יום וחצי של חקירה נגדית הספיקו לסנגור של בנימין נתניהו כדי למוטט את תמונת המציאות שצייר עד המדינה שלמה פילבר ולפגוע עמוקות ביכולת של המדינה להישען על עדותו כדי להוכיח את קיומה של עסקת השוחד שבמרכז "תיק 4000". נקודת השבירה הגיעה אתמול (11.5) בצהריים. הסנגור, עו"ד בעז בן-צור, הצליח לשכנע את פילבר – וכנראה גם את כל מי שישב באולם – שלא ייתכן שבשבוע הראשון לכהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת התקיימה "פגישת ההנחיה" שבה כביכול קיבל מנתניהו הוראה להוציא לפועל את חלקו בעסקת השוחד.

לעיתוי הפגישה יש משמעות קריטית: פילבר טען בתוקף שההוראה ניתנה לו אחרי מינויו בפועל לתפקיד, ב-8 או ב-9 ביוני 2015, מועד שהשאיר חלון זמנים צר בין "פגישת ההנחיה" לבין פגישותיו עם הנאשם שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק ו"בוואלה", ועם יועצו אלי קמיר. בפגישות האלה, טען פילבר, הוא הצהיר על בפניהם על כוונתו לשנות את מדיניות משרד התקשורת וללכת לקראת בזק. אם "פגישת ההנחיה" התרחשה לאחר אותן פגישות, הדבר מסייע לגרסת ההגנה שלפיה המדיניות של פילבר ביחס לבזק היתה יוזמה עצמאית שלו.

"זה מפיל לי עולם שלם שהכרתי עד היום", הודה פילבר בקול רפה אחרי שהסנגור שִכנע אותו שגרסתו לגבי מועד "פגישת ההנחיה" לא מתיישבת עם הראיות שאספו החוקרים. רוב הראיות האלה, אישר פילבר, כלל לא הוצגו לו בחדר החקירות, במעמד שבו התבקש לאמץ את זכרונו ולקשור את נתניהו למדיניות של משרד התקשורת ביחס לבזק. עו"ד בן-צור סובב את הסכין: "העולם השלם שנפל לך, הוא נבנה אצלך בשיתוף פעולה עם החוקרים". פילבר, בשלב הזה, כבר אפילו לא ניסה להתפתל. "נכון", הוא הודה.

בחלק אחר של הדיון תיאר פילבר את מעמד שִחזור הזיכרון בחדר החקירות ביחידת להב 433, וחיזק את התזה של ההגנה שלפיה החוקרים לא ניסו להגיע לאמת, אלא רק לחלץ ממנו גרסה שתשרת את רצונם להפליל את נתניהו – בלי קשר למהימנותה. עוד קודם לכן, בסיטואציה שעוררה בשופטים תמיהה ואולי אף מידה של בוז, פילבר גילה שהוא אמנם מתעקש ש"פגישת ההנחיה" אכן התקיימה – אבל ייתכן שבזמן אמת בכלל לא הבין מה נתניהו אומר לו, ושייתכן שהמסר שקיבל בה בעצם הפוך מהמסר שעליו מתבססים אישומי "תיק 4000".

בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר ונאשם מס' 1 במשפט המו"לים, מגיע אתמול לדיון בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

פילבר התייצב לראשונה בבית-המשפט המחוזי בירושלים לפני חודש וחצי. הוא הסתמן עד מהרה כעד בעל אמינות פגומה, עם נטייה חזקה לריצוי הצד שמפעיל עליו לחץ. כבר בחקירה הראשית, אחרי שכמעט הוכרז "עד עוין", הכריז שהוא "מושך" אמירה בעייתית שאמר קודם לכן מעל דוכן העדים, ובכך חיזק את הרושם שלפיו תשובותיו לא מתארות זכרונות בהירים ומדויקים – אלא סיפורים גמישים שהוא משלב זה בזה בניסיון לרצות את כולם ולצאת בשלום מההליך הפלילי.

כשנחקר על-ידי עו"ד יהודית תירוש, שמנהלת את "תיק 4000" מטעם פרקליטות המדינה, הוא התנסח באופן עמום ופתלתל, הבהיר שהוא כופר בתזה שעומדת בבסיס כתב האישום – אולם הקפיד לאשר כמעט את כל פריטי המידע הקריטיים. כשהחלה החקירה הנגדית, פילבר התמסר לתזה המחמיאה שהציג לו עו"ד ז'ק חן, סנגורם של האלוביצ'ים, שלפיה כל פעולותיו במשרד התקשורת נעשו בתום לב – ומתוך מדיניות שאפתנית וחדשנית שנועדה להיטיב עם הציבור הישראלי.

לזמן מה נראה היה שהוא מצליח לשלב בין תמונת המציאות המדומיינת הזאת לבין העדות שבה אישר את חלקו בעסקת השוחד בין נתניהו לבני הזוג אלוביץ'. אבל השבוע, כשהחל להיחקר על-ידי סנגורו של נתניהו, העולמות התנגשו ופילבר החל לחזור בו מעיקרי הגרסה שנתן בחדר החקירות, זו שעל בסיסה גובש כתב האישום.

בנפתולי הלו"ז

לוח הזמנים מתואר בכתב האישום באופן הרמטי. במרץ 2015 נתניהו ניצח בבחירות. פילבר, מנהל הקמפיין של הליכוד, היה מאדריכלי הניצחון. עם הקמת הממשלה, נתניהו שמר לעצמו את תיק התקשורת. ב-17 במאי, מיד לאחר מכן, הוא פיטר בשיחת טלפון קצרצרה את מנכ"ל המשרד אבי ברגר, שניסה לכפות רפורמה על בזק. באותו יום דווח שפילבר יחליף את ברגר בתפקיד המנכ"ל. עוד לפני שהמינוי אושר, פילבר החל להיפגש עם גורמים בענף ולהתכונן לתפקיד. לפי כתב האישום, הוא נפגש גם עם איתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד, שציין בפניו שאחת המשימות שעל הפרק היא אישור עסקת בזק-yes, שהיתה שווה לאלוביצ'ים קרוב למיליארד שקל.

המינוי של פילבר אושר בממשלה ב-7 ביוני. הוא נכנס לתפקיד באופן מיידי. "זמן קצר מאוד" לאחר מכן, גורס כתב האישום, נועדו נתניהו ופילבר בלשכת ראש הממשלה לפגישה שלימים תכונה "פגישת ההנחיה". פילבר, בעדותו, טען שלא ייתכן שהפגישה הזאת התקיימה ביום שבו מונה לתפקיד. לגרסתו, היא התקיימה כעבור יום או יומיים, ב-8 או ב-9 ביוני, בשעות הערב.

לפי כתב האישום, פילבר החל ליישם את ההנחיה מיד. ב-13 ביוני הוא נפגש עם אלי קמיר, יועצו של אלוביץ', ושמע ממנו שיש לאשר את העסקה בתוך עשרה ימים בלבד – עד 23.6 – כדי שאלוביץ' יוכל להעביר אותה בדירקטוריון בזק. ב-14 ביוני נפגש פילבר עם אלוביץ', לפגישה שבה לפי כתב האישום הוא אמר לטייקון ש"נתניהו דיבר איתו" ושהוא "מחויב לקידום ענייניו". העסקה אושרה בזמן, והאלוביצ'ים גרפו מאות מיליוני שקלים. בכך, לכאורה, הושלם חלק חשוב בעסקת השוחד: אחרי שהאלוביצ'ים העניקו לנתניהו דריסת רגל חריגה ב"וואלה", מדיניות המשרד לגביהם השתנתה.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 4000", אתמול בכניסה לאולם משפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

מלאכת הפירוק של עו"ד בן-צור היתה יסודית ואפקטיבית. ראשית, הוא דאג שפילבר יתחפר בגרסתו המקורית ויחסום לעצמו את כל דרכי המילוט. בתשובה לסדרה של שאלות, פילבר הבהיר שמבחינתו "פגישת ההנחיה" התקיימה ב-8 או ב-9 בחודש, מתישהו בין השעות 19:00 ו-22:00, במשרד ראש הממשלה ברחוב קפלן בירושלים – ולא במעון הרשמי בבלפור, או בכל מקום אחר. מהתיאור שנתן היה ברור גם שה"הנחיה" לא ניתנה בשיחת טלפון, במסר כתוב או דרך שליח.

פילבר ציין שהיתה פגישה אחת ויחידה שבה נתניהו העביר לו את המסר לגבי אלוביץ', ואישר שזאת לא היתה פגישה "סודית", אלא ישיבה מסודרת שאליה הוזמן על-ידי הלשכה, ולפיכך יש לשער שתועדה ביומן. הוא שלל את האפשרות שהפגישה התקיימה ב-7 ביוני, ביום כניסתו לתפקיד. לדבריו, הוא זוכר בבירור שלפני הפגישה עם נתניהו הוא קיים ישיבת היכרות עם הנהלת משרד התקשורת – וזו התקיימה רק ב-8 ביוני.

האם ייתכן שפילבר התבלבל, ו"פגישת ההנחיה" התקיימה בכלל לפני כניסתו לתפקיד? פילבר שלל זאת נחרצות. לראיה, אמר, בפתח הפגישה הגיש לנתניהו לחתימה טפסים שקיבל במשרד, שנועדו לאפשר לו לצאת לחופשה בלונדון לקראת סוף החודש. הוא אפילו זכר את ראש הסגל של נתניהו, דוד שרן, מתלוצץ ואומר שהחופשה הלא שגרתית – רגע אחרי כניסתו לתפקיד – לא סובלת דיחוי משום שזו "הבטחת בחירות" של פילבר לאשתו, כמעין פיצוי על הימים הארוכים שעבד במהלך הקמפיין.

אחרי שעו"ד בן-צור סיים לדובב את פילבר התחיל הפירוק. הוא שאל את עד המדינה האם בחדר החקירות הציגו לו את יומני הפגישות שלו או של נתניהו. "לא נתנו לי לראות כלום", השיב פילבר, והוסיף שביקש לעיין ביומנים כדי שיוכל לתארך את הפגישה – אבל לא קיבל את מבוקשו. האם הציגו לו תכתובות כלשהן עם רמזים ישירים או עקיפים על מועד הפגישה, או את התיעוד הרשמי של היוצאים והנכנסים ממשרד ראש הממשלה? פילבר ציין שהציגו לו "המון סמסים", אבל לא מידע שעונה להגדרה של הסנגור.

עו"ד בן-צור אמר לפילבר שבכל חומרי החקירה אין מידע שמעיד על קיומה של פגישה כזאת בשבוע הראשון לכהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת. לפילבר היתה הזדמנות להגיד שהוא דווקא זוכר שתיעד את מועד הפגישה בדרך כלשהי – מסרון, אימייל, שרבוט על דף – אבל הוא לא ניצל אותה.

בשלב מסוים הזכיר פילבר שיש עוד דרך להוכיח או להפריך את קיומה של הפגישה במועד שבו נקב. "יש איכונים עלי? איפה הייתי ואיפה לא הייתי?", שאל. עו"ד בן-צור השיב בחיוב. "גם לפי האיכונים, לא היית בלשכת ראש הממשלה", אמר. בהמשך, לאורך זמן ממושך, הציג הסנגור דו"ח שסיכם את איכוני הטלפון הנייד שלו, לצד שלל התכתבויות שממחישות מה עשה פילבר במועדים שבהם עשויה היתה להתקיים "פגישת ההנחיה". פילבר לא סתר את הסנגור.

הבת מצווה בגוש עציון

ביום הראשון לכהונתו, ב-7 ביוני, פילבר דווקא זוהה בסביבת משרד ראש הממשלה – במלון הולידיי אין בירושלים. אבל הוא לא נפגש שם עם נתניהו, אלא עם עופר מרגלית, רפרנט ממשרד האוצר שדן עמו ברפורמה בשידור הציבורי, וזה היה בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים. לפי דו"ח האיכונים, שהתבסס על מידע שהושג בחקירה ונותח עבור התביעה, מיד לאחר מכן יצא פילבר לביתו בפתח-תקווה. "איידנו את הניסיון ביום ראשון", אמר עו"ד בן-צור בסיפוק, וציין שגם לפי היומן של נתניהו לא התקיימה באותו יום פגישה בינו לבין פילבר.

עד המדינה שלמה פילבר (משמאל) עם אחיו עמיחי פילבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 27.4.2022 (צילום: יונתן זינדל)

יום שני, 8.6, הוא אחד מהמועדים הפוטנציאליים שבהם נקב פילבר. "אתה יודע איפה היית באותו ערב?", שאל אותו הסנגור. "לא", השיב פילבר. "מי זה עמיחי?", שאל הסנגור. "הוא יושב פה", השיב פילבר והביט לעבר עמיחי פילבר, אחיו, שמלווה אותו באופן צמוד בימי הדיונים. מההתכתבויות של פילבר עולה שבאותו ערב הוא השתתף במסיבת בת מצווה של אחת מבנות אחיו, שהתקיימה ביישוב בגוש עציון. "ילדת הבת מצווה לא הנחתה אותך לגבי בזק", שאל בלעג עו"ד בן-צור. "נכון", השיב פילבר.

"שני מת, נכון?", הבהיר עו"ד בן-צור. "כרגע, לפי מה שאתה מראה", השיב פילבר. אבל הסנגור לא הסתפק בכך, וציין כי יש תצלום שמתעד את פילבר במסיבה. פילבר ביקש שהתצלום לא יוגש לבית-המשפט, כדי שלא יגיע לידי העיתונאים, אבל אחיו עמיחי מיהר לצייץ אותו בחשבון הטוויטר שלו. עד המדינה אכן מתועד בו, בשורה האחורית, לצד אחיו. עו"ד בן-צור הראה לפילבר שלפי דו"ח האיכונים, גם בשעות שלפני אותו ערב לא זוהתה נוכחותו באזור משרד ראש הממשלה.

שלמה פילבר במסיבת בת המצווה של בת אחיו, 8.6.2015 (צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של עמיחי פילבר)

יום שלישי, 9.6, הוא המועד הנוסף שבו לטענת פילבר עשויה היתה להתקיים "פגישת ההנחיה". אלא שכפי שצוין בדו"ח האיכונים, ביום הזה מכשיר הטלפון שלו כלל לא זוהה באזור ירושלים: בבוקר שהה פילבר בביתו בפתח-תקווה, לאחר מכן יצא לתל-אביב, ובתום יום העבודה חזר הביתה.

פילבר הבין מה משמעות הדבר, והעלה תהייה שמא ייתכן שהפגישה עם נתניהו בעצם התקיימה ביום רביעי או חמישי. ביום רביעי, 10.6, פילבר דווקא אותר באזור משרד ראש הממשלה – אבל לא בשעות הערב, שבהן לטענתו התקיימה הפגישה, אלא בין 13:50 ל-16:00. עד השעה 15:00 לא ייתכן שהוא ישב עם נתניהו; פילבר העיד שבכניסה ללשכת ראש הממשלה הוא תמיד התבקש להפקיד את מכשיר הטלפון שלו, ואילו בחומרי החקירה ניתן לראות שבזמן הזה הוא שלח מסרונים וגלש באינטרנט.

לפילבר דווקא היתה פגישה בסביבות השעה 15:00, אבל לא עם נתניהו אלא עם איתן צפריר. מיד אחריה, אמר עד המדינה, הוא יצא הביתה לפתח-תקווה. נתניהו באותו זמן, לפי יומן הפגישות שלו, נפגש עם שליח האו"ם ניקולאי מלדנוב.

"אז אין פגישה עם נתניהו ב-10 ביוני. אולי ב-11?", שאל עו"ד בן-צור בשביעות רצון.

"אני מעריך שלא", הפטיר פילבר.

"אדוני לא נפגש ביום חמישי, ב-11 ביוני, עם נתניהו", אישר הסנגור. "ככה זה נראה", אמר פילבר אחרי שעיין בדו"ח האיכונים ונוכח שבאותו יום הוא שהה רק בפתח-תקווה ובתל-אביב.

עו"ד בן-צור הציג לו את המשך הדו"ח, שממנו עולה שגם בסוף השבוע – ב-12 וב-13 ביוני – הוא לא שהה באזור משרד ראש הממשלה. "תאשר לי שמחוות הדעת לגבי האיכונים עולה שאדוני לא נפגש עם נתניהו בשבוע הראשון", סיכם הסנגור. "לפי האיכונים, לא הייתי במשרד ראש הממשלה", אישר פילבר.

בכך נסגר חלון הזמנים: ב-13.6, במוצאי שבת, הגיע פילבר לביתו של אלי קמיר לפגישה שבה לטענתו כרת איתו "ברית של גנבים" מתוקף תפקידיהם כשליחים של נתניהו ואלוביץ'. בעימות המשטרתי ביניהם, פילבר טען שבפגישה הזאת הוא סיפר לקמיר על ההנחיה שקיבל מנתניהו. קמיר הכחיש בתוקף.

"אין לי דרך לגשר על זה"

בשבוע שלאחר מכן פילבר כן נפגש עם נתניהו. עו"ד בן-צור הציג לו את הפרט הזה על בסיס יומני הפגישות של נתניהו שפורסמו באתר "העין השביעית" – מסמכים עתירי השחרות ובאיכות סריקה נמוכה שהתקבלו ממשרד ראש הממשלה במענה לבקשת חופש מידע של "הארץ" ועמותת "הצלחה" לאחר מאבק משפטי שארך כמה שנים. נתניהו מסרב בתוקף למסור את היומנים המלאים, ומנהל בימים אלה הליך משפטי נוסף בניסיון למנוע זאת.

עובדה ראויה לציון שנחשפה באתר "העין השביעית" היא שהשוואה בין היומנים שמסר נתניהו במענה לבקשת חופש המידע לבין אלו שנתפסו על-ידי המשטרה במהלך החקירה הפלילית מעלה כי הוא ניהל יומן כפול, ושבאחת הגרסאות הושמטו פגישות עם גורמים מענף התקשורת שמככבים במשפט המו"לים.

לפי היומן שהציג עו"ד בן-צור, עד מועד אישור עסקת בזק-yes קיימו נתניהו ופילבר שתי פגישות, ב-15 וב-17 ביוני. ממסמכים שהוצגו בדיון עלה שלפגישה הראשונה מבין השתיים פילבר התכונן מראש. אבל פילבר טען שהוא לא זוכר אף אחת מהן. למרות זאת, בהמשך טען כי ייתכן ש"פגישת ההנחיה" היא הפגישה מ-15.6, אבל בשלב הזה הניסיון שלו לעדכן את גרסתו רק העמיק את הספקות לגבי האופן שבו התגבשה.

"אם בחקירה היו אומרים לי שאין פגישה לפני ה-15, הייתי ממקד את עצמי ב-15", טען פילבר.

"אתה מבין, המועד פה הוא בעל חשיבות הרת גורל", העיר עו"ד בן-צור.

"הוא היה פותח מחדש את כל השבץ-נא של מה קרה ועם מי דיברתי", הסכים פילבר.

"ומה אמרת ומה לא אמרת", הוסיף עו"ד בן-צור.

"לכאורה", ענה פילבר.

"אתה מספר שאתה לא זוכר שהיתה פגישה ב-15, ושכן היתה פגישה בשבוע שלפני כן – אבל אין ראיה על פגישה בשבוע שלפני כן, ויש שורה של ראיות שמראות שהפגישה הראשונה עם נתניהו היא ב-15.6. מה זה אומר על הזיכרון שלך?", שאל עו"ד בן-צור בהמשך.

"זה אומר שהזיכרון שלי היה מבולבל. או לא מדויק", השיב פילבר.

"מר פילבר, אנחנו רואים שהזיכרון שלך שווה לפח", הטיח בו עו"ד בן-צור מעט לאחר מכן, וחזר וטען שאין שום אינדיקציה לכך שעד המדינה קיים עם נתניהו את "פגישת ההנחיה" בשבוע הראשון לכהונתו.

"אין לי דרך לגשר על זה", הודה פילבר. "לפי מה שאתה מראה לי, כנראה שלא נפגשתי עם נתניהו בשבוע הראשון", הוסיף בהמשך.

"לפי מה שאני מראה לך, ואני אומר את זה בצורה הכי מעודנת, ספק אם אפשר להסתמך על זיכרון מאוחר שנוצר מעיבוד אם הוא סותר ראיות חפציות", סנט הסנגור.

עוד קודם לכן, כשהתבקש פילבר לשחזר כיצד הגיע לתיארוך שהופרך, הוא סיפר שקיבל בחדר החקירות דף נייר והתבקש לצייר לוח שנה ולמקם עליו את האירועים. "זה היה מבחן זיכרון אחד גדול", אמר. הוא ציין שמדי פעם החוקרים שלפו מסמכים שאליהם רצו שיתייחס, ושתיארוך "פגישת ההנחיה" ומיקומה ב-8 או ב-9 ביוני התבצע בשיטת האלימינציה.

פילבר הדגיש שלא היה לו זיכרון ישיר לגבי התאריכים הללו, ושמדובר בהשערה. "לא ידעתי את התאריך המדויק, עשינו איזשהו תהליך שלם, בחקירה מול החוקרים, של ניסוי וטעייה – תשבץ היגיון, תקרא לזה איך שאתה רוצה. אני ידעתי שהפגישה הזאת צריכה להיות ממוקמת בין יום המינוי שלי ליום שבו יצאתי לחופשה בסוף החודש", הסביר. לדבריו, החוקרים הציגו לו סדרה של פעולות שכביכול ביצע למען בזק, והוא "גזר אחורנית" את מועד הפגישה לפי המידע שהוצג לו. כך נוצר אצלו "זיכרון מסוים" לגבי התאריכים.

עו"ד בן-צור התייחס לתיאורים הללו בבוז גלוי. הוא תיאר את התהליך כ"הבניה של זיכרון" שנועדה לשתול במוחו של פילבר את המידע שהחוקרים נזקקו לו כדי להפליל חפים מפשע. "האמת היא מה שאנחנו רואים כאן, לא נפגשת עם נתניהו לפני הפגישה עם קמיר!", צעק עליו בשלב מסוים. פילבר הודה בתבוסה: "עכשיו לא יעזור כבר כלום, כי עכשיו אני לא יכול לשנות משהו שנמצא בראש שלי, ארבע שנים אחרי".

הכל זה פרשנות, השיב פילבר

בפתח הדיון פילבר דווקא הצליח להביך לרגע את ההגנה. זה קרה כשהסנגור ביקש ממנו להדגים שוב את תנועת היד שנתניהו לכאורה החווה ב"פגישת ההנחיה" כדי להמחיש לו כיצד לסייע לאלוביץ'. פילבר ניצל את ההזדמנות כדי להתייחס לקטע מחקירתו ברשות ניירות ערך שהוקרן יום קודם לכן באולם, שבו החוקרת פולינה גובזמן-קריב שואלת אותו אם קיבל מנתניהו הנחיה כלשהי לגבי בזק. בשלב הזה פילבר עדיין לא שיתף פעולה עם החוקרים, והסתיר מהם מידע.

לדברי פילבר, לאחר הדיון שבו הוצג לו הקטע הוא קרא את סיקור המשפט ב"אחד העיתונים" ונזכר שבעצם כן דיבר בחקירה ההיא על "פגישת ההנחיה", אבל בלי להסגיר את טיבה. ברגע הראשון נדמה היה שהגילוי מחזק את הטענה לגבי עצם קיומה של הפגישה – אבל בהמשך, לנוכח ההסברים הלא-קוהרנטיים של פילבר והתהיות שהעלו השופטים, ההסברים שלו רק הרחיבו את החור שנפער בגרסתו.

לדברי פילבר, הוא אמר לחוקרת שנתניהו אמר לו משהו בסגנון "פונים אלי כל מיני אנשים מהשוק, לא מעניין אותי אף אחד, תעשה מה שאתה מבין, רק אל תעלה מחירים ותשמור על התחרות". המשפט הזה, שפילבר הדגיש שאינו ציטוט מדויק, שיקף לטענתו את המסר שהעביר לו נתניהו לגבי אלוביץ'. אלא שבאותו זמן, ב-2017, הוא פירש אותו כהוראה של נתניהו לא לתת יחס מועדף לאיש, וכך גם הציג את זה לחוקרת.

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ', יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

כיצד זה מתיישב עם הטענה המאוחרת של פילבר, שעליה חזר גם במשפט, ושלפיה נתניהו בעצם התכוון להורות לו להיטיב עם אלוביץ'? השופט משה בר-עם העלה את התהייה הזאת, ופילבר מסר הסבר מתפתל. השורה התחתונה שלו היתה שכאשר חוקרי המשטרה הטיחו בו שהוא חשוד מרכזי בפרשת שוחד שבה מעורבים ראש הממשלה וטייקון הטלקום הגדול בישראל, הוא הבין לפתע את המשמעות האמיתית של ההוראה.

"אחרי שבאים ומציגים לי מצג, 'פרשיית שוחד חמורה', הררי ראיות – אז אני אומר לעצמי שכנראה לא הבנתי אותו [את נתניהו]. שאם הוא שלוש שנים עושה עסקים עם אלוביץ', אז כשהוא אומר לי 'תטפל באלוביץ'' הוא לא אומר 'זה לא מעניין אותי, טפל בזה בעצמך ותעזוב אותי', אלא הוא מבקש: 'תעזור לו'. זה ההבדל בפרשנות", טען פילבר.

"מה שאתה אומר עכשיו זה שחלק גדול ממה שאמרת זה פרשנות", אמר לו עו"ד בן-צור.

"הכל זה פרשנות", השיב פילבר.

בהמשך, לאור תהיות שהעלו השופטים בר-עם ורבקה פרידמן-פלדמן, עד המדינה ניסה להסביר. "באתי ואמרתי שעד רגע כניסתי למשטרה, מבחינתי, בהבנה שלי עם נתניהו, טלקום לא מעניין אותו", אמר פילבר. "כשהייתי במשטרה והראו לי את כל הדברים פתחו לפני את העולם מחדש. כשחזרתי אליהם והסכמתי להיות עד מדינה אמרו לי: 'תביא דברים נוספים'. בזיכרון שלי יושבת אותה תנועה [של נתניהו], שאז אני פירשתי אותה כ'תוריד ממני את אלוביץ'' – ועכשיו פירשתי אותה הפוך, לאור התמונה שהציגו לי".

"הגרסה שמסרת היא לא פרשנות, היא גרסה", הקשה עליו השופט בר-עם. "למדנו עליה, באריכות אני חייב לומר. אדוני אישר כל מלה. ועכשיו הוא אומר פשוט, 'זה לא נכון, זו לא אותה גרסה'?".

פילבר לא נתן לו תשובה ישירה. במקום זה, הוא דיבר על השעות שלאחר הסכמתו לשמש עד מדינה, כשישב במעצר והתחיל לחשוב איזו סחורה הוא יכול להביא לחוקרים. "אני יושב, נשאר ער לילה שלם, ומבין שאני צריך לחזור עכשיו למשטרה עם שורה של נושאים שמעניינים אותם, שאמורים להשלים להם איזשהו פאזל, איזו תמונה. ואני מגרד ומחפש אפיזודות. מתוך שנתיים של עבודה [עם נתניהו] אנחנו מדברים על שלושה אירועים", אמר. "זה אירוע שאני הוספתי, שלא היה נראה לי חשוב בכל השלבים הקודמים", הוסיף לגבי "פגישת ההנחיה", אחד מאירועי המפתח של "תיק 4000".

"מר פילבר, אתמול העדת אמת פה? אתמול בבית-המשפט העדת אמת?", שאל אותו עו"ד בן-צור.

"מה זה אמת?", תהה פילבר.

"האם העדת אמת".

"לא את כל התמונה הכללית", השיב פילבר.

"שאלתי אם העדות שלך אתמול היתה אמת".

"אני אישרתי לך את כל הדברים שאמרתי ברשות ניירות ערך", השיב פילבר, ואז טען שאכן העיד אמת.

"האם שיקרת?", המשיך הסנגור.

"לא, חס וחלילה – בשום פנים ואופן", השיב עד המדינה. בהמשך, בתשובה לשאלה שהציגה לו השופטת פרידמן-פלדמן, הוא טען שהציטוט של נתניהו שמסר לחוקרי רשות ניירות ערך – האמירה שלפיה נתניהו פעל כשורה – בעצם לא היה ציטוט, אלא רק פרשנות שלו לדברים שאמר לו נתניהו. ואולם, טען פילבר, כעבור שנה בחקירת המשטרה הוא נזכר מחדש בסיטואציה ומסר עדות מדויקת, שמורכבת מעובדות ולא מפרשנויות.

"ואתה אומר את זה היום, אחרי שאתמול הראו לך דברים הפוכים ואמרת שהם דברי אמת", הקשה עליו השופט בר-עם. "אדוני רוצה שאנחנו נאמין שהדברים שהוא אמר אתמול הם דברי אמת, והיום הוא אומר משהו אחר לגמרי". פילבר, בתשובה, התעקש שאינו סותר את עצמו, אבל ההסברים שלו נעשו יותר ויותר מפותלים ובלתי קוהרנטיים.

מאוחר יותר, מסיבה לא ברורה, פילבר גם חזר בו מטענה שהשמיע ביום הראשון של חקירתו הראשית, ולפיה הנושאים שעליהם דיבר איתו נתניהו במהלך "פגישת ההנחיה" נרשמו על גבי "פתקה" שראש הממשלה אחז בידו. "אני מצטער, אני לא זוכר אפילו שאמרתי את זה. אני אמיתי, אני לא זוכר שאמרתי את זה בבית-המשפט", אמר פילבר, למרות שחלפו פחות מחודשיים מאז שאמר זאת. בתגובה לשאלת המשך של הסנגור קבע פילבר שלמיטב ידיעתו זה מעולם לא קרה. "אני מצטער, שגגה", נימק. "לא היתה פתקה".

התרחישים האלטרנטיביים

האם, לנוכח קריסת גרסת פילבר לגבי מועד "פגישת ההנחיה" עדיין ניתן לטעון שהיא התקיימה, ושנתניהו באמת ישב איתו בארבע עיניים והנחה אותו להיטיב עם שאול אלוביץ' כדי למלא את חלקו בעסקת השוחד? גורמים בפרקליטות תדרכו אתמול כמה מהעיתונאים המסקרים את משפט המו"לים ואמרו להם שזה לא סוף פסוק. ואכן, יש כמה אפשרויות שלא מוצו – אם כי אף אחת מהן לא תואמת במלואה את התיאורים שמופיעים בכתב האישום.

ייתכן, למשל, ש"פגישת ההנחיה" התקיימה בסוף מאי 2015, אחרי שנתניהו כבר הודיע לפילבר על מינויו למנכ"ל משרד התקשורת – אבל לפני שהמינוי נכנס לתוקף. ביומן המושחר של נתניהו, שכולל רק חלק מהפגישות שנקבעו לו באותה עת, מוזכרת פגישה עם פילבר ב-22 במאי בשעה 11:00, ועוד שתי פגישות ב-27 במאי – האחת ב-17:30, והאחרת ב-20:30.

האם אחת מהן היא הפגישה שעליה דיבר פילבר? גם אם ישנה את גרסתו ויטען ש"פגישת ההכוונה" בעצם התקיימה בחודש מאי, קשה יהיה לייחס לאמירה הזאת אמינות. פילבר טען בתוקף שהפגישה עם נתניהו התקיימה אחרי כניסתו לתפקיד, בשעת ערב, ובארבע עיניים – למעט הבלחות קצרות של ראש הסגל דוד שרן. לפי היומן, אף אחת משלוש הפגישות הללו לא אמורה היתה להתקיים בארבע עיניים: בראשונה ובשנייה אמור היה להשתתף ח"כ אופיר אקוניס, ובשלישית אמור היה להשתתף אמיר גילת, שהיה יו"ר רשות השידור.

חשוב לציין: יומני פגישות עשויים לספק תמונה מתעתעת של המציאות. ייתכן שהפגישה האמיתית התקיימה אך מעולם לא נרשמה – בדיוק כפי שייתכן שהיא נרשמה אך מעולם לא התקיימה. ייתכן גם שהיא מתחבאת מתחת להשחרות, ושבפרקליטות כשלו ונמנעו מלהציג את הגרסה המלאה של דף היומן הרלבנטי. כך או כך, דו"ח האיכונים שולל את קיומה במועדים המקוריים שבהם נקב פילבר.

קטע מתוך הדפדפת של פילבר כפי שהוגש לבית-המשפט (לחצו להגדלה)

לפרקליטות יש כמה ראיות עקיפות לקיומה של "פגישת ההנחיה": עדותה במשטרה של יפעת בן-חי שגב, שלפיה בעת שכיהנה כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין אמר לה פילבר כי הוא פועל לגבי בזק בהנחיית נתניהו – וגם אסופת דפי דפדפת שעליהם שירבט פילבר סיכומי פגישות. אחד מהם נושא את הכותרת "רוה"מ", וכולל משפטים דוגמת "אלוביץ' – רמות המחירים של השוק הסיטונאי – השוואה בינלאומית (האם היתה חוו"ד של ייעוץ בינלאומי שנגנז)" ו"מיזוג yes ובזק – דנה אישרה".

בחקירתו הראשית טען פילבר שהוא העלה את הדברים הללו על הכתב זמן לא רב אחרי "פגישת ההנחיה", אחרי שערך בירור במשרד התקשורת לגבי הבקשה שלטענתו הציג לו נתניהו. האם ההסבר שלו יספיק כדי לשכנע את השופטים שהפגישה אכן התקיימה, גם אם לא זכתה לתיעוד ישיר? קשה לשער, אבל בתום יום החקירה האחרון נראה שיהיה קשה יותר מבעבר לשכנע אותם. חקירתו הנגדית תימשך בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.12MB)