לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

במהלך הרבעון השלישי של שנת 2021 חלה עלייה בשיעור הנשים הערביות והמומחים הערבים אשר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מלבד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים הן נשים, כמו גם כמה מהם מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. השנה חלה עלייה בשיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים, אחרי שבשנה שעברה נרשם לראשונה ירידה בנתון זה.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים אך בשנה שעברה ירד המספר לכ-16.9% בלבד. בחציון הראשון של 2021 שוב התהפכה המגמה כך ש-18.8% מכלל הדוברים הערבים היו נשים. ברבעון השלישי של השנה נשמרה המגמה כש-19.1% מכלל הדוברים הערבים היו נשים.

לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, השיעור נותר גבוה יחסית בשל הבולטות של שתי חברות כנסת המייצגות מפלגות ציוניות: אבתיסאם מראענה וג'ידא רינאוי זועבי.

על אף העלייה, נשים ערביות עדיין סובלות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-32,200 דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12 ברבעון השלישי של 2021, רק 220 היו נשים ערביות, כלומר כ-0.7% בלבד. חלקן של נשים ערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל, נזכיר, עומד על כ-9%.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי ברבעון השלישי הגיעו ארבעה מתוך חמשת כלי התקשורת הנכללים במדד לתוצאה זהה של 20% נשים מתוך כלל הדוברים הערבים. בין התוכניות הבולטות בייצוג נשים ערביות ניתן למנות את "המטה המרכזי" של רשת 13, בהגשת אילה חסון ובעריכת הדס ריבק, שם כ-71% מהופעות הדוברים הערבים ברבעון היו של נשים, ובעיקר של העיתונאית פרידה ג'אבר-בראנסי המשתתפת בפאנל התוכנית באופן קבוע.

ב"נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, התוכנית בהגשת ישי שנרב ובעריכת ישי הולנדר שהגיעה למקום השני בטבלה הכללית, הופיעו 11 נשים ברבעון, כ-35% מכלל הדוברים הערבים. לנתון זהה הגיעה גם "רינו צרור", שמשודרת אף היא בגל"צ. ב"סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד, הופיעו 14 נשים ברבעון השלישי, כ-32% מכלל הדוברים הערבים שהשתתפו בתוכנית.

בקשת 12, לעומת זאת, שיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים היה נמוך יותר ועמד על 16% בלבד. במהדורה המרכזית של חדשות 12, לדוגמה, רק 11% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו היו נשים. את המהדורה המרכזית מגישה יונית לוי ועורכים גיא סודרי ויניב הלפגוט.

מדד המומחים

מאפיין נוסף של הדוברים הערבים שנלקח בחשבון במדד הייצוג הוא ההקשר של הראיון. האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל? כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי.

במדד זה נרשם זינוק מעלה. אחרי שבחציון הראשון של השנה רק 16% מהדוברים הערבים היו מומחים, ברבעון השלישי עלה הנתון ל-26%. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, כמעט שני שליש מהמומחים ברבעון זה היו מתחום הבריאות, עם דגש לפרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא.

שיעור המומחים עלה על אף שבאמצע הרבעון הפך העיתונאי מוחמד מג'אדלה לחבר מערכת בחדשות 12, ועל כן המדד חדל לספור את הופעותיו (המדד מתייחס אך ורק להופעות של דוברים מן החוץ, ואינו סופר את הופעותיהם של העיתונאים בכלי התקשורת).

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי גל"צ מובילה את טבלת המומחים. 32% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של התחנה עשו זאת כמומחים, זאת לעומת רק כ-16% בחציון הראשון של השנה. חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי מומחים רבים הופיעו בתוכניות התחנה שאינן נכללות במעקב הצמוד של המדד, כמו "יומן הצהריים", שמגיש אמיר איבגי ועורך יוסי אסולין, ו"בוקר טוב ישראל" בהגשת אפי טריגר.

מיד אחרי גל"צ מגיעה כאן ב' עם 29% מומחים מבין כלל הדוברים הערבים. ניתן לזקוף נתון זה בין היתר לזכות התוכנית "סדר יום", שהקפידה לשלב מומחים ערבים רבים. 50% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו ב"סדר יום" בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד, היו מומחים.

"המטה המרכזי" של רשת 13 יכולה להתגאות בנתון נאה עוד יותר. 59% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכנית היו מומחים (גם כאן הודות להופעותיה הקבועות של פרידה ג'אבר-בראנסי). "המטה המרכזי" קפצה השנה משיעור ייצוג של 2% בלבד בשנת 2020 ל-6.7% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021. העובדה כי במקביל הציגה גם שיעור גבוה של נשים ומומחים רק מדגישה את ההישג.

את ההקשר הפוליטי, שבלט בחציון הראשון של 2021, החליף ברבעון האחרון ההקשר האזרחי, בעיקר על רקע התפשטות מחודשת של מגפת הקורונה בישראל. בהתאם, פרויקטור הקורונה פרופ' סלמן זרקא הפך למרואיין הערבי הבולט עם 86 הופעות ברבעון.

יו"ר רע"מ ח"כ מנסור עבאס, שהוביל בפער ניכר במספר האייטמים שבהם הופיע בחציון הראשון של השנה, הוריד פרופיל והגיע הפעם רק למקום השלישי, עם 54 הופעות. ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת עקף אותו עם 75 הופעות. ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ רשם 40 ואילו ח"כ עאידה תומא-סלימאן הופיעה 23 פעמים בתקשורת המרכזית ברבעון האחרון.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​