במהלך החציון הראשון של שנת 2021 חלה עלייה בשיעור הנשים הערביות אשר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מלבד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים הן נשים, כמו גם כמה מהם מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. בחציון הראשון של השנה חלה עלייה בשיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים, אחרי שבשנה שעברה נרשם לראשונה ירידה בנתון זה.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים אך בשנה שעברה ירד המספר לכ-16.9% בלבד. בחציון הראשון של 2021 שוב התהפכה המגמה כך ש-18.8% מכלל הדוברים הערבים היו נשים.

על אף העלייה, נשים ערביות עדיין סובלות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-73,000 דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12 בחציון הראשון של 2021, רק 569 היו נשים ערביות, כלומר כ-0.8% בלבד. חלקן של נשים ערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל, נזכיר, עומד על כ-9%.

חלוקה לפי כלי תקשורת מציבה את גלי-צה"ל במקום הראשון בייצוג נשים ערביות. כ-22% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתחנה היו נשים. תוצאה זו יש לזקוף בין היתר לזכות "נכון להבוקר". התוכנית, בהגשת ישי שנרב ובעריכת ישי הולנדר, סיימה את החציון הראשון במקום השני בטבלת התוכניות עם שיעור ייצוג של 10.4%, כש-44% מכלל הדוברים שהופיעו בה היו נשים.

בכאן 11, רשת 13 וכאן ב' כ-19% מהדוברים הערבים היו נשים, אולם יש לקחת בחשבון כי בעוד כאן 11 וכאן ב' הגיעו לשיעור ייצוג גבוה יחסית בחציון הראשון (5.1% ו-5.3% בהתאמה), רשת 13 סיימה את החציון במקום הלפני אחרון (3.4%).

מבין התוכניות המרכזיות בערוצים הללו בלטו לטובה בהקשר המגדרי "המטה המרכזי" של רשת 13, בהגשת אילה חסון ובעריכת הדס ריבק, עם 50% נשים מתוך כלל הדוברים הערבים בחציון הראשון, יותר מכל תוכנית מרכזית אחרת; ו"סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד, עם 33% נשים מתוך כלל הדוברים הערבים.

בקשת 12 רק 15% מהדוברים הערבים בחציון הראשון של 2021 היו נשים.

האשה הערבייה שזכתה להשמיע את קולה יותר מירב הפעמים בחציון הראשון של 2021 היא ח"כ עאידה תומא-סלימאן, שהופיעה 75 פעמים. אחריה העיתונאית פרידה ג'אבר-בראנסי, העורכת הראשית של עיתון "פנורמה" ואתר "פאנט", עם 51 הופעות בתקשורת. ח"כ אבתיסאם מראענה הופיעה 29 פעמים ואילו סונדוס אלחות, מורה לערבית, הופיעה 26 פעמים לאורך החציון.

מדד המומחים

מאפיין נוסף של הדוברים הערבים שנלקח בחשבון במדד הייצוג הוא ההקשר של הראיון. האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל? כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי.

כאן דווקא נרשמה ירידה בחציון הראשון של השנה, ושיעור המומחים מבין הדוברים הערבים עמד על 16% בלבד, הנמוך ביותר שנמדד מאז תחילת המדד. בחברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי שיעור המומחים הנמוך הגיע בין היתר על רקע הפניית תשומת הלב ממשבר הקורונה הבריאותי לסוגייה הפוליטית. מתברר כי בעוד בתחום הבריאות ישנה נכונות לראיין מומחים ערבים, בתחום הפוליטי מעדיפים בתקשורת המרכזית לדבר עם יהודים גם כשנושא הדיון הוא החברה הערבית בישראל.

עוד מציינים חוקרי יפעת מחקרי מדיה כי מבחינה אבסולוטית מספר המומחים הערבים בתקשורת נשאר יציב. בחציון הראשון הופיעו 484 דוברים ערבים בשל תחום מומחיותם, מספר זהה לחציון הראשון ב-2020 (בממוצע) וגדול יותר מאשר בחלק מהשנים שעברו. אלא שהשנה נרשמה עלייה משמעותית במספר כלל הדוברים הערבים, ועל כן שיעור המומחים מתוך כלל הדוברים הערבים נמוך יותר.

שני הדוברים הערבים שהופיעו כמומחים הכי הרבה פעמים היו עיתונאים. מוחמד מג'אדלה, ראש מערכת החדשות ב"רדיו נאס", הופיע בתקשורת הישראלית (ובעיקר בתוכניות חדשות 12) 51 פעמים בחציון הראשון של 2021. מספר הופעות זהה נרשם לפרידה ג'אבר-בראנסי, העורכת הראשית של עיתון "פנורמה" ואתר "פאנט", שהופיעה בעיקר ברשת 13. הפעיל החברתי עפיף אבו-מוך הופיע 39 פעמים בחציון הראשון של השנה.

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי כאן ב' מובילה את טבלת המומחים. 20% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של התחנה עשו זאת כמומחים. ניתן לזקוף נתון זה בין היתר לזכות התוכנית "סדר יום", שהקפידה לשלב מומחים ערבים רבים. 42% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו ב"סדר יום" בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד, היו מומחים.

הנתון הבולט בהקשר זה הוא של "המטה המרכזי" ברשת 13, שם 54% מכלל הדוברים הערבים היו מומחים. כפי שנכתב כאן בידיעה נפרדת, "המטה המרכזי" קפצה בחציון הראשון של השנה משיעור ייצוג של 2% בלבד בשנת 2020 ל-6% בחציון הראשון של 2021. העובדה כי במקביל הציגה גם שיעור גבוה של נשים ומומחים רק מדגישה את ההישג.

ההקשר הפוליטי בלט בחציון הראשון של 2021, על רקע הבחירות לכנסת וכניסת רע"מ לממשלה. בדיקת המרואיינים הבולטים מדגישה זאת. כל חמשת הדוברים הערבים עם מספר ההופעות הגדול ביותר הם חברי-כנסת, כשיו"ר רע"מ מנסור עבאס ניצב הרחק מלפנים במקום הראשון. ח"כ עבאס הופיע 243 פעמים בתקשורת המרכזית, ח"כ אחמד טיבי רשם 131 הופעות, ח"כ עיסאווי פריג' רשם 92 הופעות, ח"כ עאידה תומא-סלימאן הופיעה 75 פעמים בתקשורת המרכזית ואילו יו"ר הרשימה-המשותפת ח"כ איימן עודה הסתפק ב-65 הופעות בלבד.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​