדינה אחרי יומיים של חקירה. את החלטתו הוא תיאר כתהליך רציונלי של בחינת סיכונים וסיכויים. ב-18 בפברואר 2018, כשחוקרי להב 433 צלצלו בדלת בית משפחת פילבר בפתח-תקווה, זה היה שידור חוזר של פשיטה קודמת שנערכה אצלו ביולי 2017, כשנחקר ברשות ניירות ערך בפרשה מקבילה שבה הנאשמים המרכזיים הם בכירי בזק.

כשפילבר נחקר ברשות ניירות ערך הוא התעקש שלא נפל רבב במעשיו. אבל ב-2018, במשטרה, הוא דיבר אחרת. עו"ד בן-צור ציין שאחד הדברים שאמר פילבר לאחר שהוכנס לחדר החקירות המשטרתי היה "אין לי כוח לסיבוב נוסף". פילבר סיפר שהתובנה הזאת התבהרה אצלו באותו בוקר, כשישב בסלון בזמן שהחוקרים הופכים את הבית ומחרימים מחשבים, טלפונים וניירת.

פילבר, שבעת ההיא כבר הורחק מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, אישר שנקלע לבעיה כלכלית שאילצה אותו לקחת הלוואות ולפתוח חסכונות כדי להחזיק את המשפחה ובמקביל לשלם לעורכי-הדין שייצגו אותו.

הלוואה אחת קיבל מאחיה של אשתו, ואחרת קיבל מיורם (רמי) ויספיש – בעל הון ישראלי-אמריקאי שפילבר ניהל עבורו קרן השקעות בהיקף מדווח של 100 מיליון דולר לפני שגויס על-ידי נתניהו כדי לנהל את קמפיין הליכוד במערכת הבחירות של 2015. ויספיש, אדם פוליטי, נוהג לתרום לפוליטיקאים מהימין, ובעיקר מהליכוד. על-פי נתוני מבקר המדינה, בעשור הקודם הוא תרם כסף לאיילת שקד, יריב לוין, זאב אלקין וציפי חוטובלי. צחי הנגבי, שכיהן כשר התקשורת בסוף תקופת כהונתו של פילבר כמנכ"ל, קיבל מרמי ויספיש לפני פרוץ הפרשה 92 אלף שקל, סכום גבוה במושגים של פוליטיקאים ישראלים.

העובדה שרמי ויספיש מימן גם את פילבר, שלא היתה ידועה עד כה, הוזכרה באופן אגבי על-ידי עו"ד בן-צור כהמחשה למצב הכלכלי המורכב שאליו נקלע עד המדינה. אף אחד מהם לא מיקם אותה בקונטקסט הפוליטי המתבקש: איש עסקים שמרבה לתרום לפוליטיקאים מהליכוד מממן חשוד שעבד באופן צמוד עם ראש המפלגה, נתניהו, ועלול להפוך לעד מדינה ולהפליל אותו. כפי שפילבר כבר ציין בעבר, חוסר היכולת לממן הליך משפטי ארוך היה אחת הסיבות שגרמו לו לחתוך הפסדים ולחתום על הסכם עד מדינה.

בפברואר 2018, ממש לפני שפילבר נעצר, דווח בתקשורת לראשונה שהמשטרה חוקרת פרשת שוחד שבמרכזה עומדים נתניהו ואלוביץ'. פילבר הבין שמשמעות הפשיטה המחודשת על ביתו היא שהחוקרים מייחסים לו חשדות חדשים – ושהחשדות האלה כנראה קשורים לפרשה החדשה, "תיק 4000".

"מהיום שנכנסתי לתפקיד עברתי מין תהליך כזה של סריקה במסרקות של ברזל ותחקירים – בהתחלה העיתונאים, ואחר-כך דו"ח מבקר המדינה, ברמות הכי בכירות של מבקר המדינה, ששם הרגשתי שהדברים מאוד מוכוונים. אחר-כך פגשתי את החומר הזה שוב בחדרי החקירות של הרשות לניירות ערך – ובסוף הוא הגיע גם לחקירה של להב. אז מבחינתי כשזה הגיע, זה היה כבר בסוף הסאגה", אמר פילבר בבית-המשפט.

"הבנתי בתוך דקות מה המשמעות הדרמטית ארוכת השנים – לי, למשפחה, לכל החיים", הוסיף בהמשך. "אני מבין שזה חסר תוחלת. שכשמנגנון כזה גדול יוצא לדרך ומתנפל עליך, אתה לא תנצח – ואם אני אנסה להיאבק, אז התחנה הבאה זה סרטן".

"לא סתם אמרת סרטן", העיר השופט משה בר-עם.

"לא, לא סתם אמרתי סרטן", השיב פילבר. "זו בדיוק הנקודה. אחרי שלושים חודש שרודפים אותי, באינטואיציה שלי הבנתי שאם אני הולך בחמש השנים הקרובות להיות הגיבור הגדול שנלחם נגד המערכת, אני אגמור מרושש ועם סרטן". הסנגור של נתניהו היה מרוצה מהתשובה, וביקש לסיים מוקדם את יום הדיונים.

טלפון מעמית סגל

מעט לפני כן הדגים הסנגור כיצד, לשיטתו, השתמשו החוקרים בתקשורת כדי להפוך את פילבר לעד מדינה – ולאחר מכן, כיצד אותתו לו מה הסיפור שעליו לאשר בעדותו. "היו עשרות אלפי הדלפות מהחקירות, כל דבר הודלף – נכון או לא נכון", הכריז עו"ד בן-צור, ופילבר הסכים איתו בלי היסוס. הדוגמה המוקדמת ביותר שהוצגה אתמול היתה דווקא כתבה שבה שלל פילבר את האפשרות שיחתום על הסכם עד מדינה, והתעקש שהוא ונתניהו נקיי כפיים.

באוגוסט 2017, כחצי שנה לפני הפשיטה המשטרתית ששברה את פילבר, הוא קיבל טלפון מעמית סגל והתבקש להגיב על "גל שמועות" שלפיו הוא עומד להפוך לעד מדינה. "היה בינינו קשר קודם, מהעולמות הפוליטיים", ציין פילבר. "הוא נדנד לי כמה פעמים, ובשלב מסוים התקשר אלי והתחיל לדבר". בפתח השיחה, ששודרה בחדשות ערוץ 2, פילבר הסביר לסגל שאסור לו לדבר על החקירה והפנה אותו לעורכי-דינו. סגל לא קיבל את התשובה הזאת, וחזר על השאלה: "יש מצב שאתה חותם על הסכם עד מדינה נגד נתניהו?".

"מה פתאום, מה זאת השטות הזאתי. אין פה בכלל עבירה, מאיפה זה בא בכלל?", השיב פילבר. מיד אחר-כך, ולמרות שאמר שאסור לו לדבר על החקירה, הוא בכל זאת חלק עם סגל את גרסתו: פילבר טען שבסך הכל קידם מדיניות שאושרה בממשלה ובמשרד התקשורת עוד לפני שהתמנה למנכ"ל, ועל הדרך ניסה לגרום לבזק להשקיע מיליארדי שקלים בתשתיות כדי להיטיב עם הציבור הישראלי.

שלמה פילבר עם בנימין נתניהו, בקטע מתוך כתבה של עמית סגל (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 2)

כשסגל שאל אותו אם מבחינתו נתניהו עבר עבירה כלשהי, או הנחה אותו לעבור על החוק, פילבר שב והכחיש. "מעולם לא דיברתי איתו על הדברים האלה, מעולם לא עלה הנושא הזה בשיחותינו", אמר. לאחר מכן שב ושלל את תרחיש הפיכתו לעד מדינה: "אני שירתתי את המדינה, אני אוהב אותה, ואני מוכן לעזור בכל דבר ששייך לחקירה כדי להגיע לחקר האמת. אני לא אהיה עד מדינה". החוקרים, סיפר פילבר, לא אהבו את הראיון – והוסיפו בעקבותיו עוד סעיף לרשימת העבירות שבהן נחשד: שיבוש הליכי חקירה. סגל, מוקדם יותר החודש, כתב בערוץ הטלגרם שלו שהראיון זיכה אותו ב"אזהרה מחקירה באזהרה".

כמה חודשים לאחר מכן, כידוע, פילבר החליט בכל זאת להעיד נגד נתניהו. עו"ד בן-צור הציג בבית-המשפט כמה פרסומים עיתונאיים ששימשו לטענתו מעין איתותים עבור פילבר: כתבות של "גלובס" ו"הארץ" מנובמבר 2017 שבהן צוין שרשות ניירות ערך ממליצה להעמידו לדין יחד עם בכירי בזק, ופרסום בלעדי של אמנון אברמוביץ' ב"אולפן שישי", תוכנית הדגל של חדשות 12, שבישר על "התפתחויות דרמטיות ב'תיק 4000'" – ההחלטה להעבירו לידי המשטרה, מהלך שמצביע על כך שהחקירה כוללת כעת גם עבירות שהטיפול בהן חורג מהמנדט המוגבל של רשות ניירות ערך.

"אני ניזון מהכתבות האלה", אישר פילבר. החשיפה של אברמוביץ' שודרה ב-16 בפברואר 2018, יום שישי, יומיים לפני מעצרו של פילבר על-ידי חוקרי המשטרה. פילבר, שומר שבת, סיפר שצפה בה באיחור של יום. "אני זוכר שבמוצאי שבת ראיתי את הכותרת הזאת והתקשרתי לעורכי-הדין שלי", אמר. "לא חשדתי לרגע שבעוד שש או שמונה או עשר שעות ידפקו אצלי בדלת".

פילבר סיפר שלא נזקק לכתבות כדי להבין כיצד מתחברות יחד שתי הפרשות שבהן נחקר: פרשת בזק והעבירות על חוק ניירות ערך מצד אחד, ומצד שני "תיק 4000" והגילויים על דריסת הרגל החריגה שקיבל נתניהו ב"וואלה". "כשמגיעים אלי הביתה ואומרים לי 'קח תיק, אתה הולך למעצר', ואחר-כך מציגים לי את האזהרה, ואז אני הולך להארכת מעצר בבית-משפט – הכל מתחבר", אמר.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו, בכניסה לאולם בית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

"אתה נמצא במצב די נואש, ואני אגיד לך למה", אמר לו עו"ד בן-צור. "עכשיו אתה נכנס לפרשה שכשאתה רואה אותה, היא הרבה יותר גדולה ממך. יש עולם שלם. אם נתניהו נתן הטבות לבזק – הוא עשה את זה באמצעות מי?".

"באמצעותי", השיב פילבר.

"זה חתיכת מפלצת", אמר עו"ד בן-צור על הפרשה, "ולך תסביר להם שלא היה ולא נברא".

הסנגור של נתניהו ציין בפני פילבר שיש הקלטות סתר שלו, שבהן הוא אומר לבני שיחו ש"לא היה שום דבר". "הנחת העבודה שלי היום, בדיעבד, היא שבגלל זה שמו לי את הפגסוס. חשבו שאולי אני אומר בהקלטות משהו אחד – ובמקום אחר משהו אחר", אמר פילבר.

"התחושה שלי היתה שאולי עשיתי משהו לא תקין מבחינה מינהלית, אבל בטח לא רצחתי אף אחד, לא היכיתי, לא עשיתי שום פשע נוראי. הדיספרופורציה בין התהליכים לבין מה שאני הבנתי שאולי מאשימים אותי בו היתה גדולה מאוד", הוסיף. "יכול להיות שמבחינת נציבות שירות המדינה אולי עשיתי איזשהו פאול כעובד מדינה – אבל לא פלילי. מבחינתי לפחות, לפי תפיסת העולם שלי".

מחוזות הספקולציה

הפעולה שפילבר פוֹטר כמעידה מינהלית לא חשובה מתוארת אחרת לגמרי בכתב האישום. מדובר בתקרית שאירעה בימים האחרונים של 2016. פילבר, אז עדיין מנכ"ל משרד התקשורת, הוציא מכתב רשמי שנשא את הכותרת "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". כדי למנוע מבזק לנצל לרעה את כוחה הכלכלי כקבוצת שירותי התקשורת הגדולה בישראל, המדינה אילצה אותה לנהל בנפרד את זרועותיה המרכזיות – טלפון קווי, סלולר, אינטרנט, שירותי לוויין ושיחות בינלאומיות. המצב הזה, המכונה "הפרדה מבנית", העמיס על בזק עלויות וביורוקרטיה, ונועד להקל על חברות אחרות להתחרות בה.

כפי שמוסבר בכתב האישום, ביטול ההפרדה המבנית היה אינטרס ישיר של בזק וצפוי היה להניב לה "יתרון כלכלי עצום". במכתב שיצא מלשכת המנכ"ל, צוין בכתב האישום, "כלל פילבר פרטים מטעים והשמיט פרטים מהותיים הנוגעים, בין היתר, לחובת שימוע לפני קבלת החלטה, שהייעוץ המשפטי סבר שחיוני לכלול במכתב. בכך סייע פילבר לבזק להציג לציבור מצג מטעה שלפיו מהלך ביטול ההפרדה המבנית הוא בעל היתכנות גבוהה בהרבה מן המצב לאשורו". בפרקליטות הגדירו את המכתב של פילבר כרגע השיא בהתגייסותו למען בזק.

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, מובאת לדיון בהארכת מעצרה. בית-משפט השלום בתל-אביב, 21.2.2018 (צילום: פלאש 90)

אתמול בבית-המשפט, פילבר שב והתמסר לתזה שהציג בפניו הסנגור: הוא ציין שהמכתב יצא ב-22 בדצמבר, ביום חמישי, אחרי סיום יום המסחר בבורסה – ושכבר למחרת, ביום שישי בצהריים, הוציא המשרד הבהרה שלפיה תוכן המכתב אינו מדויק. המשמעות, לדבריו: המשקיעים אולי הוטעו, אבל בפרק זמן שבו ההטעיה עמדה בתוקף לא ניתן היה לקנות או למכור את מניית בזק, כך שלא נגרם נזק של ממש לאיש.

באופן מעניין, שלא הוזכר בדיון, המכתב של פילבר הועבר לבזק ב-21:31 בלילה – אך בהודעה לבורסה של בזק צוין שדבר קיומו נודע לחברה "בשעות הצהריים", כלומר כמה שעות לפני כן. הפרט הזה תומך בתיאור שמופיע בכתב האישום, שלפיו פילבר קידם את המהלך תוך הידברות חשאית עם בכירי בזק: הנאשם שאול אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר וסמנכ"לית הרגולציה שרון פליישר. במקרה של הנדלר, התקרית הזאת היא העבירה היחידה שמוזכרת בהסדר הטיעון שעליו חתמה כדי לחסוך לעצמה את ניהול המשפט.

אתמול, כשהסנגור ביקש מפילבר להתייחס לאופן שבו הוצגה לו התקרית בחדר החקירות, עד המדינה מצא לנכון למתוח ביקורת על חוות הדעת שלפיה מדובר במעשה חמור. "הדבר היחיד שאמרו לי החוקרים זה שאבי ליכט, שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ישב בעדות ואמר שהמעשה הזה – להוציא מכתב בסגנון הזה – זאת 'החלטה' (כלומר, קביעה מחייבת של גוף ממשלתי; א"ב). אמרתי, לא זוכר אם בדיוק במלים האלה, 'תשמעי, או שהוא רשע או שהוא טיפש'. הוא היה כבר שלושים שנה בשירות המדינה, והוא מכיר יותר טוב ממני את הנהלים. בלי תיקון רישיון, חברה לא יכולה לעשות כלום. בסוף, הדוקומנט המשפטי שקובע שינוי רגולציה זה תיקון רישיון".

"אנחנו מסכימים לפחות על שני דברים: שמר ליכט הוא לא רשע, ולא טיפש", העיר עו"ד בן-צור.

"אני אגיד בזהירות, מר ליכט היה מאוד פגוע ממערכת יחסיו עם ראש הממשלה", השיב פילבר. "כי אל"ף, הוא רצה מאוד להיות היועץ המשפטי לממשלה (לבסוף קיבל את התפקיד אביחי מנדלבליט, מזכיר הממשלה של נתניהו; א"ב), ובי"ת – חודשיים-שלושה לפני זה, כשאצל ראש הממשלה קיימו דיונים על תאגיד השידור הציבורי – הוא הודר מהם".

"אלו כבר מחוזות הספקולציה", העיר הסנגור.

בערך שעה לאחר מכן, אחרי שהדיון כבר עבר לנושאים אחרים, פילבר עצר לרגע וביקש להבהיר: "קודם התפרצתי ואמרתי משפט על אבי ליכט – אני מתנצל, אני לא רוצה לפגוע באנשים. אני מתנצל, אני חוזר בי".

היתכנויות ממשיות

הדיון שהתקיים אתמול נפתח ללא נוכחותו של פילבר. במשך כמה שעות דנו הצדדים בהיבט טכני של אחד הכשלונות המהדהדים של פרקליטות המדינה במשפט: התובנה שלפיה "פגישת ההנחיה", המעמד שבו לכאורה הורה נתניהו לפילבר לפעול למימוש האינטרסים של אלוביץ', לא התקיימה במועד שעליו הצביע עד המדינה. מוקדם יותר החודש, עו"ד בן-צור פירק בשיטתיות את התיארוך של פילבר וגרם לו להודות שגרסתו לא מתיישבת עם הראיות – יומניו של נתניהו, ובעיקר דו"ח איכונים שחשף היכן שהה עד המדינה בכל אחד מהימים שבהם, לטענתו, עשויה היתה להתקיים "פגישת ההנחיה".

בפרקליטות השתכנעו שיש בעיה עם המועד של "פגישת ההנחיה" כפי שהוא מתואר בכתב האישום, והגישו בקשה להכניס בו תיקון. עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, ניסתה להציג זאת כעניין טכני בלבד. לפי הגרסה המקורית של פילבר, זאת שממנה חזר בו, הפגישה התקיימה יום או יומיים אחרי שהממשלה אישרה את מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, כלומר ב-8 או ב-9 ביוני 2015. כתב האישום נוסח באופן מעט יותר עמום, וקבע שהיא התקיימה "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד" לאחר שהמינוי אושר בממשלה.

לדברי עו"ד תירוש, ייתכן שהפגישה התקיימה בכלל ב-10 ביוני – שלושה ימים אחרי המינוי – אבל ייתכן גם שהיא התקיימה מוקדם יותר בחודש יוני או בחודש מאי, בשלב שבו מינויו של פילבר כבר הוכרז אך טרם קיבל תוקף רשמי. "לטעמנו לא מדובר בשינוי חזית, לא מדובר בשינוי עובדתי משמעותי – העיקר הוא עצם ההנחיה ותוכנה, זו ליבת הסעיף, והמועד מלכתחילה וגם עכשיו אינו הדבר המרכזי", טענה. תירוש הדגישה גם כי ההגנה ממילא שוללת את עצם קיומה של הפגישה, בלי קשר לתאריך.

עו"ד יהודית תירוש (במרכז) עם עו"ד ליאת בן-ארי, החודש בבית-המשפט. ברקע: עד המדינה שלמה פילבר (צילום: ראובן קסטרו)

הסנגורים, בעז בן-צור ועמית חדד מטעם נתניהו וז'ק חן מטעם בני הזוג אלוביץ', לא קיבלו את הנימוק הזה. ואולם, באופן לא שכיח במשפט, גם השופטים הציגו חזית ביקורתית כלפי הפרקליטות. השופט בר-עם שלל באופן נחרץ את ההסבר של עו"ד תירוש: "זה שינוי עובדתי חזיתי", קבע. השופט עודד שחם אותת גם הוא שלדעתו אין מקום לתקן את כתב האישום.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב, ציינה שהפרכת הטענה בנוגע למועד הפגישה היא אחת הדרכים של ההגנה להראות שהפגישה כלל לא התקיימה. לדבריה, הסנגורים בנו את קו ההגנה שלהם על בסיס כתב האישום המקורי – ותיקונו כעת יפגום ביכולתם להגן על הנאשמים.

בהמשך, כשתירוש טענה שיש "היתכנויות ממשיות" למועדים ספציפיים שבהם פילבר נפגש עם נתניהו, השופטת פרידמן-פלדמן עצרה אותה והעירה: "השאלה היא לא אם היו פגישות – השאלה היא אם יש ראיות לפגישת הנחיה לפני כן (לפני המינוי; א"ב). 'אולי' זה דבר אחד, וראיות זה דבר אחר".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

לתירוש לא היה הסבר ברור לכך, והיא נמנעה מלהשיב לשאלה באופן ישיר. השופטת פרידמן-פלדמן שבה ושאלה אותה: "האם יש לכם ראיות נוספות לגבי קיומה של פגישת הנחיה, ולגבי המועד?". השופטת ציינה כי המועד הוא פרט קריטי, משום שכתב האישום משרטט לוח זמנים מפורט שקושר בין "פגישת ההנחיה" לשורה של פעולות שקדמו להחלטה של נתניהו שאישרה את מיזוג בזק עם חברת שידורי הלוויין yes, מהלך שהיה שווה לאלוביצ'ים מאות מיליוני שקלים.

עו"ד תירוש השיבה בחיוב. לדבריה, ישנן "ראיות נסיבתיות" שתומכות בקיומה של "פגישת ההנחיה" גם מעבר לעדות של פילבר – עדים אחרים, שעוד לא העידו בפני בית-המשפט, שלדבריהם שמעו ממנו בזמן אמת שנתניהו הורה לו להיטיב עם בזק. גם פילבר, יש לציין, עדיין מתעקש שהפגישה אכן התקיימה.

הרכב השיפוט לא הביע התרשמות מההסבר של תירוש. השופטים שחם ובר-עם ציינו שוב ושוב שייתכן שעדיף להימנע מתיקון כתב האישום ולהסתמך על סעיף 184 בחוק סדר הדין הפלילי, שמאפשר להרשיע אדם בעבירה גם על סמך עובדות שלא נכללו בכתב האישום, אם הוכחו בבית-המשפט. "גברתי מבקשת סוג של פוליסת ביטוח", העיר השופט בר-עם, "אני חושב שזה בעייתי".

"אני לא חושבת שזו פוליסת ביטוח", השיבה עו"ד תירוש, "אני חושבת שזאת הדרך ההגונה".

ההכרעה בסוגיה תתקבל בהמשך.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.76MB)