לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

ברבעון השני לשנת 2021 נמשך הזינוק בייצוג החברה הערבית בתקשורת המרכזית בישראל, שהחל בחודשים הראשונים של השנה, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

במהלך החודשים אפריל-יוני הופיעו בערוצי התקשורת המרכזיים כ-36 אלף דוברים, מתוכם 1,516 ערבים, כלומר שיעור הייצוג עמד על כ-4.2%. זהו שיעור הייצוג הגבוה ביותר שנמדד לרבעון מאז השקת המדד בשנת 2016, ובכך נשבר השיא שנקבע ברבעון הראשון של השנה ועמד על 4%. הרבעון היחיד שהתקרב בנתוניו לנתוני השנה הנוכחית היה הרבעון השלישי בשנת 2018, אז עמד שיעור הייצוג הממוצע על 3.9%, על רקע סיקור חוק הלאום ואירוע של תקיפת ערבים בחוף הים בקריות.

בדיקת חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי ישנה עלייה עקבית בשיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת המרכזית בישראל בחמשת הרבעונים האחרונים.

הנתון המשוקלל לחציון הראשון של 2021 עומד על 4.1%, אף הוא כמובן יותר מכל חציון מאז החלו המדידות של מדד הייצוג. יחד עם זאת, נתון של 4.1% עדיין רחוק מלייצג כראוי חברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

הסיבה המרכזית לעלייה החדה במספר ובשיעור הדוברים הערבים בתקשורת המרכזית בחציון הראשון של 2021 היתה מערכת הבחירות לכנסת ובהמשך הרכבת ממשלה בהשתתפות הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) בראשות ח"כ מנסור עבאס. כ-32% מסך ההופעות של דוברים ערבים בתקשורת היו בהקשר הבחירות והקמת הממשלה החדשה.

הנכונות של ח"כ עבאס ורע"מ לנהל משא ומתן ולהצטרף לקואליציה שכוללת מפלגות ימין הפכה אותו ואת מפלגתו לרלוונטיים מבחינת התקשורת הישראלית. ערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, שמיעטו באופן יחסי להתייחס לחברי-הכנסת הערבים של הרשימה-המשותפת, גם כשזו הפכה לשלישית בגודלה בכנסת, שינו את הגישה מרגע שמפלגתו של ח"כ עבאס הבהירה כי בכוונתה להשפיע מתוך הממשלה ולא מחוצה לה. עם זאת, בדיקת עומק העלתה כי עיקר העיסוק התקשורתי סביב מפלגת רע"מ נותר ברמת הרכבת הקואליציה, ולא הוקדש לבחינת עמדות המפלגה או תוכניותיה לשיפור מצב החברה הערבית בישראל.

לצד השינויים בזירה הפוליטית, תרמה גם תשומת הלב התקשורתית לאלימות הגוברת בחברה הערבית לשיעור הייצוג הגבוה יחסית. כ-20% מסך ההופעות של דוברים ערבים בתקשורת בחציון הראשון של 2021 היו בהקשר זה.

החציון הראשון של השנה סימן גם עלייה חדה בשיעור הממוצע של הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות של גופי השידור הנכללים במדד.

כמו בשנים קודמות, גם השנה מקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל ערוץ. שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. בשנת 2016 עמד על 3.9%, בשנת 2017 עמד על 4.4%, בשנת 2018 עמד על 4.6%, בשנת 2019 עמד על 4.1% ואילו בשנת 2020 עמד על 4%. בחציון הראשון של 2021, לעומת זאת, הגיע שיעור הייצוג הממוצע של החברה הערבית בתוכניות המובילות לכ-5.3%.

בחלוקה לפי גופי שידור בולט גם הפעם היתרון של תאגיד השידור הישראלי על פני שני הערוצים המסחריים וגלי-צה"ל. בעוד שני הערוצים של התאגיד הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים הציגו שיעור ייצוג נמוך מהממוצע. גם הפעם את המחמאות על הנתונים היפים של תאגיד השידור יש לתת בראש ובראשנה לברוך שי, מנהל חטיבת החדשות.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 5.3%, ניצב ערוץ הרדיו הציבורי, כאן ב', עלייה לעומת 4.4% שנמדדו בשנת 2020. אחריו, עם 5.1%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11, שסיים את 2020 עם 4.2%. אחריהם בהפרש ניכר אפשר למצוא את קשת 12 עם 3.9%, זינוק של ממש לעומת 1.9% בשנת 2020; רשת 13 עם 3.4%, לעומת 1.7% בשנה שעברה וגלי-צה"ל עם 3.3%, לעומת 2.4% בשנת 2020.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​